$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ארה"ב נגד ענקיות ההייטק: מצד אחד הגבלים עסקיים, מצד שני כוח ללא הגבלה

משרד המשפטים האמריקאי נערך לבדיקה שתנסה להבין כמה מוגזם כוחן של גוגל, פייסבוק ואמזון - אך דבר לא ישתנה אם לא יהיה מוכן להעניש אותן בצורה אפקטיבית; ניו יורק רוצה לאסור על סחר במידע מיקום; ואפל מבקשת מטראמפ לתת למחשבים שלה פטור ממלחמת הסחר עם סין

עומר כביר 12:2724.07.19

אם למישהו עוד היה ספק שהיחס המלטף והמפנק שחברות טכנולוגיה נהנו ממנו בעבר הגיע לקצו, באה הלילה הודעת משרד המשפטים האמריקאי ושמה קץ לדבר. לפיה, חטיבת ההגבלים העסקיים במשרד פתחה בבדיקה רחבה של הפעילות של הפלטפורמות המקוונות הגדולות והאופן שבו הן צברו כוח שוק, פגעו בתחרות, החניקו חדשנות והזיקו לצרכנים.

 

 

 

מדובר, כך נראה, במהלך הרגולטורי הנרחב ביותר בתחום בארה"ב, אולי בכלל. לא חקירה ממוקדת בפרקטיקה עסקית בעייתית של חברה אחת, אלא בחינה מקיפה של מצב השוק. זה נשמע מצוין, אבל יש בעיה אחת: לאור המצב הנוכחי של הרגולטורים, קשה לראות איך המהלך הזה מסתיים גם בעונשים משמעותיים לחברות שנמצאות במוקד שלה.

 

הבדיקה (ובשלב זה מדובר בבדיקה - לא בחקירה שאם תגיע תהיה ממוקדת יותר ותתבסס על חשדות ספציפיים) לא מגיעה בהפתעה גמורה. בתחילת יוני דווח שמשרד המשפטים ונציבות הסחר הפדרלית (FTC) נערכים לפעילות משמעותית בתחום וחילקו ביניהם את האחריות על פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון. לפי הניו יורק טיימס, הבדיקה הנוכחית היא צעד נפרד מהחלוקה ההיא. היא מגיעה אחרי שבשבועות האחרונים קיים המשרד סדרה של פגישות עם מומחים בתחומי ההגבלים העסקיים והטכנולוגיה בניסיון להבין את הנזק האפשרי שחברות טכנולוגיה גרמו.

 

 

 

שריל סנדברג מפייסבוק, לארי פייג' מאלפבית וג'ף בזוס מאמזון שריל סנדברג מפייסבוק, לארי פייג' מאלפבית וג'ף בזוס מאמזון צילום: רויטרס

 

 

הודעת משרד המשפטים לא נקבה בשם החברות אך נכתב בה שהבדיקה תתמקד בחששות של צרכנים, עסקים ויזמים לגבי שירותים מקוונים בתחומי החיפוש, המדיה החברתית והמסחר המקוון. הכוונה כאן היא כנראה לגוגל, פייסבוק ואמזון, כאשר בוול סטריט ג'ורנל העריכו שגם אפל צפויה להיות במוקד, אף שאין לה פעילות מובהקת באף אחד מהתחומים הללו.

 

"ללא משמעת ותחרות משמעותית, פלטפורמות טכנולוגיות יכולות לפעול בדרכים שלא תואמים לדרישות הצרכנים", אמר המשנה לתובע הכללי של ארה"ב, מקאן דלרחים מחטיבת ההגבלים העסקיים. "הבדיקה תבחן נושאים חשובים אלה". לפי ההודעה, במסגרת הבדיקה יבחנו התנאים התחרותיים בשוק המקוון במטרה לוודא שלאמריקאים יש גישה לשווקים חופשיים שבהם חברות מתחרות על בסיס איכות שירותיהן. במקרה של הפרות של החוק, משרד המשפטים יפעל להטלת סנקציות.

 

מדובר, על פניו, באיום רציני: משרד המשפטים מתכוון להתחיל לפשפש במעשיהן של החברות במטרה למצוא כשלים בפעילותן, כשלים חמורים מספיק שיצדיקו בדיקה והטלת סנקציות. זו היא פעילות פרואקטיבית מובהקת וחשובה. המשרד לא מגיב לתלונות ספציפיות שהתקבלו או לדיווחים בתקשורת, אלא יוצא לפעולה על מנת לאתר מידע חדש, דברים שאולי לא היו ידועים עד עתה לציבור, או שהאימפקט שלהם היה גדול מהצפוי.

 

נכון לרגע זה, מדובר בנקודת השיא של מגמה בת קרוב לשנה וחצי שנפתחה עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה ומכונה בארה"ב Techlash – תגובת נגד לפעילות של חברות הטכנולוגיה שמתבטאת ביחס ביקורתי הולך וגדל מצד הציבור, התקשורת, המחוקקים והרגולטורים. מי שפעם נתפסו כגורמים חיוביים ושוחרי טוב הולכות ויורדות לרמה הנמוכה שבה מוחזקים וול-סטריט או חברות הנפט (אם כי הן עדיין לא שם לגמרי).

 

מחוקקים בארה"ב הפעילו לחץ גובר והולך על חברות טכנולוגיה וערכו להן כמה שימועים מתוקשרים, ולא מעט קולות - הבולט שבהם הוא זה של הסנטורית אליזבת' וורן, מתמודדת בולטת בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית - קוראים לפרק את החברות הגדולות לגורמים נפרדים.

 

סם ויינשטיין, לשעבר בכיר במשרד המשפטים וכיום מרצה למשפטים, אמר לניו יורק טיימס שההודעה בפני עצמה חריגה, שכן המשרד נוהג לשמור את חקירותיו חסויות. "יכול להיות שהמשרד מסמן שהוא רוצה להגיב לחששות ההולכים וגוברים מהכוח של ענקיות הטכנולוגיה ולידע את מתחרותיהן שהדלת פתוחה לתלונות", העריך. "יש הרבה ביקורת על כך שהרגולטורים לא עושים מספיק לגבי חברות הטכנולוגיה וזו הדרך שלהן להגיב לביקורת".

 

אם ויינשטיין צודק, זוהי הוכחה לכך שה-Techlash שינה את התמונה; לא רק ביקורת בתקשורת וצעקות של מחוקקים בשימועים לבכירי החברות, אלא גם פעולה רגולטורית אמיתית.

 

הפגנה נגד גוגל בקליפורניה הפגנה נגד גוגל בקליפורניה צילום: David Paul Morris

 

 

לא בטוח שכל המניעים לפתיחת הבדיקה טהורים. התובע הכללי הנוכחי, ויליאם בר, כבר הוכיח את החולשה שלו כלפי טראמפ ואת הניסיון שלו לרצות אותו באופן המעוות שבו הציג את ממצאי דו"ח התובע המיוחד רוברט מולר, שבדק את ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016 ואת הקשר של הנשיא, הקמפיין שלו ומשפחתו אליה. ורק לפני כחודש וחצי טראמפ סימן את חברות הטכנולוגיה כשטען שהן "מפלות נגדו" והן מקיימות "קנוניה" עם הדמוקרטים במטרה לפגוע בו. אי אפשר לפסול על הסף את האפשרות שבר הורה לפתוח בבדיקה בין השאר מתוך ניסיון לרצות את הבוס.

 

אבל במקרה זה גם אם המניע פסול, הבדיקה מוצדקת. אין כמעט ספק שענקיות הטכנולוגיה צברו בעשור האחרון כוח רב מדי. גוגל ופייסבוק חולשות כדואופול על שוק הפרסום המקוון; גוגל ואפל מחזיקות את שוק המובייל באשכיו; ואמזון מנקנקת את התחרות במסחר המקוון ומגדילה את כוחה בפרסום הדיגיטלי; פייסבוק הפכה דה-פקטו לבורר העליון בשאלת חופש הביטוי ברשת ורוצה להפוך לגורם פיננסי משמעותית עם ליברה; אמזון, מיקרוסופט וגוגל הן השחקניות החשובות ביותר בעולם המחשוב בענן ועוד.

 

לא עובר כמעט שבוע שבו לא נחשפת פרקטיקה בעייתית אחרת של ענקית טכנולוגיה כלשהי. הסיפור העדכני, אגב, הוא חשיפה מאתמול של הוול סטריט ג'ורנל שלפיה אפל מטה את תוצאות החיפוש באפסטור כדי לתעדף אפליקציות שלה על חשבון אפליקציות אחרות, גם כשהן פופולריות פחות מהאפליקציות המתחרות (באפל, איך לא, מכחישים את הפרסום וטוענים שהחברה לא מתעדפת אפליקציות שלה).

 

המצב הנוכחי הוא במידה רבה אשמת הרגולטורים והמחוקקים, שנרדמו בשמירה. המשגה הזה נבע מכך שהחברות הצליחו ליצור מסך עשן, להציג את עצמן כגורמים שוחרי טוב שרק רוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר (כמו בהרבה מקרים, מייק ג'אדג' הבין הרבה לפני כולם שמדובר במלים ריקות), כגורם של חדשנות ומבצר של מריטוקרטיה. דיווחים לאורך השנים על התרבות בעמק הסיליקון סדקו את התדמית הזו, ופרשת קיימברידג' אנליטיקה מוטטה אותה לחלוטין.

 

השאלה הגדולה היא האם זה מאוחר מדי, האם אנחנו במצב שבו לחברות הטכנולוגיה יש כבר יותר מדי כוח, ואין שוט שיכול לאיים עליהן? החקירות האחרונות נגד חברות טכנולוגיה הסתיימו לא בהצלפה כואבת אלא במכה עדינה על היד. גוגל נקנסה בשנתיים האחרונות על ידי האיחוד האירופי בסכום כולל של 8.2 מיליארד יורו בשלוש פרשות שונות. אבל הקנסות נמצאים בהליך ערעור ממושך שייארך שנים, ובכל מקרה הם מהווים רק 6% מההכנסות של החברה ב-2018. גם אם תאלץ לשלם אותם בסוף, במועד לא ידוע בעתיד, הם יהיו לא יותר מבליפ על המכ"ם שלה.

 

מרגרטה וסטאגר, נציבת התחרותיות של האיחוד, שפסקה קנסות לגוגל על התנהלות מונופוליסטית מרגרטה וסטאגר, נציבת התחרותיות של האיחוד, שפסקה קנסות לגוגל על התנהלות מונופוליסטית צילום: בלומברג

 

 

קנס 5 מיליארד הדולר שה-FTC הטילה על פייסבוק בפרשת קיימברידג' אנליטיקה התקבל בכזה גיחוך שמניית החברה עלתה בעקבות הדיווחים עליו. והוא עוד היה גבוה יחסית. אמש דיווח הוול סטריט ג'ורנל שהחברה הגיעה להסדר טיעון עם הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC), שלפיו החברה תשלם קנס מצחיק של 100 מיליון דולר (פחות משתי עשיריות האחוז מהכנסותיה ב-2018), אחרי שחקירה מצאה שהחברה לא מסרה למשקיעים ולמפתחים הודעה מספקת על מה שארע בקיימברידג' אנליטיקה.

 

יש מה לעשות כדי לשנות את ההתנהגות של החברות האלה, וכתבנו על כך בהרחבה אתמול: קנסות של עשרות מיליארדי דולרים, לא מיליארדים, סנקציות אישיות על בכירי החברות ומגבלות מהותיות על אופן פעילותן יכולים להביא לתוצאה אמיתית. אבל בשביל כך, יצטרכו רגולטורים להיכנס לעימותים ישירים וארוכים עם החברות, ולא להסתפק בהסדרי טיעון שאם הן הסכימו להן זה ברור שעשו זאת מכיוון שמצאו את העונש לא כואב, אולי רק קצת מציק.

 

 

אבל מדובר במשימה קשה. ההכנסות של אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק עמדו ב-2018 על 690.55 מיליארד דולר. זה המון כוח אש לשכירות עורכי דין, לוביסטים, יח"צנים ופרסומאים. תקציב לביצוע קמפיינים תקשורתיים ענקיים, ל"תרומת" כספים לקמפיינים של פוליטיקאים. קרב חזיתי של הממשל נגד עצמה שכזו יתקל בתגובת נגד עצומה, כזו שאי אפשר לבוא אליה לא מוכנים.

 

זה אפשרי להילחם בכוחות כאלה, זה נעשה בהצלחה עם תאגידים וקרטלים עוצמתיים לא פחות ומסוכנים הרבה יותר. אבל בשביל זה צריך יותר מנכונות לבצע בדיקה וכינוס שימועים שבהם מחוקקים נוזפים בבכירי חברות הטכנולוגיה. צריך שינויי חקיקה משמעותיים שיתנו לרגולטורים יותר תקציבים ויכולות אכיפה נרחבות יותר, צריך מחוקקים שמוכנים לעמוד בפרץ שיגיע ולא להישבר תחתיו, והרבה מהם, וצריך התגייסות ציבורית כללית, אם לא במעשים אז לפחות בתמיכה מתמשכת. בלי זה, בלי נכונות אמיתית לצאת לקרב ארוך ומדמם, הבדיקה הרחבה תסתיים כמו כל החקירות האחרות נגד: קנס, התנצלות, אולי הבטחה להשתפר בעתיד וזהו. בלי שינוי אמיתי, ובלי פגיעה מהותית בכוחן או בפרקטיקות הבעייתיות שלהן.

 

קצרצרים:

 

1. אפל מבקשת ממשל טראמפ להחריג את הרכיבים של מחשבי המק פרו החדשים והעוצמתיים מרשימת המכסים על מוצרים שמיובאים מסין. בקשה אמיצה, בהתחשב בכך שאפל מעתיקה את קו ההרכבה של המחשבים האלו מטקסס לסין – בדיוק הפוך מהמדיניות שדונלד טראמפ מנסה לקדם.

 

מחשב המק פרו מחשב המק פרו מתוך שידור חי של אפל

 

 

2. חברת דירוג האשראי האמריקאית אקוויפקס נקנסה השבוע ב-700 מיליון דולר בעקבות דליפת מסיבית של מידע פיננסי רגיש של 143 מיליון איש ב-2017. כמו במקרה של ענקיות הטכנולוגיה, פעם זה אולי היה עובר בשקט, אבל נראה שלכולם נמאס בימינו מעונשים מגוחכים על פגיעה בציבור. "זה טיפה בים מבחינת העלויות שנגרמו למשפחות אמריקאיות", אמר הסנטור הדמוקרטי שרוד בראון, והוא לא לבד.

 

 

 

3. עיריית ניו יורק מקדמת הצעת חוק שתאסור על ספקיות סלולר לסחור במידע מיקום של משתמשים ללא הסכמתם המפורשת. מדובר בתופעה אמריקאית בעיקרה (ככל הידוע, הספקיות בארץ לא עושות משהו דומה), במסגרתה החברות ללא בושה מוכרות לגורמים מסחריים את המידע שהן אספו על משתמשיהן. טוב שמטפלים בזה, השאלה החשובה אבל היא איך תראה ההסכמה המפורשת הזו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x