• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

נבואת הזעם של רדיט: הרשתות החברתיות בדעיכה, המהפכה בדרך

איך ייראה עולם המדיה החברתית בחזונו של מנכ"ל רדיט - והאם יהיה טוב לאנושות או אפילו יותר קשה, הטרלה מצחיקה בוויקיפדיה הופכת סימן לסכנה גדולה עבור האנציקלופדיה השיתופית, פייסבוק מצאה מקום חדש לתקוע בו סטוריז וסמסונג מובכת במלזיה

ניצן סדן 16:1505.12.18
כל הטוב עודנו לפנינו

 

האם נמאס לכם כבר מפייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות ההמוניות? האם אתם מרגישים כבולים אליהן, חשופים לתחלואים כפייק ניוז, פרסום אגרסיבי וכמובן - מותה של הפרטיות? מר אלקסיס אוהניאן חושב שכן. ושאם לא, אוטוטו יימאס גם לכם. ושווה להקשיב לו: הוא אחד ממייסדי רדיט.

 

בכנס שערכה החברה השבוע, אמר אוהניאן שהרשתות החברתיות הכלליות הגיעו לשיא שלהן, ושכולן באותו המצב - פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, כולן. הוא טען שגם לינקדאין, רשת חברתית שלא הואשמה בהפרות פרטיות, טרולינג וזוועות אחרות, הגיעה לקצה שלה. לדבריו, הצטרפות אליה היא משהו שאנשים עושים מתוך תחושת חובה.

 

 

אלכסיס אוהניאן אלכסיס אוהניאן צילום: אמיג'בנק, Gettyimages

 

 

"מה שאנשים מחפשים זו קהילה, הם רוצים את מה שעובר בקבוצות הצ'ט הפרטיות כווטסאפ וסיגנל, ופלטפורמות חדשות שצמחו", הסביר. לדעתו, הסיבה שרשתות חברתיות חשופות לכל כך הרבה ביקורת וטענות, נטישות משתמשים וקריאות למהפכה שתחליש את כוחן, היא חוסר האונים שחש המשתמש אל מול עוצמת מפעילי השירות החברתי. לדעתי, אנשים כועסים על פייסבוק מסיבות קצת יותר ספציפיות, למשל, כי היא לא מנעה דברים כמו הטיית בחירות, רצח עם, ניסויים פסיכולוגיים חשאיים בבני אדם ועוד.

 

להערכת אוהניאן, העתיד טמון באפליקציות צ'ט בעלות התמחות ספציפית - והוא הביא כדוגמה את דיסקורד, יישום צ'ט לגיימרים. מאיפה מוכרת לי התפיסה הזו? הרעיון של חלוקת השירות החברתי לתאים נושאיים שקולעים לטעמם של הגולשים. אה, נכון: מרדיט. מר רדיט טוען שכל עולם המדיה החברתית יהפוך להיות רדיט. אבל בואו נניח לרגע שהוא צודק. איך יראה עולם בו רוב המדיה החברתית מבוזרת, ואנשים סגורים בתאי צ'ט ייעודיים? האם זה עולם דמוקרטי יותר? הוגן יותר? נעים יותר לאזרחי אומת האינטרנט?

 

כשהשיח מתפצל לערוצים חשאיים, קל יותר לדבר על נושאים רגישים בלי לחשוש שהבוס, בני הזוג או הילדים יתקלו במה שהיה לכם להגיד. יהיה לכם קל יותר להיות להיות עצמכם, להחליף רעיונות עם אנשים שחושבים דומה - ותיבת הצ'ט תהפוך לתיבת תהודה. תיאורטית, נחשפים כך לפחות דעות, והקיצוניים נהיים קיצוניים יותר כשאין מי שיגיד "חבר'ה, הגזמתם". עבור המשתמש הסביר, זה דווקא יהיה נחמד. דמיינו את זה לרגע: אינטרנט עם פחות ויכוחים.

 

לא מודל מוצלח למדיה החברתית. רדיט לא מודל מוצלח למדיה החברתית. רדיט

 

 

ואולם, העולם נמשך גם מחוץ לרשת והקצנת דעות פירושה החרפת הקיטוב החברתי. אף אחד לא ירוויח מכך, אף אחד. אולי פרט לפוליטיקאים שמחפשים אנשים עצבניים ולחוצים יותר, אותם קל להפחיד לכדי ציות. ולחילופין, יתגבשו להם תאים חברתיים בדלניים וזועמים, שלא יהיו מוכנים לקבל מרות. גם כשהיא תהיה הגיונית מבחינה חוקית, גם כשמטרתה למגר שנאה או תוכן מיני בעייתי, תאי סירוב. מאיפה מוכר לי התהליך הזה? המצב בו תאים בדלניים צמחו במסגרת מקוונת, עד שהחלו למרוד ולהתנגד לפעולות שנועדו לאזן ולהרגיע אותם? אה, נכון: מרדיט. החברה נאלצה לבצע שינויים נרחבים במדיניות התוכן שלה, כדי לצמצם תופעות כבריונות רשת, גזענות, פעילות ארגוני שנאה ומחלות אחרות שצמחו פרא בין עמודיה. אגב, זה עלה למנכ"לית שלה בתפקידה.

 

אז עם כל הכבוד למר רדיט, אני חושב שאין רע ברשתות חברתיות כלליות, כל עוד יש פיקוח עליהן, ובקרה שמבטיחה פגיעה מינימלית בזכויות גולשים ובזכויות אדם.

 

עיין ערך אפוקליפסה

 

לאחרונה נכנס מישהו לערך על דונלד טראמפ בוויקיפדיה, והחליף את תמונתו לתמונת איבר מין זכרי. ההטרלה הזו הגיעה למרחקים והרבה מאוד גולשים ראו אותו, שכן סירי של אפל וגוגל אסיסטנט שואבות הרבה מהתשובות שהן מספקות לגולשים מוויקיפדיה בלי לבדוק מה בעצם הן מציגות; מבחינתן, ברגע שמשהו הגיע משם, הוא נכון ולגיטימי. אבל מאחורי המקרה הזה עומד משהו הרבה יותר חמור מהלצות והטרלות. מה כל כך חמור פה? ובכן, ההבדל בין ויקיפדיה ופורט נוקס הוא שהאחד הוא מצבור אוצרות ענקי, שמצריך את ההגנה הטובה ביותר, והשני הוא פורט נוקס.

 

סכנה גדולה לאוצר גדול. ויקיפדיה סכנה גדולה לאוצר גדול. ויקיפדיה צילום: seoclerk

 

 

החדירה לחשבון של טראמפ לא היתה פריצה, אלא שימוש בחשבון לגיטימי של אחד ממנהלי התוכן בוויקיפדיה. המנהלים הללו הם שמתחזקים ומתפעלים את האנציקלופדיה השיתופית, ודואגים לתקן הטרלות ועריכות זדוניות למיניהן. האנשים האלה מטפלים בוויקיפדיה בהתנדבות - ומפעם לפעם, קורה שאחד מהם מחליט להטריל, לתת גישה למישהו שרוצה להטריל, או לשנות משהו ממקום של ביקורת.

 

אדם אחד שמשנה ערך אחד הוא לא בעיה מהותית. אבל מה קורה אם חשבון אדמין שכזה יחובר אל בוט? לוויקיפדיה יש כעשרה מיליון עמודים, בהם ערכים מלאים, ערכים קצרים שנתונים לעריכה מתמשכת ועוד. בוט יוכל לשנות מונחים בכולם במהירות עצומה, לבצע שינויים רנדומליים באיות של מילים, למלא את האתר בתמונות פוגעניות ומה לא. במילים אחרות, תרחיש יום הדין; מה נשמע לכם טוב יותר, אפוקפדיה או וויקיליפסה?

 

אם יקרה דבר כזה, תוכל וויקיפדיה לשלוף גיבויים, לקרטע במשך שבוע-שבועיים ואז לחזור לעבוד. אבל הסכר כבר ייפרץ; אחרי האפוקליפסה הראשונה, כנראה שיבואו עוד ועוד. יתכן שוויקיפדיה תהיה חייבת להטיל איסורים חדשים על מנהלי התוכן, ניטור מתמשך של החשבונות שלהם, או אפילו החלפתם בעובדים בתשלום. כל אחד מהדברים הללו יסבך את מודל הפעולה של האנציקלופדיה. בהתחשב שמדובר בארגון מאוד חשוב שחי מתרומות, שינויים גדולים עלולים לגרום לו לנזקים גדולים.

 

וזו הבעיה המרכזית של וויקיפדיה: אין מי שיגן עליה כמו שצריך. כדי לבצר את האנציקלופדיה וחשבונותיה צריך כלים יקרים שלא נופלים משל מוסדות מחקר, אוניברסיטאות וגורמים ממשלתיים. ומוויקיפדיה אין איך להרוויח כסף; המימון שלה הולך לתחזוקה שוטפת, והיא חיה בקושי גם כך. אין לה משאבים לתשתיות אבטחה מתקדמות, ולמי שיש - תאגידים וממשלות - אין אינטרס לבצר אותה. מה יצא להם מזה? מצידם, שתימוג; הרבה יותר נוח לממשלות לעבוד עם תוכן שביכולתן להטות לפי הצורך, ולתאגידים - לקנות ביקורת חיובית או להצניע מתחרה.

קצרצרים

 

1. אוהבים סטוריז? פייסבוק בטוחה שאתם אוהבים. ממש-ממש אוהבים. הרשת החברתית הודיעה שתביא את התכונה הזו גם לעמודי הקבוצות. יה, אני נמס פה; כמה יצירתי מצידך, פייסבוק. מתי בפעם האחרונה הרשת החברתית עשתה משהו יצירתי באמת בממשק שלה? נניח, כפתור Back שיחזיר את הגולש לדבר האחרון שראה בפיד, כדי שפוסטים יפסיקו ללכת לנו לאיבוד?

 

לא שיא המקוריות. פייסבוק לא שיא המקוריות. פייסבוק צילום: שאטרסטוק

 

 

2. מבוכה בסמסונג: החברה הפיצה פרסומת לטלפון ה-A8 Star במלזיה, בה נראית תמונה מרשימה מאוד שצולמה דרכו. מסתבר שהתמונה צולמה במצלמת DSLR מקצועית, בידי צלמת שבכלל לא קשורה לסמסונג, ומאוד הופתעה לגלות שחברת המובייל הכי גדולה בעולם לקחה לה תמונה. התמונה לא נגנבה; אך סמסונג עשתה פה משהו אפילו מביך יותר - התמונה נלקחה מאתר תצלומי סטוק, והשלוחה המלזית של החברה פשוט שמה אותה בפרסומיה, בידיעה שיש חברות נוספות שקנו את התמונה.

 

 

 

3. משטרת ניו יורק הודיעה שתתחיל להשתמש ברחפנים, שיפעלו בצמוד לכוחות במתארים כאבטחת הופעות ואירועים אחרים. ארגוני זכויות אזרח מתחו ביקורת על כך, והזהירו שהמשטרה תסתייע במצלמות המעופפות כדי לפגוע בפרטיותם של אנשים. אחד מהם, ארגון NYCLU שמתמקד בפרטיות תושבי העיר, טען שמדובר בכלי מיותר עבור המשטרה, שהתועלת שלו באה במחיר כבד של פגיעה בפרטיות. אני חושב שהבעיה אינה ברחפן, אלא בתוכנה שיושבת מאחוריו; כלי זיהוי פנים המוניים, מהסוג שנבחן כפיתרון לאבטחת הופעות ואיתור מבוקשים בקהל גדול, הוכחו כבלתי מדויקים בעליל. ובארה"ב, בה היסטוריה ארוכה של מעצרי שווא בגין היותו של אדם כהה מדי בעיני השוטר, מדובר בנושא רגיש במיוחד.   

בטל שלח
    לכל התגובות
    x