$
דו"ח טכנולוגי

האם תוכנית הטכנולוגיה של סין היא בעצם רק פרנויה אמריקאית?

ביקורת נדירה מתוך סין על תוכנית "מייד אין צ'יינה 2025" לפיתוח תעשיית ההייטק; גוגל משיקה אפליקציה לשיפור הקריאה של ילדי הודו; מהנדסי בינה מלאכותית הם בעלי המקצוע המבוקשים ביותר בסין; ומי היה נותן לבנו הקטין להשתמש בשירותי הנסיעות של דידי צ'ושינג

אופיר דור, בייג'ינג 13:3411.03.19

מה מעיק על אמריקה?

 

התוכנית הסינית "מייד אין צ'יינה 2025" לקידום תעשיות עתירות טכנולוגיה היא אחד הנושאים המרכזיים העומדים במרכז מלחמת הסחר בין ארה“ב וסין. התוכנית, שנכנסה לתוקף ב-2015, אמורה להפוך את סין למדינה המובילה בעולם בתחומים כרובוטיקה, רכב חשמלי ובינה מלאכותית. עבור ממשל טראמפ התוכנית היא בבחינת סדין אדום. לטענת הממשל האמריקאי, התוכנית מקדמת העברה כפויה של טכנולוגיה ויותר מזה מאיימת על עקרונות התחרות החופשית באמצעות מתן סובסידיות והטבות ממשלתיות במיליארדי דולרים לחברות מקומיות העוסקות בתחומים המבוקשים.

 

ארה"ב מפחדת מהחדשנות הסינית ארה"ב מפחדת מהחדשנות הסינית

 

 

אלא שמסתבר שלא כולם בסין משוכנעים שיוזמת מייד אין צ'יינה 2025 היא בכלל צעד נכון. לואו ג‘יווי (Lou Jiwei), שר האוצר לשעבר של סין, ביקר בשבוע שעבר בחריפות את התוכנית, אותה הוא הגדיר ”בזבוז של כספי מיסים“. ”היו הרבה דיבורים על התוכנית אבל מעט מאוד נעשה“, אמר לואו, שמכהן כיום בתפקיד יו“ר קרן הביטוח הלאומי הסינית. מדובר בביקורת נדירה מצד בכיר סיני ובמיוחד בתזמון בה ניתנה, במהלך הכינוס השנתי החגיגי של הפרלמנט הסיני בבייג‘ינג.

 

הטיעון המרכזי של לואו הוא שהתוכנית מהווה התערבות מלאכותית של הממשלה בקידום תעשיית הטכנולוגיה. במקום שקרנות הון סיכון ומשקיעים בבורסה יחליטו להזרים כסף לתעשיה, הממשלה תעשה זאת. לדעת לואו, הממשלה לא יודעת בכלל לחזות איפה נכון לשים את הכסף. בעבר נשמעה ביקורת על כך שסובסידיות לתחומים מסוימים, כמו ייצור סוללות לרכב חשמלי, הובילה לעודף בתחום.

 

 

מערכי ייצור בסין מערכי ייצור בסין

 

 

מלבד הביקורת של לואו, השם מייד אין צ'יינה 2025 לא הוזכר במהלך כינוס הפרלמנט הסיני. בשונה משלוש השנים האחרונות, התוכנית לא הוזכרה השנה בנאומו של ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג על עבודת הממשלה. בסין מעדיפים להימנע מלהעלות את דבר התוכנית כדי לא להרגיז את האמריקאים ולפגוע בסיכויים לחתום על הסכם הסחר המיוחל. למרות חוסר האיזכורים, כמעט אין ספק שהתוכנית לא ננטשה והיא תשוב ותצוץ בשם ומתכונת כזו או אחר בעתיד. להפך, הלחצים האמריקאים חיזקו אצל הסינים את ההבנה כי הם חייבים לבנות יכולות עצמאיות בתחומים טכנולוגיים כמו ייצור עצמאי של מעבדים, כדי לא להיות תלויים בסנקציות אפשריות מארה“ב.

 

האמת היא שמה שעומד מאחורי המתקפה האמריקאית על מייד אין צ'יינה 2025 זו בעיקר פרנויה של מעצמה שמתחילה לאבד את הביטחון בשיטה שלה. נעזוב לרגע בצד את הנושא של העברת טכנולוגיה בכפייה, שבו סין כבר נענתה לדרישות של ארה“ב. הכלכלה האמריקאית נבנתה על העיקרון של שוק חופשי והתערבות מועטה מצד הממשלה. זה מה שהפך את ארה“ב למעצמה וכך נולד עמק הסיליקון. כמו שהביקורת של לואו מזכירה, מייד אין צ'יינה 2025 היא בדיוק תוכנית הפוכה, כזו המבוססת על הקצאת משאבים ממשלתית עם פקידים שמקבלים החלטות עסקיות. אם ארה“ב בטוחה במודל הכלכלי שלה, מה בדיוק מטריד אותה ברעיונות מבוססי תכנון מרכזי כאלה? כנראה שההצלחה הסינית של העשורים האחרונים ערערה גם את האמונה האמריקאית הנוקשה בעיקרון היד הנעלמה.

 

גם קולוניאליסטים עושים טוב לפעמים

 

בשבוע שעבר השיקה גוגל בהודו אפליקציה חינמית לסיוע בקריאה לילדי בית הספר היסודי. האפליקציה, שנקראת בולו (Bolo), מבוססת בינה מלאכותית ומדמה מורה שמכוון תלמידים ונותן להם פידבק בזמן שהם קוראים בקול טקסטים בהינדית או באנגלית. לפי גוגל, פיילוט שבוצע עם האפליקציה ב-200 כפרים בהודו הביא לשיפור של 64% ביכולות הקריאה של ילדים. הודו ידועה בשיעור אנאלפביתים גבוה ולכן האפליקציה היא תוספת ראויה.

 

אפליקציית הקריאה היא חלק משורה ארוכה של יוזמות חברתיות שמפעילה גוגל בהודו. גוגל מספקת למשל WiFi חינם ב-400 רכבות במדינה. ביוזמה אחרת החברה מכשירה 60 אלף נשים כפריות כמדריכות לגלישה באינטרנט. במקביל בשנה שעברה החלה גוגל גם לשתף פעולה עם ממשלת הודו בחיזוי שטפונות באמצעות בינה מלאכותית.

 

 

גוגל מחפשת את הגולש ההודי גוגל מחפשת את הגולש ההודי צילום: שאטרסטוק

 

 

אם שואלים את המנהלים של גוגל, מדובר בצעדים פילנתרופיים מובהקים שנועדו פשוט לעשות טוב. אלא שבפועל נראה שגם גוגל מרוויחה כמה דברים מכל העניין, לפעמים בצורה ישירה ולפעמים עקיפה. גוגל כמובן שואבת את המידע של מי שגולש ב-WiFi החינמי שלה ואפילו מקפיצה לו פרסומות. ההדרכה על האינטרנט ושיפור רמת הקריאה הלאומית נועדו בסופו של דבר להביא יותר משתמשים לגוגל, שהאתרים שלה הם הפופולריים ביותר בהודו, לפני פייסבוק ואמזון.

 

מעבר לכך, היוזמות מספקות יחסי ציבור חיוביים לגוגל בימים בהם היא ושאר ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מותקפות חזיתית על ידי הממשלה. לאחר שנים שפעלו באופן חופשי בהודו, מקדמת הממשלה ההודית שורה של חוקים בנושאים כמו שימוש במידע אישי, להגבלת מה שכונה במדינה ”הקולוניאליזם הדיגיטלי“ של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. במקביל הביקורות על התנהלות הענקיות בנושאי מס ופרטיות הולכת וגוברת בהודו. גוגל ספציפית מואשמת על ידי הרגולטורים בניצול הפופולריות של מערכת ההפעלה אנדרואיד כדי לחסום כניסת יריבות לשוק. בשנה שעברה כבר ספגה גוגל קנס של כ-19 מיליון דולר בשל ניצול לרעה של מעמדה הדומיננטי בתחום החיפושים, כך שהיא כנראה לא צדיקה גדולה.

 

מעבר לכל זה, הודו היא חממה ניסויית עבור גוגל כחלק מפרויקט ”מיליארד המשתמשים הבאים“, שנועד להביא לחברה גולשים חדשים, לאחר שהגיעה לרוויה במערב. כך יוזמות שמצליחות בהודו מיושמות מיד במדינות מתפתחות נוספות על ידי גוגל. קידום הקריאה הוא אכן מטרה ראויה, אבל אם היא גורמת לאנשי גוגל להרגיש טוב במיוחד עם עצמם, כדאי להם לקחת שגם הקולוניאליסטים המקוריים עשו לפעמים דברים טובים. הבריטים, ששלטו בהודו מהמאה ה-17 עד המאה ה-20, יזמו הקמת מערכת מסילות ברזל שמשרתת את הודו עד היום.

 

קצרצרים

 

1. הסוד להצלחה בשוק הסיני הוא להתאים את עצמך לתוכניות הממשלתיות שמכוונות לאן תלך הכלכלה בשנים הבאות. מי שזריז להבין מה רוצה הממשלה יקדים אחרים למענקים, סובסידיות ושאר הטבות שמחלוקות למי שמסייע לעמידה ביעדים. בינה מלאכותית מככבת כבר שנים בתוכניות הממשלתיות הסינית כתחום בעדיפות על, ומי שידע לכוון את עצמו לתחום הרוויח. לפי סקר שפרסם לאחרונה אתר גיוס העובדים הסיני BossZhipin, מהנדסי AI הם בעלי המקצוע המבוקשים ביותר במדינה, לפני מקצועות כמו מחקר ופיתוח רפואי ותפקידים בתעשיית הגיימינג. למעשה מתוך רשימת 15 המקצועות המבוקשים ביותר בסקר, שישה היו קשורים ל-AI כולל מהנדסים בתחומי זיהוי תמונה, זיהוי קול ואלגוריתמים מבוססי המלצות.

 

 


2. האם היית נותן לילדך הקטין לנסוע לבד בחברת נסיעות שיתופיות? זאת השאלה שהעלתה דידי צ‘ושינג, הגרסה הסינית לאובר, בסקר מקוון שערכה לאחרונה. הסקר הגיע ל-4.2 מיליון הצבעות כש-52% מהמשיבים ענו במפתיע שהיו מאשרים לילדים בני פחות מ-18 לנסוע לבד. כיום דידי חוסמת את האופציה לנסיעת קטינים לא מלווים במבוגר, אך לפי החברה היא מקבלת פניות המפצירות בה לאפשר זאת. תוצאת הסקר די מפתיעה בהתחשב בשני מקרי האונס והרצח המתוקשרים של נוסעות בשירות על ידי נהגי דידי רק בשנה שעברה, שחשפו שורה ארוכה של ליקויים בחברה. לא ברור האם התוצאה מעידה כי נוהלי הבטיחות החדשים שאימצה דידי מאז שכנעו את הציבור או שלאנשים פשוט יש זיכרון ממש קצר.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x