קנס של 5 מיליארד דולר לפייסבוק? כסף קטן, עונש חסר תועלת

חמישה מיליארד? כסף קטן

בשבוע שעבר נודע שמתחילה להתגבש מסגרת הקנס שתחטוף פייסבוק מהרשויות בארה"ב על פיאסקו קיימברידג' אנליטיקה - במסגרתו איפשרה ברשלנותה לרוסיה הפוטיניסטית להשפיע על בחירות 2016. בשלב זה, מדברים על בין שלושה לחמישה מיליארד דולר, קנס גדול ומורגש. הנה, מגיע יום נקם ושילם, ישמחו האופטימיים; עכשיו תלמד פייסבוק מה המחיר של רעבתנותה למידע האישי, ומדיניות עצימת העין שלה; חמישה מיליארד דולר? מדבר כזה אי אפשר להתעלם. אבל העולם לא עובד ככה וחמישה מיליארד דולר, מסבירה קארה סווישר, הוא כסף קטן בסיפור הזה. סכום שעבור פייסבוק, שקול לקנס על נסיעה במהירות מופרזת; לא נעים, אבל גם ממש לא נורא.

מפחד מאנשים, לא מקנסות. צוקרברג ושומרי ראשו צילום: אי פי איי

לאחר פרסום טווח הקנס האפשרי, צמחה מניית פייסבוק; עד כה, דאגו המשקיעים כי הקנס יכל להיות הגורם היחיד שיעכב את צמיחת החברה ויגביל את פעילותה. למרות הזעם הציבורי, צומח מספר המשתמשים, צומחות ההכנסות מפרסום, צומח שיעור השימוש ומניית החברה בהתאם: היא נסחרת כיום בכ-200 דולר, כשבראשית הפרשה עמדה על 123 דולר. עד לשבוע שעבר, היווה הקנס המסתורי מחסום אחרון להמשך הצמיחה. ופוף! נעלם לו האיום המפחיד, כי חמישה מיליארד הוא סכום סביר ביותר עבור פייסבוק. יש לה הון זמין של 23 מיליארד דולר ביד, ולהערכת סווישר תתייחס החברה לקנס כמחיר של המשך צמיחתה ופעולתה.

אין שום דבר הרתעתי בקנס של חמישה מיליארד דולר, שום דבר שיגרום לצוקרברג לנגב את מצחו ולמלמל "אללי, הפעם שרדנו, אבל אין סיכוי שנעשה זאת שוב; המחיר פשוט גבוה מדי". לא, צוקרברג הגיב אחרת: בשיחת משקיעים שקיים, נראה בטוח ונינוח ואמר: "אני מבין שרגולציות עלולות לפגוע בעסקינו, אך אני חושב שזהו הכרח". אין לו בעיה להגיד זאת מסיבה פשוטה: המחיר אינו גבוה מדי עבורו, וכך הוא יוצא טוב בעיני הציבור ובעיני המשקיעים כאחד: הקהל הרחב יחשוב שזהו, מנכ"ל פייסבוק מבין שהוא טעה ושמגיע לו עונש, ואילו המשקיעים יודעים שהעונש הוא בדיחה ועכשיו יהיה פחות לחץ מצד ממשלת ארה"ב על החברה.

צוקרברג מעיד בקונגרס האמריקאי בנושא פרשת קיימברידג' אנליטיקה צילום: רויטרס

אני יכול להציג פה מגילה ארוכה של פעולות נכלוליות שביצעה פייסבוק בעשור האחרון, במסגרתן פגעה קשות בפרטיות משתמשים, חשפה אותם לתוכן בעייתי ביותר, איפשרה פגיעה בזכויות אדם, סיכנה חיים בקנה מידה המוני ואת בריאות הנפש של הגולשים, החלישה ארגונים וסקטורים עסקיים שלמים, ניסתה להסתיר פגיעות שביצעה, הקפידה לפתח עוד ועוד כלים שישתו עוד ועוד מידע וזו רשימה חלקית ביותר. על אף אחד מחטאיה לא נענשה בצורה משמעותית. עתה; גדלה כל כך שגם חמישה מיליארד דולר - ולצורך העניין, גם עשרה ויותר - הוא קנס שמתויק אצלה כ"רשום על החשבון" ולא כחשבון נפש.

אז איך, איך יכולים רגולטורים להזיז לצוקרברג וסגניו ולהגביל את פעולתה של פייסבוק בצורה אפקטיבית? אני לא סוהר ולא משפטן, אבל שמעתי שאנשים עשירים ומפונקים לא אוהבים להיכנס לכלא. כנראה שאם אדם פרטי היה גונב מידע מ-87 מיליון איש ומוכר אותו לגורם זר שנעזר בו להשפעה על מהלך פוליטי, הוא היה מכיר את מערכת הכליאה בצורה מאוד אינטימית. אולי שווה להתחיל להחיל חוקים כאלה גם על טייקונים שהשתמשו בחברה שהקימו כדי לבצע את הפשע הזה. משהו אומר לי שזה יהיה אפקטיבי יותר מכל קנס.

הגיימרים של העתיד

איך ייראה עולם הגיימינג של השנים הבאות? התחום צפוי לעבור כמה מהפכות גדולות, בראשן חדירה משמעותית של שירותי סטרימינג משחקים כמו Stadia של גוגל. שירותים שכאלה יאפשרו להציג משחקים תובעניים באיכות גבוהה למדי גם על מכשירים חלשים, וימשכו כך חובבי משחקים שעד כה התנזרו מהם בגלל שלא רצו לשפוך כסף על קונסולה או מחשב גיימינג. ואולם, לפי חברת John Peddie Research צפויה להתרחש עוד מהפכה: הגיימרים יזנחו את המחשבים שלהם ויאמצו את הפלייסטיישן, האקסבוקס והסוויץ'; כ-20 מיליון מהם יעברו לקונסולות עד 2022. האם תתממש התחזית - מה שפחות או יותר יתיז את ראשה של קטגוריית מחשבי הגיימינג?  

אני סבור שמדובר בתחזית אופטימית מדי: הניתוח של חברת המחקר מתעלם משני אלמנטים מהותיים מאוד, שקשורים הן למה שאוהבים גיימרים והן לאיך שהשתנה שוק הגיימינג ממש לאחרונה.

מחשבי גיימינג של חברת רייזר. מי, מי יוותר על כזה ויעבור לקונסולה? צילום: Razerr

נתחיל מהסוף: בשבוע האחרון נחשפו המחשבים הראשונים שמריצים את ה-GTX1650, כרטיס מסך של אנווידיה שהוא חזק דיו כדי להריץ משחקים באיכות טובה, אך לא זולל אנרגיה כמו כרטיסים קודמים בסדרת GTX, ולכן מתאים גם למחשבים דקים וקלים, ולמחשבים זולים של פחות מאלף דולר. עצם קיומו יאפשר לאנשים לאמץ את הגיימר הפנימי שלהם ולשלוף אותו החוצה בלי לקרוע את הכיס - מה שלבטח ישפיע על המכירות. בסופו של דבר, מחשב נייד הוא מוצר רב תכליתי וקונסולת גיימינג לא; מחשב יוכל לשמש את הרוכש גם בעבודתו, ואין לזלזל ביתרון הניידות.

אבל ישנה סיבה יותר שורשית בגינה אני לא רואה גיימרים מוותרים על הציוד הנוכחי שלהם ורצים לקנות פלייסטיישן חמש: הם פשוט מושקעים יותר מדי בפלטפורמת ה-PC. כרטיסי המסך המתקדמים מציגים גרפיקה טובה משל הקונסולות, ממשק השליטה של העכבר והמקלדת מאפשר טווח רחב יותר של משחקים (למשל, משחקי אסטרטגיה וסימולטורים, בהם יש צורך בהרבה כפתורים), ומי שקנה משחק ותוספים עבורו, ציוד שמריץ אותו והשקיע בו שעות לא יקום ויוותר עליו בקלות. כמו כן, ישנה תרבות גיימרים שלמה שכוללת יריבות בין חובבי הקונסולות וחובבי המחשבים. אני סבור שבסופו של דבר נוכל לראות התכנסות כלשהי לפלטפורמת גיימינג אחת, אך זה יקח שנים; בשלב זה, מעדיפות יצרניות המחשבים ויצרניות הקונסולות שישתמר הפיצול בשוק, כדי שיוכלו לפנות לקהל מגוון עם הצעות גמישות יותר.

קצרצרים

1. גוגל לא עושה הנחות: החברה העיפה מחנות האפליקציות שלה את יישומי חברת DO Global, מפתחת סינית גדולה שמוצריה זכו ל-600 מיליון הורדות. ההסרה בוצעה בעקבות תחקיר באזפיד ניוז שגילה שכמה מאפליקציות החברה מקליקות על פרסומות עבור המשתמש גם כשאינו נכנס אליהן, מה שמהווה הונאה שמנוגדת לתנאי השימוש של גוגל. אין עבור גוגל דבר רגיש יותר מהתנהלות בתחום הפרסום; למי ששכח, היא חברת פרסום וזהו מקור ההכנסה המרכזי שלה.

אין הנחות. גוגל PLAY

2. אמזון מתחזקת בתחום המוזיקה בסטרימינג; בשבוע שעבר השיקה שירות שמאפשר האזנה בחינם לתוכן, שכולל פרסומות ומיועד למשתמשי הרמקולים החכמים מסדרת אקו. עתה נודע שהיא מבשלת עוד שירות מוזיקה בסטרימינג, כשהדגש בו יהיה על איכות הצליל. השירות צפוי לאפשר האזנה באיכות שאמורה להיות גבוה משל תקליטור פיזי - 1,411 קילו-ביט לשנייה. זאת, בעוד שירותיה הקיימים מאפשרים האזנה ב-256 קילו-ביט לשנייה, תקן סטנדרטי למוזיקה בסטרימינג. האיכות הזו תוכל לפנות לאודיופילים, ואמזון צפויה להשיק אותו ב-15 דולר בחודש. האם זה מה שיתן לה יתרון מובהק על פני ספוטיפיי, יוטיוב והאחרות? לא בטוח; מוזיקה באיכות כזו מצריכה מרחב אחסון גדול יותר, מה שמחייב ניצול של תשתיות ענן שיכלו לפעול לטובת פעילויות מכניסות יותר, כ-AWS.

3. חברת התעופה יונייטד מודה ועוזבת: החברה הודיעה שתסיר ממערכות הבידור של מטוסיה את המצלמות שמובנות בהן. לפני כחודשיים התגלה שהחברה משתמשת במצלמות זעירות שנמצאות לצד מסכי מערכות הבידור, מה שעורר דאגה וזעם בקרב נוסעים וארגוני הגנת פרטיות. החברה מסרה שהמצלמות הגיעו כחלק מהמסכים שרכשה מספק חיצוני ושאינן מופעלות לניטור הנוסעים. עתה בחרה להחליף את המסכים, באופרציה יקרה ומורכבת. לא היה פשוט יותר לצבוע את המצלמות בטוש שחור?