שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

צבא ארה"ב מציג: אינטרנט הדברים שאנחנו שולחים לשדה הקרב

הצבא חושף את התוכניות הגרנדיוזיות למלחמה בעידן ה-AI והאוטומציה - וגם את המגבלות של הטכנולוגיה הזו, תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי חושפות את המוסר הכפול של פייסבוק ובתי ספר מאמצים את הסמארטפונים

יוסי גורביץ 15:5804.04.18
מה אנחנו אומרים למכונת מוות אוטנומית?

 

מסמך רשמי של צבא ארה"ב מנסה לתאר את שדה הקרב העתידני - אבל מדגיש שלמרות התקדמות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, יחלפו שנים רבות לפני שרובוטים יוכלו להחליף לוחמים. המסמך מתאר את הגרסה הצבאית לאינטרנט הדברים: חוליות של חיילי חי"ר ייפעלו בצמוד לכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, רובוטים על זחלים וכלי רכב אחרים שנועדו לשאת את הגייסות לקרב ולעזור להם בלחימה.

 

תוך כדי כך, ינועו בשדה הקרב רובוטים לוחמים שיזהו את כוחות האויב ויעשו להם דברים שהיו גורמים לג'ינגיס חאן סיוטים. ובנוסף, תוכנות חכמות יוציאו לפועל מתקפות סייבר, כדי לעשות לאויב את המוות גם ברשת.

 

שדה קרב עתידני שדה קרב עתידני צילום: BAE

 

 

יש כמה מכשולים מאוד גדולים שעומדים בדרכו של החזון הזה. ראשית, רובוטים הם דבר מגושם ומוגבל להפליא וכנראה שיישארו כאלה בעתיד הנראה. וכוחות קרב מגושמים הם מתת-אל לצלפים או רובאים בעמדות; טילי נ"ט פוגעים טוב יותר במטרה איטית ומטווחים גדולים יותר; וגם תקיפה אווירית פשוטה לאין שיעור כשמדובר במשהו שזז לאט יותר מרכב מאויש.

 

רחפנים יעזרו לחיילים לזהות מטרות רחפנים יעזרו לחיילים לזהות מטרות צילום: USA ARMY

 

 

צבא ארה"ב מודה שהוא עובד על זה ומתקדם - אבל לאט. קחו למשל את Spot mini, הרובוט הכלבלבי של בוסטון דיינמיקס שיודע לפתוח דלתות; אם יתקדם בתוך מבנה בו מתבצרים מחבלים, כנראה שיחוררו אותו היטב לפני שיספיק לפתוח דלת או לעלות במדרגות. הגרסאות הצבאיות שלו יכולות לקום אם החליקו או נפלו, אבל עדיין לאט יותר מחייל אנושי.

 

שנית, כרגע הבינה המלאכותית שבידי האנושות עדיין לא ממש תבונית. היא תצטרך, ציין המחקר, להיות טובה יותר מזו של יריב אנושי מתוחכם וזריז, ולהיות מסוגלת לחשב מה יהיו המהלכים שלו ביחס לתנאי השטח - אחרת לא תשרוד מגע ראשון עם האויב. בניגוד למכונית אוטונומית, שצריכה להימנע ממכשולים ולהביא את הנוסע ליעדו בבטיחות, טנק אוטונומי צריך לעשות את כל זה תוך כדי שהוא מנסה לפוצץ את האויב ולהימנע מלהתפוצץ בעצמו. לעומת הכביש, בשדה הקרב יש מספר גדול לאין שיעור של פרמטרים שמשפיעים על הלחימה וצריך לנתח, לתכנן וללמד את התוכנה. חייל אנושי יכול לעבור הכשרה בדרום הארץ, ואז לצאת להילחם בלבנון - תא שטח שונה בתכלית - לאחר אימון קצר; כמה זמן ייקח להסב רובוט?

 

מגבלות טכנולוגיות גדולות. לוחמה בעידן אינטרנט הדברים מגבלות טכנולוגיות גדולות. לוחמה בעידן אינטרנט הדברים צילום: USA ARMY

 

 

למותר לציין שרק מדינות מתקדמות מאוד יוכלו להפעיל צבא מסוג זה. מצד אחד, המשמעות תהיה הגברת יכולת האיום שלהן. מצד שני, צבאות שלא יוכלו להתמודד עם צבא רובוטים יוכלו לאמץ טקטיקות גרילה ולהיבלע באוכלוסיות אזרחיות - או פשוט לתת לאויב החזק לתפוס שטח ואז לגלות כמה יקר ובלתי אפשרי להחזיק בו. בנוסף, רובוטים שמתקשרים זה עם זה יהיו חשופים למתקפות סייבר - ואם למדנו משהו בשנים האחרונות, זה שאין דבר שלא נפרץ. 

 

אבל, כאמור, את הפרק הזה בהיסטוריה הצבאית כבר יכתוב מישהו אחר.

 

פרטיות? אנחנו בעד העיקרון

 

פייסבוק תיאלץ, החל מהחודש הבא, להעניק למשתמשים שלה באירופה יותר הגנות לפרטיות שלהם. בין השאר, תידרש לקבל מהמשתמשים הסכמה מפורשת וברורה לכריית המידע שלהם. למחוקקים האירופיים נמאס מהתרגילים שלה ושל חברות דומות, והם העבירו חוק תקיף מאוד בנושא. פייסבוק אומרת שהיא תציית לו. נראה אם זה אכן יהיה המקרה.

 

אבל, מיהר מארק צוקרברג להבהיר, אין לו כל כוונות להרחיב את ההגנות הללו, במיוחד את נושא ההסכמה המודעת ואת זכותם של המשתמשים לבטל את הסכמתם, לשאר משתמשי פייסבוק - לפחות עד שהמדינות שלהם יעבירו חוקים תואמים. צוקרברג, שנמצא כרגע במסע התנצלות, אמר שהוא תומך ברוח הרעיון, אבל אין לו כוונה ליישם אותו על המשתמשים שמחוץ לאירופה.  

 

אתה מחוץ לאירופה? איזה כיף לנו אתה מחוץ לאירופה? איזה כיף לנו צילום: Shutterstock

 

 

צריך לשים לב להצהרה הזו דווקא משום שהיא מגיעה באמצע מסע ההתנצלות: אחרי הכל ולמרות הכל, פייסבוק לא מוכנה לשחרר את אחיזתה במשתמשים אלא אם היא מסתכנת פלילית – במקרה הזה, היא מסתכנת בקנס של עד 4% מההכנסות השנתיות שלה.

   

פייסבוק לא לבדה כאן: גם גוגל הודיעה שהיא תיישם את הכללים החדשים באירופה - אבל לא מחוץ לה. כמו פייסבוק, גם גוגל נשענת על שאיבת מידע מהמשתמש – אם כי בשבע השנים האחרונות היא הרבה, הרבה יותר זהירה במה שהיא מרשה לעצמה.

  

לא בדיוק קורא מחשבות

 

בלב סערת קיימברידג' אנליטיקה עומד אלקסנדר קוגאן, החוקר המפוקפק שבנה את האפליקציה שהתחזתה לחידון והוציא באמצעותה מידע של 50 מיליון משתמשים, אותו מכר אחר כך לקיימברידג' אנליטיקה. קוגאן הראה בשבוע שעבר שהוא עדכן את פייסבוק בדיוק מה הוא מתכוון לעשות אבל היא לא שמה לב, ועכשיו הוא טוען שהכלי שהוא בנה לא היה כזה מין כדור בדולח כמו שחושבים.

 

הטענה של רבים היתה שהמידע שהוצא מפייסבוק איפשר לזהות בדייקנות משתמשים בארה"ב, וכך הקמפיין של טראמפ יכול היה לזהות אותם ולהתאים להם מסרים. קוגאן טוען שהכלי שלו היה מדויק הרבה פחות, ונשען בפועל על מה שעושה נטפליקס: איסוף כמה שיותר מידע על מה שהמשתמש אוהב כדי להתאים לו סרטים.

 

 

מנתחים לייקים, ויודעים מי הקליק מנתחים לייקים, ויודעים מי הקליק איור: ליאב צברי

 

 

נטפליקס משתמשת בכ-50 אינדיקטורים על המשתמש; לפייסבוק יש הרבה יותר. חוקרים הראו כבר ב-2013 שאפשר לדעת את הזיהוי המפלגתי שלך (בארה"ב, על כל פנים) רק בהסתמך על לייקים שעשית. בהסתמך על המידע הזה לבדו, אפשר לדעת - ברמה של 95% דיוק - האם אתה שחור או לבן, 93% האם אתה גבר או אישה, ו-85% האם אתה דמוקרטי או רפובליקני.

 

מה שקוגאן עשה, לדבריו, הוא לשייף את המידע הזה וליצור מעין ארכיטיפים של מצביע רפובליקני: לאסוף את האינדיקטורים שמצביעים על נטיה לשמרנות ולבנות פרופיל של מצביע טראמפ סביר. מכאן הדרך לשליחת מידע ישירות לאנשים האלה, ובהתאם לתחומי העניין הפוליטיים שלהם, היתה קצרה. האם היא גם היתה יעילה? לא ברור. מצד שני, קיימברידג' אנליטיקה עצמה התגאתה בכך שהצליחה למנוע מאנשים מלהגיע לקלפי.

  

קצרצרים

 

1. פייסבוק הפיצה לאחרונה סקר בקרב משתמשים - מספרם לא ידוע - בו שאלה בטון מתחנן האם הם חושבים שהיא טובה לאנושות. לא הייתי משתתף בו, משום שלא שלחו אותו אלי וגם אם כן, התשובות לא כוללות את האפשרות "מועילה כמו פיגוע גרעיני". מה הטעם בסקר הזה, פייסבוק? אם 99% מהמשיבים יענו שהם חושבים שהחברה מזיקה לאנושות, היא תיסגר? מדובר במצג שנועד לגרום לנו לחשוב שיש לנו כמשתמשים השפעה על החברה - כשבפועל, משפיעים עליה רק קנסות רגולטוריים.

 

 

טובה לעולם? לחברה זה לא משנה טובה לעולם? לחברה זה לא משנה צילום מסך: facebook

 

 

2. האם לאזרחים יש זכות להגיב בחשבונות המדיה של נבחרי ציבור? האגודה לזכויות האזרח של מרילנד הכריזה אתמול (ג') על ניצחון בחזית הזו. המושל הרפובליקני שם נקט במדיניות של חסימת משתמשים ששאלו אותו שאלות לא נעימות ואף מחק את השאלות מהחשבונות שלו. ה-ACLU תבעה את המושל, בטענה שכנבחבר ציבור הוא משתמש במדיה חברתית כאמצעי להכרזות רשמיות וכיוון שכך אין לו את הזכות למנוע מן הציבור גישה אליהן. המושל העדיף לסגור את התיק מחוץ לבית משפט, והתחייב לפצות את התובעים ולאפשר לתושבים שנחסמו גישה לחשבונות שלו. תיק דומה הוגש כנגד טראמפ והשימוש שלו בטוויטר.

  

 

 

3. בתי ספר בארה"ב מתחילים להבין שהם מפסידים את הקרב מול סמארטפונים, ובהתאם מתחילים לאפשר שימוש בהם. אם בשנים 2009-2010 91% מבתי הספר אסרו על הכנסת סמארטפונים שמסוגלים להוציא מסרונים, בשנים 2015-2016 השיעור צנח ל-66%. עם זאת, בתי הספר עדיין מגבילים גישה למדיה החברתית באמצעות מחשבי בית הספר: ב-2009-2010, 93% מבתי הספר אסרו על כך וב-2015-2016 השיעור ירד מעט אבל נשאר על 89%. הסיבה לשינוי ביחס לסמארטפונים מגיעה ככל הנראה מההורים, שדורשים שתהיה להם אפשרות לתקשר עם ילדיהם תוך כדי יום הלימודים. דרישה סבירה, בהתחשב בתדירות בה צריך להתקשר לילד ולוודא שלא נפגע בתקרית ירי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x