$
הקברניט

הקברניט

טניס, אגדות ומדחפים: רולאן גארוס, הטייס שמאחורי הטורניר

צרפת כולה חגגה את חייו של גארוס במלחמת העולם הראשונה - וביכתה פעמיים את מותו; הוא היה טייס ניסוי, טייס קרב וספורטאי תעופה - אך בעיקר סלבריטי מקצועי מכף רגל ועד ראש. איך הפך לכזה, מדוע הונצח בטורניר טניס והאם יש אמת באגדות עליו?

ניצן סדן 17:0116.06.18

 


 

 

שלום, כאן הקברניט; בשבוע שעבר נסגר טורניר רולאן גארוס - מתחרויות הטניס החשובות בעולם. אינני מחבב את הספורט הזה, שכפי שאמר ג'ורג' קארלין, הוא גרסה מגודלת של פינג-פונג בה משחקים על השולחן עצמו. אך רולאן גרוס, הטייס המשונה שעל שמו קרויים האצטדיון והתחרות עצמה, הוא סיפור אחר - אחד המדהימים בהיסטוריית התעופה.

 

 

גארוס נולד ב-1888 והוקסם בנעוריו מהמצאת המטוס. הוא התקבל לתוכנית ניסויי הטיסה של חלוץ התעופה הברזילאי אלברטו סנטוס דומונט, שפעל בצרפת. מהר מאוד הצליח להתבלט כהרפתקן אמיץ; בגיל 23 שבר את שיא העולם לגובה טיסה, כשהרקיע ל-12,960 רגל.

 

נעים להכיר, רולאן גארוס נעים להכיר, רולאן גארוס צילום: rolandgarros

 

 

כשטייס אוסטרי הוסיף 2,000 רגל לשיא שלו, מיהר גארוס וקבע שיא חדש של יותר מ-18,000 רגל. הוא התערה בקהילת מירוצי המטוסים, מה שקירב אותו גם ליצרנים וגם קנה לו אהדה בקהל. ב-1913 היה הראשון לחצות את הים התיכון בטיסה ישירה במטוס, מה שהקנה לו מעמד של סלבריטי בצרפת.

 

גארוס משלים את חציית הים התיכון גארוס משלים את חציית הים התיכון צילום: le bourget mus'ee

 

 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף לגייסות האוויר הצרפתיים, וכמו רבים מעמיתיו ואויביו - שם לב שזה כמעט בלתי אפשרי להפיל מטוסים אחרים; הימים היו ימי ראשיתה של הלוחמה האווירית, וצבאות העולם השתמשו באווירונים בעיקר לצילום שדה הקרב וניטור תנועת כוחות אויב. בתור חימוש, נטלו עמם הטייסים רובים, אקדחים ומקלעים, אותם כיוונו ידנית תוך כדי טיסה. לא יעיל במיוחד, כשגם אתם וגם המטרה שלכם נעים בשלושה ממדים באוויר.

 

מקלע על כנף עליונה של מטוס מקלע על כנף עליונה של מטוס צילום: IWM

 

 

יצרניות המטוסים בחנו חיבור מקלע לחזית המטוס, כך שבמקום לכוון גם אותו וגם את המטוס, יוכל הטייס פשוט לירות לכיוון התנועה. אך היתה להם בעיה: מלפנים סב לו פרופלור והכנפיים היו עשויות בד ולא יכלו לשאת משקל של נשק כבד.

 

קצת לאחר פרוץ המלחמה, ביקר גיבורנו במפעל של יצרנית המטוסים מוראן-סולנייה, שם נחשף לפיתוח ראשוני סודי: מדחף משוריין, שיוכל לספוג קליעים ועדיין להמשיך לפעול. כך, שאפה החברה, ניתן יהיה לירות דרך הפרופלור ולייעל את הלחימה. גארוס התאהב ברעיון הזה; הוא החליט שאין טעם להמתין עד שהחברה תסיים את הפיתוח ובנה אחד בעצמו.

 

המדחף של גארוס המדחף של גארוס צילום: wikipedia

 

 

הוא הרכיב לוחות ברזל על מדחף מטוס המוראן-סולנייה L שלו, שאיפשר להסיט את הקליעים אל קצוות המדחף, היכן שאולי יעשו נזק, אך לא יגרמו לו להתפרק. ב-1 באפריל 1915 ניסה גארוס את הפיתוח שלו בשטח - והצליח להפיל מטוס קרב גרמני. בשבועות שלאחר מכן הפיל עוד שני מטוסים.

 

גארוס מקבל את מדליית עיטור הכבוד הצרפתי גארוס מקבל את מדליית עיטור הכבוד הצרפתי צילום: france24

 

 

בינתיים, בעורף הצרפתי, הפך הבחור לאגדה: גם חלוץ תעופה, גם טייס קרב, גם חדשן עולמי בלחימה - העם הצרפתי התפוצץ מגאווה. נפוצו סיפורים מוזרים על הגיבור המעופף. למשל, שהפיל צפלין גרמני במו ידיו, כשהתרסק לתוכו ומת. אחריו טענו שהוא היה האדם הראשון שהפיל מטוס בקרב אוויר, ושיכולותיו בטיסה שניות רק למוחו החד ולאישיותו הכובשת.

 

גארוס במטוסו, בוחן את המערכת שהתקין גארוס במטוסו, בוחן את המערכת שהתקין צילום: warriorgirl

 

 

בניגוד להרבה אחרים שהפכו לאגדה, הסיפור של גארוס קיבל תפנית יוצאת דופן במציאות: יום אחד חלה תקלה חמורה במטוס שלו, מעל שטח אויב. הצרפתים מספרים עד היום שזה בגלל אש נ"מ או קלקול במערכת הדלק של האווירון, אך לפי הערכות, היה זה קליע שניתז מהמדחף שלו וקרע את המנוע לגזרים. בלעדיו, נאלץ גארוס לדאות לנחיתה, בצידו הבעייתי של הגבול. הוא נפל בשבי הגרמני - והמטוס שלו הועבר לבדיקת תעשיית התעופה הגרמנית, יחד עם המדחף הייחודי שלו. מעשיה צרפתית גורסת שכך קיבל אנתוני פוקר את הרעיון לפיתוח המנגנון שמסנכרן בין סיבובי המדחף וירי המקלע במטוס - אך בפועל, פוקר עבד על ההמצאה הזו בערך שמונה חודשים לפני שמישהו בגרמניה שמע על רולאן גארוס.

 

בחזרה לגיבורנו: הוא הושם במחנה שבויים ומיד החל למלא את חובתו העיקרית של השבוי - להימלט. בצרפת כבר הספידו את הבחור ומצאו סטארים חדשים להעריץ - כשב-1918 הופיע גארוס בקרבת כוח צרפתי בחזית; הטייס הצליח, לאחר שורת ניסיונות ארוכה ויצירתית, לברוח מהשבי ופשוט ללכת ברגל עד הגבול.

 

גארוס לאחר שובו גארוס לאחר שובו צילום: peugeot.uk

 

 

שוב פרצה בצרפת סופת הערצה לטייס הגיבור שחזר מהחזית, מהשבי ומהמתים (היו כאלה שעוד האמינו שהוא התנגש בצפלין ההוא). ולאחר תקופת מנוחה קצרה, שב גארוס לחזית, קיבל מטוס חדש מדגם ספאד והצטרף לטייסת חדשה - שם רשם הפלה נוספת. בחמישי באוקטובר 1918 נכנס גארוס לקרב אוויר עם מטוסי אלבטרוס גרמניים. שם נגמר המזל שלו: יום לפני יום הולדתו ה-30, הופל בידי האייס הגרמני הרמן האביך והוא התרסק ומת.

 

מימין: שער עיתון שחוגג את חציית הים התיכון בידי גארוס, שער שמבכה את מותו מימין: שער עיתון שחוגג את חציית הים התיכון בידי גארוס, שער שמבכה את מותו צילום: lee'leemage

 

 

כיום יש על שמו טורניר טניס, נמל תעופה, בתי ספר ורחובות כמעט בכל עיר בצרפת, אצטדיון בוויאטנם ואפילו סדרות מיוחדות של מכוניות פיז'ו. היו נשיאים בצרפת שלא קיבלו כזה כבוד לאחר מותם. וזה עוד יותר משונה, בהתחשב בכך שהיו לצרפת טייסים הרבה יותר טובים במלחמת העולם.

 

האייס הצרפתי הראשון היה אדולף פאגוד; הטייס הצרפתי שהפיל הכי הרבה מטוסים במלחמה היה רנה פול פונק (75 הפלות ודאיות. פונק טען ל-142 הפלות); ג'ורג'ס גיינמר היה האייס הכי אהוב בצרפת כי הממשלה עשתה ממנו נכס תעמולתי, והעם אהב אותו מאוד - בעיקר משום שנראה תמיד צנוע ונבוך (בעוד פונק היה שחצן ומתנשא מדי לטעמם של הצרפתים).

 

סמל טורניר רולאן גארוס סמל טורניר רולאן גארוס צילום: אי פי אי

 

 

אבל לרולאן גארוס היה משהו שלא היה לאחרים: כישורי איידול טבעיים. הוא היה הג'יימס דין והאלביס פרסלי של התעופה בצרפת. גארוס הרגיש בבית באור הזרקורים, והיו לו הרבה הזדמנויות לעמוד על הבמה; העם הצרפתי ליווה אותו מנערותו כחלוץ תעופה, מה שגרם לקהל להתעניין בו גם כשנכנס לעולם מירוצי המטוסים, למלחמה בה הפך לגיבור - וביכה את מותו; דמיינו גיבור ריאליטי שעוסק בתחום חדש ומלהיב, וזוכה לחשיפה עצומה, פרגון ממשלתי ואף יוצא להגן על המולדת. ולכן זכה להנצחה יותר מכל עמיתיו.

 

טייס, חדשן, גיבור - אך בעיקר סלבריטי. גארוס טייס, חדשן, גיבור - אך בעיקר סלבריטי. גארוס צילום: sciencephotolibrary

 

 

כיום, טייסים לא זוכים לתהילה מתמשכת, רק לאהדה נקודתית שתגיע לאור משהו ספציפי שעשו. קחו לדוגמה את הת'ר פני שנשלחה למשימת התאבדות בבוקר ה-11 בספטמבר 2001 - להתנגש במטוס חטוף עם ה-F16 שלה; או את קפטן צ'סלי סולנברגר שהנחית על ההדסון מטוס נוסעים תקול והציל את כל נוסעיו - הם קיבלו ח"ח, אך לא הפכו לאגדות. אפילו אסטרונאוטים כבר לא זוכים להערצה והקהל תוהה לא פעם האם תוכנית החלל בכלל שווה את הכסף שמושקע בה - אותו קהל שמריע באקסטזה כשיש תחרות זמרה בטלוויזיה.

 

 

 

אך יש עדיין אנשים שזוכים לתהילה בזכות חדשנותם, הבשורה שהם מביאים לעולם. אם פעם היה זה הפרופלור של רולאן גארוס, היום זו הסוללה של אלון מאסק, מערכת ההפעלה של ביל גייטס והחנות המקוונת של ג'ף בזוס. אני מקווה שבקרוב יצוץ לו חדשן תעופה מפתיע אחר, שיצליח לשנות לטובה את חיינו ויזכה לכבוד הראוי - אולי אפילו לטורניר טניס. טיסה נעימה!

בטל שלח
    לכל התגובות
    x