• תפריט
הסטארטאפים המבטיחים 2018

אקזיט זה לחלשים: ההייטק עולה על נתיב הצמיחה

אחרי שנים שבהן נמדדה תעשיית ההייטק הישראלית בעיקר באקזיטים, בשנת ה־70 לישראל כבר אפשר להכריז שהיא התבגרה והבשילו התנאים לבניית חברות גדולות ובנות־קיימא

אורן בר-און 10:1918.04.18
בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך בבניית חברות גדולות בהייטק הישראלי והימנעות מאקזיטים מהירים. כעת הגיעה סוף סוף העת והבשילו התנאים לשינוי.

הצרכים העסקיים, מקורות המימון, צמצום האפשרויות לאקזיט והיכולות האנושיות מהווים בסיס מעולה לקפיצת מדרגה עבור ההייטק הישראלי. בשנת ה־70 להקמתה, יש בישראל מספר מרשים של חברות פרטיות מגובות הון סיכון, שלהן פוטנציאל צמיחה שלא ראינו גם בהתבוננות של 30 שנה לאחור.

 

 

 

הגענו למצב שבו שווי 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות ביותר בישראל עולה על שוויין של 50 חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בבורסה בארצות הברית (בנטרול צ'ק פוינט הענקית).

 

רוב השווי עדיין מגיע ממספר קטן של חברות ציבוריות, וטרם הגענו למצב שבו חברה פרטית מובילה בשווי, אך חברות פרטיות כבר מופיעות בכבוד ברשימת עשר החברות הגדולות ביותר בהייטק הישראלי. יש גם הרבה יותר חברות פרטיות בשווי של יותר מ־200 מיליון דולר לעומת חברות ציבוריות כאלו.

 

אורן בר-און אורן בר-און צילום: עמית שעל

 

כיצד נוצרו התנאים למצב הזה? האם יש לו השלכות? ואיך הוא ישפיע על היקף האקזיטים העתידי? להערכתנו, יש כמה תנאים שמאפשרים לישראל להפסיק להיות סטארט־אפ ניישן, ולהיהפך לסביבה שבה חברות בתחילת דרכן מוקמות לצד חברות פרטיות בגדלים משמעותיים ולצד חברות בינלאומיות שמגיעות הנה מכל קצווי תבל. זהו אקוסיסטם שונה לחלוטין מזה שלו היינו רגילים מאז תחילת שנות התשעים.

 

מה שהוביל לשינוי הדרמטי באקוסיסטם היה שינוי דרמטי לא פחות בצורך של חברות ענקיות בתהליכי דיגיטציה. צורך זה הביא לשינויים אסטרטגיים משמעותיים באופן החשיבה של החברות הללו. הטכנולוגיה, שבעבר רק תמכה בעסקי החברות, נהפכה לגורם חיוני שמאפשר להן לעשות עסקים. השינויים הללו מחייבים יזמים וחברות לחשוב על השוק הזה בראייה עסקית. כיום איש הקשר של חברות הייטק בארגונים כבר אינו האחראי למערכות מידע. בתפקיד זה משמשים סמנכ"ל הפיתוח העסקי, הדירקטוריון או המנכ"ל. אלה שינויים שמחייבים את הסטארט־אפים להבין טוב יותר את הלקוחות שלהם ואת הסביבה העסקית המשתנה.

 

גם הגודל והמעמד בשוק הפכו גורמים משמעותיים. לכן אנו רואים כיום יזמים ישראלים שמבינים לעומק ענפים מסורתיים כמו רכב, בנקאות, ביטוח, ותיירות. באמצעות הידע הזה הם מסוגלים לבנות חברות שקרובות יותר במוצר שלהן לצורך של הצרכן הסופי, ובכך להוביל את השוק. אכן, המגזרים המובילים ברשימת 50 החברות הפרטיות המובילות הן אד־טק (מגזר הפרסום), אוטו־טק (תעשיית הרכב) ופינטק (מגזר הפיננסים).

 

קרן ויזיון של סופטבנק ומגה־קרנות אחרות שגייסו סכומים אדירים שינו את משוואת תעשיית ההון סיכון. כיום סכומים עצומים מושקעים כדי להקים חברות פרטיות המספקות שירות או מוצר המבוסס על שימוש בטכנולוגיה. אפשרות זו לא היתה קיימת בעבר, שכן סכומי עתק לא היו זמינים לתעשיית ההון סיכון. לכן, משקיע שבוחן כיום סטארט־אפ בודק את החזון העסקי, יכולת הביצוע ותקופת הזמן לאקזיט במודל שונה לחלוטין מזה שהיה מקובל. כל מודל ההשקעה השתנה. עדיין יש חברות שיקבלו מימון רק לצורכי פיתוח מוצר ומכירתו, אבל אווירת ההשקעה השתנתה באופן מהותי.

 

לעומת תעשיית ההון סיכון, השוק הציבורי לא עשה התאמה למודל החדש. לכן, במקרים רבים הוא הפך לא רלבנטי. משקיעי הון סיכון בשלבים מאוחרים מוכנים כיום לספוג הפסדים לצורכי המשך צמיחה, מתוך שאיפה ליצור חברות מובילות. השוק הציבורי, לעומת זאת, נמדד פעמים רבות על בסיס מכפילים על רווח, ולכן אינו מהווה יותר פלטפורמה מתאימה להמשך מימון הצמיחה של החברות הפרטיות המובילות. לפיכך, גם מועד האקזיט השתנה באופן משמעותי. אם בעשורים האחרונים דיברו על חמש עד שבע שנים לאקזיט, כיום משך הזמן הזה הוכפל.

 

2017 היתה לכאורה שנה מאכזבת עבור ההייטק הישראלי. רוב סכום האקזיטים הגיע לשלוש חברות בתחום הסייבר, שהיו בשלבים מוקדמים יחסית במחזור החיים שלהן. רק אחת מהן הגיעה למכירות של יותר מ־100 מיליון דולר במועד האקזיט. אלא שבמקביל נבנה פאנל של חברות ישראליות פרטיות משמעותיות ובנות־קיימא. יש להערכתנו יותר מ־200 חברות מגובות הון סיכון שעברו את השווי הזה. חברות אלו מספקות ביטחון להמשך ההצלחה של ההייטק הישראלי בשנים הבאות.

 

אולם מובן שהשינויים הללו מביאים איתם קשיים חדשים, שהמרכזי שבהם הוא הצורך בכישורי ניהול בשלבי צמיחה מהירה. האקוסיסטם של ההייטק הישראלי עדיין בשלבים ראשוניים בכל הנוגע לפיתוח עסקי, מכירות, ניהול הטאלנט וניהול ערכי, אולם הצרכים דורשים מענה מיידי.

 

התנאים הנוכחיים מאפשרים לאקוסיסטם הישראלי לקפוץ מדרגה ולבנות תעשייה עם פוטנציאל שווי גדול הרבה יותר. התנאים האלה בעיקר יאפשרו ליותר אנשים להשתתף בתעשייה, במיוחד ברמת הפיתוח העסקי, המכירות והניהול. חברות ישראליות שפיתחו מכונת שיווק ומכירות שמתפקדת היטב, ולא רק מכונת פיתוח טכנולוגיה, יהיו המקור לצמיחה של חברות אחרות.

 

לאור השינויים הללו, חשוב שגם התעשייה תתחיל להעריך חברות במדדים נוספים. ההיצמדות למדידת האקזיטים כמדד להצלחה לא תתאים לעשור הקרוב. יש לעודד מדידה של צמיחה בהכנסות, במספר עובדים ופקטורים נוספים, שיהוו אינדיקציה משמעותית לתעשייה.

 

הכותב הנו שותף בכיר בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x