• תפריט
תעופה וחלל

הקברניט

כסף הוא לא העניין, וצריך לחנך את איראן: למה אין לישראל נושאת מטוסים?

נושאות המטוסים, שנולדו ב-1918, הפכו לכלי אסטרטגי רב עוצמה שבימינו כמעט בלתי ניתן להשמדה. איך הגיעו למעמד הזה, ולמה בחרה ישראל לוותר על כזה מין מכפיל כוח כשהאויב מס' 1 שלה יושב במרחק של 2,000 ק"מ?

ניצן סדן 14:1417.11.18

 


 

 

שלום, כאן הקברניט; דוד בן גוריון אמר פעם שגורל ישראל תלוי בשני דברים, בכוחה ובצדקתה. על הצדק מתווכחים כל הזמן - וכחברה דמוקרטית, טוב שכך - אבל על הכוח קל להסכים: בלי צה"ל חזק, מיומן ומצויד היטב, מפחיד לחשוב מה היה קורה בין הירדן לים.

 

 

היום נדבר על מערכת הנשק הקונבנציונלית הכי חזקה ומאיימת שיש: נושאת המטוסים.  

נושאת בלונים מהמאה ה-19 נושאת בלונים מהמאה ה-19 צילום: wikimedia

 

נראה מאין באה, איך הפכה לכזה מין קלף מנצח - ונבין מדוע ישראל לא מצטיידת בה, על אף היתרון המופלא שתוכל לספק בעימות מול איראן. ספוילר: זה לא באמת קשור לכסף; למעשה, ישראל יכולה לקום ולקנות לה נושאת מטוסים בלי שצה"ל יפשוט רגל. אפילו עשר מהן, לצורך העניין.

 

נושאות כלי הטיס הראשונות הופיעו עוד באמצע המאה ה-19, לפני שנולד המטוס; היו אלה ספינות שנשאו בלונים. מיעוטם נועד להטיל פצצות ורובם - לתפקד כמגדל תצפית מעופף, שמחובר בכבל לאוניה.

 

המטוס נכנס לתמונה ב-14 בנובמבר 1910, כשטייס ניסוי אמריקאי המריא לראשונה מהאוניה לנגלי. את הרעיון קיבלו האמריקאים מהגאון הצרפתי קלמנט אדר; כן, הוא המציא גם את המטוס וגם את נושאת המטוסים.

 

המראת הבכורה מהספינה לנגלי המראת הבכורה מהספינה לנגלי צילום: wikimedia

 

 

הספינות הראשונות היו נושאות מטוסי-ים, כאלה שהמריאו מהן ונחתו לצידן על מצופים, ואז הורמו לסיפון במנוף. הן היו יותר תחנות תדלוק למטוסים מאשר מערכות נשק של ממש. במלחמת העולם הראשונה בוצעה תקיפת הבכורה מנושאת מטוסי-ים שכזו, הספינה הבריטית ארק רויאל, נושאת המטוסים הייעודית הראשונה. ב-1918 פותחה נושאת המטוסים הראשונה בתצורת סיפון שטוח מלא, ולא רק חלק שמיועד למטוסים. כל העולם נכנס לאטרף; זה, קבעו הגנרלים, זה הנשק המכריע שכולנו צריכים.

 

ארק רויאל, נושאת מטוסים ימיים ארק רויאל, נושאת מטוסים ימיים צילום: Maritime Quest

 

 

למה? כי פיזיקה. מטוסים הם כוח מהיר, גמיש ואפקטיבי ביותר, אבל הם תלויים בבסיס פעולה. הפציצו לך את הבסיס? פיניטו מטוסים. המטרה רחוקה מדי? עליך לכבוש שטח קרוב אליה, להרים בו בסיס אווירי, וזה עולה בזמן וחיי אדם. ונושאת מטוסים פותרת את הבעיות האלה באלגנטיות. כל מה שצריך זה מוצא לים - לא משהו נדיר בפלנטה שהיא 70% מים.

 

 

נושאת מטוסים בעלת סיפון שטוח מלא - התצורה היעילה ביותר, שהשתמרה עד היום נושאת מטוסים בעלת סיפון שטוח מלא - התצורה היעילה ביותר, שהשתמרה עד היום צילום: UKN

 

 

היא בסיס קדמי נייד, שמאפשר לצבאות לנהל מלחמות גם הרחק מהגבולות וצירי האספקה שלהם. בהיותה בסיס משייט, יכולה נושאת המטוסים להתמקם במרחק האופטימלי מחוף האויב - כזה שבו לא תהיה פגיעה לאש מהיבשה, ומטריית ההגנה האווירית שלה תוכל לזהות ולנטרל איומים מוטסים לפני שיוכלו להכות בה. מדינת אויב רחוקה עושה בעיות? הפעלה מבצעית של נושאת מטוסים - קרי, שליחתה לזירת מדינת האויב - היא לפני הכל מסר פוליטי מאוד חזק. זה לא "אנחנו כועסים עליך ועוד מעט יהיו צרות", אלא "אנחנו מביאים את המלחמה אליך הביתה כי אנחנו חזקים ממך, פרחחצ'יק". נושאת מטוסים, חשבו גנרלים, תוכל למנוע מלחמה דרך הרתעה. ואם בכל זאת תפרוץ - אז להכניע את האויב במהירות.

 

 

השקת נושאת המטוסים האמריקאית אנטרפרייז השקת נושאת המטוסים האמריקאית אנטרפרייז צילום: NPR

 

 

בניגוד לבסיסים קרקעיים למיניהם, נושאת מטוסים היא נשק ולא רק תשתית. נשק שיכול להשיג עליונות אווירית בזירת פעולה ולחפות על כוח פלישה, תוך כדי ביצוע מתקפות בעורף האויב. על כל ספינה יש מגוון גדול, עצום ורב של חימוש עבור המטוסים, שיתאים לכל סוגי המשימות. וזה נשק שמאוד, מאוד קשה להשמיד; אפילו להגיע אליה זה אתגר רציני. עד כה הוטבעו 39 מהן בקרבות - כולן במלחמת העולם השנייה (יפן איבדה 20 מהן, ארה"ב 12 ובריטניה - שבע) - קרבות שלעיתים הצריכו מאות מטוסים, או מבצעי צוללות נועזים. 

  

 

מטוס זירו יפני על נושאת מטוסים במלחמת העולם השנייה מטוס זירו יפני על נושאת מטוסים במלחמת העולם השנייה

 

 

מאז הומצאו טילי קרקע אוויר, תותחים שיכולים לפוצץ טילי תקיפה מתקרבים, טכנולוגיות חדשות לציד צוללות ועוד. טכנית, ניתן להטביע נושאת מטוסים מודרנית כפי שניתן להשמיד כל דבר. אבל היותה כה מוגנת - גם במערכות הנשק שעליה, גם במטוסים שעל סיפונה, וגם בספינות שמלוות אותה - הופך את האוניה הזאת לאחת המטרות הכי קשוחות גם עבור הצבא הכי חזק בעולם.

 

 

 

תותח וולקן פלאנקס, כלי הגנה ימי שמסוגל להפיל טילים באוויר תותח וולקן פלאנקס, כלי הגנה ימי שמסוגל להפיל טילים באוויר צילום: Clker

 

 

לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה התפתחו כמה סוגים של נושאות מטוסים, שנבדלות בגודלן ובמשימות שלהן. היו ספינות ייעודיות לליווי שיירות, לוחמה בצוללות ואפילו גרסאות עם תחתית שטוחה, שמאפשרת הגעה ממש עד החוף. באותה מלחמה היוו נושאות המטוסים כוח מכריע עיקרי, בזירת האוקיינוס השקט. המכה הראשונה על פרל הארבור הגיע מנושאות מטוסים יפניות (שרובן הוטבעו לאחר מכן בקרב מידוויי), הן אלה שסללו לארה"ב את הדרך ליפן, והוכיחו שהגנרלים צדקו. זה אכן נשק שמכריע מלחמות.

 

 

נושאת המטוסים היפנית היריו מותקפת בקרב מידוויי; בפינת התמונה ניתן לראות פצצות שהחטיאו נושאת המטוסים היפנית היריו מותקפת בקרב מידוויי; בפינת התמונה ניתן לראות פצצות שהחטיאו צילום: USN

 

 

כיום קיימים שני סוגים עיקריים: הראשון הוא ספינת צי (fleet carrier), הגדול והיקר ביותר. אלו אוניות שנועדו להוביל ציים, שמטרתם העיקרית היא להגן על הספינה. לגדולות ביותר אורך של 337 מ', שטח סיפון של 26,000 מ"ר, משקל של סביב 100,000 טון וצוות של כששת אלפים איש - יותר ממספר תושבי היישוב בו גדלתי. מדובר בעיר משייטת, אחד הדברים הניידים הכי גדולים שבנתה האנושות מעודה. יש גם ספינות צי קטנות יותר, אך בכל מצב מדובר בספינה אימתנית ביותר. הכי אימתנית, כשחושבים על זה.

 

 

ספינה עצומה מטיפוס ג'רלד פורד. שימו לב לשני האנשים שעומדים בחזית הסיפון ספינה עצומה מטיפוס ג'רלד פורד. שימו לב לשני האנשים שעומדים בחזית הסיפון צילון: US Navy

 

 

הסוג השני הוא נושאת מטוסים קלה שמפעילה מסוקים. אלו הן ספינות קטנות יותר, אורכן 200 מ' בממוצע, שנועדו לספק מטרייה אווירית לכוח לוחם כאשר אינן בהכרח המובילות שלו, אלא מהוות כוח חביר; מין גרסת 24,000 טון של פלוגה מסייעת. הן מספקות חיפוי אווירי, חילוץ וסיוע אש לכוחות קרקע, ומהוות כוח עזר. בהתאמות מסוימות, ניתן להפעיל מעליהן גם מטוסים; למשל, חיל המארינס האמריקאי הפעיל מעליהן מטוסי הארייר, שעתה מוחלפים ב-F35.

 

 

נושאת מטוסים מטיפוס מיסטראל, אותה רכשה מצרים נושאת מטוסים מטיפוס מיסטראל, אותה רכשה מצרים צילום: foxtrot alpha

 

 

אז למה ישראל לא מנסה לארגן לה נושאת מטוסים? קל היה לומר "אנחנו לא צריכים" בימים בהם איום הייחוס הגיע מסוריה ומצרים השכנות; אבל הזמנים השתנו וממשלת ישראל טוענת בהתמדה שהאויב הכי מסוכן יושב אלפיים ק"מ מכאן. וזה אויב עם שטח עצום ומוצא לים; מה יאיים על איראן יותר מלראות ספינת ענק חוצה את מיצרי הורמוז, עם דגל ישראל מתנופף על התורן וערימת מטוסי F35 על הסיפון? הרי המרחק בין המדינות הוא שהקל על איראן לאיים שוב ושוב, בידיעה שישראל לא תוכל להכות בה בהפתעה אם וכאשר תלך רחוק מדי בהצהרותיה ופעולותיה. אז למה לא להשיג כזו ספינה?

 

 

נושאות מטוסים למיניהן. מימין: ג'ון סטאניס (ארה"ב), אושן (בריטניה), נימיץ (ארה"ב) ושארל דה גול (צרפת) נושאות מטוסים למיניהן. מימין: ג'ון סטאניס (ארה"ב), אושן (בריטניה), נימיץ (ארה"ב) ושארל דה גול (צרפת) צילום: USN

 

 

התשובה הקלה היא "כי זה ממש, ממש-ממש יקר"; נושאת מטוסים גדולה, חדשה מהניילונים, עולה בין 5 ל-13 מיליארד דולר, וזה רק כדי לבנות ולהשיק אותה. מטוסי נושאות מטוסים צריכים התאמות מיוחדות שמייקרות אותם. למשל, F35C עולה 110 מיליון דולר, 18 מיליון יותר מגרסה רגילה (גרסה B, שפותחה למארינס ויודעת להמריא ולנחות אנכית, עולה 115). כל שעת הפעלה של אוניה כזאת עולה הון קטן, והתחזוקה שלה מורכבת להדהים.

 

 

 

אבל הנה לכם הפתעה: המחיר הוא רק תירוץ. ישנו שוק של נושאות מטוסים משומשות - דגמים ישנים, רובם קטנים יחסית, שאפשר לקנות ולשפץ. הספינה אטלנטיקו, נושאת המסוקים המפוארת של ברזיל, נולדה בכלל בתור ספינת הוד מעלתה אושן, ונקנתה מהבריטים ב-113 מיליון דולר. קולטים? זה פחות מ-F35B בודד.

 

אבל בעוד הכסף הוא סיבה שאפשר לעקוף - המניע המרכזי הוא דווקא פוליטיקה בינלאומית. אתה לא יכול להצטייד בנושאת מטוסים בלי שכל העולם יסתכל עליך אחרת: זהו נשק אימפריאלי במהותו. כשישראל שולחת רביעיית F16 לפוצץ משהו בסוריה או בלבנון, אף אחד לא חושב שזה בגלל שהיא רוצה לכבוש את סוריה או לבנון או להתחיל מלחמה; זו גם הסיבה שהעולם לא עושה לנו עם זה יותר מדי בעיות.

 

 

מטוס F16i ישראלי חמוש למשימת תקיפה מטוס F16i ישראלי חמוש למשימת תקיפה צילום: שי פינקלמן

 

 

כשנושאות מטוסים אמריקאיות הגיעו לקוריאה ב-1950, לוויאטנם ב-1968 או לעיראק ב-1991, הסיפור התפתח אחרת; נושאת מטוסים פשוט מביאה איתה מלחמה. היא כלי לאכיפת דומיננטיות בינלאומית הרחק מהבית, על ידי הצבת בסיס נייד ומבוצר בחצר האחורית של היריב.

 

 

נושאת מטוסים מטיפוס נימיץ, מלווה בספינות ובמטוסי F18 מדגמים שונים נושאת מטוסים מטיפוס נימיץ, מלווה בספינות ובמטוסי F18 מדגמים שונים צילום: 6parker

 

 

טקטית, ההפעלה הנוכחית של צה"ל מעבר לגבולות ישראל היא מהלך שיבוש - פשיטה על שטח אויב כדי להשיג מטרה ולברוח משם. בעיני מדינות ערב, זה נראה כהתערבות גסה ופגיעה בהגמוניה שלהן על שטחן - אבל בעיני האו"ם זה בגדר "אוי, הישראלים והערבים האלה, שוב הולכים מכות". ונושאת מטוסים? היא תשנה את התמונה הזאת. אף אחד לא יכול לטעון "כיבוש? אני? אוי, מה פתאום!" כשיש לו נושאת מטוסים בכיס.

 

 

 צילום: USN

 

 

 

ארה"ב, סין ורוסיה (במידה מסוימת, האוניה שלה מקולקלת כבר הרבה זמן) מפעילות אמל"ח כזה משום שהן מחזיקות בתפיסות אימפריאליות ומיישמות אותן באופן שוטף; בריטניה וצרפת מפעילות נושאות מטוסים משום שיש להן מורשת אימפריאלית - ובעזרתן, יוכלו להשתתף במהלכים בינלאומיים שמפגינים יוקרה וכוח (למשל, קואליציות נגד עריצים - משהו שלא רואים מספיק ממנו בימינו).

 

 

מטוס ראפאל מעל לנושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול מטוס ראפאל מעל לנושאת המטוסים הצרפתית שארל דה גול צילום: Marine nationale

 

 

להודו יש אחת כזו בשל הצורך להפחיד את פקיסטן; ואילו שאר המדינות שמחזיקות נושאות מטוסים (יפן, דרום קוריאה, ספרד, איטליה, ברזיל, תאילנד, אוסטרליה ומצרים) - מפעילות נושאות מסוקים למיניהן - כאמור, אוניות שמהוות כלי תמיכה ללחימה ולא מובילות צי פולש.

 

עכשיו, גם אם ישראל תשיג את נושאת המטוסים הכי קטנה בעולם, תקרא לה "אח"י ארנבון חמוד" ותצבע אותה בוורוד עם ציורים של הלו קיטי - הרי ברור שמדובר בכלי אסטרטגי, כזה שיעביר אותנו סופית לרשימת "הרעים" בתפיסה הבינלאומית הרווחת.

 

 

נעים להכיר: אח"י ארנבון חמוד נעים להכיר: אח"י ארנבון חמוד צילום: USN

 

 

ישנה עוד סיבה לכך שאין לחיל הים אוניה כזו. מוד הפעולה של צה"ל מעבר לגבול הוא של נינג'ה, לא של טרול ענק עם גרזן: לפעולות ההתקפיות שלנו אופי חשאי עד כמה שאפשר, ופרקטיקות ביצוע נקודתיות שמקשות על ייחוס. נושאת מטוסים זה לא משהו שאפשר להסתיר - פשוט משום שאינה מסתובבת לבד.

 

 

 

 

 

ספינה מובילת צי לא סתם נקראת כך. יבואו איתה צוללות להגנה מפני צוללות אויב, ספינות טילים להגנה ממטוסים, והרבה ספינות אספקה; מלחים וטייסים צריכים לאכול, מטוסים צריכים דלק, חלקי חילוף וחימוש, וגם על האוניה הכי גדולה בעולם אין מקום לכל זה. בשורה התחתונה, נושאת מטוסים היא אכן מכפיל כוח פוטנציאלי, אך כזה שטומן בחובו הרבה סיבוכים פוליטיים ומבצעיים - וזו הסיבה שאין בכוונתנו להשיג אחת. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x