שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

40 שנה אחרי המצאת הווקמן היפנים כבר לא חדשניים כבעבר

יפן חוגגת 40 שנה ליציאת הווקמן לשוק אבל כבר לא מצליחה לייצר המצאות, גיימרים מקצוענים מקבלים הכרה רשמית כאתלטים ואלון מאסק ינסה למכור לסינים מיזם תשתית

אופיר דור, בייג‘ינג 16:3105.08.19

הכל התחיל כאשר מסארו איבוקה, אחד ממייסדי סוני, לקח איתו את הטייפ המקליט של החברה לנסיעות עסקיות כדי להאזין לאופרות החביבות עליו בטיסות. אלא שהטייפ הכבד לא היה נוח לנשיאה ואיבוקה פנה למנהלים בסוני כדי שיתכננו מכשיר קליל יותר עבורו. סוני הורידו את אפשרות ההקלטה, הוסיפו תמיכה בסטריאו וב-1 ביולי 1979 השיקו את הווקמן TPS-L2, המכשיר הנייד הראשון להאזנה למוזיקה.

 

מחירו של הווקמן הראשון, ששקל 397 גרם והגיע בצבע כחול-כסוף, היה 39 אלף ין יפני (כ-150 דולר דאז). בסוני לא היו בטוחים שמספיק אנשים ירצו לקנות טייפ ללא אפשרות הקלטה וייצרו רק 30 אלף יחידות, שנחטפו בתוך פחות משלושה חודשים. בסך הכל מכרה סוני 220 מיליון מכשירי ווקמן מבוססי קלטות, שהפכו את צריכת המוזיקה לעניין אישי ומשהו שאפשר לעשות בתנועה. בשנים לאחר מכן סוני המשיכה ושלטה בעולם נגני המוזיקה הניידים עם הדיסקמן הנייד הראשון, שיצא לשוק ב-1984, עד שנכנעה לאייפוד של אפל שהושק ב-2001 ובהמשך ליצרניות הסמארטפונים מדרום קוריאה וסין.

הווקמן הראשון לשמו הווקמן הראשון לשמו

 

במסגרת חגיגות ארבעים שנה להמצאה ששינתה את העולם, מציגה סוני בימים אלו בבניין המטה הישן שלה ברובע גינזה בטוקיו תערוכה עם 230 דגמי ווקמן שונים שיצאו לשוק. מחוץ לבניין הוצב פסל בגובה 2.5 מטר של דגם ווקמן ספורט צהוב. מלבד הנוסטלגיה לימי הווקמן התמימים, עבור היפנים התערוכה היא גם הזדמנות לחזור לרגע לימים היפים בהם נחשבה המדינה החדשנית ביותר בעולם וחברות כמו שארפ, טויוטה, פנסוניק וסייקו היוו מקור להשראה.

 

הרבה השתנה מאז. יפן אמנם הביאה לעולם את האינסטנט נודלס (1958), רכבות הקליע (1964), המחשבון (1970) והפליסטיישן (1994), אך במאה ה-21 קצב ההמצאות המהפכניות מהמדינה דעך משמעותית. במדד החדשנות Global Innovation Index יפן מדרדרת בהתמדה כבר שנים ונכון לשנת 2019 דורגה רק במקום ה-15, הרחק אחרי שוויץ, שבדיה וארה“ב המובילות וגם רחמנא ליצלן מאחורי היריבות המרות מאסיה, דרום קוריאה וסין.

 

גם כשבוחנים את מועדון חדי-הקרן העולמי, המונה מעל 300 חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר, מצבה של יפן לא משתפר. יצירת חדי-קרן נחשבת למדד לחיוניות שוק הטכנולוגיה המקומי וכיום הרשימה נשלטת ברובה המכריע על ידי חברות אמריקאיות וסיניות, ליפן רק שתי נציגות- אפילו פחות מאשר לישראל. אז מה השתבש בארץ השמש העולה? לשאלה הזו, שהיפנים עצמם מרבים לשאול את עצמם, אין כנראה תשובה אחת ברורה.

מטה שארפ בטוקיו מטה שארפ בטוקיו

 

בימים היפים של עולם הטכנולוגיה היפני החדשנות הגיעה מתוך תאגידי ענק כמו סוני. אלא שהמשבר הכלכלי החריף שפקד את יפן החל בשנות ה-90 גרם לתאגידים היפנים לקצץ בתקציבי המו''פ ולהשקיע פחות בניסיונות והרפתקאות חדשות. ההזדקנות המואצת של יפן בעשורים האחרונים הפכה את חברות הענק למבוגרות יותר, כשצעירים בעלי רוח חדשנית מתקשים לתפוס עמדות השפעה בהנהלה.

 

בזמן שבעמק הסיליקון החלו סטארט-אפים קטנים וזריזים להפוך למקור מרכזי לחדשנות טכנולוגית, יפן פיגרה מאחור. החברה היפנית השמרנית ממשיכה לעודד צעירים יפנים לעבוד בחברה גדולה ויציבה על פני יציאה לדרך עצמאית מסוכנת. בנוסף, כישלונות, שלב הכרחי כמעט בחייהם של יזמים, נשפטים בחומרה רבה מאוד ביפן ויכולים להוביל אפילו להתאבדות. דמיינו לרגע איך היה נראה עולם הטכנולוגיה אם סטיב ג׳ובס היה עושה חרקירי אחרי הכישלון הראשון שלו באפל ולפני שחזר כדי להמציא מחדש את החברה.

 

בעוד חברות אמריקאיות כמו אינטל, גוגל, אפל או מיקרוסופט הלכו והתמקצעו ברכישה של סטארט-אפים מכל העולם כדרך לשמור על ההובלה טכנולוגית, החברות היפניות המשיכו להתעקש לעשות הכל בעצמן ומיעטו במיזוגים ורכישות, מה שהשאיר אותן מאחור בסופו של יום. פיתוח מבית אולי התאים לקצב הפיתוח הטכנולוגי של לפני 40 שנה, אבל אינו מספיק כדי להתחרות בעולם הטכנולוגי המהיר של היום, בו מוצרים מתחלפים בקצב מסחרר. בעידן המהיר הנוכחי גם הפרפקציוניזם היפני המוכר אינו בהכרח יתרון אל מול יכולת התגובה המהירה של יצרנים מסין וקוריאה. מעבר לכל זה יפן נחשבה תמיד מומחית לחומרה, חסרון בעולם שהפך למוטה תוכנה.

האוטובוס האוטונומי של אולימפיאדת טוקיו מתוצרת טויוטה האוטובוס האוטונומי של אולימפיאדת טוקיו מתוצרת טויוטה צילום: יצרן

 

הממשלה היפנית פועלת כבר שנים בניסיון להחזיר עטרה ליושנה, בינתיים בהצלחה מוגבלת. ראש ממשלת יפן אבה שינזו יזם ב-2007, במהלך הקדנציה הראשונה שלו, את תוכנית ”חדשנות 25“ שאמורה להפוך, או יותר נכון להחזיר, ליפן את מעמדה כמדינה חדשנית עד 2025. במסגרת התוכנית מונה שר מיוחד לחדשנות כמו גם צוות משימה לענייני חדשנות בתוך הקבינט היפני. ביפן בונים גם על האולימפיאדה שתערך בשנה הבאה בטוקיו כדי להמריץ את המגזר הטכנולוגי. מארגני המשחקים הצהירו כי האולימפיאדה תהיה ”החדשנית בהיסטוריה“ וישולבו בה בין השאר רובוטים דוברי שפות זרות, אוטובוסים אוטונומיים ושידורי טלוויזיה באיכות 8K, בדיוק כמו שבאולימפיאדה הקודמת שאירחה יפן ב-1964 הציגה המדינה את רכבת השינקנסן המהירה.

 

ביפן מנסים גם להתמודד עם בעיות עומק בשוק העבודה המקומי שנחשב לאורך השנים להומוגני החריד, מתכון גרוע לעידוד חדשנות. בשנים האחרונות נרשמה למשל עלייה גדולה בשיעור הנשים היוצאות לעבוד ביפן. היפנים גם מבינים כיום את החשיבות של הכנסת זרים בעלי כישורים לשוק העבודה המקומי, בדיוק בימים שבהם אמריקה של טראמפ שוכחת עד כמה הרוויחה תעשיית הטכנולוגיה שלה מאותו גיוון אתני. בכל מקרה, עד שיפן תמציא את הווקמן הבא, היא תמשיך לשמש דוגמה לקלות בה מדינות יכולות לאבד את ההובלה בחדשנות - תמרור אזהרה אפילו לתעשיית ההייטק הישראלית.

קצרצרים:

 

1. בטקס שנערך בשבוע שעבר בשנחאי העניקה התאחדות הספורט האלקטרוני העירונית ל-85 גיימרים תעודות המכירות בהם רשמית בתור אתלטים. הגיימרים, או אתלטים למען הדיוק, מתמחים במשחקים כמו Honor of Kings, FIFA Online 4 ו-League of Legends. מה הבעיה בכל זה? ובכן, כבר שנים שסין מנסה להילחם בתופעה הקשה של התמכרות לגיימינג בקרב צעירים, אך כעת, בידה השניה, היא מאדירה את השחקנים המקצועיים. זה הגיוני בערך כמו להתפעל מהיופי של דוגמניות דקיקות ובאותה העת להתריע על העלייה בתפוצה של הפרעות אכילה.

שידורי לייב סטרימינג בסין שידורי לייב סטרימינג בסין צילום: גטי אימג'ס

 

2. מגישת הלייב-סטרימינג הסינית ”הוד מעלתה צ‘יאו בילאו“ צברה מעל 100 אלף עוקבים בלי להראות את פניה. המגישה שידרה במשך חודשים כאשר אנימציה מכסה לגמרי את פניה. על סמך קולה המלטף ומספר תמונות ששיחררה, המעריצים הניחו כי מדובר בצעירה יפיפיה וחילקו לה מתנות כספיות נדיבות שהגיעו עד 100 אלף יואן (50 אלף שקל). אלא שתקלה טכנית בשידור בשבוע שעבר חשפה כי מתחת לאנימציה מסתתרת בעצם אישה בת 58. המקרה, שהפך לנושא החם ביותר באינטרנט הסיני, חשף ברגע את הזיוף והתרמית בעזרתם מגישי (ובעיקר מגישות) לייב-סטרימינג סינים סוחטים מתנות מהקהל, המורכב ברובו מגברים בודדים הצמאים לקשר אנושי. באופן טבעי הפלטפורמה המארחת מיהרה להעלים ראיות ומחקה כל זכר להוד מעלתה המגישה.

 

3. אם יש משהו יותר מסובך מאשר למכור קרח לאסקימוסים, זה כנראה לנסות להציע פרויקטי תשתית לסינים, אלופי העולם הבלתי מעורערים בכל הנוגע לבניית גשרים, מנהרות וסכרים בזמן שיא. למרבה ההפתעה זה בדיוק מה שמנסה אלון מאסק לעשות. מאסק צייץ בסוף השבוע כי הוא מתכוון להשיק את פעילות חברת החפירות שלו בורינג בסין והבטיח כי הוא מתכוון לכרות מנהרות במדינה. אני אישית לא רואה סיכוי שזה אכן יקרה. בניית פרויקטים הנדסיים מסובכים הפכו לענף היצוא העיקרי של סין לעולם ואין סיכוי שהסינים יתנו במה למישהו שמנסה להתחרות מולם. מאסק כנראה כל כך מגלומן עד שהוא לא מצליח לעכל את ההיגיון הבסיסי הזה.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x