• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

אנה פרנק במציאות מדומה: האם יהפכו מוזיאונים ללוחות מודעות?

סיור וירטואלי בבית אנה פרנק מעלה תהיות בדבר הניסיון לשתול מסרים בעייתיים בחוויות לימודיות, איך הפך פאלמר לאקי לימני המחמד של הנהלת פייסבוק הליברלית, למה מתעלמים המפרסמים מהפודקאסטים ואיך אפשר להפוך WiFi למכ"מ כדי לראות דרך קירות

ניצן סדן 13:2513.06.18
ההיסטוריה מוגשת בחסות

 

מוזיאון אנה פרנק הרשמי השיק שירות מקוון חדש: ביקור בביתה במציאות מדומה. בעלי משקפי VR יוכלו להלך בחדרים ובעליית הגג, תוך שהם מקבלים הסברים ושומעים קטעים נבחרים מיומנה המפורסם. הסיור הווירטואלי, אותו פיתחה אוקולוס מבית פייסבוק, מוצע בחינם ואורך 25 דקות. לכאורה, רעיון מעולה; מוזיאונים ואתרי מורשת מאמצים יותר ויותר כלי מציאות מדומה ומוגברת, שמאפשרים להנגיש נכסי תרבות והיסטוריה גם למי שאינו יכול (או רוצה) להגיע אליהם פיזית.

 

 

 

 

 

אבל לא קל ולא זול לפתח כלי VR, ולמוזיאונים יש גם כך הוצאות גדולות - מה שפותח תיבת פנדורה; אני כבר יכול לדמיין את חיוכי המפרסמים. עד כה, היו המוזיאונים נקיים מפרסומות; מפרסמים יצירתיים יכלו, למשל, לארגן תערוכה שמציגה את ההיסטוריה של המותג שלהם, אך היא היתה ממוקמת בחלל תצוגה משני; הלובר לא ישים פרסומות לצד המונה ליזה. מוזיאונים כגון יד ושם, מוזיאון השלום בהירושימה או אנדרטת הספינה "אריזונה" בפרל הארבור אף נמנעים לחלוטין מהצגת תוכן פרסומי; הם מתמקדים בנושאים טעונים ורגישים מדי.

 

אבל מציאות מדומה היא משהו אחר. זה וירטואלי, לא חלל המוזיאון או אתר המורשת. שם אפשר לתקוע פרסומת או שתיים בלי לחלל את כבוד המוסד - בטח כשהסיור המדומה לא בהכרח יכניס כסף למוזיאון שיעלה אותו לרשת, אבל פיתוחו עדיין יקר.

 

 

אנה פרנק אנה פרנק

 

 

אבל למה לעצור שם? מפרסמים הם רק גורם אחד שהיה רוצה לשתול מסרים בחוויות חינוכיות ותרבותיות. סיורי מציאות מדומה יאפשרו לקבוצות שונות לעוות את ההיסטוריה לצורכיהן. באוקטובר האחרון נודע שרשות שמורות הטבע והגנים הסתירה את גילה של מערת הנטיפים (יותר מ-300,000 שנה) כדי לא לפגוע ברגשות מבקרים חרדים; עם סיורי VR, ניתן יהיה לשמר תפיסות ערכאיות ולהלביש אותן על המוזיאונים - קובצי הגיבוי של התרבות האנושית. יוכלו להיבנות סיורי VR לקיצונים מכל סוג וצד, בהם תישתל הפרשנות הרלוונטית לעובדות שמול העיניים. בואו נגזים לרגע: מה דעתכם על סיור VR באנדרטת בנייני התאומים ובו קריינות שתספר קונספירציות על חלקה של ממשלת ארה"ב באסון?

 

המוזיאונים לא צפויים להתנגד לכך, כפי שאינם מתנגדים להגעת קבוצות עם מדריך שיעמיד את ההיסטוריה בהקשר מוטה. עבורם, זה מקור הכנסה. וקשה להאשים אותם: אלו מוסדות שחיים בעיקר ממכירת כרטיסים ותרומות. וכך, יהפכו חוויות ה-VR את המוזיאונים לאינטרנט: זירה פתוחה בה העובדות הן דבר נזיל, פרסומות מעטרות כל קיר וכל קוקו יכול למצוא לו חברים שיפרגנו לדעותיו. נקווה שהנהלות המוזיאונים יזכרו שלצד מטרת הרווח, יש להם עוד תפקיד: שימור והעברת הידע האנושי בצורה עניינית וטהורה.

 

ימני המחמד של פייסבוק

 

עמק הסיליקון מתהדר בעמדות ליברליות: שוויון על רקע דת, גזע ומין, חופש ההתאגדות, כלכלת שוק ועוד. בפועל, החברות שם מיזוגניות כלפי פנים ודורסניות כלפי חוץ, אך משדרות שמאל פוליטי ללא בושה. לא קל להיות ימני בעמק הסיליקון, סיפר פאלמר לאקי ל-Wired.

 

מייסד אוקולוס, שמכר אותה לפייסבוק ב-2014, הצליח להחזיק כשלוש שנים בהנהלת הרשת החברתי לפני שעזב בנסיבות מסתוריות. לאקי חבר בתנועת הימין הקיצוני Nimble America וזכה לביקורת קשה כשנודע שתרם לה 10,000 דולר. בראיון, סיפר שאינו ימני קיצוני להגדרתו, רק קצת ליברטריאני ורפובליקני עד עמקי נשמתו. כן, הוא עזר לממן שלטי חוצות שקראו לכלוא את הילרי קלינטון, תרם אלפי דולרים לשמרן הקולני טד קרוז, אבל אינו אלט-רייט.

 

 

פאלמר לאקי פאלמר לאקי

 

 

הוא לא גילה מה באמת עמד מאחורי עזיבת פייבסבוק, אבל ניכר שיש דם רע בינו ובין ההנהלה: כשנשאל על הנושא, הסתפק בלהצהיר שימיו בחברה לימדו אותו להיזהר מהאנשים בהם בחר לבטוח, ולהיזהר ממי שנמצא בעמדת שליטה - קרי, מארק צוקרברג. פייסבוק הואשמה בהיותה מוטה נגד ימנים מספר פעמים, בין היתר בידי קרוז במהלך עדות צוקרברג בקונגרס. האחרון הגיב לכך באומרו שפייסבוק לא בוחרת צד פוליטי.

 

אבל העובדות טוענות אחרת: עובדי פייסבוק לשעבר סיפרו שהחברה פנתה מיוזמתה להנהלת קמפיין אובמה ב-2012 ושמחה לפרגן במידע וקידום תוכן. בנוסף, כמה מבכירי פייסבוק מקורבים לבכירי המפלגה הדמוקרטית ולפני בחירות 2016 אף נטען שקלינטון שומרת לשריל סנדברג תפקיד בממשלתה אם תיבחר.

 

מה עושה לאקי כיום? מתחרה באלביט וחברות דיפנס אחרות על פיתוח מערכות גילוי עבור "חומת מקסיקו" של טראמפ. הפוליטיקה של עמק הסיליקון פחות מורגשת כשעובדים מול לקוח ממשלתי ימני - במיוחד כשאתה והנשיא קידמתם את אותן תנועות קיצוניות.

 

צפוף באוזן

 

אני מחבב פודקאסטים: אנשים מדברים למיקרופון ומפיצים סיפורים, ביקורות ודיונים בפלטפורמות שונות, ונחמד להאזין להם בזמן שעושים משהו אחר כמו נהיגה, בישול או במקרה שלי - ריצת בוקר. דו"ח שפורסם השבוע מראה שמפרסמים התחילו לגלות את הפודקאסטים, אך מאמצים את התסכיתים בעצלתיים: רק 313.9 מיליון דולר הוקצו לפרסום בפודקאסטים בשנה שעברה, שבריר מעוגת הפרסום העולמית.

 

 

זה כן למיקרופון זה כן למיקרופון

 

 

אבל לטענת פיטר קפקא מ-recode, זה דווקא בסדר גמור: הפקת פודקאסט היא דבר פשוט וזול - צריך רק רעיון, זמן פנוי ומיקרופון; אפילו אורחים הם אקסטרה ולא מאסט. ולכן, אנשי הפודקאסטים לא זקוקים למימון מהותי כמו נניח, מפעילי ערוצים ביוטיוב. סיבה נוספת היא שפרסום בפודקאסטים קצת יהרוס את החוויה; כיום אין טכנולוגיה יעילה שיודעת למקד תוכן פודקאסט לפי המאזינים, כפי שקורה בפלטפורמות מולטימדיה כפייסבוק. הפרסומות הקיימות הן לרוב קריינים שאומרים "השידור הזה בחסות לוקהיד מרטין, יצרנית ה-F35" או משהו בסגנון. אם יתמלאו הפודקאסטים בפרסומות אוטומטיות, שלא ניתן יהיה לברוח מהן כמו שצריך, הם יהפכו לתוכניות רדיו וכנראה שיאבדו קהל. ולכן, אולי עדיף שסצנת הפודקאסטים תישאר כפי שהיא, לטובת כל מי שאוהב אותם.

 

דרך קירות

 

אני אוהב לשאול אנשים איזה כוח על היו רוצים לקבל (להיות בלתי נראה, לעוף, לקרוא מחשבות) ואז להסביר להם למה הבחירה שלהם בעייתית (אם אתה בלתי נראה, למשל, פוטונים לא יגיעו לעין שלך ותהיה עיוור). אבל אין לי משהו רע להגיד על היכולת לראות דרך קירות. וזה לא בדיוק כוח על: ישנן טכנולוגיות שמאפשרות את זה דרך חישה תרמית, אולטרה-סאונד ועוד. חוקרים מ-MIT חשפו דרך יצירתית ביותר לעשות זאת: להפוך WiFi למכ"מ.

 

שידורי רדיו, כמו אלה שמפיקה אנטנת הראוטר, פוגעים בעצמים ומוחזרים מהם, בצורה שאפשר למדוד ולנתח; כשמחברים אל פיזור האותות כלי AI ייעודי, ניתן לדעת האם הוחזרו השידורים משולחן או מאדם ואף לגלות היכן הוא בבית והאם עומד, יושב או שוכב. הפיתוח של MIT מציג דיוק מרשים, ומאפשר לדעת האם שני אנשים הרגע לחצו ידיים.

 

 

 

כמו עם כוחות על, ניתן להשתמש בדבר כזה לטוב או לרע - כשהטוב הוא למשל, קבלת התראה מיידית כשקשיש ערירי מועד בביתו או סנכרון עם כלי זיהוי מיקום שיאפשר ניווט נוח בתוך מבנים. אבל הרע יכול להיות החמרה נוספת של הפגיעה בפרטיות שלנו; כמעט שלא תמצאו בית בלי WiFi, ואם ניתן להשתמש בו כדי לדעת מתי אנחנו במקלחת או בשירותים בלי להתקין חומרה נוספת, היו בטוחים שחברות טכנולוגיה יעשו זאת.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x