• תפריט
הייטק והון סיכון

הישראלי שרוצה להכניס מרגל חכם לכל בית

התוכנה שפיתחה Zemingo של היזם צבי פרנק הופכת כל מוצר למכשיר חכם שאוסף מידע על המשתמש, ושולח אותו ליצרן. "אפשר לקרוא לזה סוס טרויאני בבית, אבל המטרה היא גם שהמשתמש יקבל ערך מוסף", הסביר

יואב סטולר 12:1213.06.18

חזון אינטרנט הדברים, שמבטיח לחבר לרשת לא רק מחשבים ואביזרי תקשורת אלא כל מוצר ומוצר, מלווה את עולם הטכנולוגיה זה כעשור. בבסיס החזון עומדת השאיפה לחבר לאינטרנט אביזרים יומיומיים כמו נורות, מזגנים או מנעולים, בשביל להעניק למשתמשים מידע שיגביר את הערך שהם מפיקים מהמוצרים. במקביל, החיבוריות לאינטרנט מציעה להפעיל מכשירים מרחוק - כמו חימום המים בדוד החשמלי בדרך להביתה מהעבודה.

 

 

אף שהטרנד מתקשה להתרומם בקרב הצרכנים, יצרניות המוצרים מתקשות לוותר עליו בגלל ההבטחה שהוא נושא לקיום קשר ישיר ורציף עם הלקוח: המכשירים החכמים מאפשרים לאסוף מידע על הלקוח ולמנף אותו לייצור תובנות שיאפשרו למכור לו שירותים משלימים. הבטחה זו עומדת בבסיס הרעיון שמאחורי הפעילות של חברת זמינגו (Zemingo) מהרצליה, שמציעה ליצרני מוצרים חכמים כלים מוכנים לשימוש שימקסמו את יכולת הפקת המידע שלהם. כלים אלה כוללים אפליקציות ייעודיות מותאמות אישית, עיצוב ובניית ממשקי לקוח-חברה, איסוף וניתוח נתונים וכן ייעוץ ובניית תובנות ממאגרי מידע.

 

צבי פרנק צבי פרנק צילום: ענר גרין

 

 

כלי איסוף וניתוח מידע אלה נראים כחלק מתנועה גוברת ומטרידה בעולם הטכנולוגיה, שמאיימת על פרטיות המשתמשים. חברות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון מנצלות את הפלטפורמות שלהן לאיסוף פריטי מידע איזוטריים על המשתמשים, כדי להפוך אותם לתובנות בעלות ערך כספי. הרמקולים החכמים של גוגל ואמזון מקשיבים לנעשה בבית, ובזכות כלים כמו אלו שמציעה זמינגו ליצרנים גם מוצרים יומיומיים בהרבה, כמו שעון מעורר או קסדת רכיבה, יכולים לשמש למעקב.

 

"אין היום מוצר שנמכר בלי אפליקציה מתאימה, ואם יש כזה אז זו תקלה", אמר צבי פרנק, מנכ"ל ומייסד שותף בזמינגו. "מי שירצה יקרא לזה סוס טרויאני בבית, אבל המטרה שלי היא שהוא גם יקבל מזה ערך מוסף". פרנק מתאר בחזונו משתמשים שמקבלים התראות במקרה ששכחו את המזגן עובד בבית, או פרסומות ממוקדות למוצרי בשר עבור הגריל החכם שקנו, לאחר שהמוצר זיהה שתכיפות השימוש פחתה.

 

 

אפליקציות זה כבר מזמן לא מספיק

 

זמינגו אינה הסיבוב הראשון של פרנק בהייטק. ב-2007 מכר עם שותפיו את חברת Interwise לענקית הטלקום האמריקאית AT&T ב-121 מיליון דולר. מאז הספיק לזכות באמי עם אשתו ציפי ברנד פרנק על הפקת הסרט "גוגל בייבי" והקים ב-2008 את זמינגו, שמעסיקה כיום כ-100 עובדים בארץ ובארה"ב. עד לאחרונה התמחתה זמינגו ביצירת אפליקציות מובייל ובפיתוח פתרונות לרכיבים ספציפיים לחברות שאחראיות על יישומים של ענקיות הרשת. בין היתר פיתחה זמינגו את היישומון הרשמי של תחרות מיס יוניברס. החברה לא גייסה כסף ופעלה מהון עצמי.

 

כעת נמצאת החברה בעיצומה של הסבה לפיתוח כלים עבור יצרניות מוצרים חכמים. לפי פרנק, החברה כבר מוכרת ליצרנים קטנים ברחבי העולם ומנהלת מגעים לשילוב התוכנה שלה במוצרי ענקית קמעונאות יפנית שאת שמה סירב לחשוף. החברות שמתעניינות במוצרי זמינגו עושות זאת לאחר שהחלו לבחון או להתקין יכולות חיבור לרשת במוצריהן. לפי פרנק, כלי החברה כבר שולבו במצלמות אבטחה של חברת Flir האמריקאית, במוצרי בדיקת ביוץ של Tempdrop מרעננה ובשעון מעורר משולב אלקסה של Palo Alto Innovation.

 

"יש המון נקודות קצה שאוספות יחד הרבה מידע, וכשאני מציב את המידע על ציר הזמן ובודק אותו אפשר לקבל מידע רב ערך על המשתמשים", הסביר פרנק. "למשל, האם המשתמש עדיין נעזר במוצר, האם הוא עלול להפסיק להשתמש בו, אולי הוא לא מפעיל את המוצר באופן יעיל וכדאי לשלוח לו טיפים. או אולי הוא משתמש טוב שכותב ביקורות ואפשר להפוך אותו לשגריר שיווקי ולשלוח אותו לאמזון לשדרג את דירוג המוצר".

 

למי שייך המידע שמייצר המשתמש - לו או ליצרן?

 

גם מי שהמעקב המתמיד שמבצעות פייסבוק וגוגל לא מטריד אותם עשויים לסלוד מניטור מסחרי של התפקוד הנשימתי של ילדים או הליכי ביוץ. אירועים אקטואליים כמו פרשת קיימברידג' אנליטיקה וכניסתם לתוקף של כללי הפרטיות האירופים GDPR הביאו לקדמת הבמה את הדיון בכמויות המידע שחברות מסחריות מחזיקות על לקוחותיהן, ואת שאלת הבעלות: האם הוא שייך למשתמש שייצר אותו או לחברה שאספה אותו.

 

פרנק, שמציע שירותי ניתוח מידע, מודע לבעיות הפרטיות המובנות במוצר שהוא משווק ליצרניות, אך לא מתרגש. כשהוא נשאל למי שייך המידע שנאסף אודות המשתמשים הוא לא מתבלבל לרגע: "המידע שייך ליצרנים בהגדרה, ויש להם עשרות אלפי משתמשים לתמוך בהם, לנהל ולנתח. הם יכולים לעשות עם המידע כל מה שהם רוצים". בנוסף, אף שהוא מעניק לחברות את הכלים לעקוב אחר הנעשה בכל בית דרך מכשירים שונים, פרנק מודה שאינו מכיר את תנאי השימוש השונים שמפעילים לקוחותיו.

 

"האם המהפכה הזו היא עוד שלב בהפשטת האדם הממוצע מהפרטיות והמידע שלו? כן, מה לעשות. אופניים חשמליים, גריל או משאף מחוברים הם עוד צעד בסטרפטיז המידע המתמשך", הוא מודה. "מישהו חיצוני אוחז במידע על אורחות חייך ודפוסי השימוש שלך במסגרת החוק. אם אותו מישהו מוכר מידע ספציפי כמו המייל של הלקוח זו בעיה שלו, לי אין שליטה על זה. אפשר לנצל לרעה את המידע הזה ולמכור אותו לאחרים".

 

 

 

האם יש מקום בבית שלא היית מכניס אליו מוצר חכם?

"אין מוצר מחובר שלא הייתי מכניס הביתה. אני יודע שאנחנו כל כך חשופים שאם אתחיל להביט כל הזמן אחור בחשש, לא יהיה לזה סוף".

 

באופן מפתיע, הפתרון שפרנק מציע נגד ניצול לרעה של המידע הוא רגולציה. הוא עצמו מברך על החלת תקנות ה-GDPR, שקובעות לראשונה בחקיקה מדוקדקת את זכותו הבלעדית של המשתמש על המידע שהוא ייצר. "זו מגמה טובה וצריכה להגיע גם לארה"ב ולישראל", אמר. "התקנות מכריחות חברות לאסוף רק מה שהן יכולות להפיק ממנו ערך ומונע מהן למכור אותו לצד שלישי בלי הסכמה מפורשת של המשתמש".

 

לא במקרה פרנק שואף להרחבת תחום השיפוט של ה-GDPR: "זה מבדל אותי", אמר. "מי שרוצה לעשות פתרון דומה (למה שזמינגו מציעה - י"ס) יתקשה לעשות זאת לבד. אנחנו למדנו וחקרנו ופועלים לפי התקנות. זה עלה לנו יותר ממאות אלפי שקלים ועדיין לא נגמר". לעומת זאת, הוא מתחמק מלקבוע ללקוחות זמינגו מה מותר ומה אסור לעשות באמצעות כלי המעקב שהוא מספק להם וטוען כי זה תפקידו של הרגולטור.

 

עד כה זמינגו לא גייסה הון, אך פרנק מגלה כי כעת המהלך נשקל: "בשביל באמת לפרוץ קדימה יכול להיות שנצטרך ללכת באמת להנפקה או גיוס משמעותי. זה לא יקרה מחר בבוקר אבל יש דיאלוג".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x