• תפריט
סייבר

בלעדי לכלכליסט

מצ'ק פוינט, דרך 8200 ועד מיקרוסופט: אלה 50 האנשים המקושרים ביותר בסייבר הישראלי

מחקר של IVC והמרכז לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב הניב את רשימת "אצולת הסייבר" הישראלית - מועדון תוסס של גברים עם עבר צבאי משותף, עבודה בקומץ חברות גדולות, והשקעה באותם סטארט־אפים, שיצר תעשייה משגשגת בקנה מידה עולמי ‑ אבל גם סגורה והומוגנית

הגר רבט 07:0117.06.18

תעשיית הסייבר הישראלית צמחה בזמן קצר לממדים יוצאי דופן, גם בקנה מידה עולמי. לא פחות מ־2,300 יזמי סייבר הקימו בישראל 700 חברות במרוצת השנים, 494 מהן פעילות עד היום. בזכות זיהוי ותגובה מהירה לאיומי הסייבר הגלובליים נהפך הסייבר הישראלי לענף הייטק שממגנט אליו משקיעים. ב־2017 גייסו חברות סייבר ישראליות יותר ממיליארד דולר - פי 10 מהיקף הגיוסים בענף ב־2007. 15 אקזיטים שהוכרזו ב־2017 הניבו למשקיעים 1.36 מיליארד דולר.

 

 

 

לקראת שבוע הסייבר הלאומי ביקש מחקר ראשון מסוגו לבדוק לעומק כיצד נוצר האקו־סיסטם שאפשר את הפריחה המקומית. המחקר נערך בשיתוף פעולה בין IVC למרכז לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב (ICRC), והוא הניב רשימה מסקרנת של 50 האנשים המקושרים ביותר בסייבר הישראלי לדורותיו.

 

 

 

 

 

 

 

חלק מהשמות מוכרים מאוד, כמו אלה שתופסים את שני המקומות הראשונים ברשימה: מיקי בודאי ושלמה קרמר. בודאי, יזם ומשקיע סדרתי, הקים עם קרמר את חברת אימפרבה. קרמר עצמו הוא אחד ממייסדי צ'קפוינט. גם במקומות השלישי והרביעי ממוקמים שני יוצאי צ'קפוינט ואימפרבה: רמי שלום ויונתן אפל. המשך הרשימה כולל כמה וכמה שמות מפתיעים ומוכרים פחות. במקום החמישי נמצא יובל אלדר, מייסד חברת Secure Islands שנמכרה למיקרוסופט (וגם בה השקיע קרמר); במקום השישי נמצא קובי סמבורסקי מקרן גלילות קפיטל; ובשביעי צח קאופמן, שעובד על פרויקט שטרם נחשף.

 

 

 

 

שויד רוקד על חתונה אחת

 

כיצד נערכה הרשימה? הגורם העיקרי שנבדק במחקר הוא כלל הקשרים הקיימים בין היזמים למנכ"לים של חברות הסייבר בישראל. לאלה נוספו גם קשרים שנוצרו דרך החברות שנרכשו והחברות הרוכשות. ההנחה היא שחברות שבחרו לבצע רכישה בישראל בדרך כלל הקימו בה מרכז פיתוח, וכך תרמו ונהנו מריכוז הידע שהתפתח כאן.

בהערכת מעמדם של האנשים בענף התמקדו החוקרים בפעילות היזמית. לכן מי שעיקר פעילותו היתה כמשקיע יכול למצוא את עצמו במקום נמוך ברשימה. במעגל השני, הנרחב יותר, נוספו לרשימה גם חברי דירקטוריון. אלה כוללים את רוב המשקיעים בתעשייה, שכן קרנות הון וחברות עם השקעה משמעותית בחברה מקבלות מושב בדירקטוריון שלה.

 

 

 

כמה שמות מפתיעים נותרו מחוץ ל־50 הראשונים. מייסד צ'ק פוינט גיל שויד הגיע רק למקום 77. מאחר ששויד מעולם לא עזב את החברה, וממשיך לנהל אותה עד היום, רשת הקשרים שלו מצומצמת יחסית. נדב צפריר, שפיקד על יחידה 8200 והקים את קבוצת Team8, נמצא רק במקום 393, משום שעבר לקבוצה היישר משירותו בצה"ל.

 

מיזם ליזם ב־3.5 צעדים

אבל המסקנות המעניינות ביותר נוגעות לצפיפות הקשרים שבין חברי אצולת הסייבר הישראלית. כ־80% מהפעילים בתחום (יזמים, מנכ"לים, משקיעים, דירקטורים ומנהלי מרכזי הפיתוח) מקושרים לקבוצת ליבה גדולה שמונה כ־1,850 איש, מתוך כ־2,300 בסך הכל.

 

המרחק הממוצע בין חברי הקבוצה הוא כ־3.5 צעדים. במילים אחרות, אם תרצו להגיע מכל חבר בקבוצה לכל חבר אחר באמצעות אנשים שלישיים שהם נמצאים בקשר איתם, תוכלו לעשות זאת בפחות מארבעה שלבים. הסיכוי ששני אנשים בביצה הזאת ייצרו ביניהם קשר לשם הקמת חברה, הזמנה לשבת בדירקטוריון או השקעה משותפת, עומד על כ־85%. זו כמעט ההגדרה של מועדון סגור.

 

עוד מסקנה מהמחקר נוגעת לתפקיד החשוב שחברות ענק ממלאות בתעשייה. התרומה של צ'ק פוינט להתפתחות תעשיית הסייבר המקומית ניכרת לאורך כל הרשימה, ובפרט בעשירייה הראשונה. החברה החלוצית, שהוקמה בראשית שנות התשעים בידי שויד, קרמר ומריוס נכט, היתה קרש קפיצה ל־5 מתוך עשרת המדורגים הראשונים.

 

גם מרכזי הפיתוח המקומיים של חברות בינלאומיות, בעיקר מיקרוסופט וסיסקו, תרמו תרומה ניכרת לתעשייה. שתי החברות ביססו את נוכחותן בישראל בעיקר ברכישת סטארט־אפים מקומיים בתחום הסייבר, ורבים ברשימה קשורים, או היו קשורים בעבר, למרכזים האלה.

 

עם הרכישות של מיקרוסופט נמנות Aorato ב־2014 (200 מיליון דולר), molladA (320 מיליון דולר), Secure Island (כ־150 מיליון דולר) ב־2015,

ו־etidaxeH (100 מיליון דולר) ב־2017. מייסד Adallom אסף רפפורט אף מונה לפני כמה חודשים למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, אינדיקציה נוספת לחשיבות תחום הסייבר עבור החברה.

 

השלישייה צ'קפוינט, מיקרוסופט וסיסקו היתה צומת מרכזי בקריירה של תשעה חברים בעשירייה הראשונה.

 

נשים לא אכלו מאותו מסטינג

יש עוד מרכיב חשוב, שמסיבות טכניות לא הובא בחשבון בדירוג המקורי: העבר הצבאי של חברי הרשימה. בדיקת "כלכליסט" מעלה שרובם הגדול הם יוצאי יחידת המודיעין 8200.

 

 

גיל שויד גיל שויד צילום: ענר גרין

 

השפעתה של 8200 על תעשיית ההייטק הישראלית ידועה ומוכרת, ולא בכדי היחידה מכונה "החממה הראשונה" של יזמים ישראלים. הדבר נכון שבעתיים לגבי יזמים מתחום הסייבר, שבו 8200 מספקת ליזמים הישראלים את ההזדמנות הראשונה להתרשת. קשרי הידידות שנוצרים ביחידה מובילים לשותפויות עסקיות אחרי השחרור מהצבא, ומקלות מאוד את מציאת המשקיעים. מפקדים לשעבר ביחידה מקימים בלי הרף קרנות הון סיכון: פנחס בוכריס ו־SOMV, נדב צפריר ו־Team8 וקובי סמבורסקי, שייסד את גלילות קפיטל.

 

הצד השני של התופעה הוא הקושי שבו נתקלות נשים יזמות כשהן מבקשות לגייס הון סיכון. כשכתבתי על התופעה ב"כלכליסט" לפני חודשיים סיפרו רבות מהמרואיינות שתנאי הכרחי לגיוס הון הוא קשרים אישיים, כי "משקיע לא יקבל אותך לפגישה אם הוא לא מכיר אותך או שמע עלייך המלצה". הדומיננטיות של יוצאי 8200 בקרנות ההון סיכון מקלה מאוד על יוצאי יחידה צעירים להתקבל לפגישה באחד המשרדים בהרצליה פיתוח, אבל העובדה הזאת עלולה גם להוות חיסרון לתעשייה. כשכולם עברו בדיוק אותה הכשרה וחולקים ניסיון מקצועי זהה, גדלים הסיכויים שגם הרעיונות שהם ייצרו יהיו דומים.

 

התופעה של יצירת רשתות שמצמיחות את התעשייה מתרחשת באופן טבעי, ויש לה היבטים חיוביים ושליליים כאחד. מצד החיוב אפשר לציין את הקהילתיות, את החיבור המפרה בין אנשים בעלי תחומי עניין ומקצוע דומים, ואת האמון שמאפשר השקעות הדדיות ושיתופי פעולה. מצד השלילה, הרישות הזה יוצר כמעט תמיד מועדון סגור והומוגני, שלחבריו מאפיינים דומים. לא דרושים כלים סטטיסטיים מתוחכמים כדי לגלות שיש רק שתי נשים ברשימת ה־50 (פחות מ־5%), והקורא הנבון מוזמן לחפש בה בני קבוצות מיעוט אחרות.

 

 

 

המחקר הנוכחי אינו מציע הסבר חדש, אבל הוא מאפשר להצמיד מספרים ונתונים סטטיסטיים לאחת התופעות המרכזיות בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. אקו־סיסטם קיים כמובן גם בתחומים אחרים, אבל בתעשייה שנסמכת לא רק על מציאת הג'וב העתידי שלך, אלא גם על גיוס הון בהיקפים גדולים למימון פרויקטים, הקשרים שאתה יוצר חשובים פי כמה וכמה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x