$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק תחת אש: כיצד תתחמק משערוריית הבחירות החדשה?

הרשת החברתית מנסה להתנער מאחריותה לשערוריה קולוסאלית במרכזה גניבת מידע אישי להטיית הבחירות בארה"ב, מי לא רוצה שאמזון תבנה מטה חדש בשכונה שלו וכורי הביטקוין סופגים מכה כואבת במיוחד

יוסי גורביץ 15:1018.03.18

זה לא אני, זה השני

 

פייסבוק ביצעה בסוף השבוע תרגיל יח"צ קלאסי: שעות ספורות לפני שנחשפה שערוריה קולוסאלית - במרכזה חברה בשם קיימברידג' אנליטיקס, שגנבה מידע של 50 מיליון משתמשי פייסבוק כדי להטות את תוצאות הבחירות בארה"ב - הודיעה הנהלת הרשת החברתית שתנתק עמה את הקשר. מישהו בפייסבוק חשב שזה יעביר את הסערה מעליה. ובכן, מישהו טעה.  

 

 

 

קיימברידג' אנליטיקס מופעלת על ידי בעלי הון אפלוליים, המילארדרים לבית מרסר. היא נוהלה בשעתו על ידי סטיב באנון, יד ימינו של טראמפ (שפוטר, כמו רוב הגפיים המטאפוריות של הנשיא). בשנים 2014 ו-2015 קיימברידג' אנליטיקס ביצעה תרגיל: היא שכנעה חוקר באוניברסיטת קיימברידג' לבנות אפליקציית פייסבוק שמתחזה לסוג של חידון. מה שהאפליקציה עשתה בפועל היה לאסוף מידע על 50 מיליון משתמשים בארה"ב.

 

את המידע הזה היא זיקקה למודל שיאפשר לה לזהות דפוסי הצבעה, והיא שלחה לאנשים המתאימים לה מודעות שקידמו הצבעה בעד הברקזיט בבריטניה ובעד דונלד טראמפ בארה"ב.

 

אחד מעובדי החברה, כריסטופר וויילי, סבל מיסורי מצפון מוצדקים ובשבועות האחרונים הוא סיפר את סיפור הפרשה לעיתונים ברחבי העולם (פייסבוק, בתפארתה, החליטה לחסום לו את החשבון. מעניין למה). לרשת החברתית היתה ידיעה מוקדמת על הפרסום של הידיעה, משום שהיא התבקשה למסור תגובה. כאן הגיע הניסיון שלה לשבש את הפרסום על ידי ההכרזה על הפסקת הקשרים עם קיימברידג' אנליטיקס. למה פייסבוק עדיין הסתבכה?  

 

מארק צוקרברג במשרדו. ידע או לא ידע? מארק צוקרברג במשרדו. ידע או לא ידע? צילום: CONTENTVERSE

 

  

קודם כל, הנהלת הרשת החברתית ידעה על התרגיל של קיימברידג' אנליטיקס כבר ב-2015. היא נזפה בחברה על ניצול לרעה של השירות שלה – אבל לא טרחה לעדכן את המשתמשים שהפרטים שלהם נשאבו לשימושו של גורם סורר. כמו כן, פייסבוק לא טרחה לנתק את היחסים שלה עם קיימברידג' כבר אז אלא רק לאחר שהמידע עמד להיחשף. היו שטענו שהמידע נגנב, אך לא בוצעה פה גניבה - רק העברת מידע בניגוד לנהלים של פייסבוק, שלא אכפה אותם.

 

אבל ההסתבכות לא נגמרת בכך: לא מן הנמנע שפייסבוק העידה עדות שקר; החברה אמרה שוב ושוב לוועדות של הקונגרס האמריקאי והפרלמנט הבריטי שמידע המשתמשים שלה לא שימש לצורכי הסתה ודיסאינפורמציה לפני הברקזיט ובחירות 2016. ועכשיו אופס! כבר ב-2015 היה גורם ששילם לה כדי לבצע שינויים בדעת הקהל. החברה כנראה ידעה זאת, אך לא הסגירה את העובדה המצערת. בארה"ב כבר נשמעו קריאות לחקירה חדשה, שתקבע האם יש כאן רשלנות, פשע או סתם קונגלומרט תמים שמתפרנס מהעברת מידע אישי.

אני מהמר שפייסבוק תואשם בעלמת עין; היא ידעה שקיימברידג' אנליטיקס עומדת לעשות משהו לא הכי אתי במידע שקיבלה - אבל לא היה לה כוח לכאב הראש הזה והכסף היה טוב. לפי הערכות, לקיימברידג' אנליטיקס יש גם קשר לרוסיה הפוטיניסטית, כך שקשה לדמיין מצב בו הציבור האמריקאי יניח לה במקרה הזה.

 

קחו את העסקים שלכם למקום אחר

 

בחודשים האחרונים עסוקה אמזון בתרגיל מתוחכם: היא הודיעה למאות ערים בארה"ב שהיא שוקלת לבנות מטה חדש, ומי מהן שרוצה בו מתבקשת לתת לה את ההצעה הטובה ביותר. מאות ראשי ערים עמדו על הראש והתהפכו על הגב כדי להציע לענקית הטכנולוגיה טונות של הטבות מס. וזאת במקום לעשות את הדבר המתבקש: להגיד "וואלה, אתם רוצים לעבור לכאן. מה יצא לנו מזה?". 

 

המהלך היה כל כך בוטה וההתרפסות של הרשויות כה גדולה, עד שנוצרה קואליציה לא שגרתית, מימין ומשמאל, שמטרתה למנוע מאמזון להתבסס בכל אחת מהערים הללו. המתנגדים עורכים הפגנות, מחתימים על עצומות, ובאופן כללי גורמים לאמזון כאב ראש.

 

ג'ף בזוס, מנכ"ל החברה ג'ף בזוס, מנכ"ל החברה צילום: איי אף פי

 

 

באטלנטה, פעילים ליברלים השוו את ההתנהלות של אמזון למשחקי הרעב - וחברה אליהם גם קבוצת פעילים שמרנית. עצומה שדרשה מהערים שהגיעו לרשימה הסופית של אמזון להתאגד ולמנוע מאמזון לנצל אותן על ידי הצבת תנאי בסיס לפעילות של אמזון בהן זכתה ל-15,000 חתימות. המטרה היא לאלץ את אמזון לבחור את המטה שלה על פי צורכי המיקום שלה, ולא על פי העיר שתתן לה יותר הטבות מס - פשוט כי לא יהיו כאלה.

 

בכמה ערים כבר יש תושבים שמתכוונים להתנגד לכניסתה של אמזון גם בלי קשר לשאלה האם העיר תסבסד את החברה. הם מציינים, בצדק, שכניסתה של אמזון - כמו כניסתן של חברות הייטק אחרות - מובילה לג'נטריפיקציה, מדבור עירוני: הפיכתו של מרכז העיר לשממה שבה רק עשירים מאוד יכולים לחיות. אחרים מציינים שאמזון תציע למקומיים רק תפקידי תחזוקה, בעוד שהתפקידים המתגמלים באמת ילכו לעובדים שיגיעו מחוץ לעיר - בדרך כלל גברים לבנים. אמזון עשויה לגלות שהיא קוצרת סופה.

 

מצטערים, הגישה שלך מוגבלת

 

ממשלת סין ממשיכה להרחיב את מדיניות "האח הגדול" שלה. למדיניות הזו יש צדדים בולטים לעין, כמו שוטרים עם משקפי AR שהקיפו את הפרלמנט הסיני לפני שבוע כדי לזהות אלמנטים בלתי רצויים בקהל, אבל גם צדדים שקופים פחות. סין מפתחת בשנים האחרונות שיטת "אשראי חברתי", שבה מעקב בלתי פוסק אחרי האזרח מתורגם להתייחסות הממשלה אליו. באחד במאי השיטה תיושם בצורה מוחשית: אזרחים שהממשלה לא אוהבת לא יוכלו לנסוע ברכבות ולטוס במטוסים.

 

רכבת מהירה בסין רכבת מהירה בסין צילום: Xinhua

 

 

לא מסובך להיכנס לרשימה השחורה של המפלגה. חלק מההגבלות חצי הגיוניות: מי שעישן ברכבת בניגוד לנהלים או השתמש בכרטיס שפג תוקפו, לא יוכל להשתמש ברכבת יותר. מי שעשה מהומות במהלך טיסה, לא יוכל לטוס יותר. אבל ההגבלות יחולו גם על אזרחים שלא שילמו ביטוח לאומי, או התחמקו מתשלום קנסות; וכמובן, ההגבלה תחול גם על מי שהפיץ "מידע שקרי", כלומר הפיץ מידע בניגוד לעמדה הרשמית של המפלגה.

 

הדירוג החברתי שסין בונה חוזר במידה מסוימת לימים האיומים של המהפכה התרבותית: הוא נשען על ההכרזה של הנשיא שי על מדיניות "מי שהיה לא ראוי לאמון פעם אחת, יוגבל לצמיתות". 

 

קצרצרים

 

1. רשות החשמל של מדינת ניו יורק התירה בסוף השבוע לעיריות וחברות חשמל מקומיות להפסיק למכור חשמל לכורי ביטקוין, והעיר פאלטסבורג הפכה לעיר הראשונה בארה"ב שאוסרת על כריית ביטקוין בתחומי העיר. ההגבלה היא ל-18 חודשים בלבד, אבל סביר שהיא תוארך. בעיר לא מרוצים מכך שכמה יזמים זריזים משתמשים בחשמל הזול שלה, שמיוצר בסכר סמוך, כדי לכרות מטבעות קריפטו. מציינים בעירייה שהכריה הזו לא תורמת לעיר דבר (הכורים לא מעסיקים עובדים) ומעלה את מחיר החשמל של שאר האוכלוסיה. בהתחשב בכך שכבר עכשיו כריית ביטקוין מתנדנדת על גבול הבלתי רווחיות, סביר להניח שאיסור של 18 חודשים יכול לחסל את התופעה בפני עצמו.

 

ביטקוין? לך לעיר אחרת ביטקוין? לך לעיר אחרת צילום: רויטרס

 

 

2. זה לא השבוע של פייסבוק: שעות ספורות לפני שהתפוצצה פרשת קיימברדיג' אנליטיקס, החברה נאלצה להתנצל על כך שהיא הציגה פורנו ילדים. מסתבר שתקלה כלשהי ביום ה' גרמה להשלמת החיפוש של פייסבוק להציג - אם המשתמש חיפש "וידאו של" - סרטונים מיניים שמערבים ילדים. פייסבוק ניסתה להכחיש את הבעיה במשך כמה שעות, זה לא כל כך הצליח, צילומי מסך עלו לטוויטר, ובסופו של דבר פייסבוק הודתה שיש כאן בעיה. כמובן, היא טענה שזו לא הבעיה שלה: תוצאות החיפוש, לטענתה, מבטאות את מה שמשתמשים מחפשים בה ולא את התוכן שאשכרה נמצא על השרתים שלה. גורמים חשדנים נזכרו שרק לפני שבוע, פייסבוק פרסמה סקר ששאל אנשים האם יש להתיר לפדופילים לשדל קטינים לשלוח להם תוכן מיני. גם אז פייסבוק טענה שמדובר בטעות ושאין לה שום כוונה להתיר תוכן פדופילי. יש כאן יותר מדי טעויות, פייסבוק. יותר מדי טעויות. 

 

3. לפני שנים נחשפה העובדה שאפל מפעילה משטרה חשאית פנימית, שזכתה לכינוי "הגסטאפו" בידי עובדיה עצמם. מטרתה היתה לזהות דליפות מידע מהחברה, במיוחד בתקופה החשאית שלה, ולפטר את העובדים הרלוונטיים. כעת מסתבר שאפל לא לבד בתחום, ושהתרבות של הקמת צוותים שמטרתם לעקוב אחרי עובדים ולזהות דליפות מתפשטת לשאר עמק הסיליקון. החברות אוהבות את התדמית שלהן מצוחצחת, כזו של מקום שבו כולם מגיעים אליו עם חיוך ומאושרים עד הגג. עובדים שמדווחים שזה לא המצב, מוצאים את עצמם לעתים תחת חקירה. בפייסבוק נחשף מדליף בשנת 2015; צוקרברג הכריז את שמו באסיפת עובדים כללית, והקהל פצח בתשואות. בגוגל משתמשים בשיטות עדינות יותר, כמו השלטת תחושת בושה על כל פעולה שעשויה לפגוע בחברה. עובדים לשעבר טוענים כעת שהסגירות הזו הובילה לדחק, שמתפרץ עכשיו ועובדים מוציאים החוצה הרבה מידע שלילי על מה שמתרחש בחברה. 

 

 

 

4. אובר ממשיכה להיות אובר: תשע נשים שהותקפו מינית על ידי נהגי אובר מגלות שהן לא יכולות לתבוע את החברה, שמתעקשת על כך שיש בחוזה שלה סעיף שמאפשר לה להביא את הנושא לבוררות. היתרון לאובר הוא שבוררות מתנהלת בדלתיים סגורות ושהשם של החברה לא נפגע. הנשים, מצידן, חשות שמדובר בניסיון להשתיק אותן ולמנוע מאובר מבוכה. ספק אם הסעיף של בוררות חובה הוא חוקי (אובר הפסידה בהליך משפטי בנושא בעבר), אבל כעת כל מי שמנסה לתבוע את אובר צריכה לעבור קודם כל דרך בית משפט שיקבע שהסעיף הזה לא חוקי. ההליך הזה מקובל יחסית בעמק הסיליקון; מיקרוסופט היתה החברה הראשונה שהודיעה בשנה שעברה שהיא מפסיקה את נוהל בוררות החובה, משום שהוא משמש להשתקת נשים ובכך מסייע להנצחת התקיפות המיניות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x