אובר ניצחה את הנהגים, תוכל להמשיך למנוע מהם זכויות סוציאליות

רשע וטוב לו

אחרי חמש שנים של מאבקים משפטיים, אובר פותחת את השמפניה: תביעה ייצוגית כנגד אובר על ידי הנהגים, הדורשים להיות מוגדרים כעובדי החברה ולא כקבלנים עצמאיים עם זכויות אפסיות, נדחתה אתמול בידי בית משפט פדרלי בארה"ב. פאנל של תשעה שופטים פסק כי כ-240,000 נהגי החברה ייאלצו לפתור את מחלוקותיהם עם אובר בבוררות, כפי שמצויין בחוזים המקוריים שנחתמו מול ענקית שיתוף הנסיעות.

"למרבה הצער, ציפינו לתוצאה הזו" אמרה שאנון ליס-ריורדן, עורכת הדין המנהלת את התביעה. "אלפי נהגים כבר נרשמו לתחילת הליך בוררות ואם אובר באמת רוצה לפתור את המחלוקות האלו אחת-אחת, אנחנו מוכנים לכך". דובר של אובר מסר כי "החברה מרוצה מההחלטה", ואין סיבה שלא תהיה. צדק ומוסר בצד, המודל העסקי של אובר מצריך הוצאות שוטפות כמו דלק, תיקונים, ביטוח, וימי מחלה לצאת מכיסם המצטמצם של הנהגים במקום מזה של החברה. נתח הרווחים של אובר עומד על 25% מתוך מחיר הנסיעות, בעוד הערכות מסוימות ממקמות את עלות הפיכת הנהגים לעובדים בסביבות 20% עלייה בהוצאות, מה שהיה משנה בצורה דרסטית את רווחיות החברה.

סיבה טובה לחייך. דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר צילום: בלומברג

הגם שהינה חברה פרטית, אובר חייבת דין וחשבון לבעלי מניות בה, אותם תעדיף על פני הלקוחות והנהגים. יחד עם תרבות ארגונית רעילה והרבה מילים ריקות, הניצחון המשפטי האחרון והיעדר ניסיון מצד החברה למצוא פתרון יצירתי למצוקות הנהגים והעובדים, רק שופכים עוד אור על עובדות ידועות מראש: המגעים שמנהלת אובר מול ה-SEC, לאפשר לנהגיה ועובדיה להיות בעלי מניות או חלקים מהחברה, הם לטובת החברה במקרה הטוב ולמראית עין בלבד במקרה הרע. מלחלק דיבידנד, דרך בונוסים, השלמת שכר שעתי למינימום או הסכם עם חברות ביטוח בריאות - אובר יכלה ועדיין יכולה להזיז הרים עבור הנהגים שלה, בלי לוותר על נתח הארי של ההכנסות שלה, אך שלא במפתיע בוחרת שלא לעשות זאת.

מסיבה למקורבים בלבד

סנאטור ג'ון ת'ון, נציג רפובליקני מדרום דקוטה ויושב ראש הועדה, הסביר כי הזימון של הנציגים להעיד נועד "לאפשר לחברות מובילות בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט להסביר את גישתן לפרטיות, איך הן מתכוונות לענות על הדרישות החדשות מצד קליפורניה והאיחוד האירופי ומה נבחרי הציבור יכולים לעשות כדי לקדם ציפיות ברורות בתחום הפרטיות בלי לפגוע בחדשנות".

פרטיות? כן, אבל בתנאים של ענקיות ההייטק צילום: שאטרסטוק

שלושת המילים האחרונות הן קוד הרגעה, שנועד לסמן לסקטור הפרטי והמודאג שהרפובליקנים והסנאט ככלל עדיין לצידו. גם בימיה הליברליים ביותר של ארה"ב, האתוס המניע שלה תמיד משך חזק לכיוון הכלכלה החופשית, במיוחד כשזו עמדה בניגוד אינטרסים לזכויות סוציאליות ואזרחיות. עדיין, התמורות המהירות המדאיגות שחלו במפלגה הרפובליקנית בשנים האחרונות גרמו לה להתייצב בלהט מאחורי שני צידי הדיון פעמים רבות. זו תוצאה סבירה כאשר פוליטיקאים אידיאולוגים מוחלפים בעסקנים ולוביסטים, כך שחששן של חברות הטכנולוגיה מוצדק - במיוחד לאור הצהרות טראמפ ומרעיו.

בדיון שיתקיים היום יקבלו החברות הזדמנות להציע איזו רגולציה, אם בכלל, כדאי לממשלה להחיל עליהן תוך שהן טופחות לעצמן על השכם על העבודה הנהדרת שהן עושות עד כה בשמירה על פרטיות ולחימה באיומים מקוונים. גוגל מתכוונת גם להוסיף התנצלות עמומה לגבי טעויות שביצעה בעבר, בלי לפרט אלו וכיצד יתקונו כמובן.

מי לא הוזמן למסיבה? אף ארגון להגנת האזרח או הצרכן, כמובן. נציגי אחד מהארגונים המובילים, ה-EFF, טוענים שהמשחק מכור וחוששים כי העובדה שהסנאט לא טרח להזמין אף נציגות מלבד ענקיות ההייטק היא עוד אינדיקציה לכך ש"חברות ישתמשו בדיון הזה בכדי לגרום לקונגרס לאמץ את תקנות הפרטיות המקלות ביותר תוך שהם מבתרים הגנות חזקות יותר שיושמו ברמה המדינית".

קשה לצפות מה יהיו תוצאות הדיון בוודאות, אך החשש של ה-EFF זוכה להדים רבים סביב בעקבות כונתן המוצהרת של חברות רבות להילחם בחוק הקליפורני. להכריח את הרפובליקנים לבחור מה הם אוהבים יותר, חופש מדיני או תאגידים זו פוזיציה בעייתית, במיוחד כי מדינות לא מממנות קמפיינים, והרכב הוועדה בצד הדמוקרטי (מלבד קירסטן ג'יליבראנד) גם אינו מעודד במיוחד. בשני צידי המתרס, מלאה הוועדה בסנאטורים שמעדיפים לשמור על הכיסא על פי גילוי אומץ פוליטי.

לאזרחי ארה"ב, כמו גם מדינות שמאמצות מודלים אמריקאים באיחור אופנתי, נותר רק לכסוס ציפורניים ולקוות שפיתוחים מהסקטור הפרטי, דוגמת אלה של אפל ומוזילה, יגנו על הפרטיות שלהם. דבר אחד בטוח: לא כדאי לחכות שנבחרי הציבור יפעלו בנושא.

כשגוגל הופכת לסין בדרך לסין

גוגל וסין

בחודש שעבר נודע שהחברה עובדת על מנוע חיפוש ייעודי שיחזיר אותה למרכז העניינים בשוק הסיני. גוגל עזבה אותו ב 2010, מטעמים מצפוניים-לכאורה, גורמים שרק החריפו בשמונה שנים האחרונות. המצפון של גוגל כנראה התרכך מאז - אולי השת"פ עם הפנטגון עזר לכך - כי לאחר ש-1,400 עובדים חתמו על מכתב זועם כנגד הפרויקט ומספר עובדים אף התפטרו במחאה, החברה החליטה שאין לה בעיית יח"צ או בעיית מצפון כמו שיש לה בעיית הדלפה.

גוגל הגדירה גבולות מאוד ברורים בנושא: כ-214 מתוך עשרות אלפי העובדים שלה מעורבים בפרויקט דרגונפליי, ונאסר עליהם בתכלית האיסור לשתף את הקולגות שלהם בכל פיסת מידע. כשמזכר המתאר את הפרויקט לפרטיו המחרידים החל לעבור מיד ליד, מחלקת כוח האדם נרתמה למשימה, ושלחה מיילים זועמים שדורשים מחיקה מיידית של המזכר. בתוך כל מייל, גילו העובדים, קיים פיקסל ניטור המאשר שההודעה נפתחה והאם היא הועברה. זו רק דרך אחת בה פועלת גוגל למגר את בעית הדליפה שלה, ולא היחידה שמאוד הולמת עבור חברה ששואבת השראה משת"פים עסקיים עם משטר טוטליטרי.

חשיפת פרוייקט מייבן של הפנטגון הובילה למחאה כה חריפה שגוגל נאלצה לסגת מהפרויקט, וחשיפה זו הייתה גם נקודת הציון בה בחרה לכוון את מאמצי חטיבת התקשורת שלה כלפי העובדים במקום כלפי חוץ. בשיתוף פעולה עם חטיבת התקשורת עובד בתוך החברה צוות בשם Stopleaks, מעין יחידת סער נגד הדלפות שיצרה החברה. סטופליקס, כך מדווחים עובדי גוגל, מנטר את התקשורת בין העובדים באמצעים שונים. דוגמה אחת שניתנה הייתה ניטור פורום פנימי בו עובדי גוגל משתפים ממים משעשעים בלבד כדי "לראות אם הובעה התנגדות למייבן" באמצעות סאטירה או בהערה.

החשש של גוגל מהפצה ברבים של המזכר הפנימי מוצדק: במסמך, כך מדווחים באינטרספט שחשף את הסיפור, ישנם פרטים רבים המאששים את החששות הגרועים מכל.

המזכר הסודי, שחובר על ידי מהנדס בפרויקט דרגונפליי, הציג כיצד הוא פועל: כדי לקבל גישה למנוע החיפוש, יש לבצע התחברות עם פרטים אישיים מזהים. פרטים אלה כוללים שם מלא, טלפון ואמצעי זיהוי נוספים, שיחד עם נתוני מיקום מדויק והיסטוריית חיפושים, ימסרו לחברה סינית בעלת "גישה חד צדדית לנתונים". דרגונפליי אף ינטר וייאחסן מידע מיקום המשתמשים בשילוב עם כתובות ה-IP וקישורים עליהם לחצו. פרטים אלה, בנוסף למידע קודם לפיו מנוע החיפוש יכלול רשימה שחורה של מונחים מצונזרים, מציירים תמונה לא מחמיאה בלשון המעטה. מחבר המזכר אף האשים את המפתחים ישירות בפיתוח אמצעי ריגול עבור הממשל הסיני, אך בחברה לא מתרשמים.

גוגל מנסה להעמיד פנים שהיא אבירת חופש הביטוי וזכויות האזרח, אך כשטובת המשקיעים שלה ניצבת למול טובת האנושות, היא יודעת באיזה צד של הלחם נטול-הגלוטן נמרחת החמאה.

קצרצרים

1. שונאים לבהות במסך הקטן במהלך הטיסה? באלסקה אייר עובדים על מזור יצירתי למצוקה, בדמות משקפי מציאות מדומה שיאפשרו צלילה לתוך משחקי מחשב וסרטים. כרגע הטכנולוגיה זמינה בשני מסלולים בלבד לנוסעי מחלקה ראשונה, אך במידה וינחלו הצלחה יתווספו לכל הטיסות - בתשלום כמובן. מחברות תעופה אירופיות, שכבר שילבו טכנולוגיה דומה בטיסותיהן, הגיעו פידבקים חיוביים. לו רק יכלה הטכנולוגיה להרחיב את תחושת המקום לרגליים או לבטל צליל של תינוק צורח, היה שווה לשלם כל מחיר.

מסכים קטנים? יש כאלה שעוברים כבר ל-VR צילום: שאטרסטוק