• תפריט
IT

מתכנתות מן המניין: העובדות החרדיות לא רוצות להיות "פועלות שחורות" בהייטק

יוזמה משותפת של ווסטרן דיגיטל ועמותת קמא-טק משלבת לראשונה חרדיות בוגרות סמינרים כעובדות הייטק מן השורה, במקום להעסיק אותן כעובדות קבלן בשכר נמוך כמקובל. בעמותה כבר עובדים על שילוב התוכנית בחמישה סמינרים בשנה הבאה

הגר רבט 08:2307.11.18

כמעט 1,000 נשים חרדיות מסיימות לימודי הנדסאות מחשב בסמינרים החרדיים מדי שנה, וכמה מאות מהן משתלבות בעבודה בהייטק דרך חברות קבלן ייעודיות דוגמת רייצ'יפ או מטריקס. צורת ההעסקה הזו מזכה את הנשים במשכורת חודשית ממוצעת של כ-5,000 שקל ואת חברות הקבלן בקופון שמן - ומקבעת את העובדות במשרות נחותות שמתמקדות בשירותי תכנות ובדיקה בסיסיים ללא אפשרויות קידום.

 

 

עסקת החליפין די פשוטה: הנשים מקבלות סביבת עבודה חרדית ונשית לחלוטין, שמאפשרת להן לשמור על אורח החיים המסורתי ומגיעה עם חותמת הכשר רבני; ובתמורה מתפקדות כ"כוח עזר" בסטארט-אפ ניישן המשגשגת, העובדות השחורות של החלום הישראלי החדש.

 

 

עובדות חרדיות בחברת הייטק עובדות חרדיות בחברת הייטק צילום: גיא אסיאג

 

 

אך יש גורמים שמבקשים לערער על השיטה הזו ולאפשר לנשים החרדיות לכבוש מקום משמעותי יותר. עמותת קמא-טק מנסה זו תקופה ארוכה להתמודד עם האתגר, ותוכנית חדשה שהסתיימה לפני שבוע מעניקה תקווה שהפעם אולי זה יקרה.

 

 

 

הודות ליוזמה, נקלטו לאחרונה 18 נשים חרדיות כעובדות מן השורה בחברת ווסטרן דיגיטל בכפר סבא (לשעבר סאנדיסק), שש מהן לאחר שעברו בהצלחה מבחני מיון וראיונות אישיים ו-12 לאחר שעברו תוכנית הכשרה בת שלושה חודשים במסגרת בוטקמפ - כלומר הכשרה אינטנסיבית של שעות ארוכות כל יום לימודים, במקום לימודים במתכונת סיליבוס ארוכה ומרווחת יותר.

 

מספרים אלה, קטנים ככל שיהיו, מעוררים כבר גלי הדף באוכלוסייה החרדית. בקמא-טק כבר עובדים על שילוב תוכנית הבוטקמפ כחלק מתוכנית הלימודים השנתית של חמישה סמינרים חרדיים, וטוענים שהביקוש בקרב סמינרים נוספים הוא עצום. אך גם הדרך לקליטת 18 הנשים הראשונות היתה ארוכה בהרבה מאותם שלושה חודשי הכשרה אינטנסיביים.

 

"בקמא-טק ניסו לפצח את נושא בנות הסמינרים במשך מספר שנים", אמרה שרי רוט, יזמית ופעילה חרדית מייסדת הסטארט-אפ Bontact לניתוח תקשורת עסקית, המכהנת גם כסמנכ"לית בקמא-טק. "הניסיון הנוכחי החל מעבודת שטח. פגשנו את כל מנהלי הסמינרים בארץ (30 במספר - ה"ר) ואחר כך מנכ"לים של חברות הייטק כדי לנסות למפות את המצב. הדבר הראשון שהתרשמתי ממנו הוא שהקרקע היום בשלה יותר מאי פעם, הצורך של חברות ההייטק נואש".

 

 

חרדיות במרכז מטריקס במודיעין עילית חרדיות במרכז מטריקס במודיעין עילית

 

 

תוכנית ייעודית להכשרת בוגרות סמינרים

 

אותו צורך נואש שרוט מתארת עולה שוב ושוב לסדר היום הציבורי בשנתיים האחרונות. לפי הערכות שונות, בהייטק הישראלי חסרים כיום כ-8,000 עובדים מומחים, והאקדמיה, יחידת 8200 ויחידות צבאיות ותוכניות הכשרה קיימות נוספות לא עומדות בביקוש. אך על אף המחסור החמור, רק מנכ"ל אחד בהייטק המקומי הסכים עד כה להרים את הכפפה ולנסות לקלוט נשים חרדיות כעובדות מן המניין, מנכ"ל ווסטרן דיגיטל (WD) ישראל שחר בר אור.

 

WD, שעוסקת בתחום טכנולוגיות האחסון ושימור הנתונים, רכשה לפני יותר משנה את התאגיד האמריקאי סאנדיסק ומעסיקה כיום יותר מאלף עובדים בישראל בשלושה מרכזי פיתוח בכפר סבא, בעומר בדרום ובתפן. "זה החל מצורך למצוא פתרון מערכתי לבעיית המחסור בכוח אדם בהייטק", אמר בר אור. "יש לנו מעורבות רבה בחינוך לגיל צעיר ורציתי למצוא פתרון שמסתכל גם על הקצה השני של הטווח, על אנשים שאחרי מערכת החינוך.

 

 

שחר בר אור שחר בר אור צילום: אוראל כהן

 

 

"רעיון הבוטקמפ, שעובד היטב בעולם, הוא פתרון משלים מצוין. הלימודים האקדמיים בתחום עדיין מציעים נושאים מאד כלליים, בשעה שמדעי המחשב כבר התפצלו לעשרות התמחויות שונות. ההתמחות שדרושה למשל לצ'קפוינט שונה מזו שדרושה לגוגל. בוטקמפ שמחבר בין הצורך שלי לקלוט עובדים באזורים ספציפים ובין אנשים שרוצים להיכנס לתחום הוא מרוכז ויעיל יותר לשני הצדדים".

 

הבוטקמפ של WD לא תוכנן במקור לאוכלוסייה חרדית אלא לאוכלוסייה הכללית, והחברה כבר ערכה מספר פגישות לגיוס סטודנטים באוניברסיטאות. אך הפגישה בין רוט לבר אור גרמה לו לשנות כיוון, ומספר שבועות לאחר מכן 300 בוגרות תוכניות מחשבים מסמינרים חרדיים הגיעו באוטובוסים למיונים ראשוניים במטה WD.

 

"מצאנו פער גדול בין ההתרשמות שלנו מהפוטנציאל ומיכולת הלמידה של הבוגרות לבין הידע שלהן, שהיה חסר ורחוק משמעותית ממה שציפינו, ודאי ממהנדס אבל גם ממי שכבר למדה שנתיים בסמינר", אמר בר אור. "הבנו למה השכר שלהן נמוך. הן מגיעות עם הכשרה לא נאותה ואם משווים אותן למי שעבר הכשרה אחרת אז הפער ניכר".

300 המועמדות עברו מבחנים במתמטיקה, ביכולת תכנות ובאנגלית, ומי שצלחו אותן עברו ראיונות אישיים. שש בוגרות התקבלו לעבודה כבר בשלב זה מתוך הנחה שהן מסוגלות לסגור את פערי הידע במהלך העבודה. 18 נשים אחרות החלו בוטקמפ אינטנסיבי בן שלושה חודשים, שלדברי בר אור לא נועד להביא אותן לרמה של בוגרי אוניברסיטה אלא להקנות להן כלים ללמידה עצמית שיאפשרו להן להמשיך ללמוד במהלך העבודה. מתוך אותן 18 נשים שעברו את הקורס, 12 נקלטו לעבודה בחברה עם סיומו.

 

עבודה צמודה עם הקהילה לקבלת הכשר מהרבנים

 

הייחוד האמיתי של היוזמה אינו הבוטקמפ עצמו אלא דווקא עבודת ההכנה שליוותה אותו. WD וקמא-טק עבדו בצמוד לקהילה החרדית כדי לזכות בתמיכתה ליוזמה. חלק עיקרי בהליך זה היה קבלת הכשר רבני. "קראנו לזה שיטת שני הרמזורים", הסביר מנכ"ל קמא-טק משה פרידמן: הדרישות והתנאים של שני הצדדים - הקהילה החרדית מחד ו-WD מאידך - חולקו לשלוש קטגוריות לפי צבעי הרמזור, מאור ירוק ועד לאור אדום שמשמעותו היתה ייהרג ובל ייעבור.

 

 

משה פרידמן משה פרידמן צילום: עמית שעל

 

 

כך, פרידמן מתאר דרישה מצד הרבנים שכללה הסדרי ישיבה נפרדים לנשים, לעומת תנאי של החברה שלא תוטל הגבלה על מגדר מנהלי הצוותים. נושא אחר היה הגישה לאינטרנט: "הרבנים לא רצו שלנשים תהיה גישה בלתי מוגבלת לרשת, ומנגד החברה אמרה שהן חייבות לחפש ולקרוא חומרים", אמר פרידמן. "אז מצאנו פתרון של סינון שלא מגביל את העבודה אבל מספק את הרבנים".

 

היה משהו שחשבת שעשוי לפוצץ את היוזמה?

"המדהים הוא שלא היה לנו אף פעם רמזור אדום-אדום, רק הרבה צהוב-צהוב. למשל עלתה השאלה האם זה בסדר שאישה חרדית תשב לצד אישה חילונית. הלכנו נקודה-נקודה ופרקנו אותה".

 

ההסכמות הללו תקפות רק מול WD, כך שכדי להרחיב את היוזמה תצטרכו לנהל מו"מ מול כל חברה מחדש.

פרידמן: "עקרונית נכון, אבל אני חושב שה-DNA של רוב החברות דומה".

בר אור: "יש היום מאבק אדיר על טאלנטים. כשהגיעו אלינו טאלנטים וביקשו חניה לקורקינט וחלב סויה באספרסו אז סידרנו את זה בשמחה. אותו דבר אם מגיעה אישה חרדית שהיא טאלנט, נעשה את ההתאמות".

 

הליך ההתאמה לקליטת חרדיות בחברת הייטק נשמע על פניו מפרך ודקדקני, אבל לדעת בר אור מדובר בחלק מהותי מהרצון בגיוון תעסוקתי: "אין לנו רצון לשנות את האמונות ואורח החיים של העובדים שלנו. העברנו את המסר הזה גם לראשי הסמינרים, שברור לי שחששו שתהיה פה במודע או שלא במודע השפעה לרעה על יכולתן של העובדות לשמור על אורח חיים חרדי מלא. ברור לי שאם הן לא ישמרו על אורח חייהן זה יתפרש כקשור אלינו והפרויקט כולו יתפוצץ".

 

כדוגמה מביא בר אור את הפשרה לגבי השתתפות באירועי חברה: "הסבירו לנו שסגנון אירועי החברה שאנחנו עושים לא מתאים לסגנון החיים של העובדות החרדיות. יש ראשי צוותים שבתמימות ניסו לעודד אותן להגיע, אז הסברנו להם שברגע שהן אמרו מראש שהן לא רוצות להשתתף אז לא יהיה פה שום לחץ. מצד שני, לנו היה קריטי שהמנהל שלהן יוכל להיות גבר חילוני, שחדרי הישיבות יהיו מעורבים ושהעובדת תצטרך לדבר עם כל האנשים בארגון. והם קיבלו זאת בשמחה. היו לנו חששות רבים אבל הם התבדו".

 

לשלב בין הצורך בעובדים והשאיפה לגיוון תעסוקתי

 

"רוב הבנות החרדיות לא מצליחות להתקבל למקומות טובים ועובדות בחברות קבלן. לכן כשסיפרו לנו על הפרויקט הזה הייתה המון התלהבות וכולן רצו מאוד להתקבל אליו", מספרת חנה קנטור (21), בוגרת סמינר בנות אלישבע בירושלים, שסיימה את הבוטקמפ וצפויה להתחיל לעבוד בצוות בינה עסקית ב-WD בשבועות הקרובים. "אני יותר מתרגשת מחוששת", סיפרה.

 

"אף אחת מהנשים החרדיות ואף אחד מהרבנים שנפגשנו איתם לא ביקש שנשנה את סגנון הניהול של החברה", אמר בר אור. "אתה תמיד יכול לחפש להתעקש או שאתה יכול להיות סובלני. בעיניי זו בגרות שנדרשת כשעוסקים בגיוון תעסוקתי. לא צריך להתאים את כולם לדנ"א שהחלטת שהוא נכון".

 

 

 

לדברי בר אור, שילוב התוכנית שהועברה במסגרת הבוטקמפ בתוך תוכניות הלימוד של הסמינרים החרדיים צפוי לייצר מחזורים הולכים וגדלים של בוגרות סמינרים בעלות השכלה מתאימה לתעשייה בשנים הקרובות. לטענתו, בחברה החרדית יש פתיחות וביקוש גדולים לתוכנית הלימוד החדשה.

 

נתקלת בתגובות שליליות מהסביבה לשילוב שלך בתוכנית?

קנטור: "ממש לא. אני מאוד רוצה להתקדם ונאמר לנו שיש אפשרויות קידום רבות בחברה. אני הולכת לתת את כל מה שיש לי כדי להצליח".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x