שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

איך זה לחיות במדינה שנותקה בבת אחת מהאינטרנט?

הודו תלשה לחלוטין את מדינת קשמיר מהחיבור לרשת, מה שהמיט אסון על עסקים ומשתמשים בה - ולא זכה לגינוי על אף שמדובר בשלילת זכות אדם; להט"בקים בעלי ערוצי יוטיוב תובעים את גוגל; ומה עושים עם תנור חכם שמחליט להדליק את עצמו באמצע הלילה

עומר כביר 15:1015.08.19
איך יראה העולם שלנו ביום שבו האינטרנט תיעלם? אני לא מדבר על הפרעת שירות נקודתית, בעיה חולפת בספק מקומי, אלא קריסה מוחלטת וממושכת של כל שירותי הרשת במדינה, בלי אינטרנט בכלל, לאף אחד, לא לאנשים, לא לעסקים, לא לגופי ממשל. קל לדמיין כמה השלכות מידיות: יהיה קשה מאוד לתקשר בין בני אדם, צריכת מידע תהפוך לכמעט בלתי אפשרית, שירותי בידור כמו נטפליקס לא יהיו זמינים, ובתי עסק יתקשו לבצע פעולות שגרתיות. אבל מה עוד? עד כמה עמוק ארוג החיבור לאינטרנט בחיי היומיום שלנו? האם החברה המודרנית בכלל מסוגלת לתפקד בלעדיו?

 

בימים אלה מגלים תושבי מדינת ג'אמו וקשמיר שבהודו את התשובה לשאלה הזו בדרך כואבת במיוחד. שלא ברצונם, משתתפים התושבים באחד הניסויים המטרידים ביותר בעידן המודרני, כזה שעונה על השאלה "איך יכולה מדינה שלמה לתפקד בלי חיבור לאינטרנט?" והתשובה - בקושי, אם בכלל.

 

חיילים הודים בחבל קשמיר חיילים הודים בחבל קשמיר צילומים: אי פי איי

 

 

הודו מנהלת מהלך לניכוס ג'אמו וקשמיר ולביטול האוטונומיה הרחבה שניתנה למדינה בעלת הרוב המוסלמי, ולהכפיף את מנגנוני השלטון שבו לניו דלהי. מהלך זה כלל, מלבד שינויים חוקתיים, גם שליחת עשרות אלפי חיילים לאזור שמפטרלים ברחובות והפכו את החיים שם בפועל לכאלה שמתנהלים תחת משטר צבאי. במקביל, ניתקו השלטונות ההודיים כמעט את כל קווי התקשורת לאזור, וכיום אין לקשמירים גישה לרשת או לטלפון סלולרי ורק בקושי לטלפון קווי.

 

אתמול, היום ה-11 לניתוק קשמיר מהרשת, פרסם הניו יורק טיימס כתבה נרחבת שמתעדת את החיים בעולם ללא אינטרנט. לפי הדיווח, בעלי חנויות לא יכולים להזמין מוצרים חיוניים כמו אינסולין ומזון לתינוקות, שלרוב הם מזמינים ברשת, והאספקה שברשותם אוזלת. תשלומים בכרטיס אשראי לא ניתן לעבד, וגם המזומן הולך ואוזל. כי לא רק הכספומטים סגורים אלא גם הבנקים עצמם, שזקוקים לחיבור לאינטרנט כדי לבצע עסקאות. "אנחנו משתמשים באינטרנט להכל", אמר לניו יורק טיימס מאסרור נאזיר, רוקח בסרינגאר, העיר הגדולה בקשמיר. "לרוב אני משתמש באינטרנט כדי להזמין תרופות חדשות ולהעביר הזמנות לבתי מרקחת באזורים כפריים יותר. אבל עכשיו אנחנו לא יכולים לעשות כלום".

 

 

מובייל? תשכחי מזה מובייל? תשכחי מזה צילום: שאטרסטוק

 

 

חסימת גישה לאינטרנט אינה פעילות יוצאת דופן מצד ממשלת הודו, שרק בשנה שעברה חסמה גישה של אזרחים לרשת ב-134 הזדמנויות שונות – מספר החסימות הגדול ביותר בעולם (פקיסטן, במקום השני, חסמה את הגישה רק 12 פעמים). לרוב מדובר בחסימה מקומית ונקודתית שנועדה לדכא מחאות, למנוע הפצת שמועות ואפילו למנוע העתקה בבחינות. בג'אמו וקשמיר לבדה נחסמה הגישה לרשת 54 פעמים השנה.

 

החסימה הנוכחית עצרה לחלוטין עסקאות, קשרים בין בני משפחה, גישה לבידור מקוון וזרימת כסף ומידע. פרט לכמה טלפונים קוויים, בעיקר במשרדי ממשלה ובכמה טלפונים ציבוריים שלפניהם משתרכים תורים ארוכים, אין לתושבי קשמיר דרך לתקשר עם העולם החיצון.

 

אוּמָר קוויום עבד כמשווק של שירות התשלומים הדיגיטלי Paytm ונהג להסתובב ברחובות סרינגאר ולצרף סוחרים לשירות. עכשיו הוא יושב בבית, ולא יכול ליצור קשר עם החברה שלו. הסמארטפון, מרכז החיים שלו, הפך לחתיכת מתכת חסרת תועלת. "אני לא יודע מתי לישון, מתי להתעורר, מה לעשות עם עצמי. אין חיים בלי האינטרנט, אפילו בקשמיר", סיפר.

 

 

תור לבנק בהודו תור לבנק בהודו צילום: עמרי מילמן

 

 

מוהט מהראג', המייסד והמנכ"ל של Kashmir Box, סטארט-אפ שמוכר ברשת פרטי אמנות של יוצרים מקומיים, לא יכול לבדוק הזמנות שהתקבלו או לתקשר עם ספקים. 25 העובדים שלו יושבים בבטלה, ואם הניתוק מהרשת יימשך הוא ייאלץ לפטרם. "עברנו יותר מ-400 ניתוקים", אמר לניו יורק טיימס. "זה הגרוע מכולם".

 

לא ידוע עד מתי תישאר קשמיר מנותקת; ביום ג' סירב בית המשפט העליון של הודו לחבר את המדינה לרשת, וקיבל את טענת הממשלה שהדבר נחוץ לשמירה על הסדר באזור. זו טענה שבקשמיר מערערים עליה נחרצות. לדברי קוויום, כשלאנשים צעירים האפשרות לצאת מהבית כדי למחות וליידות אבנים על שוטרים נראית הרבה יותר מושכת. "תהיה שפיכות דמים", הזהיר.

 

אבל בינתיים, נראה שהודו לא ממהרת להחזיר את קשמיר לרשת, והניתוק יכול להמשך זמן רב. ב-2017 נותקה דרג'ילינג מהרשת לכמאה ימים, וב-2016 האינטרנט בקשמיר נותקה ליותר מארבעה חודשים. ממשלת הודו גם לא תהסס לנתק אותה או אזורים אחרים בעתיד; בעיקר, כי אין כמעט השלכות שליליות מבחינתה לצעד זה. כן, יש השלכות כלכליות, לפי הערכות ניתוקים מהרשת עלו לכלכלה ההודית שלושה מיליארד דולר בין 2012 ל-2017. אבל מדובר בפגיעה מבוזרת שכמעט ולא מורגשת על ידי תושבים באזורים שלא נותקו, ושבוודאי לא פוגעת ישירות בממשל ובעומדים בראשו.

 

התנגשויות בין מפגינים וחיילים בהודו התנגשויות בין מפגינים וחיילים בהודו צילום: איי אף פי

 

 

הודו יכולה לנקוט במדיניות זו מכיוון שאין לניתוק מהרשת כמעט שום השלכות שליליות בדעת הקהל המקומית או העולמית. ראשי מדינות כמעט ולא מזדעקים, גינויים נשמעים בקול רפה ומהשוליים, אם בכלל. הודו הפכה את זה לפרקטיקה קבועה כי כמעט לאף אחד לא אכפת אם כמה אנשים לא יכולים להיכנס לפייסבוק לשבוע או שניים.

 

אבל כפי שממחיש המצב בקשמיר, וכפי שכולם צריכים לדעת, חיבור אינטרנט זה כבר מזמן לא רק תשתית לתקשורת, בידור וצריכת מידע; זו תשתית קריטית לניהול מערכת פיננסי תקינה, לניהול מערכת רפואית לאורך זמן, כלי שדרוש לאספקה של מוצרים חיוניים. ניתוק מהרשת לתקופה ארוכה יכול להביא לא רק לפגיעה כלכלית, אלא גם לעלות בחיי אדם. באזורים עירוניים מודרניים הרשת ארוגה כל כך עמוק במרקם החיים שאי אפשר לשלוף אותה בלי לפגוע בהתנהלות התקינה בצורה אנושה, אולי אפילו בלתי הפיכה.

 

אף אחד לא תוקף אותו, אז למה שיפסיק? מודי אף אחד לא תוקף אותו, אז למה שיפסיק? מודי צילום: איי.אף.פי

 

 

היחס לניתוק מוחלט וממושך מהרשת של אזורים נרחבים לא צריך להיות "נו נו נו, זה מאוד לא יפה מה שעשיתם שם", אלא כמו פשע נגד האנושות. לא, חלילה, באותה דרגת חומרה כמו שימוש בכלי נשק ביולוגיים או כימיים נגד אוכלוסייה אזרחית, אבל בהחלט באותה קטגוריה של ניתוק אוכלוסייה אזרחית מחשמל או ממים. מדינות ומוסדות בינלאומיים לא יכולים להתייחס לניתוק של אוכלוסייה אזרחית מהרשת בשיוויון נפש, הם חייבים לתקוף אותו ולהוקיע אותו, אולי אפילו להטיל סנקציות על מדינה שנוקטת בו באופן קבוע. חיבור לרשת הוא כיום בגדר זכות אדם בסיסית, והעולם צריך להתייחס לכך בהתאם.

 

קצרצרים

 

1. יוטיוברים להטב"קים תובעים את יוטיוב בטענה לאפלייה נגד סרטונים שעוסקים בקהילה או בנושאים שקשורים אליה, באמצעות פגיעה בהם דרך מערכת ההמלצות והערמת קשיים ביצירת הכנסות מהצגת פרסומות. לטענת התובעים, הן אלגוריתמי למידת המכונה והן הבקרים האנושיים של האתר פוגעים באופן לא הוגן בערוצים ששמם כולל מלים כמו "גיי", "ביסקסואל" או "טרנסג'נדר". מיוטיוב נמסר בתגובה שמדיניות האתר לא מגבילה תכנים על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית.

 

מתנכלת לקהילה? מתנכלת לקהילה? צילום: Breitbart

 

 

2. ג'ים ווטקינס, הבעלים של אתר הפורומים 8chan עתיר הרפש והשנאה, זומן להעיד בפני ועדה של בית הנבחרים האמריקאי. זאת, על רקע התפקיד ששיחק האתר בשלושה פיגועי ירי שביצעו מחבלים לבנים נגד אוכלוסיות מיעוטים בשנה החולפת. לפי דיווחים, שלושת הרוצחים היו פעילים באתר ופרסמו בו את המניפסטים שלהם טרם יציאתם למסע הקטל. השימוע ייערך ב-5 בספטמבר, ו-ווטקינס טרם לא השיב לזימון.

 

3. פייסבוק מפשטת את הגדרות הפרטיות בקבוצות. מעתה, אין יותר קבוצה "פומבית", "סגורה" או "סודית" (קבוצה סודית לא מופיעה כלל בתוצאות חיפוש ורק משתמשים שהוזמנו אליה יכולים לראות אותו). מעכשיו יהיו רק קבוצה פומבית, שכולם יכולים לראות והתוכן שבה גלוי לכולם, או פרטית שרק חברים יכולים לראות את התוכן שבה. עם זאת, הקבוצה הסודית לא נעלמה לגמרי: מנהלי קבוצה פרטית יוכלו לקבוע האם כולם יוכלו למצוא אותה ולדעת על קיומה, או רק חברים בה.

 

 

 

4. עולם אינטרנט הדברים ממשיך להיות מקור לפרצות אבטחה ותקלות ספק משעשעות, ספק מסכנות חיים. והפעם: תנורים חכמים (זה באמת מוצר נחוץ?) מתוצרת חברה בשם June, שבעליהם גילו לתדהמתם שהחלו לפעול בעצמם ב-2:30 לפנות בוקר בעוצמה של כ-200 מעלות צלזיוס. בחברה אומרים שמדובר בטעות, אך זו תתוקן בעדכון תוכנה שיופץ רק בספטמבר. ובינתיים? שימו צ'ולנט בלילה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x