שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

משבר כוח האדם בהייטק הישראלי: כשקטר הצמיחה נתקל במעצור

חברות ההייטק מרגישות היטב את המחסור בעובדים מיומנים, ומאמצי ההכשרה יישאו פירות רק בעוד מספר שנים. כיצד מתמודדת רשות החדשנות עם האתגר, מה יכולה התעשייה עצמה לעשות ומה תפקידו של משרד החינוך במשימה?

אהרון אהרון, רשות החדשנות 12:1005.08.18

2017 היתה שנת שיא להייטק הישראלי עם היקף אקזיטים שחצה את קו 24 מיליארד דולר. גם שנת 2018 צפוייה לייצר מספרים דומים. אולם, הישגים אילו, מרשימים ככל שיהיו, ממסכים את העובדה שהקטר הטכנולוגי, נתקל בשנים האחרונות במעצור, כזה שמאט אותו ואף מסכן את יכולתו למשוך את כלל המשק הישראלי לעבר כיבוש פסגות נוספות בעתיד.

 

 

אותו המעצור הינו המחסור בכוח אדם מיומן למקצועות הטכנולוגים. כבר ב-2012 זיהתה ועדה בין משרדית ברשות ראש מועצה הלאומית לכלכלה כי "קיים מחסור בכוח אדם מיומן ברמה גבוהה בעיקר בתחומי המחשוב בדגש על תפקידי מחקר ופיתוח". עוד הוסיפה הועדה והתריאה כי "המשך התופעות הקיימות כיום יביא להגברת המחסור בשנים הקרובות וליצירת חסם צמיחה משמעותי".

 

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות צילום: אוראל כהן

 

 

ע"פ דו"ח שפורסם לאחרונה ע"י IATI בשיתוף Startup Nation Central, המחסור בהון אנושי בתעשייה מוערך ב-8,000-13,000 אנשי מקצוע (נכון לרבעון השני של 2017). על פי אותו דו"ח, המצב אף הולך ומחריף שכן ההיצע השנתי של עובדים מיומנים חדשים נמוך ממחצית המחסור ההולך וגדל. הדוח לא סופר את המשרות שכבר הועברו לחו"ל בשל הקושי לגייס בארץ, כך שהבעיה גדולה אף יותר.

 

בנוסף לנזק המיידי שגורם אותו מחסור לתעשייה, המבוססת בחלקה הגדול על מרכזי מו"פ מקומיים של חברות בינלאומיות, מדובר בהשפעות משמעותיות וארוכות טווח על החברה בישראל: עודפי הביקוש לעובדים בצירוף המחסור בהיצע מביאים לעלייה חדה בשכרם של העובדים באותם מקצועות מבוקשים, בעוד שבמקביל קיימים חסמים המונעים מאוכלוסיות נוספות להכנס למעגל המועסקים בתעשיית ההייטק. התוצאה: מעטים מדי מרוויחים שכר גבוה, מה שמגביר את הקיטוב, הגדול ממילא, שקיים בחברה הישראלית.

 

מאידך קיים פוטנציאל עצום שאינו ממומש באוכלוסיות שאינן משתתפות בהייטק (שהרכבו כ-75% גברים יהודים לא חרדים) כדוגמת נשים, חרדים וערבים. בנוסף, מראים מחקרים, כי למקצועות ההייטק יש את ה"מוביליות החברתית" הגבוהה ביותר, כלומר אדם שהגיע אל ההייטק מאוכלוסיות מוחלשות הינו בעל הסיכוי הגדול ביותר לסגור את אותו פער סוציואקונומי שאותו חווה מקבילו שלא מצא מקומו בהייטק.

 

 

כיתת לימוד מקצועות מחשב כיתת לימוד מקצועות מחשב צילום: suno.edu

 

 

העיסוק במחסור, המתהווה כאיום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל, הגיע גם לפתחה של ממשלת ישראל, שבראשית 2017 יצאה בתכנית לאומית להגדלת כח האדם המיומן לתעשייה זו. התכנית מציבה מטרה זו כיעד לאומי ומגייסת לפעולה את כלל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים בהם ועדת תקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת מל"ג), המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החדשנות, הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה וגופים נוספים. אותה תכנית כוללת הן מאמצים ארוכי טווח, בראש ובראשונה הגדלת מספר הסטודנטים לתארים ראשונים באוניברסיטאות המובילות במקצועות ההייטק ב40%, והן פעילויות קצרות טווח למיצוי הפוטנציאל הקיים.

 

אנחנו ברשות החדשנות מובילים שורת צעדים בהקשר זה: להכשרה והסבה של כוח אדם איכותי מהארץ, לאיתור ושילוב של כוח אדם מיומן מחו"ל, ולעידוד חדשנות טכנולוגית בתחום שתפרוץ את המודלים המיושנים של איתור פוטנציאל, הכשרה והשמה.

 

לפי דיווחים אחרונים של ות"ת מל"ג, מספר הסטודנטים המתקבלים ללימודים באוניברסיטאות למקצועות הרלוונטים אכן גדל - אך את הפירות נוכל לקצור רק בעוד 3-4 שנים. פער זמנים שכזה הוא בלתי נסבל בראייתה של תעשייה המתמודדת עם תחרות גלובלית מתעצמת.

 

מגזר ההייטק נערך לאתגר

 

גם התעשייה מתאימה את עצמה למצב; השוק כיום מבין שאין רק פרופיל אחד של מועמד שמתאים לתפקידים משמעותיים בהייטק - ולכן גם מקורות הגיוס הולכים ומשתנים. אם נסתכל למשל על פירמידת המקצועות בתחומי התוכנה - אם בעבר גייסו החברות בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים, לרוב בעלי תארים מתקדמים ולעתים כשרונות מולדים, כיום מגמישות החברות את דרישות הסף אל מעבר לאותה אוכלוסייה עילית מדוברת. לצורך סינון המועמדים, פתחו החברות מודל שהולך ותופס תאוצה בדמות מבחני השמה. ע"פ אותו מודל, "מושיב" המעסיק את המועמד למבחן מול מחשב, כאשר תוצאות המבחן מהוות מדד כמעט יחיד שלפיו נקבעת התאמתו למשרה. בפועל, מודל אינו מאפשר בהכרח בידול אמיתי בין מועמדים מכיוון שאינו מנבא בצורה מספיק מדוייקת את מידת ההצלחה של אותו מועמד בתפקיד שאליו הוא מתמיין. יתרה מזו, בהכשרת מודל זה אנו מייצרים במו ידינו תעשיית הכנה לאותן בחינות השמה הדומה לתעשייה שהתפתחה סביב הבחינה הפסיכומטרית על יתרונותיה וחסרונותיה.

 

 

 

 

בבואנו לטפל בבעיה, אל לנו לשכוח שמטרתנו אינה רק לייצר כח אדם מיומן אלא כזה שיישמר את היתרון התחרותי של ישראל, הממצב את המהנדס הישראלי כאחד המובילים בעולם. את חוזקותיו של המהנדס הישראלי ניתן לחלק לשלושה רבדים - איכות ועומק הידע, סקרנות ומולטי-דיסציפלינריות ויזמות וחדשנות, כאשר המיומנויות הרכות של אותו המהנדס תפקידן לחבר בין הרבדים השונים.

 

 

 

בטיפוח ה"משולש" מעורבים מספר גופים כדוגמת אקדמיה, ממשלה, תעשייה וגופים פרטיים. אין ספק שהאחריות הבלעדית לפיתוח ידע, איכותו ועומקו נתונה לפתחה של האקדמיה. אולם מבט בתכניות הלימודים במגוון מוסדות אקדמאיים מגלה תוכניות חדשות ומגוונות להכשרה בשילוב תחומים (תכניות מולטי-דיסציפלינריות), וכמו כן היצע רחב של קורסים בטיפוח יזמות וחדשנות. האם אותו משרע של אפשרויות בא על חשבון הכשרה איכותית ומקצועית במקצועות הליבה בבחינת "תפסת מרובה - לא תפסת". את התשובה ניתן אולי למצוא בירידה בדירוג האוניברסיטאות הישראליות ביחס לעולם כפי שבא לידי ביטוי במדד שנגחאי. אם בשנת 2013, 3 אוניברסיטאות דורגו במאיה הראשונה בעולם, ב-2017 מדורג בקבוצה רק מוסד אקדמאי אחד, הטכניון, שגם הוא התדרדר ב-24 מקומות ביחס למיקומו בשנה שעברה.

 

 

 

אם כן, בהנחה שהאקדמיה תמשיך להתמקד בהכשרתם של אותם 20% משיעור העובדים במקצועות המכונים "מערכתיים", על שאר הגורמים המעורבים לפתח מסגרות אלנטרנטיביות להכשרה נוספת של כח אדם מיומן לתעשיה. את הפתרון ניתן אולי למצוא במדינות אחרות בעולם המתמודדות עם אתגר דומה. לדוגמא, כ-25% מעובדי תעשיית ההייטק בארה"ב רוכשים את השכלתם שלא דרך מוסדות אקדמאים. המניע לתופעה זו אינו רק משך הלימודים הארוך אל מול הביקוש הדוחק בשוק אלא גם עלות הלימודים הגבוהה בארה"ב.

 

גם בישראל, תופעה זו של "דילוג" על האקדמיה הולכת וגוברת, בעיקר מכיוון יוצאי הצבא, בוגרי היחידות הטכנולוגיות והמודיעין (ממר"מ, 81, 8200) ה"נחטפים" ישירות לתעשייה. זאת בנוסף לאותם כשרונות אוטו-דידקטיים הרוכשים את השכלתם באופן עצמאי. דפוס נוסף ההולך וצובר תאוצה הינן הכשרות חוץ-אקדמיות. הרעיון העומד מאחורי אותן הכשרות קצרות הינו המיקוד במקצוע תוכנה מסויים הנדרש בשוק העבודה ובפיתוח מיומנויות מעשיות החיוניות לאותו המקצוע, וזאת בניגוד ללימודים האקדמיים הנותנים הכשרה רחבה ועמוקה של כלל מקצועות התכנה הרלוונטיים.

 

גם הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, השיקה תכנית הכשרה אלטרנטיבית הנקראת "סיירות תכנות" – coding bootcamps. לאחרונה הכריזה הרשות על הגופים הזוכים שייפתחו את המחזור הראשון של מסלול ההכשרה. ע"פ הערכות הרשות, אותן סיירות תכנות תוצאנה לשוק כ-300 עובדים בשנה הקרובה. העניין הגדול שנוצר סביב סוג הכשרות זה הביא לכניסת שחקנים חדשים רבים לשוק גם ללא תמיכת המדינה, ולהבנה גוברת גם מצד תעשיית ההייטק שיש הבדל בין הכשרה חוץ-אקדמית מעמיקה, מאתגרת ומעשית כדוגמת זו המוענקת במסלול ההכשרה של רשות החדשנות, לבין קורסים קצרים שעיקר תרומתם היא במקצועות ה"תומכים". הערכת הרשות היא שכלל המסלולים, הן הנתמכים והן הפרטיים יביאו לקצב הכשרה שנתי של 1000 עובדים בשנה לכל הפחות, עד לשנת 2027.

 

ההתמודדות עם אתגר המחסור בכח אדם אינו יכול להיות מאמץ מבוזר אלא ממוקד תוך שיתוף פעולה הדוק של כלל הגורמים באקוסיסטם:

 

  • הגורמים המפעילים את מסגרות ההפעלה האלטרנטיביות חייבים לוודא מול התעשייה שההכשרה מתמקדת במקצועות הנדרשים ואכן עונה על הצורך
  • התעשייה מצידה חייבת להמשיך ולגוון את חסמי הכניסה לעובדים ולהפתח גם לאפשרויות הכשרה תוך כדי עבודה (On the Job Training)
  • על האקדמיה להמשיך ולשכלל את תכני הלימוד וצורת הגשתם ולהתאימם ליכולות הסטודנטים המגיעים ללימודים "מבושלים" מאי פעם (עיסוק במחשבים מגיל צעיר)
  • על משרד החינוך להטמיע אוריינות דיגיטלית ותוכנה במערכת החינוך וכמו כן להגדיל את מספר הלומדים מחשבים ברמת 5 יחידות. דרך נוספת להבטיח הטמעה יכולה להיות הכנסת יחידה נוספת לתוך המבחן הפסיכומטרי בנושאים אלה.
  • על הגורמים השונים בממשלה להוביל מאמץ בין-משרדי ליצירת תכניות שתחזרנה אקדמאיים ישראלים בחזרה ארצה, תבאנה ארצה עובדים מיומנים מכח חוק השבות, מומחים זרים במסלול מהיר (בהובלת רשות החדשנות) ותשלבנה אוכלוסיות מוחלשות במעגל ההייטק (בהובלת המשרד לשיוויון חברתי). בנוסף, חייבת הממשלה לבחון אפשרויות להקל על התעשייה המקומית במאמציה להשאיר פעילויות בישראל (לדוגמא הקלה על התקנות האוסרות עבודה בשבת, בהובלת משרד העבודה והרווחה).

 

 

בסביבה תחרותית גלובלית הולכת וגוברת, עלול מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק מובילה להשחק. כל הגורמים העוסקים בדבר מכירים בבעיה, הפוטנציאל קיים, חייבים לממש אותו על מנת להשאר חזקים, ככלכלה וכחברה.

 

אהרון אהרון הוא מנכ"ל רשות החדשנות במשרד הכלכלה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x