שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תעופה וחלל

הקברניט

אש ברקיע: מלחמת הכוכבים של רייגן וחיל החלל של טראמפ

בשנות השמונים רצתה ארה"ב להשיק צי חלל של לוויינים חמושים בתותחי לייזר, פלזמה וחלקיקים, שיוכל לספק לה ביטחון מושלם מפני מתקפות סובייטיות. בפועל, קירבה תוכנית "מלחמת הכוכבים" את העולם למלחמה גרעינית, שנמנעה בנס. אז למה רוצה דונלד טראמפ להשיב אותה לחיים?

ניצן סדן 15:3507.07.18

 


 

 

יולי הוא חודש מיוחד; מציינים בו גם את נחיתת האדם הראשון על הירח, גם את הגעת החללית הראשונה למאדים וגם את הגעת החללית הראשונה לפלוטו. לכבודו, יוצא הקברניט לטיסה מיוחדת: ארבעה סיפורים מההיסטוריה המפתיעה של חקר החלל. הדקו חגורות, וקחו נשימה עמוקה.

 

שלום, כאן הקברניט; מי לא מכיר את מלחמת הכוכבים - סדרת הסרטים הנפלאה שהכירה לנו דמויות נפלאות כדארת' ויידר, הנסיכה ליאה ו-R2D2? היום אספר לכם על מלחמת כוכבים אחרת - שלא נועדה לבדר לרגש מיליונים, אלא לפורר אותם לאבק באש גרעינית: מיזם Star Wars של שנות השמונים. ובגלל הקפריזיות של דונלד טראמפ, יתכן ששוב תמצא עצמה האנושות על סף עימות גרעיני.

 

 

במרץ 1983 עלה נשיא ארה"ב רונלד רייגן על במת אולם מסיבות העיתונאים של הבית הלבן והפיל פצצה: הוא הכריז שיעביר את מלחמות העתיד אל מחוץ לאטמוספרה - וביקש מהקהילה המדעית להמציא כלי נשק חדשים למלחמה בחלל.

 

רייגן נואם על מיזם ההגנה בחלל רייגן נואם על מיזם ההגנה בחלל צילום: politico

 

 

עד אז, נקטו ארה"ב ובריה"מ באסטרטגיית הרתעה גרעינית בשם MAD, או השמדה הדדית מובטחת. הרעיון היה הגיוני: בניית מספיק יכולות תקיפה אטומית ניידת (מטוסים, צוללות, טילים ביניבשתיים) כך שגם אם נפגעה מעצמה ממכה גרעינית ראשונה, עדיין תוכל להמטיר מוות אטומי על יריבתה - מה שעשה את כל הרעיון של מתקפה גרעינית לנטול מנצחים ומיותר. את הרעיון הזה הגה שר ההגנה האמריקאי רוברט מקנמרה - ברגע של גאונות שכנראה בזכותו לא חוותה האנושות מלחמה בוערת וקורנת במיוחד.

 

 

איך נמנעים ממלחמה גרעינית? עם הרתעה הדדית יציבה איך נמנעים ממלחמה גרעינית? עם הרתעה הדדית יציבה

 

 

אבל לרייגן היה רעיון לתוכנית חדשה: מערכת שתבטיח ששום ראש גרעיני לא יפול על ארצות הברית. הוא חשף את תוכנית SDI - "מיזם ההגנה האסטרטגית" - במסגרתה תיפרס בחלל מערכת של תותחי לייזר וקרני חלקיקים, טילים, חיישנים וחלליות שיוכלו להשמיד כל דבר שבריה"מ תזרוק, בחוצפתה, על מולדת הבייסבול ועוגת התפוחים (הבייסבול הומצא בצרפת, עוגת התפוחים - באנגליה, אבל אמריקאים אוהבים לנכס המצאות של אחרים; אל תספרו לטראמפ, אבל את הקפיטליזם, למשל, המציאו מוסלמים במזרח הקדום). לא פלא שהפרויקט הזה זכה מיד לשם Star Wars.

 

זה נשמע רעיון גאוני: הרעים יורים טילים ביניבשתיים שיוצאים את האטמוספרה בדרכם למטרה? נשרוף אותם בחלל. ואז, נשרוף גם את הבסיס ששיגר את הטילים; ואת הבניין במוסקבה ממנו יצאה הפקודה; ואת מוסקבה. כבר לא צריך בסיסי טילים שפגיעים למתקפות וחבלות - פשוט מעבירים אותם לתחנות חלל שנשלטות מרחוק, מה שמוזיל עלויות כוח אדם; מה קל יותר להכשיר, אסטרונאוט או בחור על הקרקע שלוחץ על כפתור אדום?

 

 

חבל עליכם, דווקא יש לכם מדינה יפה חבל עליכם, דווקא יש לכם מדינה יפה צילום: rusvensa

 

 

והכי חשוב: עם מערך תחנות חלל חמושות, אף אחד לא יחלום להתעסק עם ארצות הברית. אפילו לא בקטנה, אפילו לא בטעות. האמריקאים היו זוכים בהרתעה מושלמת. היו אפילו קולות שטענו שאם כל הלייזרים והחלליות יעבדו טוב, אפשר יהיה לפרק את רוב חילות האוויר, הים והיבשה.

 

שורשיה של התוכנית הופיעו עוד בשנות החמישים, כשהבינו האמריקאים לאן הרוח נושבת: טכנולוגיית הטיל הבליסטי הביניבשתי חיכתה ממש מעבר לפינה, ואין שום דרך לעצור מתקפה סובייטית שכזו; אם שוגרו למשל, חמישה טילים מסיביר לוושיגנטון, יכול להיות שטילי נ"מ יצליחו להפיל אותם, תיאורטית. אבל מה אם ביחד עם חמשת הטילים הללו ישוגרו עוד חמישים טילי-דמה - כאלה שלא נושאים אף ראש נפץ? איך אפשר להבדיל ולדעת?

 

 

טיל בליסטי סובייטי טיל בליסטי סובייטי צילום: wikipedia

 

 

חברת בל היתה הראשונה שנדרשה לנושא; היא פיתחה בשנות השישים את הנייקי-זאוס, גרסה מיוחדת של טיל נ"מ שנועד ליירט טילים בליסטיים ולהיות מספיק זול כך שאפשר יהיה לירות אותו בכמויות גדולות ולנטרל כל מטח טילי אויב.

 

מהר מאוד הבינו בבל שהזאוס לא יהיה מדויק מספיק, ולכן החליטו פשוט לתת לו ראש נפץ גרעיני, מה שהיה מאפשר חיסול של טילי אויב גם בלי לפגוע בהם ישירות. וזה, כמובן, הפך את הטיל למאוד יקר ואף מסוכן: מה קורה כשטיל כזה מחטיא ומפוצץ בטעות מאה לוויינים?

 

 

טיל נייקי-זאוס בניסוי שיגור טיל נייקי-זאוס בניסוי שיגור צילום: wikipedia

 

 

ב-1966 ניסתה החברה לפתח טיל שישטוף את ראשי הנפץ הסובייטיים בקרינת רנטגן בעוצמה כזו שמגיני החום שלהם יקרסו והם יישרפו באטמוספרה. הרעיון הזה נתפס כפחות מסוכן מבחינת הפנטגון, והחלה תוכנית לממש אותו: הטילים הללו היו אמורים להיפרס בבסיסי קבע ענקיים ליד ערים מרכזיות בארה"ב. בכל בסיס יהיו מכ"מים רבים שירוכזו בתוך מבנה דמוי פירמידה בגובה עשרות מטרים.

 

 

פירמידת המכ"מים בבסיס טילים אמריקאי פירמידת המכ"מים בבסיס טילים אמריקאי צילום: wikipedia

 

 

מקנמרה, בחכמתו, אמר שפיתוח כזה יעלה סכום ששקול ל-300 מיליארד דולר בימינו - ולא יתן מענה במקרה של מתקפה גרעינית נרחבת. גם הציבור האמריקאי לא אהב את הרעיון: אף אחד לא רצה פירמידה בחצר האחורית, כזו שלבטח תמשוך אש סובייטית במלחמה.

 

התוכנית של רייגן נועדה לפתור את כל הבעיות הללו: מפחדים מקרינה, או מנזקי מתקפה רוסית? אין בעיה, העברנו את הבסיסים לחלל. כל הרעיון של נשק גרעיני הגנתי קצת מטריד? נעבור ללייזרים וקרני אנרגיה. הסיפור נשמע יקר להחריד? תסמכו עלינו, אנחנו הממשלה ואנחנו יודעים מה אנחנו עושים.

 

 

תסמכו עליו. רייגן תסמכו עליו. רייגן צילום: אימג'בנק / Gettyimages

 

 

כשקרא רייגן לקהילה המדעית להמציא את החימוש שיחליף את פצצות האטום, מיד קפצו יצרני הנשק באושר, מיהרו להציג כיווני פיתוח עם שיר בלב והצעות יצירתיות החלו לזרום אל מינהלת Star Wars.

 

 

מלחמה בחלל, עיצוב קונספט מלחמה בחלל, עיצוב קונספט צילום: History on the Net

 

 

מעבדות לורנס ליברמור הציעו את פרויקט אקסקליבר - לייזר-רנטגן רב עוצמה שיכל לטגן ראשי נפץ גרעיניים בחלל; גורמים בפנטגון ובמכוני מחקר למיניהם הציעו קרני חלקיקים (שמפציצות את המטרה בניוטרונים ואלקטרונים), תותחי מסילה (זרם של חצי מיליון אמפר שמניע קליע פיזי על גבי מסילה מגנטית) ותותחי פלזמה (שמניעים קליעים, או משתמשים בפלזמה עצמה לחיתוך המטרה). פיתוחים אחרים נשענו על שיגור קרן לייזר מכדור הארץ והסטתה למטרה באמצעות מראות ענקיות בחלל.

 

 

תותח לייזר חללי, עיצוב קונספט תותח לייזר חללי, עיצוב קונספט צילום: videoblocks

 

 

מינהלת Star Wars שמחה מאוד, והעבירה את הרעיונות הללו לקבוצת חוקרים בלתי תלויה, שתסייע בניפוי הבדיוני מהמדע; אלו ציינו ביבושת שאלא אם יתגלה מקור אנרגיה חדש או שצריכת החשמל של הפרויקטים הללו תתייעל בפקטור של בין פי 100 לפי מיליון, כל הפיתוחים יישארו על הנייר.

 

בנוסף, הבינו במינהלת שלהרים רשת של תחנות חלל זה יקר מדי ועדיף לבנות המוני לוויינים חמושים קטנים, ולא כמה תחנות גדולות; מעבדת לורנס ליברמור הגתה את תוכנית Brilliant Pebbels, במסגרתה יותקנו כלי נשק על לוויינים קיימים, שיוכלו לשתף פעולה ביניהם בגילוי, זיהוי והשמדת הטילים הבליסטיים. גם כאן, כמובן, נכנסו לתמונה המגבלות הטכנולוגיות והתקציביות.

 

 

מסובך, יקר ובלתי ישים. מלחמת הכוכבים מסובך, יקר ובלתי ישים. מלחמת הכוכבים צילום: wikipedia

 

 

בינתיים, הצליחה תוכנית מלחמת הכוכבים לצבור לה מתנגדים שפוים רבים. חלקם טען ובצדק שהרעיון יקר מדי שכן על כל דולר שמוציאה בריה"מ על טכנולוגיות התקפה, שורפת ארה"ב 20 דולר על הגנה; אחרים אמרו שהסכמי הגבלת תפוצת הנשק הגרעיני מצמצמים גם כך את הסיכוי למתקפה, ושהדיפלומטיה עושה את העבודה טוב יותר מכל לייזר ותחנת חלל; וכמה מומחים בולטים, ביניהם מר מקנמרה עצמו, אמרו שהתוכנית פשוט תשיג את האפקט ההפוך ותעלה את הסיכוי למתקפה גרעינית.

 

והם צדקו: ברית המועצות, שעקבה בדאגה אחר הצהרות רייגן ופיתוחי המעבדות האמריקאיות, הבינה שבמקביל לפיתוח תוכנית הגנה משלה, עליה לבנות תוכנית התקפה חדשה - כזו שתכלול הרבה יותר טילים. כן, גם הרוסים רצו להעלות לחלל כלי הגנה והתקפה, אך העדיפו לסמוך על טכנולוגיות קיימות ומוכחות ולא להמציא דברים מאפס (למעט כמה פרויקטים אקזוטיים, עליהם אספר לכם בפעם אחרת).

 

 

נשק אנרגיה סובייטי, עיצוב קונספט נשק אנרגיה סובייטי, עיצוב קונספט צילום: wikipedia

 

 

אם נשבר מצב ההשמדה ההדדית ונוצרת מציאות בה ארה"ב תוכל להשמיד את בריה"מ, תהיה האחרונה חייבת להאיץ תוכניות התקפה, לאמץ קו מחשבה אגרסיבי יותר, לנטוש את שולחנות המו"מ ולהראות ליינקים מי באמת מנהל פה את העולם. כל התפיסות הללו נגדו את המדיניות הסובייטית של שנות השמונים, שהתבססו על פתיחות רבה יותר למדינות מערביות, במטרה לשפר את המצב הכלכלי ברוסיה ושלוחותיה. נשמעו בבריה"מ קולות קיצוניים שטענו שהאמריקאים מפתחים כלי נשק חלליים משום שהם מתכננים מתקפה, ונראה שהעולם שוב עומד על פי תהום גרעינית.

 

 

 

לפני שרייגן הספיק לגזור סרט בתחנת לייזרים מעופפת, לפני שחברות הנשק הספיקו לייעל פי מיליון את התותחים, נפל דבר: לסובייטים נגמר הכסף. שנים של פיתוח צבאי והתעלמות מצרכים בסיסיים של הציבור גבו את המחיר; הגוש הקומוניסטי, שצבר סדקים עוד מימיו הראשונים, פשוט נפל ונשבר. וארצות הברית? היא נותרה עם רעיונות גרנדיוזיים לכלי נשק שאף אחד לא צריך, אין טכנולוגיה ליישומם בשטח, ועם רוחות השלום החמימות - גם אף אחד לא רוצה.

 

מאז עברו הרבה תמורות על ארה"ב, ואל הבית הלבן הגיע מר דונלד ג'ון טראמפ, שהכריז לאחרונה על הקמת זרוע צבאית חדשה למלחמה בחלל. זרוע כזו תתוקצב ביד רחבה ותבטיח עליונות אמריקאית בזירת הקרב הגדולה ביותר ביקום: היקום עצמו. הכרזת טראמפ אולי נסכה אופטימיות בלב חברות הנשק, אך בפועל אין לנשיא סמכות להקים זרוע צבאית חדשה. בנוסף, זרוע כזו תיצור בעיות רבות עבור העולם כולו.

 

 

טראמפ ורייגן טראמפ ורייגן צילום: wikipedia

 

 

כבר שנים שארה"ב מפעילה חלליות צבאיות, בראשן ה-X37b, שהואשמה לא פעם בחבלה בלוויינים של רוסיה וסין. כל פעילות החלליות האלה חשאית לחלוטין ולמעט טענות ושמועות, אין אנו יודעים עליה דבר; השקת זרוע צבאית סדורה כמוה כהכרזת רייגן על תוכנית מלחמת הכוכבים: הצהרת כוונות, שתאלץ את יריבותיה של ארה"ב להיכנס עמה למירוץ חימוש גדול ויקר, גם אם לא רצו בכך.

 

 

חללית ה-X37b חללית ה-X37b

 

 

פיתוח נשק סודי מתבצע כל הזמן, בכל מדינה. אך התקציבים מועברים בחשאיות ואינם מתנפחים בקלות כדי לא לעורר חשד. אם תומכי טראמפ בקונגרס יקדמו חקיקה שתוביל להקמת צי החלל האמריקאי, ניתן יהיה להקצות לכך הון עתק בלי לטשטש עקבות. בתגובה, יוקצה הון דומה גם במדינות אחרות, כי אף אחד לא ירצה להפקיר את החלל לידיים אמריקאיות.

 

 

 

ומי יפסיד? אה, רק האנושות: אין מדינה בעולם שלא צריכה עוד כסף לחינוך, לתחבורה, לרווחה, להייטק, למדע או לדברים בסיסיים יותר כמו בריאות. וחבל שההון הזה יישרף על נשק מיותר. מתסכל לראות שארה"ב לא למדה דבר מכישלון מיזם מלחמת הכוכבים, ושכחה שדיפלומטיה היא הפיתרון השפוי עבור רוב הקונפליקטים הגדולים בימינו. הנזק הכלכלי צפוי להיות אדיר, הערך האסטרטגי - אפסי, ולמעט טראמפ ומקביליו, לאף אחד לא תהיה סיבה לחייך.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x