שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פנקס המובייל האדום, או: איך כבש נשיא סין את חנויות האפליקציות

אפליקציה המוקדשת לנשיא סין מובילה את טבלת ההורדות במדינה ולא במקרה, החברות האמריקאיות מביסות את הסיניות בתחום הרכב האוטונומי ומנהל סוכנות הביון הבריטית לשעבר יוצא להגנת וואווי

אופיר דור, בייג'ינג 11:5719.02.19
עם הרבה עזרה מחבריי

 

בימים כתיקונם, מככבות אפליקציות קליפים, צ'ט ושופינג בצמרת טבלאות ההורדות בסין. ואולם, בשבועות האחרונים השתלטה על המקומות הראשונים אפליקציה מסוג קצת שונה, שיצרה מחלקת התעמולה של המפלגה הקומוניסטית. האפליקציה החדשה מוקדשת רובה ככולה לנשיא סין שי ג‘ינפינג וכוללת נאומים, סרטונים של שי וחידונים נושאי פרסים על מנהיג המפלגה. שם האפליקציה ”לימוד מדינה חזקה“, כולל משחק משמעותיות בסינית שמערבב בין המילה לימוד לשמו של שי.

 

האפליקציה, שהושקה ב-1 בינואר, כבשה את הפסגה במהירות בעזרת הרבה עזרה מחברים, כאשר מיליוני חברי המפלגה הקומוניסטית (יש בסך הכל 90 מיליון מהם) קיבלו הוראות מלמעלה להוריד אותה לסמארטפונים. הנחיות ממשלתיות להוריד את האפליקציה קיבלו גם עובדים בחברות ממשלתיות סיניות ומורים בבתי הספר ברחבי סין, מה שמסביר את ההצלחה הפנומנלית הזאת.

 

 

שי ג'ינפינג, כוכב ההורדות שי ג'ינפינג, כוכב ההורדות

 

 

עצם ההורדה של האפליקציה לא מספיק: בחלק מהמקרים עובדי ממשלה הונחו לצבור מספר נקודות מינימלי באפליקציה מידי יום. כל פעולה שנעשית באפליקציה נותנת ניקוד לגולש. קריאת מאמר, כתיבת תגובה וצפייה בסרטון מעניקים 0.1 נקודות באפליקציה ומי שיקדיש 30 דקות לצפייה בסרטונים או קריאת מאמרים יוכל להגיע לנקודה אחת מלאה. מספר הנקודות שצוברים יכול להיות מוכפל אם משתמשים באפליקציה בערב או בסופי שבוע, כלומר בשעות הפנאי מחוץ לעבודה. בפוסט אחד ברשת החברתית התלונן גולש כי אימו, מורה בת 50, נאלצת לשבת מול האפליקציה עד שעות הלילה המאוחרות כדי לעמוד ביעד של 40 נקודות ליום שהוצב לסגל בבית הספר.

 

זו אינה האפליקציה הראשונה בסין שמוקדשת לנשיא. ב-2017 השיקה ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט משחק בו המשתתפים היו צריכים להתחרות מי יכול למחוא כפיים יותר פעמים (באמצעות נקישות על המסך) לנאום של שי במשך 19 שניות.

 

בשנות ה-60 וה-70 היה לסין את ”הספרון האדום“ של ציטוטי המנהיג מאו דזה-דונג, שהודפס לפי ההערכות ביותר ממיליארד עותקים. בימי מהפכת התרבות נדרש כל אזרח להחזיק את הספרון בכיס ומי שהיה נתפס בלעדיו הוענש. אף שהטכנולוגיה מעניקה לתעמולה הסינית יותר אפשרויות כמו למשל בעזרת השימוש בשיטת הניקוד, לאפליקציה החדשה אין ממש סיכוי להגיע לרמת ההשפעה שהיתה פעם לספרון האדום של מאו.

 

 

משתמשים סיניים עם אפליקציית השלטון משתמשים סיניים עם אפליקציית השלטון

 

 

האפליקציה החדשה - אותה פיתחה עליבאבא, שבד"כ מתרחקת מפוליטיקה -  מנסה לחבר את המפלגה ואת שי לדור הצעיר, אבל זאת לא משימה קלה. השלטון של המפלגה הקומוניסטית אמנם חזק ומבוסס בסין, אך האידיאולוגיה המפלגתית לא ממש מעניינת את הדורות הצעירים. בעידן הרב-ערוצי, תחומי העניין של הצעירים הסינים דומים מאד לשל עמיתיהם במערב; הם מתעניינים במוזיקה, בווידאו, בקניות ובחיים הפרטיים, לא באידיאולוגיה מפלגתית.

 

בעוד בימי מאו התכנים המפלגתיים שלטו בכל אפיקי התקשורת, כיום החופש שיש לאזרחים הסינים לבחור את התוכן שהם רוצים לצרוך גדול בהרבה. הממשלה הסינית ממשיכה לפקח ולצנזר תכנים בקצב גבוה, אבל זו טיפה בים. מבחר התוכן שממנו יכול לבחור צרכן סיני הוא עצום עם אלפי אתרים ואפליקציות מכל הסוגים.

 

בשוק פתוח כזה הסיכוי של מחלקת תעמולה כלשהי להתחרות מול התוכן שמציע השוק הפרטי נמוך למדי. לפני שנחסמה האפשרות להכניס תגובות וציונים לאפליקציה באפסטור, עמד הדירוג שלה על 2.4 כוכבים בלבד מתוך 5, עם משתמשים רבים שהתלוננו כי האפליקציה משעממת והם הורידו אותה רק בשל הלחץ שהופעל עליהם. במקומות אחרים ברשת הסינית אפשר היה למצוא טיפים איך ניתן להקפיץ את הניקוד באפליקציה ללא מאמץ. נראה שבמחלקת התעמולה הקומוניסטית צפוים לגלות בקרוב את מה שיודעות הרבה חברות טכנולוגיה כבר - הרבה יותר קל לגייס כמות גדולה של משתמשים מאשר לשמור עליהם לאורך זמן.

 

פחות ידיים על ההגה

 

ארה“ב וסין מנהלות קרב על ההובלה בתחומי הבינה המלאכותית ורק בשבוע שעבר חתם הנשיא טראמפ על יוזמה חדשה לקידום ה-AI בארצו, סוג של תגובה מאוחרת לתוכנית Made in China 2025 שאישרה הממשלה הסינית כבר ב-2015.

 

לסין כבר יש שורת חברות הנמצאות בעמדה מובילה בתחומי ה-AI כמו DJI, שמשלבת טכנולוגיה של למידת מכונה ברחפנים שלה, ו-SenseTime, שמייצרת מערכות זיהוי פנים מתקדמות. אבל יש תחום מרכזי שבו ההובלה האמריקאית עדיין נמצאת ללא עוררין בידיים האמריקאיות - הרכב האוטונומי.

 

 

מכוניות אוטונומיות של באידו מכוניות אוטונומיות של באידו צילום: מאתר טקראנצ'

 

 

לפי הדו“ח השנתי של משרד הרישוי של קליפורניה ל-2018, שפורסם בשבוע שעבר, ארבע מתוך חמש החברות המובילות בתחום הרכב האוטונומי הן עדיין אמריקאיות. משרד הרישוי של קליפורניה מפרסם נתונים שקיבל מ-48 חברות שמבצעות ניסויים ברכב אוטונומי בשטח המדינה. הנתונים הללו מתקבלים מהחברות עצמן ולכן יש מי שטוענים כי האפשרות להשוות ביניהם מוגבלת, אבל הם בכל זאת נותנים איזשהו מושג על מצב העניינים בתחום. אחד הנתונים המעניינים ביותר הוא הדיווח של החברות על השכיחות בה כלי הרכב האוטונומיים שלהן עוברים למצב נהיגה ידני.

 

לפי הנתון הזה, המובילה הבלתי מעורערת בעולם הנהיגה האוטונומית היא וויימו של אלפבית, כאשר הנהג במכונית האוטונומית שלה נדרש להיכנס לפעולה רק אחת לכל 17.9 אלף ק“מ בממוצע. אחריה דורגו עוד שלוש חברות מעמק הסיליקון - Cruise, שבבעלות ג‘נרל מוטורס, רשמה התערבות נהג כל 8,375 ק“מ; Zoox, שמפתחת מוניות אוטונומיות, עם התערבות נהג כל 3,200 ק“מ ו-Nuro עם התערבות נהג כל 1,654 ק“מ.

 

הנציג הסיני הבכיר היה הסטארט-אפ Pony.ai, שדורג במקום החמישי, עם התערבות נהג כל 1,644 ק“מ. לעומת זאת, הרכב של ענקית החיפוש באידו, ”גוגל הסינית“, דורג הרחק מאחור ונזקק להתערבות נהג אנושי בכל 330 ק“מ. החברות הסיניות יכולות אולי להתנחם בכך שהן מציגות מגמת שיפור מהירה. לפי הדיווח של Pony.ai למשל, כאשר התחילה את הניסויים בקליפורניה לפני 18 חודשים הנהג נדרש להתערב בנסיעה בכל 160 ק“מ. שתי החברות הסיניות יכולות להתנחם גם בכך שעקפו את אפל, שהרכב האוטונומי שלה דורג אחרון עם מעורבות נהג בכל 1.7 ק“מ. צריך לקחת בחשבון שהרכבים הסינים היו מצליחים יותר בנסיעות מבחן שהיו נערכות על אדמת סין עם נהגים סינים מסביב, כמו שחברות זיהוי פנים מארה“ב מצטיינות יותר בהתמודדות עם פנים לבנות.

 

 

האמריקאים עדיין מובילים. רכב אוטונומי של קרוז האמריקאים עדיין מובילים. רכב אוטונומי של קרוז צילום: GM

 

 

מעבר לתוצאות הספציפיות, הדו“ח של משרד הרישוי של קליפורניה מזכיר שוב עד כמה שתי הכלכלות ושני עולמות הטכנולוגיה, הסיני והאמריקאי, מעורבבים אחד בשני, כאשר חברות סיניות ממשיכות לנסות את המכוניות האוטונומיות שלהן על כבישי ארה“ב. זו לא הדוגמה היחידה לשיתוף פעולה סיני-אמריקאי. באידו משתפת פעולה עם פורד בפיתוח רכב חכם שכבר נוסע ברחובות בייג‘ינג, אנווידיה עובדת עם מפתחת המשאיות הסינית TuSimple ועוד. יש מי שמגדירים את הקרב על הבכורה ב-AI כמלחמה קרה בין ארה“ב לסין, אבל איך מנהלים מלחמה קרה במצב בו הצדדים ממשיכים כל הזמן לעבוד יחד?

קצרצרים

 

1. ענקית התקשורת הסינית וואווי קיבלה בשבוע שעבר תמיכה מהמנהל לשעבר של סוכנות הביון ואבטחת המידע הבריטית GCHQ (המקבילה ל-NSA האמריקאית) רוברט האניגן. במאמר שפרסם, טען כי אף שוואווי הראתה חולשות בכל הנוגע לאבטחת סייבר, ”מעולם לא נמצאו ראיות לפעילות סייבר זדונית של סין באמצעות וואווי“. האניגן הוסיף כי בריטניה צריכה להגביל את המקומות בהן טכנולוגיה זרה תוצב ברשתות תקשורת ולגוון את הספקים בהם תשתמש, ”אך הטענות שכל טכנולוגיה סינית בכל חלק של רשת 5G מהווה סיכון היא שטויות“.

 

 

שרת רשתות מובייל מתוצרת וואווי שרת רשתות מובייל מתוצרת וואווי צילום: huawei

 

 

2. החלום של כל חברה הוא להוציא מהשוק את המתחרים שלה ואז להתחיל להרוויח בגדול, אבל לפעמים החלום יכול להפוך לסיוט: דידי צ‘ושינג, ענקית הנסיעות הסינית, בעטה ב-2016 את המתחרה הגדולה אובר מהשוק הסיני, אלא שמאז החברה ממשיכה להפסיד. לפי הדיווחים, ב-2018 רשמה הפסד שיא של 1.6 מיליארד דולר. 2018 היתה שנה קשה מאוד לדידי, במהלכה נרצחו שתי נוסעות על ידי נהגים של דידי והחברה נאלצה להרחיב משמעותית את מנגנוני הבטיחות לנוסעים. אף שהיא השליטה הכמעט בלעדית בהזמנת נסיעות בסין, דידי עדיין משקיעה הון בסובסידיות לנהגים והנחות לנוסעים כדי לשמור על מעמדה בשוק. בין לבין היא גם מנסה להתפשט לשווקים חדשים כמו אמריקה הלטינית. מי שישלם את מחיר ההפסדים הענקיים יהיו העובדים, כשהחברה מתכננת לפטר 2,000 מהם, 15% ממצבת כוח האדם, במסגרת שינוי ארגוני.

 

 

 

3. כמה זמן הייתם מוכנים לעמוד בתור כדי לקבל מתנה לחג? עובדים בענקית הטכנולוגיה טנסנט המתינו עד 12 שעות, משמונה בערב עד הבוקר למחרת, כדי להיות הראשונים לקבל מידי מנכ“ל החברה פוני מא מעטפה אדומה לראש השנה הסיני. תמונות שהפיצה טנסנט מראות טור ארוך של עובדים המתחיל מחוץ לבניין ונגמר בקומה ה-48 שלו. אחרי שעברו את כל התור הזה יצאו המאושרים עם משהו כמו 200 יואן במתנה (110 שקל), לא מי יודע מה. לא רק בגלל הסכום, התור נראה טיפשי במיוחד בהתחשב בעובדה שטנסנט היא זו שהמציאה את האפשרות לשלוח ולקבל מעטפות אדומות באופן דיגיטלי ברשת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x