• תפריט
סייבר

תחקיר כלכליסט

חברת הסייבר המסתורית בשירות משרד הביטחון

בבניין משרדים רגיל, אי שם בישראל, פועלת חברת סייבר שמעסיקה יוצאי יחידות טכנולוגיות רבים שמגיעים אליה מיד לאחר השחרור. השכר גבוה והתנאים טובים, אבל העובדים מעולם לא פגשו את הבעלים. כלכליסט חושף את הספק הפרטי העלום של כוחות הביטחון

יואב סטולר ואור הירשאוגה 07:0529.03.18

זרועותיה השונות של מערכת הביטחון בישראל - צה"ל, השב"כ, והמוסד - עוברות תהליך ממושך של הפרטת פעילויות ביטחוניות, בדגש על פעילויות מוטות מודיעין וסייבר. זו נקודת המוצא של הגילויים שיובאו כאן ועוסקים, רובם ככולם, בהעברת אותה פעילות ביטחונית לחברות וליחידות עסקיות, שמאפשרת, בין היתר, מתווה עקיף לשיפור שכרם של אנשי היחידות הטכנולוגיות והמודיעיניות.

 

 

 

פעילותן של חברות ויחידות אלה מתוארת כאן לראשונה לאחר תחקיר נרחב שנערך בתקופה שבין יולי 2017 למועד פרסום הכתבה. חברות אפופות חשאיות אלה, שעצם קיומן ואופי פעילותן נחשף, גם הוא, לראשונה, הוקמו בשיתוף פעולה עם זרועותיו השונות של משרד הביטחון כמענה לצורך ההולך וגובר בפיתוחים טכנולוגיים, ולצורך להתמודד עם משכורות מאמירות בשוק ההייטק המקומי, בעיקר בתחומי הסייבר. בחלק מהמקרים הוקמו על ידי בוגרים ביחידות צבאיות דוגמת 8200 לענות על צורכי היחידות.

 

פעילות מודיעין האותות של ישראל החלה כבר ב־1948 אז הוקם על ידי אנשי ההגנה צריף בשטחים החקלאיים של בית הספר מקווה ישראל: תחת הצריף נחפרה מנהרה שהובילה לקו הטלפון בין ירושלים למרכזיה הבינלאומית ביפו ־ ציתות לקו זה אפשר לאנשי ההגנה להגיע למידע שנמסר מהשלטונות הבריטיים למצרים; בשיחות אלו נחשפה בין היתר השעה המדויקת שבה יעזבו הכוחות הבריטים את בסיס תל השומר, מידע שאפשר להגנה להשתלט על הבסיס ללא קרב. אותה פעילות נחשבת לאביה הקדמון של יחידת המודיעין 8200. הרבה מים זרמו מאז בנהר. הטכנולוגיה התפתחה בקצב מסחרר, זירות הלוחמה השתנו, ויחד עם זאת הטשטשו גבולות בין צרכים צבאיים לאזרחיים.

 

כל אלה הפכו את בעלי המקצוע בתחומים אלה למבוקשים מאד, עד כדי כך שהשכר שחברות מוכנות לשלם עבור הידע והמיומנות שלהם טיפס עוד ועוד בצורה שלדברי העוסקים בתחום כמעט לא מאפשרת תחרות הוגנת בשוק הפרטי, שלא לדבר על תחרות מצד גופים דוגמת צה"ל, שנתון בקיצוצים, ובמשמעת שכר נוקשה.

 

אחת החברות שהוקמה כדי לתת מענה, בין היתר, לסוגיות הללו, נחשפת כאן לראשונה. היא מחזיקה במשרדים לצד חברות הייטק אחרות, אבל מאחורי חלונות מכוסים בבניין המשרדים שבו היא שוכנת היא מעסיקה כמאתיים עובדים כספק חיצוני של מערכת הביטחון.

 

 

בית הספר לסייבר של צה"ל בית הספר לסייבר של צה"ל צילום: דובר צה"ל

 

 

 

על אף שבנוכחותה האינטרנטית לא שונה החברה מסטארט־אפים אחרים בתחומי הסייבר שפעילים כיום בישראל, מעטה חשאיות כבד אופף אותה. שכנים שעובדים בחברות בקומות סמוכות למשרדיה בבניין המשרדים לא מכירים את שמה, והיא אינה מוכרת גם לרבים מהבקיאים בנעשה בישראל בתעשיית ההייטק. "יש חברות שלא רוצות שתדע עליהן יותר מדי", ציינה הגרפיקאית שעיצבה את אתר החברה במסמך המציג את תהליך העבודה על האתר.

 

ההתחקות אחר פעילותה של החברה כללה ראיונות עם עשרות בכירים במערכת הביטחון, תעשיית הסייבר הישראלית ועם עובדי החברה ומנהליה, בהווה ובעבר. פניות לראיון הועברו ליותר ממאה מעובדי החברה, רובן נותרו ללא מענה.

 

"יש לקוח מאוד מוגדר: מערכת הביטחון"

 

על פי עדויות שונות, בין היתר של בכירים בתעשיית ההייטק ועובדים לשעבר בחברה זו, היא אמונה על פרויקטים בעלי חשיבות למערכת הביטחון. החברה מעסיקה כ־200 עובדים, מרביתם יוצאי יחידות הטכנולוגיה הצה"ליות. לדבריהם של יותר מעשרה עובדים ומנהלים לשעבר בחברה, מקורבים לחברה שהיו מעורבים בפעילותה ובכירים בעולם ההייטק שלהם היכרות עם פעילותה שלא באופן ישיר, החברה עוסקת בפיתוח פרויקטים טכנולוגיים ומספקת הדרכות לגופי ביטחון. עובד לשעבר בחברה ששמו שמור במערכת סיפר בשיחה עם "כלכליסט" שהחברה "עסקה בעיקר בצרכים מבצעיים של המערכת הביטחונית. המוצרים שמספקת החברה הם לא מוצר גנרי, אלא ייחודי מאוד עם דרישות מאוד ספציפיות. יש פה לקוח מאוד מוגדר, והוא מערכת הביטחון".

 

אותו עובד סיפר עוד כי במשך תקופת העסקתו בחברה עסק בפרויקטים של פיתוח מערכות טכנולוגיות שעונות על צורכי מערכת הביטחון ויכולות לשמש אותה. הוא ציין כי לפחות חלק מהפרויקטים שעליהם עבדה החברה נמצאים בחוד החנית של הפיתוח הטכנולוגי. עוד הוא מעיד כי תחילת העבודה בחברה דרשה סיווג ביטחוני.

 

באתר החברה מוצגים תחומי עיסוקה, לעשרות עובדיה חשבונות ברשתות חברתיות ובהם פירוט גבוה על תחומי עיסוקם, אחת הבכירות בחברה מעבירה קורסים באוניברסיטת תל־אביב שקרובים לתחומי עיסוקיה של החברה, ומאיסוף מידע גלוי ברשת ניתן למצוא על החברה מידע רב ערך. לפי אתר החברה וחשבונות חברתיים שבבעלות עובדיה היא עוסקת באבטחת מידע.

 

בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר צילום: צביקה טישלר

 

 

תחקיר "כלכליסט" מעלה תהיות ביחס למבנה הבעלות של החברה, שרשומה כחברה בע"מ פרטית ברשם החברות. על אף שבחברה מועסקים בכירי הייטק רבים, מלוא מניות החברה רשומות על שמו של אדם יחיד, שהוא גם הדירקטור המכהן היחיד בחברה מאז הקמתה. למרות זאת שמו אינו מוזכר באתר החברה. אחד ממנהליה הבכירים ביותר של החברה ושני בכירים המקורבים לחברה טענו כי לא שמעו את שמו מעולם ומעולם לא פגשו בו.

 

בכירים נוספים בעולם ההייטק ובעולם הביטחוני ציינו כי מעולם לא נתקלו במי שאמור להחזיק בבעלות מלאה על חברה שמעסיקה בכירים רבים שהגיעו מעמדות ניהול בכירות בחברות טכנולוגיה רב־לאומיות וישראליות ומקרנות הון סיכון ישראליות.

 

לפי מסמכי ההתאגדות של החברה אין בבעלות מי ממנהליה אחזקות כלשהן בחברה על אף שמרביתם בכירים לשעבר בחברות הייטק ישראליות ובינלאומיות, כולל המנכ"ל לשעבר והמייסד המשותף. סוגיה זו מבדלת את החברה המסתורית ואת העומד מאחוריה מחלקו הארי של שוק ההייטק, במיוחד כשהמנהלים בחברה ליוו אותה מעת הקמתה ומאחורי חלקם רזומה עשיר.

 

בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר צילום: נמרוד גליקמן

 

חתימתו של הבעלים מופיעה במסמכי החברה שמצויים בידי רשם החברות בשלוש גרסאות מובהקות בשונותן: חתימה על תעודת רישום שיעבוד או משכנתא, חתימה על מסמך המבשר על החלפת כתובתה הרשומה של החברה וחתימה על טופס הגשת מסמכים לרישום חברה. על האחרון חתום גם רואה חשבון המעיד שהוא מכיר אישית את הבעלים, אבל לא הגיב לפניות חוזרות מ"כלכליסט". כשכתב "כלכליסט" הגיע לכתובת הבעלים כפי שרשומה במסמכי החברה, הדיירים ובעלי העסקים בבניין לא הכירו אותו או שמעו על קיומו. גם בשילוט על הדלתות ובאינטרקום לא היה לו אזכור וסיור בין הדירות לא הניב כל סימן להימצאו.

 

כתובת משרדה הרשום של החברה בישראל נעה בין משרדיו של עורך הדין החתום על הגשת מסמכי החברה. הבעלים מצוין גם כמי שרכש את הבעלות על הדומיין של אתר החברה, עם כתובת לא תקינה: במקום רחוב מצוינת העיר תל־אביב.

 

בניסיון להתחקות אחר הבעלים הרשום של החברה פנתה מערכת "כלכליסט" לכל בעלי אותו השם החשופים במקורות המידע החופשיים. הגברים והנשים העונים לשם הכחישו קשר עם החברה, לא ידעו דבר על קיומה או שנמצאו כחסרי כל התאמה למקרה. ניסיונות חוזרים ונשנים לשוחח או לקבל מידע אודות הבעלים ממנכ"ל החברה לשעבר ומעורך הדין החתום על מסמכי החברה - נענו תמיד בהתחמקות.

 

 

 

בתגובה לפניית "כלכליסט" ציין המנכ"ל לשעבר כי מדובר ב"חברה פרטית" ש"ממוקדת בתחום הסייבר ומתמחה במחקר ופיתוח טכנולוגי של מוצרים ויישומים מתקדמים המתאימים למגזר הביטחוני ולמגזר הפרטי". הוא הוסיף כי בחברה מועסקים מעל ל־150 עובדים, "חלקם יוצאי מיטב היחידות במגזר הביטחוני ורובם יוצאי חברות במגזר הפרטי". אשת כוח אדם בחברה ציינה בפוסט בפייסבוק כי בחברה הועסקו 180 עובדים וכי בכוונת החברה להגדיל את מספר העובדים למאתיים ויותר.

 

לפי עדותם של שני גורמים - אחד מהם מקורב לחברה וגורם נוסף שמקורב למנהל בכיר בחברה - מבנה הבעלות על החברה הגיע לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה ככל הנראה בשל המתווה שבו פעלה. יש לציין כי באמצעות חברה פרטית ניתן לשלם משכורות גבוהות ביותר שלא בכפוף למגבלות שכר שנקבעו בחוזר מנכ"ל, ונוגעות למשרתי קבע. לו היתה המשימה מבוצעת במסגרת צבאית היו המשכורות נמוכות בהרבה. בנוסף הפעלתה של חברה פרטית משפרת את היכולת למשוך אליה עובדים מנוסים ובעלי כישורים מתאימים, וכן להתקשר עם ספקים טכנולוגיים שלא בכפוף למגבלות שמוטלות על התקשרויות רשמיות עם מערכת הביטחון.

 

העברת פעילות פיתוח טכנולוגי, ניתוח מודיעין ועוד לחברות פרטיות או פרטיות לכאורה תואמת את האסטרטגיה הנוכחית של צה"ל בכל הנוגע לתפיסת בניית הכוח הטכנולוגי - בהינתן הצמיחה המתמדת בצרכים הטכנולוגיים ובקושי לשמר את המשרתים ביחידות טכנולוגיות.

 

לפי נתוני חברת כוח האדם אתוסיה, השכר הממוצע בתחומי הסייבר בישראל עלה בין 2009 ל־2016 ב־37.5%. בהשוואה, השכר הממוצע במשק הישראלי עלה בתקופה זו ב־20.5%. כפי שהראו מחקרים אחרונים בנושא, עיקרה של עלייה זו חלה במגזר הציבורי. ב־2017 המשיך השכר בתחום להאמיר ב־7.5% נוספים וממוצע השכר בתחום הגיע ב־2016 ל־21.65 אלף שקל, בהשוואה לממוצע משקי של 9.8 אלף שקל לפי נתוני הלמ"ס. נתוני השכר של אתוסיה אינם כוללים תוספות שכר דוגמת ביטוח מנהלים, חלוקת אחוזים בחברה, דיבידנדים, קרנות השתלמות וגמל, ובונוסים.

 

 

 

כולם רוצים את בוגרי יחידות המודיעין

 

הדרישה ליכולותיהם של בוגרי קורס אר"ם, קורס הסייבר הבכיר של צה"ל, והיחידה הטכנולוגית של חיל מודיעין, שהם בעלי ההכשרה הנדרשת בתחומים מבוקשים, יכולה לעיתים להיות גבוהה בהרבה מהממוצע בתחום.

 

לדברי בכירים בתעשייה, יוצאי יחידות אלה שהם בעלי מומחיות בתחומי איסוף וניתוח מודיעין יכולים להגיע גם לשכר של 40 ו־50 אלף שקל בחודש, ואף יותר. לדברי מתכנת לשעבר בחברה המדוברת, המשכורת "תואמת את מה שקורה בשוק" ואף עדיפה על השכר שמוצע במקומות עבודה אחרים שמעניקים הטבות דוגמת אופציות - תוספת שמקובלת מאוד בשוק ההייטק, אבל לא קיימת בחברה זו.

 

"צה"ל חי עם האתגר הזה של התחרות עם האזרחות, וכשהמצב בחוץ טוב תמיד קשה לצה"ל להתמודד עם זה", ציין גורם בכיר מאוד שהיה אמון על הסוגיה עד לא מזמן בצמרת צה"ל בשיחה עם "כלכליסט". "ההתפתחות הטכנולוגית וההתבססות על טכנולוגיה בעולם בכלל ובצה"ל בפרט הגבירה את החשיבות בשימור אנשים בעלי יכולות טכנולוגיות איכותיות", הוא ציין.

 

מרבית מנהלי החברה הם יוצאי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל וחלק מעובדי החברה ומנהליה עברו היישר מהשירות ביחידות אלו לשורותיה. אחד מהם, ששימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה במשך כשנה עד יוני 2017, ציין בראיון עם "כלכליסט" כי בין סיום שירותו לתחילת עבודתו בחברה לא עבר "יום אחד", ודבר העסקתו בחברה נסגר עוד לפני שחרורו. טרם שחרורו היה העובד לשעבר, בוגר תוכנית תלפיות הצה"לית, מנהל צוות פיתוח שכלל 40 מהנדסים בחיל המודיעין. "התופעה של אנשים שחוצים את הקווים בין השירות לבין עבודה בחברה, היתה דבר שבשגרה", תיאר העובד לשעבר.

 

לצד עובדי החברה שהגיעו ישירות מהצבא ללא תחנות ביניים, ובמקרים מסוימים ללא כל שהות בין השירות הצבאי לעבודה בחברה, רבים מהעובדים שירתו ביחידות טכנולוגיות אך לאחר מכן המשיכו לקריירה קצרה או ארוכה בחברות הייטק ישראליות וזרות ואחר כך שבו לפעילות בחברה.

 

גורם בכיר מאוד שמילא תפקידי מפתח בצמרת צה"ל סיפר בראיון ל"כלכליסט" כי "ישנן חברות ביטחוניות טובות, גדולות וקטנות, שפעילותן יכלה להתבצע במסגרת צה"ל, אבל תחת זאת הפעילות מועברת למיקור חוץ וכך משלמים על עבודה שבעבר נעשתה בפנים לגורמי חוץ". לדבריו, "בחלק מהמקרים מדובר בחברות שמיקור החוץ עבור צה"ל מהווה את פעילותן המרכזית או את אחת המרכזיות בדגש על בתי תוכנה וסייבר". אותו גורם אמר את הדברים תוך שהוא מתייחס לקושי של צה"ל לשמר כוח אדם איכותי בתחומים המדוברים.

 

שורה של חברות חסויות מקהילת המודיעין

 

לצד החברה המדוברת פועלות כיום עוד שורה של חברות אליהן נוצקה פעילות שהחלה בתוך היחידות הטכנולוגיות, ציין איש הייטק בכיר בראיון עם "כלכליסט". לדבריו, בעידוד משרד הביטחון אנשי יחידות טכנולוגיות שמובילים פרויקטים חשובים מקבלים עידוד להוציא את הפעילות אל מחוץ ליחידה ולהמשיכה כחברה פרטית שממנה ישכור הצבא שירותים. אחת החברות הללו היא חברת הריגול בלאק קיוב, שאותה הקימו יוצאי קהילת המודיעין. עובד לשעבר בחברה אישר בראיון ל"כלכליסט" שמשרד הביטחון שכר בעבר את שירותיה של בלאק קיוב.

 

באופן דומה, צה"ל עודד משרתים אחרים ביחידת אמ"ן מחקר ויחידת המבצעים המיוחדים להקים חברות משל עצמם, העיד בכיר בהייטק הישראלי. במודל פעילות אחר, ציין אותו בכיר, מועברים פרויקטים פנימיים שמבוצעים במסגרת גופי הביטחון לחברות ביטחוניות שלהן הסכמי מסגרת עם המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון (מפא"ת) וגורמים אחרים, ואנשי היחידות הטכנולוגיות שעובדים על הפרויקט מסומנים להמשך עבודה בתוך החברה הפרטית בשכר גבוה באופן ניכר מזה לו הם זוכים במסגרת הצבאית.

 

 

 

אחת החברות שקלטו לתוכן פעילות כזו היא החברה הביטחונית מגלן, ציין אותו מקור.

 

גם הסטארט־אפים על הכוונת של צה"ל

 

מלבד הפעילות באמצעות חברות צד שלישי שמהוות המשך והרחבה לנעשה בגופי הביטחון, הכניסו משרד הביטחון וצה"ל עוד מספר שינויים במבנה פעילותם כדי להתקרב לזירה הגועשת של ההייטק הישראלי וליהנות מפירותיה.

 

המפא"ת החל ב־2010 לבחון את האפשרות לשיתוף פעולה עם סטארט־אפים שלא נמנים על שורת החברות הביטחוניות הוותיקות הפעילות בישראל, תחת התפיסה כי מעגל הטכנולוגיות הרלוונטיות כיום לביטחונה של ישראל, בדגש על סייבר, דורש יכולות חדשות - כך העיד גורם בכיר לשעבר במפא"ת שהיה אמון על הדברים.

 

לאחר בחינה של השינויים המבניים הנחוצים, החל מפא"ת לייצר שורה ארוכה של התקשרויות עם סטארט־אפים ישראלים שקיבלו מימון פרויקטלי. לדברי הבכיר לשעבר, במהלך השנים 2012‑2014 סיפקה מפא"ת מימון ליותר מ־30 פרויקטי פיתוח של טכנולוגיות סייבר בחברות סטארט־אפ ישראליות.

 

"קרתה מהפכה והעולם השתנה והצורך נהיה אחר, נדרש מהלך והמהלך הזה קרה", אמר הבכיר לשעבר. "פעם מערכת הביטחון היתה צריכה טנקים ותותחים. הגיע רגע שהדברים שמערכת הביטחון צריכה בשביל להצליח הם כל מיני חיות אחרות: תוכנה, טכנולוגיות מתקדמות. הגבינה זזה. פתאום אתה צריך הרבה יותר ממשהו שבעבר היית פותר פנימית. העולם משתנה ופתאום הצבא צריך להצטייד ביותר טכנולוגיות, כי העימותים נהיים יותר עימותים טכנולוגיים. אתה מגלה שאין לך מספיק קיבולת ואז נדרש שינוי בשביל להצליח לעבוד עם התעשייה ולמנף יכולות של התעשייה.

 

"בעבר היתה הבחנה מאד גדולה בין משהו צבאי למשהו אזרחי. אף אחד לא קונה הביתה לסלון טנק. האתגרים שהשוק האזרחי והשוק הביטחוני התמודדו איתם היו אחרים לגמרי. פתאום יש לך אתגרים - כמו סייבר - שבהם המרחק בין ביטחוני לאזרחי מצטמצם. מה שצריך כדי להגן על בנק בסייבר ומה שצריך כדי להגן על גוף (בטחוני) לא כזה שונה. צריך לקרב בין שני האזורים האלה", הוסיף אותו בכיר לשעבר. "מפא"ת קנתה מו"פ או כל מיני דברים כאלו שנדרש למערכת הביטחון עבור אתגריה. היא עושה את זה לא מהיום אבל היא עושה את זה בדרך כלל עם התעשייה הביטחונית המסורתית. אנחנו הכנסנו כעקרון מאוד מוביל שהדברים האלו צריכים להיעשות בתחומים האלה גם עם סטארט־אפים וגם עם חברות אזרחיות אחרות".

 

לפני כשנתיים לערך החל מפא"ת לבחון כיצד ניתן להרחיב את שיתופי פעולה אלו, מכיוון שסטארט־אפים רבים נרתעו מהתקשרות עם משרד הביטחון, בשל מגבלות הקניין הרוחני שזו הטילה עליהם ובשל מגבלות הייצוא הביטחוניות שנלוו להתקשרות זו. דיונים על שינוי אופן ההתקשרות עם סטארט־אפים באופן שלא יטיל עליהם מגבלות שכאלו, תוך שינוי התווית חלוקת הקניין הרוחני, הגיעה לפתחו של המטכ"ל.

 

ביוני 2017 הכריז המוסד רשמית על השקת קרן השקעות הון סיכון בחברות טכנולוגיה ישראליות בשם Libertad. הקרן השלימה סבב גיוס ראשון בחברות, לפי הודעה שפרסם משרד ראש הממשלה במרץ. "בישראל טכנולוגיות פורצות דרך שירחיבו את מעטפת היכולות של המוסד ויציבו אותו במקום טוב יותר לקראות התמודדות עם אתגרי העתיד. שיתוף הפעולה עם החברות האזרחיות הוא מצוין ונמשיך לחזק אותו", ציין ראש המוסד יוסי כהן במסגרת ההודעה.

 

איך משווים תנאים לסקטור הפרטי?

 

בנוסף למאמציו להרחיב את שיתופי הפעולה עם תעשיית ההייטק הישראלית ולהיעזר בכוחה, צה"ל מנסה בשנים האחרונות במאמץ רב להפוך את שירות הקבע ביחידות הטכנולוגיות לאטרקטיבי יותר למשרתים ביחידיות אלו.

 

אחד הגורמים להתחזקות בעיית שימור כוח האדם בצה"ל, ציין בכיר בתעשיית ההייטק הישראלית, הוא ריבוי פרויקטי הפיתוח. בעוד שבעבר מי ששירתו ביחידות הטכנולוגיות היו חוזרים לתקופות מילואים ומבצעים פעולות תחזוקה בעיקר, הערך שמייצרים אנשי מילואים בפרויקט פיתוח נמוך ונדרשת המשכיות בצוות הפיתוח.

 

ההתמודדות עם הנושא הביאה לכך ששר הביטחון נעזר בשנים האחרונות בשירותיה של חברת סקרי שכר פרטית לצורך ייעוץ לשימור מפתחים טכנולוגיים בגופי הביטחון. גורם המקורב לפרטים סיפר כי אותה התקשרות התבססה בעשור האחרון לאור התפתחות שוק ההייטק והפכה לחלק מתוכנית העבודה של צה"ל בפרט ומשרד הביטחון בכלל. גורמים בכירים בצה"ל העידו כי תמונת המצב ביחידות המודיעין והדרישה בשטח, לצד התחרות שבחוץ חייבו את הצבא להתאים ואף לסטות מהרגליו.

 

מפקדים שהיו בכירי המערכת, גם מהצד המקצועי, כדוגמתו של ראש מחלקת הסייבר בצה"ל לשעבר אלוף משנה במיל' זוהר רוזנברג והן בצד כוח האדם מספרים כי הדאגה שהביאה עמה התחרות שהציבו חברות ההייטק הביאה את הנושא מספר פעמים לפתחו של פורום מטכ"ל ולעיתים לישיבות משותפות עם שרי הביטחון.

 

רוזנברג וקצינים בכירים נוספים ששוחחו עם "כלכליסט" שלא לייחוס ציינו כי במסגרת ניסיונות שימור המשרתים ביחידות הטכנולוגיה של חיל המודיעין, הציגו בצה"ל סל הטבות. אותה מעטפת כוללת בין היתר מימון לימודי תואר ראשון ושני תוך קבלת משכורת חודשית ושמירה על ההטבות הקבועות כמו החזקת רכב והוצאות על גני ילדים. בנוסף, גורמים בכירים שעמדו בראש מאמצי שימור כוח האדם סיפרו ל"כלכליסט" על שליחת משרתים ללימודים אקדמיים במוסדות המובילים בחו"ל, בהם MIT.

 

לימודים בחו"ל, כולל המלצה חמה מצה"ל

 

עם זאת, כפי שמובא כאן לראשונה - צה"ל לא רק נתן את האישור ליציאה לחו"ל עבור לימודים אלא דאג להפעיל את קשריו באותם מוסדות וקהילות אקדמיות על מנת לעזור לבכירים הטכנולוגיים להתקבל, כולל מכתבי המלצה מטעמו וסייע במימון שכר הלימוד והמחייה. לאנשי מפתח ביחידות הטכנולוגיות הועברו גם מענקים של מעל ל־100 אלף שקל, ולחלקם הוצעו חופשות ללא תשלום לצורך מעבר לעבודה זמנית בשוק הפרטי, ציינו קצינים אלו.

 

אל"מ במיל' רוזנברג אף העיד בשיחה עם "כלכליסט" כי ביחידות המובחרות של פעילות הסייבר של צה"ל נבנו תוכניות השירות, לוחות הזמנים וכלל מערכי היחידה כך שהמשרתים בה יסיימו את שירות החובה שלהם עם תואר ראשון בחסות הצבא.

 

לצד התאמת זמני העבודה ופעילות היחידה סיפר רוזנברג כי צה"ל אף פעל מול המועצה להשכלה גבוהה כך שזו תקבל את הקורסים הצבאיים של המשרתים כשווי ערך לנקודות אקדמיות ובכך תתקצר תקופת הלימוד עד להשגת התואר.

 

אל אותו סל הטבות מצטרפת תוכנית הקפסולות, שפרטיה נחשפו ב"כלכליסט" בתחילת החודש. על פי התוכנית שאושרה על ידי הצבא ונמצאת בשלבי בחינה וגימור משפטיים, משרתים ביחידות טכנולוגיות של חיל המודיעין יוכלו לצאת לתקופה של בין שנה לשנתיים לעבודה בחברות אזרחיות שיתקשרו עם צה"ל בחוזים. במהלך עבודתם של משתתפי התוכנית בחברות הפרטיות, הם יקבלו את אותו שכר שקיבלו במסגרת שירותם בצה"ל. החברות החיצוניות לא יעסיקו אותן ישירות, אלא יעבירו את הכסף תמורת העסקתם, דרך משרד האוצר, לידי היועץ הכספי לרמטכ"ל. את המשכורת למשתתפים ימשיך להעביר הצבא. אנשי הקבע ימשיכו ליהנות גם מתנאי תעסוקה אחרים, כמו הטבות ותשלומים עבור עניינים משפחתיים והסדרי רכב.

 

"המערכת הפנימה שהזמנים שבהם בן אדם סיים שירות חובה וחתם עכשיו את הקבע אוטומטית עברו מן העולם מזמן. כמו מקום עבודה אזרחי שצריך לשמר את כוח העבודה שלו כל הזמן - בטח בהייטק ובטח בישראל ־ גם הצבא צריך לעסוק בזה כל הזמן והוא עושה את זה", ציין רוזנברג. הבעת דאגה דומה נשמעת גם היום מבכירי יחידת 8200 בשיחה עם "כלכליסט". אלוף משנה ר', סגנית מפקד 8200 מספרת: "אנחנו מבינים שיש ביקוש אדיר בתעשייה ואנחנו מסתכלים גם על נתוני השכר, מגרדים בראש ומנסים להבין איך אנחנו נותנים קרב לדבר הזה". בנוסף אליה מסביר אלוף־משנה ג', מפקד המרכז הטכנולוגי: "בחלק מהתחומים ישנם מומחים בודדים, וזו קבוצה שאנחנו גם רוצים להגדיל. זה קשה, הם מבינים מה הם שווים בחוץ ואילו משכורות יציעו להם".

 

דיונים אלו שעלו שוב ושוב בצמרת מערכת הביטחון, בבסיס מודיעין בסמוך לקריה ובמפקדת 8200 שבגלילות הביאו את צה"ל בשנים האחרונות לאותם צעדים דרמטיים שבהשוואה לנהוג בו נחשבים גם היום למרחיקי לכת, כפי שהגדיר זאת בכיר שנכח ברגעי קבלת ההחלטות. גורם שנמנה עם הצמרת הצבאית במהלך הדיונים, והיה מעורב בהתווית המהלכים והוצאתם לפועל העיד בראיון שבמקרה הזה "צה"ל הלך הכי רחוק שרק אפשר".

 

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "שירות הביטחון הכללי עושה שימוש נרחב ביכולות טכנולוגיות מתקדמות ובכלל זה ביכולות סייבר של תעשיית ההייטק הישראלית ובכך מעצים את יכולותיו ומזין את התעשייה באתגרים טכנולוגים מהמדרגה הראשונה. השירות אינו נוהג לפרט את החברות מולן הוא פועל, אך יודגש כי תהליכי הרכש מול החברות מנוהלים לפי הכללים הנהוגים בתהליכי הרכש הממשלתיים".

 

ממערכת הביטחון נמסר כי "בשנים האחרונות התעצם העיסוק של מערכת הביטחון במימד הסייבר לתכליות שונות. בדומה לתחומים אחרים, ניתן לסמן שני מאמצים עיקריים במסגרת תוכנית ההתעצמות של צה"ל בתחום:

1 התקשרות מול חברות סייבר שונות בתעשייה הישראלית. יודגש, כי כלל ההתקשרויות נבחנות ומתנהלות בהתאם לכללי מנהל תקין.

 

2 מאמץ שימור כ"א איכותי הכולל, בין היתר, תוכניות שירות מגוונות ומענקים כספיים. צה"ל עושה מאמצים רבים לטפח את אנשיו ולשמר את ההון האנושי, המהווה את המשאב המשמעותי ביותר בארגון.

 

שילוב שני המאמצים מאפשר מחקר ופיתוח רלוונטים אל מול האיומים עימם מתמודד צה"ל במימד הסייבר."

 

במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לכתבה.

 

מהחברה לא נמסרה תגובה.

 

במגלן סירבו להגיב לכתבה.

 

בבלק קיוב סירבו להגיב לכתבה.

 

מנהל בכיר לשעבר בחברה סירב להגיב לכתבה.

 

מעורך הדין של החברה לא נמסרה תגובה.

 

רואה החשבון שחתום על מסמכי ההקמה של החברה לא מסר תגובה לכתבה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x