$
הייטק והון סיכון

פרשנות מאקרו

כך הפכו שירותי השכרת הקורקינטים לסמל השתלטות ההייטק על הרחוב

שירות השכרת הקורקינטים הממונעים Bird מגיע לתל אביב, בשעה שבארה"ב מתלקחת ההתנגדות להשתלטות הכלים על המרחב הציבורי. אלא שהמחאה מבטאת משהו עמוק הרבה יותר: מיאוס מהשתלטות חברות הטכנולוגיה על חיינו

ליאור באקאלו 11:1316.08.18

מהפכת התחבורה האישית השיתופית הגיעה השבוע לישראל לאחר שמפעילת שירות השכרת הקורקינטים הממונעים בירד (Bird) החלה להציב את הכלים שלה בתל אביב.

 

 

הקורקינטים זמינים להשכרה מוגבלת בזמן באמצעות הסמארטפון ומבטאים טרנד שהולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות: השכרת כלי רכב אישיים שזמינים במרחב הציבורי לכל דורש. בניגוד לשירותים ותיקים כמו תל-אופן, עכשיו אפשר להשאיר את הכלים בכל מקום בלי צורך בתחנת עגינה. הקורקינטים השחורים-לבנים של בירד מצטרפים לאופניים הכסופים-כתומים של מובייק שכבר מפוזרים במרכז הארץ.

 

עד כה הרשויות המקומיות קיבלו את הכלים החדשים בהסכמה שבשתיקה. עיריית תל אביב סירבה להגיב לפניית "כלכליסט" לגבי פריסת הקורקינטים של בירד. אך בארה"ב הסיפור מורכב הרבה יותר; בירד היא רק אחת משורה ארוכה של סטארט-אפים להשכרת קורקינטים ואופניים ממונעים שפועלים בערי ארה"ב, ובמיוחד בקליפורניה. היא ומתחרתה ליים (Lime) נחשבות לסטארט-אפים האמריקאיים הזריזים ביותר לחצות שווי של מיליארד דולר, לפי פיצ'בוק.

 

קורקינטים של בירד בשדרות רוטשילד קורקינטים של בירד בשדרות רוטשילד צילום: יח"צ

 

 

 

למודות ניסיון מהטראומה שהעבירו אותן חברות שיתופי ההסעות אובר וליפט, הרשויות המקומיות בארה"ב פחות ששות לשתף פעולה עם בירד וליים. לפי הוול סטריט ג'ורנל, לפחות שבע ערים החרימו קורקינטים שנפרסו ברחובותיהן וחסמו את פעילות חברות ההשכרה עד לגיבוש רגולציה. ערים אחרות כמו מיאמי ואינדיאנפוליס שלחו לחברות מכתבים המורים לעצור את הפריסה. מספר גדל והולך של ערים, בהן וושינגטון הבירה וסן פרנסיסקו, הגבילו משמעותית את מספר הקורקינטים שבירד וליים רשאיות לפרוס בעיר.

 

 איור: רועי רחמים

 

 

קל להבין מאין מגיעה ההתנגדות: אובר פרצה לעולם לפני מספר שנים תוך שמייסדה טראוויס קלאניק מוביל מדיניות ברורה של התעלמות מרגולציה וקביעת מציאות בשטח. בכך הוא גילם היטב את מנטרת "זוז מהר ושבור דברים" שטבע מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. הערים שבהן אובר הפעילה את נהגי שירות ההסעות השיתופי UberX התקשו לפקח על מספר המכוניות שנוספו לכבישים. בניגוד למכוניות, על קורקינטים הרבה יותר קל לפקח. הם לא שייכים לנהג אלא לחברה שמפעילה את שירות ההשכרה, והשארתם בצדי הרחוב מקלה על עובדי העירייה לבוא ולאסוף אותם.

 

הרשויות המקומיות אינן היחידות שמקשות על חברות השכרת הקורקינטים. הלוס אנג'לס טיימס דיווח בסוף השבוע על תופעה חדשה בקליפורניה: מקרים של הצתה, הטבעה והשחתה של קורקינטים להשכרה, שאף מתועדים ברשתות החברתיות. "זורקים את הקורקינטים בכל מקום: בים, בחול, בפחי הזבל", צוטט רוברט ג'ונסון ביי, שעובד בתחזוקה בחוף וניס בלוס אנג'לס. מנהל חשבון האינסטגרם Bird Graveyard אמר לעיתון כי הוא מקבל מדי יום יותר מ-100 סרטונים ותמונות שמתעדים השחתה של קורקינטים.

 

זו אינה הפעם הראשונה שבקליפורניה מוחים נגד ביטויים של תרבות עמק הסיליקון; רכבי הסעות של עובדי גוגל ואפל הותקפו כמה פעמים בעבר. אך הנוכחות הגבוהה של הקורקינטים ברחובות הופכת אותם למטרה קלה בהרבה. עוד בתחילת השנה, כשחברות הקורקינטים השיתופיים רק החלו לפרוס את הכלים שלהן, תושבים כבר התלוננו על פגיעה באסתטיקה העירונית. ובתל אביב לא צריך לחכות להגעת הכלים להשכרה כדי לדעת עד כמה אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים עשויים לסכן את הולכי הרגל.

 

 

 

 

 

אבל יש כאן היבט עקרוני יותר: המחאה של תושבי קליפורניה מבטאת תופעה רחבה בהרבה מסלידה מפני השתלטות על המרחב וחשש לביטחון אישי. הקורקינטים הממונעים העניקו לראשונה ביטוי מוחשי להשתלטות של עמק הסיליקון וחברות הטכנולוגיה על חיי היומיום. זה לא רק כיבוש המדרכות וצדי הדרך בידי הקורקינטים או הסכנה שמהווים רוכבים חסרי אחריות. זו חדירה גוברת והולכת לכל היבט של חיי היומיום, בלי שום יכולת ממשית לברוח ממנה.

 

 

 

אובר, פייסבוק, גוגל, אמזון, טוויטר ואחרות עיצבו מחדש היבטים רבים בחיי תושבי המערב בשנים האחרונות, לא תמיד לטובה. אפשר לסגור את החשבון בפייסבוק, להפסיק לחפש בגוגל ואפילו לוותר על הסמארטפון, אבל לפעולות האלו יש מחיר חברתי, אישי ועסקי. בנוסף, המחאה נגדן לא מייצרת שום "תמונת ניצחון" שאפשר להעביר הלאה כהשראה. משחיתי הקורקינטים לוקחים את המחאה קדימה ומוחים על הדומיננטיות של עמק הסיליקון בחייהם; דומיננטיות שבסן פרנסיסקו מקשה אפילו על מתכנתים לממן חיים בעיר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x