שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אינטרנט

איגוד האינטרנט: חוק צנזורת הרשת ישרוף עשרות מיליוני שקלים - ולא יפתור אף בעיה

האיגוד יציג היום מסמך עמדה בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, במטרה להתנגד להצעת החוק שמקדם ח”כ מיקי זוהר. לדברי מומחים, צנזורת אינטרנט במודל המוצע תזיק לחופש הביטוי, ותהיה קלה לעקיפה

עומר כביר 09:0426.11.18

חוק סינון האתרים יביא לבזבוז לריק של 60 מיליון שקל מתקציב המדינה, מבלי שישפיע כלל על הבעיות שהוא מתיימר לפתור - כך מתריע איגוד האינטרנט במסמך עמדה שיוצג היום (ב’) לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת.

 

 

המסמך, שחובר בשיתוף המתכנת הבכיר רן בר זיק, מציג התנגדות  להצעת חוק ממוחזרת של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) לסינון אתרים חובה מצד כל ספקיות האינטרנט בישראל. בניגוד להצעות אחרות ברוח זו, שכפו חסימה של אתרי פורנו כברירת מחדל וחייבו את הגולש שמבקש להגיע לאתרים אלו להיכנס לרשימה מיוחדת אצל הספקית, לפי ההצעה של זוהר יונפק קוד אישי לכל בעל חשבון שאותו הוא יתבקש להקליד בעת הגעה לאתר חסום. העלות לספקיות, שמוערכת בכ-60 מיליון שקל, תמומן מתקציב המדינה - דרך המסים שמשלמים הגולשים.

ח"כ מיקי זוהר ח"כ מיקי זוהר צילום: עומר מסינגר

 

 

זוהר כבר כשל לפני כשנתיים בניסיונו הראשון לקדם את ההצעה, ואולם עתה הוא בעיצומו של סיבוב שני כשהוא זוכה לחיזוק חוצה מפלגות מצד ח"כ איתן כבר (המחנה הציוני) וח"כית שולי מועלם (הבית היהודי). לפני כשבועיים פרסם האיגוד מחקר, שלפיו הצעת החוק יוצאת דופן ביחס למקובל במדינות מערביות. עתה, מציגים האיגוד ובר זיק נייר עמדה שמנתח את חוסר היעילות של החוק עצמו.

 

הנזק רב מן התועלת

 

"הצעות חוק אלה מבקשות לטפל בבעיה אמיתית של חשיפת קטינים לתכנים פוגעניים באינטרנט, אולם הפתרון המוצע אינו ישים טכנולוגית (לפחות לא כיום), והנזק שיגרום, רב מתועלתו", הם טוענים. "לא ניתן לחסום תכנים פורנוגרפיים לחלוטין. הילדים ימשיכו להיחשף אליהם בווטסאפ, בסרטונים ובתמונות. אז מדוע לבזבז את כספם של אזרחי ישראל על הסדר חקיקתי שלא יפתור את הבעיה, במקום לקדם באמצעות כסף זה פתרונות קיימים ועובדים?"

 

לפי המסמך, קיימות שלוש דרכים מרכזיות לסינון תכנים ברשת. הראשונה, חסימת שמות מתחם שמכונה גם חסימת DNS, יכולה למנוע לחלוטין את הגישה לאתר מסוים. זאת, דרך רשימה שחורה בשרתי ה-DNS של ספקיות האינטרנט (מעין מקבילה מקוונת של מודיעין 144, שמקשרת בין שם האתר – www.calcalist.co.il – לכתובת השרת שלו, רצף של מספרים שמכונה כתובת IP והוא למעשה המיקום האמיתי של האתר). אם האתר המבוקש נמצא ברשימה השחורה, המחשב הפונה אינו מקבל משרת ה-DNS את כתובת IP, ולכן לא יכול להגיע אליו. ככל הנראה, לפי הצעת החוק בשלב זה יקבל המשתמש הודעה אשר תחייב אותו להקיש קוד סודי כדי להמשיך בגלישה.

רן בר זיק רן בר זיק צילום: facebook

 

 

לפי נייר העמדה, שיטה זו סובלת ממגוון מגבלות: "חסימת DNS אינה יכולה לחסום שמות מתחם לגיטימיים (כמו youtube.com), גם אם יופיעו בהם תכנים פוגעניים, שכן החסימה תמנע גישה לכלל שירותי האתר. חסימת DNS גם אינה מונעת צפייה בתמונות המופיעות בתוצאות של מנועי חיפוש, גם אם האתר ממנו מגיעות התמונות חסום. חסימת DNS אינה חוסמת אפליקציות, דוגמת ווטסאפ, ועל כן לא תחסום תכנים שקטינים רואים דרכן". 

 

כן מתריעים האיגוד ובר זיק שהשימוש המחייב ברשימה שחורה יכול לגרום למגוון בעיות, כמו אי חסימה של אתרי פורנו, וחמור יותר – חסימה של אתרים לגיטימיים. "כדי להשלים את התמונה, כל משתמש בעל יכולת בסיסית ביותר בשימוש במחשב יכול לעקוף את מערכות חסימת ה-DNS באמצעות שינוי הגדרות פשוט", נכתב עוד. "כל שנדרש הוא להגדיר שרותי DNS גלובליים ופתוחים. לפי דיווחים שהתקבלו באיגוד האינטרנט הישראלי, מאז העברת חוק הסמכויות (שמאפשר לחסום בהליך מזורז אתרי הימורים, פדופיליה וטרור, ע"כ), נראה אצל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל גידול באחוז המשתמשים המשנים את הפניית ה-DNS. סינון כזה לא ייתן פיתרון לבעיית התכנים הפוגעניים ברשת ורק יעצום את עיני ההורים כאילו ילדיהם מוגנים".

 

השיטה השנייה היא סינון מבוסס ניתוח תוכן התעבורה. שיטה זו מחייבת בחינה קבועה של התוכן שהמשתמש מבקש לצפות בו, וחסימתו על בסיס זיהוי מילים או ניתוח וידאו ותמונות. מנגנון זה מחייב, למעשה, לנטר בקביעות את כל התעבורה באינטרנט בישראל.

 

"תהליך זה מהווה פגיעה חמורה בפרטיות המשתמשים ובאבטחת המידע של הרשת", מתריעים מחברי המסמך. "בנוסף, מרבית האתרים הקיימים כיום פועלים מול המשתמש הסופי בתקשורת מוצפנת. פתיחת תעבורה זו לצורך סינון מחייבת 'שבירת' התקשורת המוצפנת בין המשתמש לאתר, והיא פוגעת באופן יסודי באמון של המשתמשים בגלישה באינטרנט ויוצרת כשל אבטחת מידע ופרטיות שדוגמתו קיימת רק במשטרים דיקטטוריים. מעבר לעלויות העצומות שיש להטלת חובה כזו על ספקי האינטרנט (שעולה בהרבה על 60 מיליון השקלים שהובטחו לטובת חוק זה), תאט חסימה כזאת את מהירות הגלישה באינטרנט ועלולה אף להביא לקריסתה. סינון כזה יפגע בזרימת האינטרנט החופשית ועלול להביא לקריסת האינטרנט".

 

השיטה השלישית היא חסימה באמצעות התקנת תוכנת סינון מקומית במכשיר המשתמש, שמעצם טבעה לא ניתנת להתקנה ולהפעלה בלי פעולה אקטיבית של המשתמש. "זהו הפתרון המועדף, שכן הוא פועל במנגנון opt-in ומאפשר להורה את המעורבות הנדרשת בחיי הילד", טענו האיגוד ובר זיק.

 

קמפיין מודעות במקום מערכת יקרה

 

לסיכום, מזהירים הכותבים, שיישום החוק יכניס את שוק האינטרנט הישראלי למדרון חלקלק. "משעה שהוכשרה סמכותם של ספקי האינטרנט לצנזר מידע וגישה למידע, סמכות החורגת מתפקידם כתווך תקשורתי המעביר מידע, עשויה הגדרת גבולות הצנזורה להתרחב ו'להתעדכן' מעת לעת. אין לצפות לאן יכול להוביל מסלול זה", נכתב.

 

תחת זאת מציע איגוד האינטרנט להפנות את 60 מיליון השקלים שמיועדים ליישום החוק לאפיקים יעילים יותר, כמו העלאת המודעות הציבורית לפתרון הקיים – שירותי סינון אתרים שכל אזרח יכול לבקש מספקית האינטרנט שלו להפעיל ללא תשלום – וחינוך הציבור באופן כללי. "יש לפתוח במסע פרסום באמצעי התקשורת ולהודיע להורים על זכותם. ההחלטה כיצד להגן על הילדים צריכה להישאר בידי ההורה עצמו ולא בידי המחוקק. הפתרונות קיימים כבר היום ובחינם".

 

עוד מציע האיגוד לפעול לסטנדרטיזציה של תוכנות סינון והגברת יעילותן, ולתת כלים להורים למען הגברת הדיאלוג בנושא על מנת שהדבר ייעשה בשיתוף פעולה ולא בכפייה. "סינון תכנים בכפייה עבור הילדים במחשב הביתי או במכשירם הסלולרי האישי מוביל אותם פעמים רבות לראות בכך אתגר לפריצה ולא כפתרון שבא לטובתם", נכתב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x