שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

השנה היא 2018; למה אין לי שולחן עבודה כמו של טום קרוז?

מדוע כל כך קשה להכניס טכנולוגיה מיוחדת לסביבת העבודה שלנו, מחקר חדש מגלה שיזם ההייטק המצליח הממוצע הוא בן 45 ולא ילדון שרק יצא מהקולג', חברות הענן האמריקאיות עושות עליהום על אמזון ופייסבוק משנה את דעתה לגבי תחום הקריפטו

ניצן סדן 13:3027.06.18

העתיד שינה פניו

 

הביטו על עמדת העבודה שלכם במשרד: מחשב, מקלדת, אולי קצת ניירות שהצטברו וסטנד לכלי כתיבה שצובר אבק. ועכשיו, דמיינו את עמדת העבודה בחברת ההייטק הכי עשירה, מפנקת, מתגמלת ומתקדמת טכנולוגית; אולי תופתעו לשמוע, אך היא נראית בערך אותו הדבר. על אף שעסקים מאמצים יותר ויותר כלים חכמים ויישומי AI, המשרדים עצמם נראים כמעט אותו הדבר מאז הומצא המחשב האישי, פחות או יותר. ואת זה מנסים עתה לשנות. הביטו על עמדת העבודה הזו:

 

עמדת העבודה העתידנית של Cemtrex עמדת העבודה העתידנית של Cemtrex צילום: Cemtrex

 

 

היא נקראת Cemtrex SmartDesk ומדובר בשולחן חכם שמכיל מחשב רב עוצמה בתוך השלדה שלו. שלושת המסכים כוללים מצלמות זיהוי תנועה, כך שתוכלו לעבור בין מסמכים ועמודים במחוות דפדוף באוויר. השולחן כולל גם סורק מסמכים מובנה ומטען אלחוטי לסלולרי. אין טלפון קווי על עמדת העבודה הזו, משום שהוא נמצא בתוכה; שיחות יתבצעו דרך אוזניות אלחוטיות שנשלפות מדופן השולחן.

 

נראה וואו לגמרי, לא? בטח לא ירחק היום וכולנו נעבוד על עמדות כאלה - מהסטארט-אפים ועד למשרדים ממשלתיים. ובכן, לא; הסיבה שסביבת העבודה שלנו נראית אותו דבר היא לא היעדר גאדג'טים שאפשר לתקוע בתוך שולחן. היא לא השתנתה משום שטרם נמצאה דרך חכמה לשנות אותה ולייצר כך ערך.

 

שולחנות חכמים הוצגו עוד לפני עשר שנים - מיקרוסופט תכננה "מחשב-שולחן", כלומר שולחן ישיבות שכולו מסך מגע, מה שיאפשר עבודה משותפת על מצגות ומסמכים. למה אין לכם כזה במשרד? משום שעבודה משותפת ניתן לבצע גם בעזרת הגרסאות האחרונות של אופיס, גוגל דרייב, סלאק, טרלו ועוד. ותוכנות גם תופסות פחות מקום באופן-ספייס. ארגונים הבינו שאין להם צורך בסביבת עבודה עתידנית למראה, ולכן היא לא נראית כמו בסרט "דו"ח מיוחד".

 

 

 

 

 

יש יצרניות חומרה שלא מוותרות וסבורות שאפשר לשנות את המשרד דרך התקני אינטרנט הדברים; למשל, חדר ישיבות שיודע מי נכנס אליו ומעלה אוטומטית את המצגת המתאימה על המסך כשמתחילה הפגישה. אבל גם במקרה הזה מדובר בגימיק שחוסך אולי, ארבעה קליקים בעכבר - ולא במשהו שבאמת ישפר את העבודה.

 

יצרניות חומרה אחרות הבינו שגימיקים זה מיותר, ומתמקדות בבניית מוצרים חכמים שבאמת מועילים לארגון: כאלה שסוגרים אוטומטית את האור והמזגן בחדר כשאין בו אנשים, מזהים סיכוני אבטחה ותקלות בציוד משרדי - ממכונת הצילום ועד למכונת הקפה (בעצם, להיפך; אין משרד בו תתוקן הראשונה לפני השנייה). וכל אלה מוטמעים בתקרה, בקירות, בחדרים. לא תראו אותם, ותמשיכו לשבת בסביבת עבודה דומה לזו שיש לכם היום.

 

אני מעריך שמשרדי העתיד לא יהיו מלאי מסכים או הולוגרמות, הם פשוט לא יהיו; כבר שנים שיש דרכים נוחות להתחבר מרחוק למערכות הארגון, לנהל שיחות וידאו ולעשות זאת מכל מקום בעולם. עד כדי כך, שהמשרד עצמו הופך לנטל על הארגון. אני צופה שבעתיד יכלול המשרד רק חדר ישיבות לדיונים חריגים, חדר למנכ"ל ופינת קפה.

 

האויב של האויב שלי

 

משהו מאוד מוזר קורה בימים אלה בארצות הברית: מיקרוסופט, IBM, אורקל, VMWare, סאפ, HP ועוד כמה שמות גדולים בתחום הענן הארגוני חברו יחד כדי לעשות עליהום לאמזון. החברות הללו אוהבות זו את זו בערך כמו שחשמל אוהב מים, אבל אין להן ברירה; אמזון בדרכה לזכות במכרז ענן ממשלתי של 10 מיליארד דולר.

 

מדובר במכרז JEDI (ראשי תיבות של "מיזם תשתיות הגנה משולבות") של הפנטגון, להחלפת חלק גדול מהתשתית העננית שלו ושל שלוחותיו - זרועות הביטחון בארה"ב, שנהנות מתקציבים אסטרונומיים. מסיבות שטרם הובהרו, הגדיר משרד ההגנה שבמכרז תהיה רק זוכה אחת. זאת, למרות שהוא נוטה לפצל מכרזים גדולים, או לפחות לאפשר לחברות שהפסידו לקחת בו חלק מסוים.

 

 

המנצח זוכה בכל. הפנטגון המנצח זוכה בכל. הפנטגון צילום: בלומברג

 

 

אמזון, לפי הערכות בארה"ב, כבר יכולה להתחיל לספור את הכסף; היא מועדפת מבחינת הפנטגון, ולכן יצאו נגדה כל שאר המתחרות. הן החלו בפעולות שתדלנות בוושינגטון, קמפיינים בכלי התקשורת, ואף פרסמו בעיתון הניו יורק פוסט מודעה שפונה אישית לנשיא טראמפ. מאמציהן הצליחו להזיז משהו; הוגשה בבית הנבחרים הצעת חוק שתחייב הכנסת ספקים נוספים ל-JEDI, אך הסנאט צפוי להעדיף את התצורה הקיימת ולא להיענות לבקשות חברות הענן.

 

כל חברה שתזכה ב-JEDI צפויה להיות חשופה לטענות מצד עובדיה - כפי שקרה לגוגל כשהשתתפה בפרויקט מייבן לייעול פעולת מל"טים חמושים. החברה נסגה מן המיזם לאחר שכ-12 עובדים התפטרו ואלפים חתמו על מכתב להנהלה. אמזון כבר קיבלה טענות מהעובדים לאחרונה בגלל שת"פ ממשלתי אחר, לפיתוח מערכת זיהוי פנים המונית. הפרויקט הזה עשה כל כך הרבה רעש, שהעיר אורלנדו, בה נבחן הפיתוח, הודיעה בעצמה שתבטל אותו. אבל אמזון עצמה לא הנידה עפעף. יכול להיות שזו אחת הסיבות שהפנטגון מעדיף לעבוד מולה: יש לשניהם גבולות אתיקה דומים.

 

לא שייך לצעירים

 

כשחושבים על מנכ"ל של חברת הייטק צעירה ומבריקה, עולות לראש תמונות של צעירים מבריקים: תלמידי קולג' שבנו את הגרסה הראשונה של המוצר שלהם בין שיעור לשיעור, ואז יצאו לכבוש את העולם והקימו חברות כאפל, גוגל, פייסבוק וסנאפ. אבל לא כך נראים מנכ"לי רוב הסטארט-אפים המצליחים. הגיל הממוצע של מייסדי סטארט-אפים מצליחים הוא 45, ולמייסדים בני 50 פלוס יש סיכוי כפול משל בני 30 פלוס להשיג אקזיטים מרשימים או הנפקות ציבוריות - כך מגלה מחקר חדש שביצעו חוקרים מ-MIT, המרכז האמריקאי למחקר כלכלי ואונ' נורת'ווסטרן.

 

צוקרברג בימי הקולג'. רוב המצליחים יכולים להיות ההורים שלו צוקרברג בימי הקולג'. רוב המצליחים יכולים להיות ההורים שלו צילום: facebook / Mark Zuckerberg

 

 

מסקנות המחקר הגיוניות ביותר: לסטודנט למדעי המחשב או מתכנת צעיר יכולים להיות רעיונות די גאוניים לבניית מוצר - אך לרוב אין להם מושג ירוק בבניית חברה. למי יש? למי שכבר ניסה, עשה, טעה, למד והקים חברה נוספת. ועדיין, משקיעי עמק הסיליקון נוטים להפלות ע"ב גיל, ולהעדיף צעירים עם ברק בעיניים על מבוגרים עם ברק בקרחת. "אנשים צעירים הם פשוט חכמים יותר", אמר פעם מארק צוקרברג, ילד הפוסטר של היזמים הצעירים המצליחים.

 

שיגיד את זה לדיוויד דאפילד, שייסד את Workday ב-2005, כשהיה בן 65. שבע שנים לאחר מכן הונפקה החברה וכיום היא שווה 26.47 מיליארד דולר. צוקרברג ודאפילד הם שני מקרי קיצון, אך רוב היזמים המצליחים קרובים בגילם לשני ולא לראשון. כנראה שמשקיעים ימשיכו לשרוף הרבה כסף, עד שיפנימו את זה ויפסיקו לקדש את הנעורים.

 

קצרצרים

 

1. פייסבוק משנה את מדיניותה בנוגע לפרסומות בתחום הקריפטו. החברה ראתה שחלק עצום מהן מקדמות הונאות ואסרה על הצגתן באופן גורף. השינוי הנוכחי יאפשר הצגת פרסומות למטבע שהמצאתם, בכפוף לבחינה שתבצע הנהלת הרשת החברתית. זו תהיה משוכה נמוכה מאוד, כי פייסבוק מאוד אוהבת תשלומי מפרסמים. הנפקות ICO - זירת ההונאות הנפוצה בתחום - עדיין אסורות לפרסום; החברה אולי אוהבת כסף, אבל לא כמו שהיא שונאת קנסות ותשלומי פיצויים.

 

ICO עדיין מחוץ לתחום ICO עדיין מחוץ לתחום צילום: NPR

 

 

2. ווייז משתפת פעולה עם ארגון צער בעלי חיים האמריקאי, ותדגיש למנווטים את מרכזי האימוץ שסמוכים לנתיב נסיעתם. אימוץ חתול או כלב אינו החלטה שרירותית שעושים בדרך לעבודה כמו קניית קפה ומאפה - אך המהלך חיובי. חבל שהוא נעשה רק בעשרת הימים הקרובים, במסגרת קמפיין אימוץ לאומי בארה"ב. לגוגל יש המון כסף והמון בעיות תדמית; בטוחני שהיא יכולה להדגיש את מרכזי האימוץ כל הזמן, ולא תקרוס אם תעשה זאת התנדבותית.

 

3. מיקרוסופט הודיעה שפיתחה תוכנה שמייעלת כלי זיהוי פנים, גם כשמדובר בפלטפורמות לניטור המוני. הייעול מאפשר להקטין פי תשע את ההטיה המובנית במערכות הקיימות, שמתבלבלות בין שחורי עור. גברים לבנים, אגב, הן מזהות נהדר. הפיתוח של מיקרוסופט יוכל לצמצם מעצרי שווא ואי נעימויות אחרות שיוצרות השגיאות בכלי זיהוי הפנים. מדובר במוצר נחוץ ביותר: מערכות ניטור המוני נהיות נפוצות בשנה האחרונה ולא רק במדינות משטרה כמו סין. ושיעור הטעות שלהן עומד על יותר מ-90%.

 

4. וויטני וולף הרד, מייסדת אפליקציית הדייטינג באמבל (והנמסיס של הנהלת טינדר, אותה עזבה לאחר שהוטרדה שם), החלה להסתובב עם שומר ראש צמוד. זאת לאחר שספגה איומים כל חייה מצד פעילים ניאו-נאצים שונאי נשים. וולף הרד סיפרה שעובדי באמבל נוספים סובלים מבריונות, שגולשת אל מחוץ לאיומים ברשת; הניאו-נאצים פרסמו שמות, טלפונים וכתובות של אנשי באמבל, חברה שנתפסת כפמיניסטית. למה עשו זאת? משום שאין בארה"ב אכיפה אמיתית נגד ארגוני שנאה. טראמפ עצמו התייחס לניאו-נאצים כ"אנשים טובים" בעבר.

 

 

 

5. יש לוולף הרד סיבה טובה לפחד: מומחה האינטרנט היפני קניצ'ירו אוקטומו העביר השבוע הרצאה של שעתיים על הדרכים להתמודדות עם טרולים ובריונות רשת. ההרצאה נערכה בעיר פוקואוקה, מול קבוצה קטנה של 30 בלוגרים. לאחריה, נכנס המומחה לשירותים - שם דקר אותו למוות טרול מקומי. הוא מעולם לא פגש את אוקטומו, אך הרבה להטריד אותו ברשת. העולם היה מקום הרבה יותר סביר לו המטורפים של האינטרנט היו פשוט נשארים בה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x