שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מי יקבע מה ניתן לומר באינטרנט, חברות הטכנולוגיה, המשתמשים או הממשלות?

יוטיוב חטפה על הראש אחרי שצינזרה תוכן ב"טעות"; אפל מסירה יותר מ-600 אפליקציות בחצי שנה; וויימו מתחילה לאסוף נוסעים בקליפורניה; גוגל ופייסבוק נחקרות בבריטניה ואמזון אחראית למה שנמכר באתר שלה

עומר כביר 12:5904.07.19
כשמגבילים את חופש הביטוי, כמעט אף פעם לא יוצאים מזה דברים טובים. כשנותנים לחברות מסחריות לסמן את גבולות המותר והאסור, התוצאה חמורה עוד יותר. השבוע זכינו לדוגמה מצוינת לכך באדיבות יוטיוב, אתר שיתוף הווידיאו של גוגל.

 

מוקדם יותר השנה החליט יוטיוב להוסיף סרטונים שמדריכים משתמשים איך לבצע האקינג או פישינג לרשימת התוכן האסור באתר. לכאורה, החלטה ראויה ביותר. מדובר בפעולות שביצוען ללא רשות הוא עבירה לכל דבר ועניין, והצגת סרטוני הדרכה עליהן שקול למתן הוראות לביצוע שוד בנק. לכן אף אחד כמעט לא שם לב כשסרטונים מסוג זה נוספו לרשימת התכנים האסורים.

 

אבל אז קרה מה שתמיד קורה כשמגבילים את חופש הביטוי: משהו השתבש בצורה לא צפויה. Hacker Interchange הוא ארגון וולנטרי שמופעל על ידי האקרים אתיים (מכונים גם האקרים כובע לבן), אנשי מדיה וסטודנטים בתחומי המדעים המדויקים ושעוסק בחינוך והדרכה בתחומי מדעי המחשב, סייבר ומדע. הפעילות העיקרית של הארגון היא תוכנית יוטיוב בשם Cyber Weapons Lab, שמלמדת את יסודות ההאקינג האתי. התוכנית מלמדת להשתמש בכלי האקינג שונים, מתוך מטרה לאפשר לצופים להפוך להאקרים כובע לבן טובים יותר. כלומר, כאלו שמזהים פרצות אבטחה באתרים ושירותים ומדווחים עליהן לארגונים שמפעילים אותם, בין אם ללא תמורה ובין אם חלק מתוכנית תגמולים שבמסגרתה מעניקים הארגונים פרס כספי לדיווחים על פרצות אבטחה בשירותיהם.

מי מחליט מה אפשר לומר? כיצד ניתן אכוף כללים בלי לסתום את הפה מי מחליט מה אפשר לומר? כיצד ניתן אכוף כללים בלי לסתום את הפה צילום: שאטרסטוק

 

מדובר בערוץ קטן יחסית עם כ-72 אלף מנויים ובין אלפי לעשרות אלפי צפיות בכל סרטון ושפונה לקהל מקצועי יחסית. למרות האיסור של יוטיוב, שנכנס לכללי השימוש באתר באביב האחרון, הוא המשיך לפעול ללא הפרעה. זאת, עד שאתמול ניסו מפעיליו להעלות סרטון שהכינו לכבוד ה-4 ביולי, ושמסביר איך לשגר זיקוקים דרך רשת Wi-Fi. "גילינו שיוטיוב רשמה לנו פסילה כי אנחנו מלמדים על האקינג, ולכן אנחנו לא יכולים להעלות אותו", כתב אחד ממייסדי הארגון, קודי קינזי, בחשבון הטוויטר שלו. בציוץ אחר הוא סיפר שיוטיוב החלה לסמן ולהסיר תכנים שהועלו לערוץ בעבר.

 

מדובר במקרה קלאסי של צנזורת יתר סביב סוגיה שהיא בהחלט לא שחור לבן. נכון, סרטונים מסוג זה יכולים לתת כלים לפושעי סייבר. אבל חשוב לא פחות, הם מלמדים האקרים אתיים איך לזהות פרצות אבטחה ולדווח עליהן, ואנשי סייבר ארגוניים יכולים להשתמש בהם על מנת להעשיר את הידע שלהם וללמוד לזהות פרצות אפשריות במערכות שלהם על מנת לחסום אותן ולהתגונן טוב יותר מתקיפות מקוונות. זה מקרה שבו יותר ידע הופך את כולם למוגנים יותר ובטוחים יותר, ומאפשר לספק לכל הנוגעים בדבר כלים חיוניים בעבודתם. גורמים מפוקפקים ידעו למצוא את התכנים שלהם במקומות אחרים, נגישים פחות, מוסריים פחות וקיצוניים הרבה יותר. הצנזור של הערוץ החינוכי הזה פוגע דווקא ביכולת של ה"טובים" לרכוש ידע ומיומנות.

 

הפעם, הסערה זוטא שהתעוררה בעקבות דיווח על המקרה ב-The Verge הביאה את יוטיוב לשנות את החלטתו, ולהודות שהערוץ סומן והוגבל כתוצאה מטעות. "עם הכמות העצומה של הסרטונים שמועלים לאתר שלנו לפעמים אנחנו מקבלים החלטה שגויה", נמסר. "כשנודע לנו שהסרטון הוסר בטעות פעלנו במהירות על מנת להחזירו".

גם בפייסבוק אפשר למצוא את עצמך מצונזר על לא עוול בכפך גם בפייסבוק אפשר למצוא את עצמך מצונזר על לא עוול בכפך צילום: שאטרסטוק

 

 

אבל ההודאה של יוטיוב רק ממחישה את גודל הבעיה. טעות שתוקנה רק כי התמזל מזלו של מפעיל הערוץ והחסימה שלו עוררה את עניינו של אתר מוכר ומכובד לא צריכה להרגיע אותנו. מה עם יוטיוברים בולטים פחות, שזעקתם לא נשמעת או שלא חשבו לעורר את העניין בטוויטר ומוצאים את עצמם נלחמים לבד נגד טחנות הרוח של יוטיוב או כל פלטפורמה גדולה אחרת? מקרים כאלו, הגבלה שרירותית של פלטפורמות מקוונות על חופש הביטוי בגין להיטות יתר של המסננים או חוסר הבנה של מקבלי ההחלטות, מתרחשים מדי יום וכמעט שלא זוכים לסיקור תקשורתי, ואלה שנפגעו נאלצים להתמודד לבד עם ההשלכות, לרוב ללא הצלחה.

 

גם בפייסבוק קשה להתחמק ממנוע סתימת הפיות

 

רק בסוף השבוע האחרון החליטה פייסבוק לחסום מהפלטפורמה לשלושה ימים את הפודקאסטר והעיתונאי הישראלי דור צח בגין פרסום פוסט שהוגדר על ידה כביטוי שטנה. ומה כתב צח שכל כך הרתיח את הרשת החברתית שהחליטה לחסום אותו? "אחת לשנה קופץ לח"כים מהימין ממורי (Memory, ע"כ) בפייסבוק שכתוב בו 'חחח איזה מדהים יהיה לקבור ערבים בעור חזיר'". התבטאות סאטירית, בסגנון שמאפיין את כתיבתו של צח ברשתות החברתיות.

 

זה הכלל, לא היוצא מן הכלל. זה המצב שאליו הגענו, במידה רבה כתוצאה מהדרישה שלנו שפלטפורמות מקוונות יהפכו לצנזוריות ויגבילו התבטאויות מסוגים שונים. רצינו למנוע הסתה? קיבלנו צנזור של סאטירה. רצינו למנוע מתן כלים לפושעי סייבר? קיבלנו חסימה של תכנים חינוכיים מעשירים. טעויות? אין ספק. אבל כאלו שיחזרו שוב ושוב ושוב. המקרה של צח לא שונה בהרבה מהפעם שפיייסבוק חסמה פוסט של גורי אלפי מכיוון שנתן בו קרדיט לצלם גיא כושי, והוא יחזור בגרסה זו או אחרת בעתיד.

 

זה מה שבחרנו כשרצינו להטיל את האחריות לוויסות חופש הביטוי על חברות מסחריות. לאור הצטברות המקרים מסוג אלו שתוארו לעיל, הגיע הזמן לעצור ולשאול האם זה באמת מה שאנחנו רוצים. האם הפתרון הנכון הוא לתת לפלטפורמות כמו פייסבוק, שהיקף התפוצה והשימוש שלה הפך אותה לבמה ציבורית לכל דבר, את היכולת להחליט מי יזכה בגישה אליהן ומי לא. ייתכן שזה הדבר הנכון לעשות, ייתכן שנבחר באופציה שבה הן לא מתערבות בצנזורת תכנים כלל פרט למקרי קיצון מובהקים כמו תכנים פדופיליים, יכול להיות שצריך לפתח איזה מודל ביניים כמו מועצה ציבורית שמורכבת ממשתמשים ומומחים שתוכל לדון בערעורים על החלטות הרשת החברתית, אולי בכלל נעדיף להעביר את השליטה לגופי ממשל במדינות השונות (פתרון בעייתי לא פחות).

 

הנקודה היא, שהמצב הנוכחי התפתח ללא דיון מספק במעלותיו וחסרונותיו, בתועלת שהוא מביא ובפגיעות שהוא מייצר. הגיע הזמן לדיון הזה. כי השוט שמחזיקות פייסבוק, יוטיוב וטוויטר גדול מדי והמכה שלו כואבת מדי.

 

קצרצרים

1. דו"ח השקיפות החצי-שנתי של אפל לחציון השני של 2018 כולל נתון חדש: מספר האפליקציות שביקשו מדינות להסיר מהאפסטור. לפי הדו"ח, 11 מדינות הגישו 80 בקשות להסרת 770 אפליקציות. מרבית הבקשות הגיעו, איך לא, מסין שדרשה להסיר 626 אפליקציות שלדבריה הפרו חוקים מקומיים. בסך הכל הסירה אפל 634 אפליקציות מהאפסטור.

וויימו יכולה לאסוף נוסעים בקליפורניה וויימו יכולה לאסוף נוסעים בקליפורניה צילום: waymo

 

2. וויימו, חברת הרכב האוטונומי של אלפבית, תרחיב את פעילותה בקליפורניה אחרי שקיבלה אישור לאסוף נוסעים במכוניות האוטונומיות שלה. בשלב זה, עם זאת, לא יכולה החברה לגבות כסף מהנוסעים וחייבת להציב נהג בטיחות מאחורי ההגה. בתור התחלה, רק עובדי וויימו ואורחיהם יוכלו להזמין נסיעה.

 

3. הדואופול של גוגל ופייסבוק בתחום הפרסום המקוון ידוע לכל, ועכשיו גם הרגולטורים מתחילים להתעניין. רגולטור התחרותיות בבריטניה התחיל לאחרונה לחקור את האופן שבו השתמשו שתי החברות במידע האישי שהן אוספות כדי לבסס הגמוניה בשוק הפרסום המקוון במדינה, ששוויו מוערך ב-13 מיליארד פאונד (כ-16.4 מיליארד דולר). בין השאר יבדוק הרגולטור עד כמה יכולים משתמשים לשלוט במידע שנאסף עליהם.

כעת אמזון אחראית על כל מה שנמכר דרכה גם אם המוכר הוא צד שלישי כעת אמזון אחראית על כל מה שנמכר דרכה גם אם המוכר הוא צד שלישי

 

4. בית משפט פדרלי לערעורים הנחית אתמול מכה על אמזון, כשקבע שהחברה יכולה לשאת באחריות במקרה שבו מוכרים חיצוניים בפלטפורמה שלה סיפקו לקונים מוצרים פגומים. אמזון מעדיפה לשחק בתפקיד של גורם נייטרלי, למרות שרבים מהמשתמשים בפלטפורמה לא מודעים לכך שפעמים רבות מאחורי המכירה לא עומדת אמזון עצמה אלא מוכר חיצוני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x