• תפריט
תקשורת

הזוכה בתחרות Pitch In The dark: סטארט-אפ שפיתח פלטפורמה למסחר חקלאי מבוססת בלוקצ'יין

Avenews־GT, שפיתח פלטפורמה למסחר בסחורות חקלאיות המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ’יין, הוא הסטארט־אפ הזוכה בתחרות Pitch In The dark שהתקיימה היום במרכז “נא לגעת" ביפו

נעמי צורף 13:2306.11.18

חברת הסטארט־אפ Avenews-GT היא הזוכה בתחרות Pitch In The dark שהתקיימה אתמול (ב') במרכז נא לגעת ביפו, בשיתוף זרוע החדשנות של סיטי, Intuit ,Visa ובנק דיסקונט. קבוצת Avenews-GT זכתה בטיסה לארצות הברית או ללונדון וכן בפגישה עם בכירים בסיטי העולמיים, משקיעים וגורמים נוספים בתעשייה העולמית הקשורה לפעילותה. במקום השני זכה הסטארט־אפ Ladingo, ובמקום השלישי זכה EasySend. הסטארט־אפים הנוספים שעלו לגמר התחרות הם Stepahead, Bosco, Placense, Paidit.

 

 

 

 


 

במסגרת התחרות יזמים מ־21 חברות סטארט־אפ הציגו את החברות שלהם במשך חמש דקות כל אחד מול בכירים בקרנות מובילות. החברות שהשתתפו בתחרות היו מגוונות והגיעו מתחומי הפינטק, ביטחון סייבר, AI, חוויית לקוח, Data Science ועוד. בשלב הראשון של התחרות, שהתקיים במסעדת החושך בלקאאוט, היזמים הציגו את הסטארט־אפים שלהם בחושך מוחלט, כך שגם היזמים וגם המשקיעים לא יכלו לראות זה את זה. הרעיון שמאחורי אופן ההצגה המיוחד הזה היה לאפשר לסטארט־אפים להיות מנותקים מהזהויות של אלו שמציגים אותם, ובכך לתת לשופטים להכריע בצורה ניטרלית יותר מי תהיה חברת הסארט־אפ שתשנה את התעשייה בה היא פועלת.

 

השופטים בתחרות היו ארנית שנער, אירית קאהן, ליאור סימון, יואב צרויה, נמרוד כהן, דפנה וינוקור, עידית מועלם, משה פרידמן, מירב הר נוי, ינאי אורון, גלעד אנגל, בת אנוש, קובי סמבורסקי, רועי בן דניאל, חנוך פפושדו, יובל שחר, צפריר עטר, שחר פרידמן, קרינה רובינשטיין, יעל ויסבורד סוכרי, אהוד לוי, סיון שמרי דהן, מרב וינרב ויובל כהן.

איסמעיל חרוב, מייסד החברה הזוכה Avenews־GT (שני מימין), עם (מימין) רועי בן דניאל, Visa; יעל ויסבורד סוכרי, דיסקונט; בת אנוש, Intuit; צפריר עטר, Citi Accelerator איסמעיל חרוב, מייסד החברה הזוכה Avenews־GT (שני מימין), עם (מימין) רועי בן דניאל, Visa; יעל ויסבורד סוכרי, דיסקונט; בת אנוש, Intuit; צפריר עטר, Citi Accelerator צילום: עמית שעל

 

 

Avenews-GT פיתחה פלטפורמה למסחר בסחורות חקלאיות המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין. החברה מאפשרת מסחר גלובלי בתוצרת חקלאית בו יוכלו להשתתף מוכרים וקונים תעשייתיים ללא מכשולים של חוסר האמון באספקה או בתשלום. הפלטפורמה למעשה מייתרת את המתווכים ועוזרת לרקום מערכת יחסים אישית המושתת על אמון בין הצדדים. למייסדי החברה רקע חקלאי, שעזר להם בזיהוי הצורך ופיתוח הפלטפורמה. "הפלטפורמה מיועדת לקניינים תעשייתיים של תוצרת חקלאית", הסביר המייסד המשותף איסמעיל חרוב.

 

"אנחנו מקשרים ישירות ביניהם לבין החקלאים שהם עובדים איתם, ולחקלאים בקנה מידה קטן יותר אנחנו מספקים כלי ניהול כדי שיוכלו לנהל את החוות שלהם וליצור ממשק מול החקלאים הגדולים יותר בצורה דיגיטלית. בנוסף החברה מציעה עזרים פיננסיים ולוגיסטיים כדי לתמוך בצד העסקי ולתת כל דבר שהחקלאי צריך כדי שיוכל להוציא עסקאות לפועל". בכך למעשה החברה מבטיחה מסחר עם פיקוח של גוף פיננסי, שעומד בסטנדרטים של אמינות, ומכיוונו של הסוחר - להבטיח את קבלת הכסף.

 

ככה מזמינים ספה מחו”ל

 

החזון של Ladingo הוא לאפשר לכל אחד מאיתנו להזמין מוצרים גדולים מחו"ל, כמו ספות ואופניים. מדובר בלא פחות ממהפכה בעולם הסחר המקוון, ולדינגו מבטיחה שכולם יצאו מרוצים: הסוחרים, שיוכלו למכור את הסחורה שלהם גם מעבר לים ולהרוויח קהל לקוחות חדש; והקונים שיקבלו סחורה איכותית, ייחודית וזולה בעלות משלוח נמוכה. "היום אם את רוצה לקנות באינטרנט ספה שעולה 500 דולר, את תצטרכי לשלם עליה 3,000 דולר משלוח", הסבירה הגר וליאנו, מנכ"לית ומייסדת. "הפתרון שאנחנו מציעים הוא די פשוט. ייצרנו פתרון טכנולוגי שמאפשר שיתוף ואיחוד בין מכולות ואופטימיזציה שלהן, כך שגם לצרכן הקטן ישתלם לעשות יבוא אישי. המכולות שמגיעות היום הרבה פעמים לא מלאות עד הסוף, וזו אחת מהסיבות לעלות הגבוהה. זה כמו ההבדל בין אוטובוס שנוסעים בו הרבה אנשים, וכל אחד משלם 5 שקלים, לבין אותו האוטובוס שייסע בו אדם אחד ויצטרך לשלם כמה עשרות שקלים".

 

משכנתא דיגיטלית

 

EasySend הוא פלטפורמה ייחודית המשדרגת את חוויית המשתמש מקצה לקצה על ידי הפיכת ערוצי תקשורת ידניים מיושנים לתהליכים דיגיטליים חדשניים ומותאמים אישית בלחיצת כפתור. “אנחנו בעצם הופכים תהליך של קבלת משכנתא למשל לתהליך דיגיטלי, ואז במקום למלא 100 מסמכים ולהגיע לסניף, הכל נעשה באופן דיגיטלי ומהיר מה שמקל על כל הצדדים”, הסביר גל מילר, סמנכ”ל מוצר בחברה. “החברה עוזרת לגופים פיננסיים, כגון בנקים וחברות ביטוח, להפוך תהליכים שאנו מכירים כבירוקרטיים וארוכים מאוד לדיגיטליים ופשוטים. כל זאת ללא עירוב אנשי IT בחברה, באמצעות שימוש בפלטפורמה שבנינו”.

 

החברה פועלת כיום עם עשרות גופים מובילים בעולם, ובהם בנקים, חברות ביטוח, גופים פיננסיים וחברות טלפון, ומביאה לעלייה ניכרת ברמת שביעות רצון הלקוח, חוסכת זמן, מייעלת את הטיפול בלקוחות ומשפרת את רמת דיוק הנתונים. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית המשפרת את התהליכים באופן אוטומטי מקצה לקצה ומתאימה אותם למיליוני לקוחות בארץ ובעולם.

 

מתנקים ממוסכמות

 

"כשאנחנו מסתכלים על השוק בישראל היום אפשר לראות שיש לנו יכולות רבות בתחום הטכנולוגיה, והאתגר שלנו הוא לדאוג שיהיה מנעד רחב יותר של אנשים שמשתתפים במשחק הזה של ההייטק", אמרה ארנית שנער, מנהלת השקעות הון סיכון בסיטי ישראל. "לכן חשבנו שנכון לפתוח את הדלת לסטארט־אפים ולבקש מהשופטים להסתכל עוד שנייה אחת לעומק, לא להיתפס למוסכמות ולדברים שאנחנו רגילים אליהם. אולי יש פה אוצר בלום שנוכל לגלות אותו אם רק נהיה פתוחים להסתכל על משהו בדרך שונה".

 

לדבריה, אין ספק שמראה חיצוני וקיום פרזנטציה רגילה, שבה כולם נראים, יכולים להגביל סטארט־אפים מסוימים מלהתקדם. "יש הרבה דברים שיגרמו לנו להסתכל ולהגיד 'מה, זה יזם? ברור שלא'. אבל יכול להיות שהוא בן אדם מדהים, שיש לו ניסיון חיים שיועיל מאוד לאותו הסטארט־אפ, ואנחנו נעצרנו במראה חיצוני כזה או אחר. מבחינתי, זה לא שונה מאנשים שפוסלים אישה מלהיות ראשת ממשלה כי היא לבושה באופן מסוים או שיש לה ניסיון ביטחוני כזה ולא אחר. לכולנו יש מקום להשתפר, להסתכל בצורה יותר ולהתנקות מהמוסכמות שלמדנו ושאנו כל כך משוכנעים שלפיהן העולם צריך להסתובב".

 

בתום שלב חצי הגמר בחרו השופטים שבעה סטארט־אפים לשלב הגמר. גם בגמר לא יכלו השופטים והיזמים לראות זה את זה. הגמר התקיים אמנם באולם מואר, אך הסטארט־אפיסטים העבירו את המצגת מאחורי וילון, כשרק קולם נשמע ברקע. לאחר הצגת הסטארט־אפים התבקשו השופטים להצביע בהודעת אס־אם־אס לסטארט־אפ הטוב ביותר לדעתם, ולאחר ספירת הקולות נבחרו שלושת הזוכים.

 

”חוויה משגעת”

 

קשה לקבוע את מי הקונספט הייחודי של התחרות אתגר יותר, את השופטים או את היזמים. ברגע שהבינו השופטים שעליהם להיכנס לחדר חשוך לחלוטין, נשמעו רחשים של התרגשות ולחץ. לאחר שמדריכי מרכז נא לגעת הובילו אותם פנימה והושיבו אותם במקומותיהם עברו כמה דקות שבהן הם התרגלו למצב החדש. חלקם היו משועשעים מהסיטואציה, חלקם קצת פחות. מיד לאחר מכן הם חזרו לעצמם, הקשיבו ליזמים בקשב רב ושאלו שאלות נוקבות.

 

"זו היתה חוויה משגעת בשבילי. מלחיצה וגם כיפית. זו הזדמנות להתרכז בחושים כמו שמיעה ואפילו ריח, בלי לראות את הבן אדם. זו היתה חוויה לא נורמלית ומאוד מעניינת עבורי", סיכמה אירית קאהן מדויטשה טלקום קפיטל, ששימשה כאחת מצוות השופטים. קאהן דווקא הביעה הסתייגות מהכוח שיש למראה החיצוני ומהשפעותיו על בחירות השופטים: "אני חושבת שקשה להגיד אם באמת הלוק החיצוני משפיע. כנראה שהייתי בוחרת אותו הדבר אם הייתי רואה, כי בשבילי מה שחשוב זה איך בן אדם מעביר את המסר ויודע לענות על השאלות שאנחנו שואלים. לי לא חשוב מה הם לובשים או איך הם נראים, מה שמשנה יותר זה אם הוא מגיע מסודר, מה שפת הגוף שלו משדרת ואיך הוא מעביר את המסר שלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x