• תפריט
חדשות טכנולוגיה

איך יתכן שלמאגר הביומטרי עדיין אין מערכת ביומטרית תקינה?

דו"ח של הממונה על יישומים ביומטריים במשרד רה"מ קובע שהמאגר אינו כולל מערכת השוואה ביומטרית - לב ליבו של כל מאגר שכזה - חמש שנים לאחר הפעלתו. בנוסף, נכתב בו שרשות המאגר מעסיקה עובדי קבלן בניגוד לחוק ושהליכי זיהוי טביעות האצבע של משטרת ישראל מלאים בכשלים

עומר כביר 16:3614.10.18
כחמש שנים אחרי תחילת פעילותו וקרוב לשנה וחצי אחרי שההצטרפות אליו הפכה לחובה בעבור כל אזרחי ישראלי, והמאגר הביומטרי עדיין פועל ללא מערכת השוואה ביומטרית קבועה - כך לפי דו"ח של הממונה על יישומים ביומטרים במשרד ראש הממשלה.

 

 

 

הדו"ח חובר ביולי האחרון, אף נחשף רק עתה לקראת דיון עליו שעתיד להקיים השבוע בכנסת. עוד עולה ממנו עוד שברשות לניהול המאגר הביומטרי מועסקים עובדי קבלן, בניגוד לחוק, ושהליכי זיהוי טביעות האצבע שמבצעת משטרת ישראל סובלים משיעורי כישלון גבוהים.

 

 

עמדת הרשמה למאגר הביומטרי עמדת הרשמה למאגר הביומטרי צילום: עמית שעל

 

 

מערכת השוואה ביומטרית היא לב לבו של המאגר. בלעדיה, אין משמעות לנתונים הביומטריים השמורים בתוכו שכן לא ניתן להשוות בינם לבין נתונים אחרים. עוד לפני תחילת פעילות המאגר פתחה רשות האוכלוסין בהליכים לרכישת מערכת השוואה ביומטרית מספק מוביל בתחום (שמכונה "מגן"). לאור התעכבות ממושכת בהליכים אלו, הוחלט במקביל לפתח באופן עצמאי מערכת (שמכונה "להב") שתאפשר לנהל את המאגר עד להשלמת הליכי הרכישה וההטמעה, וזו נמצאת בשימוש עד היום.

 

שנים של טעויות

 

הסאגה לרכישת מערכת השוואה ביומטרית קבועה החלה כשנתיים לפני תחילת הפיילוט, ביולי 2011, עם מכרז שפרסמה רשות האוכלוסין. במקביל, כתב מבקר המדינה, "לנוכח החשש שהמערכת הקבועה לא תהיה מוכנה להפעלה במועד שנקבע אז כמועד תחילת של תקופת המבחן (נובמבר 2011), החליטה רשות האוכלוסין ביוני 2011 לפתח בעצמה... מערכת זמנית חלופית".

 

המכרז הראשון בוטל במאי 2012, ורק במאי 2015 נחשפו ב"כלכליסט" הסיבות לכך: התנהלות פסולה של המדינה שביקשה מהחברה הזוכה להסיר מהצעתה רכיב חיוני לתפעול המערכת. בעקבות ביטול המכרז נאלצה המדינה לפצות את החברה הזוכה במיליון שקל בגין ביטול זכייתה. במאי 2013 פורסם מכרז נוסף, ורק במרץ 2014, כמעט שנה לאחר תחילת הפיילוט, נבחרה זוכה (שנה אחר כך נחשף ב"כלכליסט" שהזוכה לא עמדה בתנאי הסף של המכרז הראשון). עם זאת, ביולי 2014 חשף "כלכליסט" שטרם נחתם הסכם התקשרות בין הצדדים. ההסכם עצמו נחתם רק בספטמבר אותה שנה.

 

 

שר הפנים דרעי מנפיק לעצמו תעודה ביומטרית שר הפנים דרעי מנפיק לעצמו תעודה ביומטרית צילום: מוקי שוורץ

 

 

דו"ח מבקר המדינה חתם את הסוגיה בציינו שהטמעת המערכת הקבועה תתחיל במרץ 2015. חרף זאת, הטמעת והפעלת המערכת נידחו שוב ושוב, וזו, למעשה, לא הופעלה כלל בתקופת הפיילוט המקורית, או בשתי ההארכות שניתנו. בדו"ח שפרסם באוקטובר 2016 הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, הוסבר שמערכת הקבועה היתה אמורה התחיל לפעול בחצי השני של 2016, אך הפעלתה התעכבה, "עקב אי עמידת הספק באבן הדרך של בחינות הקבלה". לפי הדו"ח, המערכת היתה אמורה להיכנס לפעילות ברבעון הראשון של 2017 – ממש בסמוך להשלמת הליכי החקיקה להפיכת פעילות המאגר לקבועה ואת ההצטרפות אליו למחייבת. עם זאת, באפריל השנה פורסם ב"כלכליסט" שהמערכת עדיין לא פעילה.

 

עתה, עולה מהדו"ח שגם בחודשים שעברו המערכת עוד לא נכנסה לשימוש והיא רק בשלב "קדם ייצור". זאת, תוך ציון העובדה שבדיקות שערכו ברשות הביומטרית מעלות שמערכת להב, שלפי הדו"ח "נבנתה כמערכת זמנית", מסוגלת לתפקד עד עתה באופן "סביר". הדו"ח לא מציין מתי המערכת הקבועה תיכנסה לתוקף, ושמערכת להב תמשיך לפעול "עד לקבלת החלטה אחרת".

 

עוד מצוין בדו"ח שבניגוד לחוק המאגר הביומטרי, ברשות מועסקים עודים שאינם עובדי מדינה. "נתונים שהעבירה הרשות לממונה על פי בקשתו, הצביעו על מספר עובדים המועסקים באמצעות מכרז החשכ"ל המרכזי לנותני שירותי מחשוב וכן מספר יועצים חיצוניים", נכתב. "בדיון שהתקיים בפברואר 2018 עדכנה הרשות כי שישה עובדי בתי תוכנה המועסקים דרך מכרז החשכ"ל מתוכננים להשתלב ברשות כעובדי מדינה, וכי הרשות החלה בהליך קבלתם... יש מקום שהרשות תעסיק את כוח האדם האיכותי ביותר, ויש מקום להאיץ את עבודת המטה להסדרת הנושא". עם זאת, נאמר שכל מורשי הגישה למאגר הם עובדי מדינה.

 

"סכנה מוחשית לזכויות אדם"

 

לגבי הליכי השוואת טביעות אצבע שמבצעת משטרת ישראל מול תעודת זהות נכתב: "הנתונים הראו אחוזי כישלון גבוהים בתהליך ההשוואה. יחידת הממונה ביקשה מהמשטרה להציג ניתוח של התופעה ומתן מענה מתאים. עד למועד כתיבת דו"ח זה טרם התקבל הניתוח המבוקש. נושא זה לא קיבל מענה מאז חודש מאי 2015 ועד דצמבר 2017 חרף פניות חוזרות. בדצמבר 2017 התקיים דיון עם המשטרה בנושא. בדיון הציגה המשטרה נתונים של בדיקות מ-2017... על פי התוצאות היקף השגיאות גבוה בסדרי גודל מהרצוי... מכיוון שהממשק של המשטרה עם התושב הוא רגיש ובעל השלכות, יש מקום לשקול האם יש טעם בהמשך ביצוע השוואות בהיקף השגיאות הקיים. אנו סבורים כי ככל שמשטרת ישראל מבקשת לממש את סמכותה לפי סעיף 6 לחוק, עליה לפעול לביצוע בדיקות על מנת לבחון את אחוז השגיאות ואת הסיבות לכך. רק לאחר מתן מענה בסוגיית שיעור השגיאות הגבוה, ראוי יהיה לעשות שימוש בזיהוי ביומטרי באמצעות תעודת הזהות החכמה".

 

 

ד"ר תהילה אלטשולר, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות והמכון לדמוקרטיה, אמרה בתגובה: "קריאת דו"ח מערך הסייבר שלא לאפשר למשטרה להשתמש בשאיבת נתונים ביומטריים בגלל אחוזי שגיאה גבוהים בין הנתונים שהמשטרה אוספת לאלה שבידי המערך הביומטרי, צריכה לגרום לכל פעמוני האזעקה לצלצל. המשטרה לא נערכה כראוי לשימוש בטכנולוגיה, כדי לאכוף חוק, ויש כאן סכנה מוחשית לזיהוי שגוי, שהיא אחת הסכנות הגדולות ביותר במדינת חוק דמוקרטית. כך למשל אם אדם נעצר ואין ברשותו תעודת זהות, המשטרה תוכל לקחת ממנו טביעת אצבע, להשוות למאגר הביומטרי ולקבל תוצאה שגויה, כך שהמשטרה תאמין כי יש בידה אדם אחר. מדובר בתסריט קשה שעלול להביא לפגיעה מוחשית בזכויות האדם".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x