שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

ראיון כלכליסט

"ההייטק הוא בועה של אשכנזים, מוכרחים לשבור את המחסום הזה"

טקלה מקונן, מנכ"ל עמותת "טק קריירה" שמכשירה צעירים יוצאי אתיופיה להייטק: "אף אחד לא סופר אותנו. יש קיטוב בחברה הישראלית, כל אחד חי את המעגל שלו ואנחנו חיים בשכונות מצוקה. אבל אני אופטימי כי יש לי מספיק מועמדים טובים"

הגר רבט 23:2104.07.19

"אחוזי הגיוס לצה"ל בקרב הקהילה האתיופית הם 90% וחבר׳ה צעירים הולכים ליחידות קרביות, אבל אחרי השירות הם חוזרים לשכונה ואף אחד כבר לא מוציא אותם משם", כך מתאר טקלה מקונן, מנכ"ל עמותת "טק קריירה" את העתיד הצפוי למרבית צעירי העדה האתיופית.

 

 

 

מקונן, 55 נשוי+2, התמנה למנכ״ל העמותה לפני כשנה וחצי. הוא עלה לארץ בגיל 16, אחרי שהיה פעיל ציוני במחנות פליטים בסודן. בארץ הוא שירת כעתודאי ביחידת המזל"טים של חיל האוויר והמשיך לקריירה של 11 שנה בהייטק. בגיל 36, החליט להקדיש את חייו לפעילות למען הקהילה והיה מנכ"ל עמותת פידל שהכשירה יוצאי אתיופיה להוראה ומרצה במרכז האקדמי רופין. "היום החלום הציוני זה להגיע להייטק", הוא מסביר בפשטות כשאני שואלת למה עבר לנהל את העמותה.

 

 

טקלה מקונן, מנכ"ל טק קריירה טקלה מקונן, מנכ"ל טק קריירה צילום: יח"צ

 

טק קריירה קיימת מאז 2002 והכשירה כבר 700 צעירים למקצועות, אבל מקונן החליט שזה לא מספיק: ״כשנכנסתי לתפקיד קודם כל קבעתי יעד חדש - לפני זה הכשירו 60 סטודנטים בשנה ואני הכפלתי את המספר. היום אנחנו מכשירים 120 והמטרה שלי זה להגיע ל-1,000 בוגרים בחמש שנים".

 

ההכשרה שמקונן מתייחס אליה היא שנה של לימודים אינטנסיביים בתנאי פנימיה בלוד באחת מארבע תוכניות: תוכנה, סייבר רשתות תקשורת ובדיקות תוכנה. הסטודנטים הם צעירים בני 22-30 שעוברים מיון קפדני של העמותה. כשאני שואלת אם יש ביקוש לתוכנית מקונן אומר: "יש לנו היום 400 מועמדים שמחכים להיכנס לתוכנית, אנחנו מוכרים מאוד בתוך הקהילה".

 

אתם לוקחים צעירים אחרי צבא לשנה של לימודים בתקופה שהם כבר בעצם אמורים לסייע לפרנסת המשפחה.

"אנחנו חייבים לנתק אותם מהשכונות, אנחנו יודעים במה זה כרוך אבל אי אפשר לצאת ממעגל העוני בצורה אחרת, אז אומרים להם ׳בואו תקדישו שנה לחיים שלכם, אם תעזרו לעצמכם תוכלו לחזור לעזור להורים ולאחים׳. הצעירים האתיופים מפחדים ללכת לאקדמיה כי תוכנית הלימודים ארוכה ויקרה ואנחנו עוקפים את המערכת. יותר משליש מהבוגרים שלנו המשיכו לתואר. אחר כך הם חוזרים לשכונות כעובדי הייטק, עם רכב ומחשב ואין לך מושג איזו השראה זה מעורר".

 

טקלה מתגאה ב-90% השמה ואומר שהרוב המוחלט נשאר בתעשייה, אבל התוכנית צמאה למימון. הכשרה בת שנה של סטודנט עולה כ-40 אלף שקל, ורק 25% מהתקציב מגיע מהמדינה, השאר מתרומות בעיקר של נדבנים אמריקאים.

 

 

מחאת יוצאי אתיופיה מחאת יוצאי אתיופיה צילום: אבי מועלם

 

זה לא מתסכל? לרדוף אחרי הכסף כשהעלות כל כך נמוכה?

"זה אתגר ולפעמים זה גם מתסכל. בתוך שנה את מביאה אנשים למצב שבו יש להם סטטוס, מעמד חברתי, ערכים והם מהווים דוגמה אישית. אבל את גם משנה את התל"ג של המדינה - אלה אנשים שלא יהיו תלויים יותר בעזרה כלכלית.

 

"הבעיה היא שלמדינה אין תוכנית לטווח ארוך ולנו אין מנדט אלקטורלי, אז אף אחד לא סופר אותנו. אבל אני מאמין באנשים עצמם, ומאמין שאם אם נחשף ויידעו עלינו זה יעשה מספיק. אין לי משאבים ליחסי ציבור ומחוץ לקהילה לא מכירים אותנו, אבל אני אופטימי כי יש לי מספיק מועמדים טובים. תשמעי, הסטודנטים שלנו לא עוזבים את המעבדה ואנחנו צריכים לסלק אותם ב-12 בלילה, הם גרים בדירות בלוד 8-6 שותפים בדירה, באים בלילה לשים את הראש ולחזור לכיתות, הם לא מפונקים והמוטיבציה בשמיים".

 

39.7% מבני הקהילה בוגרי מערכת החינוך הם בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישת הסף לאקדמיה, אבל בשנת 2017/8 רק 1.2% מהם (3,291) היו סטודנטים באקדמיה.

 

איך התגובות אליכם בהייטק?

"ברגע שאנחנו פונים יש פתיחות אבל אנחנו לא חשופים ואין לנו קשרים. ההייטק הוא בועה של אשכנזים, 8200, רעננה והרצליה - הם לא חשופים אלינו וכל אחד חי בבועה שלו, את המחסום הזה צריך לשבור.

 

"להייטק מגייסים בשיטת חבר מביא חבר ולנו אין את הרשתות החברתיות. אנחנו מנסים להגיע למנהלי כוח האדם ולפגישות עם מנכ"לים. אחרי שהם פוגשים אותנו אין שום בעיה, והם באים להתנדב ולעשות מנטורינג לתלמידים. המחסום הוא הקשר בינינו. יש קיטוב בחברה הישראלית, כל אחד חי את המעגל שלו - אנחנו חיים בשכונות מצוקה.

 

"יש פה מדינה קפיטליסטית, אז אנחנו יכולים לדבר על על שוויון חברתי מכאן ועד הודעה חדשה אבל אם אין ביטחון כלכלי לא יהיה ביטחון חברתי".

 

לפי נתוני הלמ״ס, ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה ב-2018 הסתכמה ב- 11,245 שקל לעומת 15,751 שקל בכלל משקי הבית באוכלוסייה. ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 שקל, לעומת 12,792 בכלל האוכלוסייה.

 

"רוב יוצאי אתיופיה לא יכול לתגבר את הילדים בלימודים"

 

הילדים האתיופים, מסביר טקלה, מוסללים מגיל צעיר מאוד ללימודים המקצועיים ולבגרות חלקית. המשפחה צריכה לגייס משאבים נוספים כדי

לקדם אותם ולאפשר להם לעשות בגרות מלאה באנגלית ובמתמטיקה למשל. "כל מי שהלך ללמוד הנדסה זה בזכות תגבור של ההורים ומימון, אבל רוב יוצאי אתיופיה לא יכול לתגבר את הילדים כי הם עובדים בניקיון, בשמירה ובמפעלים. אני מצדיע להורים האלה על כל מה שהם עושים. כמה הורה ישראלי משקיע בילד בממוצע? לא פחות מ-3,000 או 4,000 שקל בחודש, אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אלינו מגיעים הילדים שההורים השקיעו בהם מהמעט שיש להם והם נמצאים קצת מעל הרף של הקהילה".

 

העמותה עובדת היום עם כמה מהחברות הגדולות בהייטק הישראלי, ביניהן אינטל, איירון סורס, פייסבוק, ויקס ואחרות והבוגרים משובצים במשרות התחלתיות. אבל לטקלה יש תוכנית להוסיף תוכניות לימוד, לפתוח הכשרה לאמהות צעירות ועוד, והוא רוצה להגיע לחברות נוספות במשק.

 

כשאני שואלת איך האווירה בקרב הסטודנטים שלו בתקופה הנוכחית, הוא אומר: "הם מאוד כועסים. הדבר המהותי ביותר הוא שלילת הזכות הבסיסית שלהם כאזרחים, קלות הדעת שבה שוטר יורה באדם שחור. הם ילידי הארץ ומלבד צבע העור אין שום דבר שמבדיל אותם מאחרים. רובם אפילו לא מדברים את שפת אימם כי ההורים רצו שילדיהם יהיו ישראלים לכל דבר. את יודעת מזה ילד שלא יכול להסתובב בשכונה שלו ועובר את הכביש כשהוא רואה שוטר כדי שלא יעצרו אותו?", הוא מסכם בעצב.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x