$
הייטק והון סיכון

איך נכנסים לרשימת 50 חברות ההייטק שהכי כדאי לעבוד בהן?

חברת דן אנד ברדסטריט חשפה את דירוג חברות הטכנולוגיה האטרקטיביות ביותר לעובדים בישראל, באירוע שנערך בשיתוף "כלכליסט". בכירי מיקרוסופט, אינטל, אינטואיט ואחרים מסבירים איך מעניקים למפתחים את הסביבה והאתגר המתאימים, והיכן צריכה תעשיית ההייטק המקומית להשתפר

נעמי צורף 09:3424.10.18

 


 

 

חברת דן אנד ברדסטריט חשפה אמש (ג') את דירוג 2018 של 50 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בהייטק, במסגרת אירוע חגיגי בשיתוף "כלכליסט" שנערך במתחם LABS TLV. את המקום הראשון קטפה גוגל ישראל ואת השני - פייסבוק ישראל, כשעבור שתיהן זו השנה השנייה ברציפות. במקום השלישי דורגה מיקרוסופט ישראל, שביצעה קפיצה מרשימה מאוד מהשנה שעברה, בה דורגה במקום ה-13 בלבד.

 

אסף רפפורט, מנכ"ל מו"פ מיקרוסופט ישראל, אמר לאחר חשיפת הדירוג: "כל החברות מצוינות ומדהימות, מובילות מבחינה טכנולוגית ובעלות תרבות ארגונית מדהימה, אין ספק שבחברות שנכנסו לדירוג יש את הטאלנט הכי טוב בארץ ואולי גם בעולם. אני חושב שהקפיצה המשמעותית שעשתה מיקרוסופט בדירוג קשורה במהפכת הגישה של החברה העולמית מ-"אנחנו יודעים הכל" ל-"אנחנו נלמד הכל". אפשר לראות שבשנה האחרונה התעשייה שלנו בארץ נהייתה הרבה יותר מעורבת חברתית וזה היה בהחלט שינוי מעניין לראות, איך אנחנו נלחמים לא רק עבור העובדים שלנו אלא גם עבור החברה הישראלית. עם זאת, יש לנו עוד לאן לשאוף - עדיין לא הצלחנו לשלב מספיק נשים, ערבים וחרדים בתעשייה. האתגר הבא שלנו הוא לגעת בעוד אוכלוסיות ולהכניס אותן פנימה". 
אסף רפפורט אסף רפפורט

 

"יש המון אנשים שונים בתעשייה והחברות צריכות לראות איך הן מביאות אותם אליהן"

 

"בכל שנה אנחנו רואים עוד ועוד חברות שחשוב להן להשתלב בדירוג ולהתברג בו במקומות הטובים. זה מצביע על האווירה התחרותית בתעשייה הישראלית - כאן כולם מתחרים על אותו משאב אנושי של טאלנטים", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית הפיתוח העסקי בדן אנד ברדסטריט.

 

 

"כשבחנו את המאפיינים של החברות האלה ראינו משהו מאוד מעניין, באופן מפתיע למרות שאין כמעט ענקית גלובלית שלא הקימה מרכז פיתוח בישראל רואים ש-64% אחוז הן ישראליות, מה שמראה שהחברות הישראליות מתחרות כשוות בין החברות מחו"ל". שגב ציינה כי תעשיית ההייטק הישראלי מעסיקה כ-300 אלף עובדים, כאשר 70 אלף מתוכם מועסקים באותן חברות שנכנסו לדירוג. "אלו חברות שיש להן אחריות גדולה על הרבה עובדים, הן מעסיקות משמעותיות ויש להן השפעה גדולה", אמרה.

 

 

אפרת שגב אפרת שגב צילום: עמית שעל

 

שגב התייחסה למחסור המשמעותי בעובדים בתעשיית ההייטק: "כשהביקוש מאוד גדול וההיצע בשנים האחרונות לא מדביק אותו - החברות מבינות שיש אוכלוסיות שלא מצליחות להשתלב בהן וזו אחריותן של החברות להפוך לנגישות יותר. זה מתבטא בגיוס של 'חבר מביא חבר' וכך העובדים יכולים לעבוד בסביבת עבודה המלאה באנשים שדומים להם, בהבנה שהעובד הממוצע בחברת הייטק השתנה - כבר לא רק צעירים יוצאי 8200 אלא גם בעלי משפחה. כך למשל יש יותר ויותר הטבות להורים: חופשות הורות לגברים ונשים, מימון תהליכי פונדקאות, חופשת לידה מדורגת וארוכה. החברות מבינות שאין פרופיל אחד של עובד, יש המון אנשים מוכשרים והחברות צריכות לראות איך הן מביאות אותם אליהן.

"הנהירה של החברות הגדולות לישראל היא לא לתמיד - חייבים למצוא את הערך המוסף".

 

 

 

"הדבר הראשון והכי חשוב שאני רוצה לומר לכם, זה שאף אחד מכם לא יחשוב שהנהירה של החברות הגדולות לישראל היא לתמיד ושאפשר לקחת את זה כמובן מאליו", אמר עמי אפלבאום, יו"ר הרשות לחדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה. "כיום המצב הוא שהמשקיעים אולי לא כל כך מתלהבים מהשכנים שלנו, אבל סין ללא ספק נמצאת בנסיקה והודו גם היא מתרוממת ונותנת כוח עבודה איכותי במחירי רצפה. אנחנו חייבים תמיד לראות מה הערך המוסף שאנחנו יכולים לתת".

 

עמי אפלבאום עמי אפלבאום צילום: עמית שעל

 

 

אפלבאום דיבר על ההבנה שכדי לפתח את התעשייה הישראלית אי אפשר להסתפק רק במרכזי פיתוח שיגעו לארץ ויש להתעקש ולדחוף גם להקמתם של מרכזי ייצור שיספקו מעגלי עבודה נוספים. "היום כולם מבינים, מראש הממשלה ומטה, את הצורך בהרחבת הכלכלה. אנחנו כבר לא מדברים על סטארט-אפ ניישן אלא גם על אומה של חדשנות ותמיכה בכלכלה בת קיימא במשך שנים. היינו רוצים לראות כאן בארץ גם תהליכי ייצור של מה שיש לו ערך מוסף גבוה, שיכול לתת שכר גבוה ואלה הדברים שהחברות שפועלות פה מביאות איתן. כל יום אתם צריכים לחשוב איך אני אהיה הכי טוב בעולם כי אם לא נהיה הכי טובים בעולם לא נהיה פה".

 

 

 

לעבוד במקום שמשנה את העולם

 

באינטל מונים ארבעה קריטריונים שעונים את השאלה "למה אינטל נשארת שנה אחר שנה חברה שאנשים רוצים לעבוד בה" - ועליהם סיפרה קרין אייבשיץ-סגל, מנכ"לית מרכזי הפיתוח של ענקית השבבים. "הדבר הראשון שמושך אנשים הוא הטכנולוגיה. מהנדסות ומהנדסים רוצים לעבוד על הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש. בכל אחד מהתחומים בהם אנו עוסקים במרכזי הפיתוח בארץ אינטל היא מובילה עולמית".

 

קרין אייבשיץ-סגל קרין אייבשיץ-סגל צילום: עמית שעל

  

הקריטריון השני שציינה אייבשיץ-סגל הוא חיפוש אחר משמעות. "הטכנולוגיות של אינטל עושות אימפקט משמעותי בעולם. אחד הדברים הכי מרגשים עבורי זה להסתובב בעולם ולראות שבכל מקום יש אינטל". אייבשיץ-סגל נתנה דוגמה לדברים החשובים והמשמעותיים שהטכנולוגיה שאינטל מייצרת מאפשרת וסיפרה "בשנים האחרונות יש עליה משמעותית באחוזי התמותה מסרטן השד. בזכות שיתוף פעולה בין מרכת של מרכזים רפואיים בסין לבין הטכנולוגיה שלנו אפשר כיום לזהות את סרטן השד בשלב מוקדם הרבה יותר - הטכנולוגיה מאפשרת עיבוד של תמונות ההדמיה הרפואית באופן שמסייע לרופאים לראות טוב יותר וכך לאבחן בשלב מוקדם יותר את המחלה".

 

 

 

שני הקריטריונים הנוספים שהופכים לדבריה את אינטל לחברה שרבים רוצים לעבוד בה קשורים ביחס לעובדים והם פיתוח קריירה ותרבות ארגונית ששמה את העובד והעובדת במרכז. "אנחנו מעודדים תרבות של פתיחות ושקיפות. כל אחד יכול לדבר על הכל אצלנו. מניסיוני האישי זה הקסם".

 

להיות אובססיביים לגבי הלקוחות ולהתאהב בבעיות שלהם

 

"אני מבקשת לתת זווית אחרת על נושא החדשנות", אמרה בת אנוש, מנהלת האסטרטגיה והחדשנות באינטואיט. החברה מוכרת מוצרים פיננסיים ללקוחות פרטיים שרוצים לנהל את משק הבית או ללקוחות עסקיים להם היא מסייעת בניהול חשבונות ובק-אופיס. כיום עובדים בה כ-9000 איש ויש לה כ-50 מיליון לקוחות. "מה שמיחד את אינטואיט הוא מצד אחד היכולת להמציא את עצמה בכל פעם מחדש, ומצד שני לשמור על חלק מאוד חשוב ב-DNA שלנו שהולך איתנו לאורך כל השנים והוא להישאר חברה שאובססיבית ללקוחות שלה".

 

בת אנוש בת אנוש צילום: עמית שעל

  

"הדרך שלנו להשיג הכירות טובה עם הלקוח, היא לשאוף להכיר אותו טוב יותר ממה שהוא מכיר את עצמו. המתודולוגיה הזאת נקראת Follow-Me-Home והתחלנו להשתמש בה לפני כ-30 שנה.

  

 

 

החלטנו שכדי ללמוד מה לקוחות עושים עם המוצר ומה הכאבים האמיתיים שלהם צריך לעשות את זה עין לעין ובסביבה הטבעית שלהם", הסבירה אנוש. "אנחנו בעצם הולכים פיזית לסביבה הטבעית של הלקוחות, יושבים אצלם בבית או בעסק ועסוקים בהקשבה שואלים בעיקר 'למה', אומרים 'תראה לי עוד' ולא מטיפים להם".

 

 

 

אנוש סיפרה שבחברה גילו כי במקרים רבים יש הבדל בין מה שהלקוח עונה ומספר לבין מה שהוא עושה, ולכן חשוב שעובדי החברה יגיעו ויראו בעצמם. "כשאנחנו נמצאים בסביבה הטבעית של הלקוח אנחנו מתאהבים בבעיות שלו ובמה שהוא חווה, ולא במה שאנחנו עושים במעבדות". לדברי אנוש, את ה Follow-Me-Home מתבקש לעשות כל אחד מעובדי החברה לפחות פעמיים בשנה ולאחר מכן נערכות קבוצות מיקוד וחשיבה משותפת על פתרון הבעיות.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x