$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

משחקי מחשב יקרים אוספים עליכם מידע ומעבירים למפרסמים

משחקים פופולריים כ-Kerbal Space Program ו-Civilization VI מרגלים אחר משתמשים בחשאי, גוגל מצליחה לקצור נצחונות בזירת המדיה החברתית בהודו, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר מספק נבואות זעם ולמה אמזון לא תיכלל במדד דאו ג'ונס

ניצן סדן 13:3425.06.18

הגם אתה, קרבלוס?

 

ישנו מין חוזה בין משתמשים ובין חברות אינטרנט, לפיו הראשונים נהנים בחינם משירותים מקוונים כפייסבוק, ג'ימייל ואחרים, בעוד האחרונים אוספים עליהם כל שביב מידע אפשרי ומוכרים למפרסמים. זה לא הכי נוח, אבל הגיוני; הרי לא הייתם רוצים להתחיל לשלם על דברים שהתרגלתם לקבל בחינם. עתה נודע שיש גם מוצרים בתשלום שאוספים עלינו מידע בצורה חשאית ובלתי הוגנת - ומוצרים שעולים הרבה כסף: משחקי מחשב.

 

גולשים ברדיט גילו שכ-50 משחקים פופולריים - ביניהם Kerbal Space Program ,Elder Scrolls Online ו-Civilization VI - כוללים תוכנה קטנה שמנטרת את פעילות הגלישה של הרוכשים. מדובר במשחקים שעולים 150 עד 225 שקל, לא סכום פעוט. וחלקם כולל גם תוספים ושדרוגים רבים שעולים עשרות שקלים ליחידה. מה עושה התוכנה? היא בוחנת את הרגלי הצפייה של המשתמש בפרסומות, ומתעדת את הפעילות שלו ברשת; מרגל מבית, שמתחבא תחת חוויית המשחק.

 

קרבל ספייס פרוגרם. בניתי חללית, מה זה משנה אם הקלקתי על פרסומת? קרבל ספייס פרוגרם. בניתי חללית, מה זה משנה אם הקלקתי על פרסומת?

 

 

הניטור אינו מתבצע רק כשמופעל המשחק; במשחק קרבל ספייס פרוגרם צריך המשתמש לפתור אתגרי הנדסת אירוספייס ולבנות חלליות - לא משהו שאפשר להבין ממנו מה הסיכוי שיקליק על פרסומת לחיתולים. ולכן, עובדת תוכנת הריגול כל הזמן.

 

מפעילת התוכנה, חברת Red Shell, טענה שהיא אמנם אוספת מידע, אך משתמשת רק במעט ממנו: "הלקוחות שלנו סומכים עלינו שנציג להם פעילויות (של משתמשים, כן? - נ"ס) שהם מעורבים בהן, כדי לדעת מה עובד ומה לא", מסרה. "כל מידע שלא עוזר לכך אינו נאסף". וזה מעלה כמה שאלות: למשל, מי הרשה לכם בכלל לאסוף מידע מאיתנו - כשמדובר במוצר שקנינו? למה אנחנו צריכים לסמוך עליכם שתאספו רק מידע ששימושי ללקוחות שלכם? מה עוצר אתכם מלמכור הכל לכל מי שמוכן לשלם? ולקינוח - איך זה שעדיין לא תבעו לכם את הצורה?

 

16 חברות משחקים, שכנראה חשבו על השאלה האחרונה, מיהרו להודיע שהם מעיפים את תוכנת Red Shell מהמוצרים שלהם וכולי תקווה שכל שאר החברות ילכו בעקבותיהם.

 

ואולם, המקרה הזה מציג התפתחות מטרידה מאוד בעולם המשחקים: לאולפנים מבוססים ומפיצים גדולים אין בעיות של היוון המשחקים, משום שיש להם את המשאבים להפצה נרחבת, המותג החזק והגיימרים שפשוט מחכים שיגיע המוצר הבא שלהם לשוק. מצד שני, למפתחים עצמאיים ואולפנים קטנים אין את היכולת הזו, ולכן יתכן שייבחרו ללכת בדרכים נכלוליות כמו הפצת משחקים שכוללים תוכנות ריגול בסגנון Red Shell. וכאן יתחיל סופם: גיימרים הם קהל מאוד ביקורתי, עם זיכרון מצוין; הם לא יסלחו למפתח שהחליט לשאוב מהם כסף בחשאי, לאחר שקיבל מהם תשלום משחק. ולכן, אימוץ של תוכנות ריגול יוכל להמיט אסון על תעשיית המשחקים העצמאית, זו שמוכנה להסתכן ולבנות משחקים יצירתיים ולא רק כאלה שעובדים על נוסחאות שחוקות ומוכרות

 

מלחמת הסושיאל עוברת להודו

 

גוגל הפסידה לפייסבוק בקרב על המדיה החברתית; כל שירות שהשיקה - מגוגל פלוס ועד לשלל יישומי הצ'ט שלה - עמד כצל חיוור אל מול מעצמת הלייקים של צוקרברג. אך גוגל לא ויתרה ובחרה לשנות את חוקי המערכה ומיקום הקרב: במקום רשת חברתית בינלאומית שהולכת וצוברת תכונות, בחרה גוגל לשלב את הרכיב החברתי בצורה פשוטה ומקומית יותר - ולשדך אותו לשירותים שלה בעולם המתפתח.

 

וזה עובד נהדר בהודו: לגוגל יש שירות צ'ט חברתי בשם Neighbourly, אותו חיברה לכלי תשלומים מקוון בשם Tez ולשירותי החיפוש המוכרים שלה. כדי לחשוף את הציבור ההודי אליהם, חנכה רשתות WiFi חינמיות ביותר מ-400 ערים, כפרים ותחנות רכבת - בדגש על אזורים כפריים. בנוסף, לימדה את אסיסטנט, פלטפורמת ההפעלה הקולית שלה, לדבר שמונה ניבים שונים שנפוצים בהודו.

 

היעד הבא של גוגל: הודו הכפרית היעד הבא של גוגל: הודו הכפרית צילום: איי פי

 

 

פייסבוק מנסה אף היא להתחזק במדינה, דרך גרסאות של האפליקציה שלה שמותאמות לרשתות איטיות וחלשות, והפצה נמרצת של ווטסאפ (שחושפת את המקומיים לתופעות מערביות כפייק ניוז, עם השלכות קטלניות). למעשה, שירות התשלומים של ווטסאפ יושק שם, לפני מדינות מערביות. ההימור של גוגל יכול להשתלם לה מאוד: העולם המתפתח טרם הגדיר את פייסבוק כרשת חברתית בלעדית או כשלאגר בפני עצמו. הכריכה של הצ'ט בשירותים מקוונים אחרים תעזור לגוגל לצבור משתמשים, ולהוון את השווקים הללו בעתיד.

 

נבואות זעם מהטריבונה

 

לסטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט בעבר וכיום בעל קבוצת ה-NBA לוס אנג'לס קליפרס, תמיד היה פה גדול ופעיל: פעם אפילו צעק כל כך חזק במהלך כנס מפתחים, שנאלץ לעבור ניתוח במיתרי הקול. מאז עזב את מיקרוסופט ב-2014, הודה בטעויות הרבות שעשה - איך פספס את מהפכת המובייל, שרף הון במיזמי חומרה ועוד. ועתה, הוא יושב בטריבונה ומשמיע נבועות זעם לפייסבוק וגוגל.

 

סטיב באלמר, לצד ביל גייטס סטיב באלמר, לצד ביל גייטס צילום: בלומברג

 

 

לדבריו, נגמרה החגיגה ורגולטורים מודעים לרוב התרגילים שלהן. גם הגולשים כבר לא כל כך תמימים - במיוחד כשגונבים מהם מידע כדי להטות בחירות ומהלכים לאומיים אחרים. בראיון ליאהו פייננס הסביר באלמר שהדבר הנכון הוא לשתף פעולה עם הרגולטורים ולעבוד איתם בצורה פתוחה וזריזה, במקום לחפש תירוצים. הוא סיפר איך התנהל בעצמו כשהסתבכה מיקרוסופט עם רגולטורים - והודה שטעה כשחיפש תרגילים ועיכובים.

 

שווה לקברניטי גוגל ופייסבוק לשמוע בעצתו; באלמר כבר אינו קשור להייטק, ואין לו אינטרס אמיתי להתנגח בהם. הרגולטורים בארה"ב אמנם איטיים וחלשים בהרבה ממקביליהם באירופה, אך בבית הלבן יושב נשיא קפריזי שלא אוהב חברות טכנולוגיה ליברליות, ומחפש דרכים להחליש אותן. כנראה שהדבר שיעצור אותו יהיה האחרון שיצפה לו: שיתוף פעולה.

 

קצרצרים

 

1. בני הגיל השלישי הם מהסקטורים שמשתמשים הכי הרבה בשירותים מקוונים; הצמיחה בתוחלת החיים, בשילוב זמינות מכשירי המובייל והזמן הפנוי של הקשישים משתלבים נהדר ביחד. בתחום החומרה זיהו את הצרכים המיוחדים של הציבור הזה והשיקו לא מעט סמאטרפונים לקשישים. ואולם, בתחום התוכנה אין יותר מדי פתרונות מותאמים; מערכות ההפעלה למובייל מאפשרות לשפר את הנגישות עבור בעלי מגבלות ראייה או שמיעה, אך מפתחי האפליקציות עצמם פשוט לא בונים יישומים שנועדו מראשיתם להיות נוחים לסבא וסבתא. בנוסף, ממשקי הפעלה קולית, שיכולים להקל עליהם מאוד, לא מותאמים לצרכי קשישים, סגנונם, שפתם ומגבלות חושיהם. אם ישכילו אפל וגוגל - ששולטות באקוסיסטם האפליקציות שלהן - לקדם פיתוח יישומים עבור בני הגיל השלישי, יוכלו גם לספק רווחים למפתחים וגם לתת מענה מבוקש וראוי לאוכלוסיה זו.

 

קורס מחשבים לקשישים בישראל קורס מחשבים לקשישים בישראל צילום: עמית מגל

 

 

2. אמזון היא חברת ענק, שמאיימת על כל מתחרה בכל תחום בו היא פעילה. היא צומחת במהירות, חודרת לסקטורים חדשים ותופחת בהתמדה. ואולם, יש מקום אחד אליו לא נכנסה עדיין - וכנראה לא תיכנס: מדד דאו ג'ונס. בגלל שהוא נשען על החברות שנכללות בו, לא תוכנס לשם אמזון משום שמנייתה פשוט יקרה מדי; מחיר המניה עומד על כ-1,700 דולר, פי 46 ממניית פייזר, החברה הכי "זולה" שנכללת במדד. דאו ג'ונס כבר בן 122 שנה, ולא מתכוונים לשנות אותו רק משום שחברות טכנולוגיה הפכו לכה מבוקשות בבורסה. ולכן, יצטרכו בזוס ואמזון להישאר מחוץ למועדון האקסקלוסיבי הזה, כשלצידן גם אלפבית וענקיות הייטק רבות אחרות.

 

 

 

3. לגוגל מאוד אכפת ממה שחושבים עליה. עד כדי כך, שהיא מינתה השבוע את דני סאליבן, עובד שכל תפקידו הוא לשכנע את העולם שענקית האינטרנט היא חברה אתית וחביבה, ולא טיטאן דורסני חסר גבולות. הוא יוזעק למשימה בכל פעם שהחברה תחטוף ביקורת ציבורית על ענייני הפרת פרטיות, התנהלות לא-תחרותית ועוד. סאליבן, עיתונאי לשעבר, נועד לתפקד כמעין אוונג'ליסט-תדמית, ולהסביר לקהל את מהלכי החברה בצורה נגישה ופשוטה, מתוך הבנה שהמהנדסים והמנהלים מדברים בשפה מקצועית או טכנית מדי וגורמי היח"צ נשמעים, ובכן, יח"צניים. זה צעד נבון מצד גוגל, אבל יש לי רעיון למשהו פשוט בהרבה: אל תעשו דברים שמעצבנים את הציבור, ולא תצטרכו לספק הסברים והתנצלויות.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x