נאס"א תבדוק: האם אלון מאסק מסטול מכדי לשגר טילים לתחנת החלל?

שאכטה בדרך לחלל

נאס"א הודיעה שתפתח בחקירה שתנתח את פעולות ספייס X של אלון מאסק, שמתפקדת כקבלנית שיגור ציוד לתחנת החלל הבינלאומית. למה? כי היא חושדת שמנהל אותה מיליונר מסטול, ונאס"א מפחדת לעשות ביזנס עם חברות שמנוהלות בידי מיליונרים מסטולים.

הסיפור הביזארי הזה התחיל לפני חודשיים, כשמר מאסק עלה לשידור בפודקאסט the Joe Rogan Experience. בעודו מתראיין, קיבל משותפו לשיחה ג'וינט ועישן להנאתו, תוך שהוא מסביר לרוגן שמותר לו לעשן ואין איזו מגבלה מצד בעלי המניות: "מה, זה חוקי", הצטדק. זאת, רק חודש לאחר שסיפר בראיון לניו יורק טיימס שגראס זה לא בשבילו, שכן מריחואנה מחסלת את הפרודוקטיביות.

מאסק מעשן אצל ג'ו רוגן צילום: the Joe Rogan show

בנאס"א הגיעו למסקנה שהפכפכות בנושא פעוט שכזה עלולה לסמל הפכפכות בדברים אחרים - למשל, נהלי בטיחות בשיגור טילים של 70 מ' ששוקלים 509 טון. אגב, בהמשך אותו פודקאסט מאסק גם לגם וויסקי ואמר שאלכוהול הוא סם בפני עצמו, אבל אף אחד לא שופט אותו על זה; אני מניח שלרוב בעלי המניות שלו יש איזה בקבוק סינגל מאלט מפונפן במשרד.

מאסק לא הגיב לדיווח וגם נאס"א לא, ויתכן שיש להם סיבות טובות לכך. נתחיל במאסק: הוא כבר עשה דברים דביליים בעבר, כמו הפצת להביורים כמהלך יח"צ, אבל סמים זה דבר שאנשים לוקחים ברצינות. ובגלל שארה"ב כל כך מלאה בחדשות פסיכיות אחרות (אצבעו של טראמפ מתקרבת אל כפתור ה- Tweet ברגעים אלה ממש), כנראה שמאסק מקווה שהעניין יישכח ושומר על הפה. הדימוי שלו אמנם מגניב וכיפי, אבל בעלי מניות רוצים להשקיע בחברה שמנוהלת בצורה מסודרת, בוקית ואפרורית. ולמה נאס"א לא מרחיבה על העניין? משום שיתכן שיש לה אינטרס פה. מאסק לאחרונה את תוכניתו לפיתוח חללית תיירות לטיולי-חלל.

חללית התיירות של מאסק, עיצוב קונספט צילום: spaceX

תחום תיירות החלל הוא לא כל כך סקיילבילי: רק העשירים ביותר יכולים להתנסות בכך, ושולי הרווח קטנים מאוד כשכל כך יקר לשגר דברים לחלל. ולכן, יש לנו פה שוק מאוד קטן, שיכניס כסף במחזורים קטנים. מאסק רוצה את השוק הזה בשביל המיתוג וכדי להיות במקום הנכון אם יתגלה פתאום מנוע טילים אולטרה-יעיל. וגם נאס"א רוצה ביס מהעוגה הזאת: סוכנות החלל הודיעה לפני כמה ימים שהיא בוחנת שיתופי פעולה בתחום. כיום מגיעים תיירים לתחנת החלל פה ושם - ומשלמים לסוכנות החלל הרוסית שמשגרת אותם. נאס"א רוצה פיתרון שיבטיח שכשיכנסו אמריקאים לתמונה, יגיע יותר כסף לממשלת ארה"ב מאשר לחברה המשגרת. היא החלה לבחון לעומק גם את בואינג, שמשתפת איתה פעולה באופן שוטף. יכול להיות שזה לא רדיפת הכנסות; פשוט חשש מתביעות במקרה שאיזה טייקון יחליט שבא לו לעשן בחללית וינסה לפתוח חלון. אבל בימים בהם תקציבי מדע נמוגים בארה"ב, קשה להתעלם מהצד הכספי.

כולנו רקמה ממורמרת אחת חיה

הציבור האמריקאי מודע יותר להשלכות השליליות של טכנולוגיה על חייו, בדגש על רשתות חברתיות: סקר חדש שערך SurveryMonkey עבור אתר Axios מגלה שרק 40% מהאמריקאים סבורים שרשתות כפייסבוק וטוויטר עושות בעיקר טוב לאנושות. אלו הן חדשות טובות מאוד, שיוכלו להשפיע לטובה על העולם כולו.

בשנה האחרונה קרו כמה דברים לציבור האמריקאי, שגרמו לו להתעורר בזעם. ואני לא מתכוון רק לשערוריית קיימברידג' אנליטיקה שגילתה איזה תפקיד שיחקו הרשתות החברתיות בהסטת דעת הקהל ושליטה בפעולותיו הפוליטיות.

רשתות חברתיות? בעיקר רע, קצת טוב

מדיניות ההגירה של טראמפ הובילה להפרדת משפחות ולביקורת על רשויות ההגירה, ואז גם לביקורת על חברות טכנולוגיה שמספקות להן כלים; דליפות מידע מפייסבוק, גוגל פלוס ושירותים פופולריים אחרים הדגישו את שבריריות הפרטיות ואוזלת היד בהתמודדות עם האקרים; ולקינוח, מנכ"לי חברות הטכנולוגיה הקפידו לשלב בין התנצלות להצטדקות, תוך שאינם עושים די למיגור תופעות כבריונות רשת, הסתה זרה, הפצת שנאה ועוד.

לפי הסקר, 65% מהמשיבים אמרו שסמארטפונים שיפרו משמעותית את חייהם, 51% אמרו שהמובייל הוא הטכנולוגיה שהכי קשה לחיות בלעדיה ו-63% ישנים עם המכשיר במיטה או צמוד אליהם כל לילה; האמריקאים מבינים שיש טכנולוגיה שמסבכת דברים לפעמים אך היא טובה ביסודה, לצד טכנולוגיה שלהיפך - לפעמים קורה שאינה מסבכת עניינים, והטוב הוא ממנה והלאה. המערכת הפוליטית בארה"ב תמימת דעים לגבי כוחן הקיצוני של הרשתות החברתיות - והצורך לעשות משהו בעניין; החברה האמריקאית מאוחדת בעניין הזה - דבר נדיר מאוד בימינו.

אז מה כל כך טוב בחדשות הללו? ובכן, הכל: כשיש תחושה ציבורית נרחבת של חשש מפני הרעות החולות שמגיעות דרך פייסבוק למשל, הרבה יותר קל למחוקקים להציע ולקדם רגולציה; בטח ובטח כשהקריאה עולה משני צידי המפה הפוליטית. נקווה שרגולציית מדיה חברתית תתבשל במהירות; כשארה"ב בעצמה מחילה מגבלות על הרשתות החברתיות, היא מעודדת דמוקרטיות אחרות לעשות כן - ולו רק בשל העובדה שאם יזמה רגולציה בעצמה, לא תעשה שרירים ותכעס על מי שיגביל חברות אמריקאיות.

קצרצרים

1. עובד מאחד המרכזים הלוגיסטיים של אמזון החל לפרסם טור חדש בגרדיאן, שנקרא "יומני אמזון". הוא מספר שהפועלים מקבלים יחס של ציוד מתכלה ולא של אנשים, סובלים מפציעות בגב ובברכיים ושאווירת העבודה היא "רעילה מבחינה רגשית". אין פה שום דבר חדש: כבר פורסמו עדויות רבות על ההתעמרות של אמזון במחסנאים המסכנים שלה, והיא מצידה טענה שהכל בעצם בסדר ושהתנאים שהיא מציעה דווקא הוגנים. יהיה נחמד לעקוב אחר הטור של אותו פועל, וכולי תקווה שאמזון לא תלכוד אותו - מפחיד אותי לדמיין מה עושים שם למלשינים.

מרכז לוגיסטי של אמזון צילום: שאטרסטוק

2. פייסבוק מערערת על הקנס שקיבלה מרגולטור הפרטיות הבריטי, בגין חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה. לטענת החברה, לא נמצאו ראיות לשימוש במידע אישי של אזרחי הממלכה המאוחדת להטיית מהלכים פוליטיים, ולכן הקנס שגוי. הרגולטור טען שפייסבוק לא עשתה די כדי להגן על המידע האישי של המשתמשים שלה - או ליתר דיוק, פשוט מכרה את הפרטיות שלהם תוך שהיא מזמזמת את Money של פינק פלויד. החברה הזאת באמת חסרת בושה; מדובר בקנס מצחיק של חצי מיליון פאונד, צוקברג מוציא יותר מזה על בורקסים.

3. מיקרוסופט אמנם ויתרה על שוק המובייל ברמת החומרה, אך עדיין מקדמת לאנצ'ר אנדרואיד משלה. עד כה, לא היו לו יותר מדי תכונות מעניינות - לא משהו שמצדיק התקנה והתעסקות - ולכן גם לא זכה לפופולריות. עתה הודיעה החברה שהלאנצ'ר יכלול תכונת ניטור שימוש, שתעזור לכם לדעת האם אתם משתמשים בסלולרי יותר מדי שעות, ולהגביל זאת. זה נשמע לי נורא מוכר. אה, נכון! גוגל חשפה תכונה כזו בגרסה האחרונה של אנדרואיד עצמה. מיקרוסופט, למה ככה? איך את מרגישה בכל פעם שמישהו משתמש בדפדפן ה-Edge המיותר שלך כדי להוריד לו גוגל כרום?

4. גוגל חשפה מדיניות חדשה של הגבלת פרסום פוליטי באיחוד האירופי. במסגרתה, יוכלו מפרסמים לקדם קמפיינים בפלטפורמה שלה רק אם יזדהו באופן בולט ויאשרו עבורה את זהותם. אני חושב שהגיע הזמן שיהיה חוק כזה בכל מדינה דמוקרטית שפויה: קמפיינים פוליטיים שמאחוריהם גורמים זרים עם אינטרסים זרים הם אחד הדברים שמפוררים דמוקרטיות. גוגל נמצאת כיום תחת חקירות באיחוד האירופי וכבר חטפה קנסות עתק על התנהלות מונופוליסטית. האיחוד עורך בחירות באביב הקרוב, וכנראה שזו מטרת החקיקה: לצמצם את הסיכוי שתחטוף עוד איזה קנס ולא לשמור על הדמוקרטיה.