שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

אמנות הפייק ניוז: כך סובב פוטין את פייסבוק על אצבע אחת

הרשת החברתית הפכה לכלי שרת בידי ממשלת רוסיה במאמץ מינימלי ואין ערובה שזה לא יקרה שוב, בית המשפט זרק מכל המדרגות את המהנדס מגוגל שטען שהחברה מפלה גברים לבנים ולמה קרסה אוניברסיטת הסינגולריות של ריי קורצווייל

יוסי גורביץ 14:2218.02.18
אידיוטים שימושיים, הדור הבא

 

לקראת סוף מלחמת האזרחים הרוסית, אמר ולדימיר איליץ' לנין שעל המדינה הסובייטית להמשיך ולחתור למיטוט כל הסדר העולמי, אך עם זאת להכחיש את העניין. לשם כך, אמר לנין, תצטרך המדינה הסובייטית להשתמש ב"אידיוטים שימושיים" שניתן יהיה למצוא בכל מדינה בורגנית. תפיסת ה"אידיוטים השימושיים" ככלי לערעור סדר פנימי הפכה לתזה מרכזית של הצ'קה, המשטרה החשאית הסובייטית, שלאחר שורת גלגולים ארוכה הפכה ל-KGB. ובאותה סוכנות היה פעם קצין צעיר בשם ולדימיר ולדירמירוביץ' פוטין, שלמד אותה היטב. הוא הפעיל אותה נגד התקשורת המערבית כשהיה קצין בתפקיד, ועדיין משתמש בה. בסוף השבוע למדנו שהאידיוט השימושי המוביל שלו היא לא אחרת מאשר פייסבוק.

 

התובע המיוחד מולר, שחוקר את הקשרים בין קמפיין טראמפ ובין מסע הדיסאינפורמציה הרוסי בבחירות 2016, הגיש בסוף השבוע 13 כתבי אישום כנגד אזרחים רוסים, רובם ככולם עובדיו של מכון הטרולים הידוע לשמצה בסנט פטרסבורג, ה-Internet Research Center. כתבי האישום - שהם בעיקרם הצהרה רטורית, שכן אף אחד מהנאשמים לא צפוי להגיע בקרוב לשטח ארה"ב - מרשימים בעומקם ובפירוט הפורנזי שלהם. אפשר להתרשם מהם שהיה מעקב צמוד ובזמן אמת אחרי ההתקפות הרוסיות (ובחוגי מודיעין רווחת השמועה שהמידע הזה הושג דווקא ע"י שירותי המודיעין ההולנדיים).

 

מסובב את פייסבוק. פוטין מסובב את פייסבוק. פוטין צילום: רויטרס

 

 

אם נניח בצד את משחקי המרגלים לרגע, פייסבוק תקועה עמוק בבוץ. מכתבי האישום עולה שהיא היתה הכלי העיקרי של ההתקפה הרוסית. אף שהיא לא נאשמת בעצמה, השימוש בה על ידי הסוכנים הרוסיים הוזכר 41 פעמים בכתבי האישום, לעומת טוויטר (תשע פעמים) ויוטיוב (פעם אחת).

 

כשלנין דיבר על "אידיוטים שימושיים" שצריך להפעיל, הוא לא העלה בדעתו שאי פעם יהיה כלי שיאפשר לו לפלח את כל אזרחי מדינת היעד ולברור ביניהם את אלה שנדרשים לו. זה בדיוק מה שפייסבוק עושה. היא אפשרה ל-FSB, ה-SVR וה-GRU (מודיעין הפנים יורש הדירקטוריון השני של ה-KGB, מודיעין החוץ יורש הדירקטוריון הראשון, והמודיעין הצבאי, שלא טרח לשנות שם) לזהות את האנשים שיהיו חשופים לסוג המדויק של מידע ולחץ. היא נתנה למודיעין הרוסי – שכל הסניפים הללו שלו מוזכרים בכתבי האישום - את הכפתורים; הרוסים לחצו עליהם. ספק גדול אם הם יכלו לעשות את זה בלי הפילוח שפייסבוק עבדה עליו שנים ומוכרת בשמחה לכל דורש.

 

בפייסבוק נכנסו לפאניקה ובצדק; בכיר בחברה מיהר לטעון שרוב הכסף הרוסי על מודעות הוצא בכלל על מודעות אחרי הבחירות. זה רק אומר שאחרי שהרוסים הצליחו, על פי הדיווחים להפתעתם הגדולה - הם השקיעו יותר כסף בתמיכה בהשקעה שלהם בבית הלבן. אחרים מיהרו להזכיר לו שעיקר הפעילות הרוסית בפייסבוק לא היתה מודעות, אלא פתיחת עמודים שמקדמים קיטוב – עד כדי מקרה אחד שבו המפעילים הרוסים שלחו קבוצה מוסלמית וקבוצה אנטי-מוסלמית בזמן אחד למקום אחד, כדי ליצור התנגשות. המשטרה מנעה התלקחות של ממש, אבל וואו. כמובן, טראמפ עצמו מיהר לקפוץ על דבריו של בכיר פייסבוק כדי לומר שלא יהיה כלום כי לא היה כלום.

 

 

לא היה כלום? ימים יגידו. טראמפ לא היה כלום? ימים יגידו. טראמפ צילום: איי אף פי

 

 

פייסבוק יודעת שהיא בבעיה, כי הבחירות של 2018 מתקרבות, מזכיר המדינה טילרסון כבר הודיע שרוסיה מתכוונת לחזור על ההתקפה - כי למה לא, מה, זה עלה לה משהו? - ושפעם שניה כזו כבר לא תעבור מבחינתה בשלום. מסע השכנוע שלה לא עבד כל כך טוב: הבלוגר המשפיע מת'יו אינגלסיאס כתב בלעג שבכירי החברה טוענים שהתפיסה שהחברה שלהם היתה כלי יעיל לבחירת טראמפ, ושהם טוענים שהיא בכלל דומה יותר לממיס כללי שמחסל חברות אנושיות שלמות. אינגלסיאס הוסיף שהוא "חש בטוח יותר".

  

על כן, מנסה פייסבוק לחסום את הפרצה שאפשר לחסום בקלות: היא תדרוש ממפרסמים בבחירות הקרובות לשלוח להם בדואר אישור לזהותם. המשמעות היא הקשחה משמעותית של היכולת לפרסם פרסומות פוליטיות (על כל פנים, בבחירות האלה בארה"ב) דרך הרשת החברתית. פייסבוק מוכנה לוותר על הכסף הזה; הרוסים הכניסו לה כמה עשרות אלפים, אבל הוצאות שיקום התדמית שלה כנראה עלו עשרות מיליונים – וההצלחה שלהם היתה חלקית.

  

הבעיה היא שפרסומות פוליטיות לא היו הסיפור פה. עיקר הכסף שהרוסים שפכו היה על קידום עמודי הפייסבוק שלהם, עמודים שהתחזו לעמודים פוליטיים לגיטימיים כדי לקדם שנאה. והרוסים השקיעו בטרולים שלהם: אלו היו זהויות של ממש, שנבנו בעדינות ובזהירות במשך שנים. בנו כאן לגנדה של סוכנים חשאיים, אנשים עם היסטוריה וקיום שעומדים בבחינה ראשונית. לא שום דבר שלא יקרוס כשחוקר אמיתי יגיע אליו, אבל כפי שכל סוכן חשאי יודע, אם יש חוקר אמיתי על הזנב שלך, הגיע הזמן לנתק מגע.

 

לפייסבוק אין כלים להתמודד עם התופעה הזו. היא גילתה לחרדתה שוולדימיר פוטין הפך אותה לנשק, שהפך אותה ל"אידיוט שימושי" שעכשיו הוא הקול החזק ביותר בכיכר; והיא לא יודעת איך לטפל בזה. והקרחון של נובמבר 2018 כבר באופק. פייסבוק היא ספינה גדולה מדי מכדי שתוכל לשנות מסלול במהירות, אפילו אם לא היתה בחצי הכחשה על כך שיש קרחון באופק.

 

יאללה לך הביתה דיימור

 

המהנדס הכי מפורסם של גוגל, ג'יימס דיימור, התפרסם לא בשל יכולותיו הטכנולוגיות אלא בשל המזכר שכתב שבו טען שאין מקום לנשים בעולם ההייטק.

 

גוגל פיטרה אותו ודיימור מנהל כנגדה כעת תביעה בשל "אפליית גברים לבנים שמרנים". לפני כן, הגיש נגדה תלונה במה שהוא בפועל בית המשפט הגבוה ליחסי עבודה של ארה"ב, ה-National Labor Relations Board.

 

 

ג'יימס דיימור ג'יימס דיימור צילום: ביזנס אינסיידר

 

 

בית המשפט זרק את דיימור מכל המדרגות, והתעקש לדון בתביעה למרות שדיימור ניסה למשוך אותה. הוא קבע שהאמירות של דיימור לא היו רק אפליה, אלא בגדר הטרדה מינית; את האמירות של דיימור על כך שיש לו הוכחות "מדעיות" לדבריו נפנף בית המשפט כשהוא מציין שיש אלף כמוהו, ושכל מעסיק מפלה מגיע אליו עם הטיעונים האלה. הוא גם אימץ לחלוטין את עמדתה של גוגל שיש הבדל בין דעה פוליטית ובין סטריאוטיפים מיניים. נעדכן כשתהיה התקדמות בתביעה העיקרית.

  

הקריסה השקטה של "אוניברסיטת הסינגולריות"

 

הסינגולריות היא תפיסה שזכתה לכינוי Rapture of the Geeks: התפיסה שברגע אחד בהיסטוריה, תבונה מלאכותית תגיע להכרה, וההווה יתמזג עם העתיד. הפיתוח המדעי יהיה כל מהיר, כהרף עין, עד שתוך זמן קצר כל התודעה שלנו תועלה לענן גדול וכל הקיום הפיזי יוכל להתבטל. אחד המקדמים של התיאוריה המשונה הזו הוא העתידן רוי קורצווייל, שלפני כמה שנים נהג להסתובב עם מצלמה שמתעדת כל מה שהוא עושה כדי שכל החוויות שלו יוכלו בעתיד לעלות לענן, כך שדבר לא יאבד.

 

ואז קורצווייל הגיע למסקנה שאם הסינגולריות עדיין לא כאן, אפשר לפחות לעשות ממנה כמה זלוטס.

 

 

סינגולריות? נדבר על זה. קורצווייל סינגולריות? נדבר על זה. קורצווייל

 

 

בסיוע של לארי פייג', שבוודאי לא ירצה שיזכירו לו את האפיזודה הזו, קורצווייל פתח את "אוניברסיטת הסינגולריות", שהמוטו שלה היה "צאו מהקולג', בואו אלינו, וקורצווייל ילמד אתכם איך לחשוב בגדול, עם בכירי עמק הסיליקון בתור מנחים". נאס"א תרמה קמפוס, ולקורצווייל היו 1,200 מתמודדים על 40 המקומות בכיתה הראשונה.

 

זה לא כל כך הלך, בלשון המעטה. חלק מהמרצים, מסתבר, היו מאוהבים פחות ברעיון של התמזגות עם הענן מאשר ברעיון של התמזגות עם סטודנטיות; בכיר גנב 15,000 דולר מכספי המוסד; מרצה לשעבר התלוננה על אפליה על רקע מגדרי ונכות; בקיצור, כל הכשלים של מוסד אקדמי, רק הרבה יותר מהר. בינתיים, אוניברסיטת הסינגולריטי הפכה לעוד משכן של לימודי ניהול, והסטודנטים לא מרוצים – ומבחינתם, בצדק. זה לא מה שהם חתמו עליו. גוגל משכה את תמיכתה מהמיזם לפני שנה, כך שיש סיכוי לא רע בכלל שלא נשמע עליו יותר.

 

קצרצרים

 

1. פסיקה בעייתית בארה"ב: בית משפט פדרלי בארה"ב מצא שההפנייה לעמוד אינטרנט בו תוכן שמפר זכויות יוצרים מהווה בעצמה הפרת זכויות יוצרים. למשל, אם אני שם לינק לבלוג של מישהו שהעלה לשם גם סרטון מוזיקה פיראטי - מבלי ידיעתי שמדובר בסרטון פיראטי - אני אחשב למי שהפר את זכויות היוצרים בעצמי. הפסיקה הזו, אם לא תיהפך על ידי ערכאות גבוהות יותר, יכולה להפוך אחוזים נכבדים מתושבי הרשת לפושעים. נקווה שהיא תתהפך בהקדם.

 

מי אשם, מפרסם הלינק או גנב התוכן? מי אשם, מפרסם הלינק או גנב התוכן? צילום: שאטרסטוק

 

 

2. זה לא השבוע של פייסבוק. בית משפט בבלגיה דחה את כל טענות הסרק שלה, וקבע שכאשר פייסבוק מרגלת אחרי משתמשים מחוץ לפייסבוק – מה שהיא עושה כל הזמן, באמצעות כל האתרים שיש בהם כפתורי לייק ושיתוף – היא פוגעת בזכותם לפרטיות. הוא מצא עוד שפייסבוק לא מודיעה למשתמשים שהיא עוקבת אחריהם - וכמובן, היא הפרה את זכותם לפרטיות של כל האנשים שבחרו במודע לא להשתמש בה ושבכל זאת היא עוקבת אחריהם. בית המשפט קבע שפייסבוק תפסיק לעקוב כך אחרי משתמשים בלגים, שהיא תפרסם את פסק הדין באתר שלה, ותפרסם קטעים ממנו בעיתונות הבלגית בתוך שלושה חודשים; הוא דחה את הטענה שלבית משפט בלגי אין סמכות על חברה שרשומה בארה"ב; ואה כן, הוא תקע את פייסבוק עם קנס של רבע מיליון יורו ליום עבור כל יום שבו היא לא מפסיקה את המעקב אחרי משתמשים בלגים ולא מוחקת את המידע שאספה. כך צריך.

  

3. כ-9,000 מנהגי אובר תובעים אותה, בטענה שהיא פוגעת בתנאי השימוש שהגדירה, בכך שהיא לא משלמת לנהגים את שמגיע להם. בתנאי השימוש נקבע שאובר תשלם 80% מדמי הנסיעה, אך בפועל, אומרים העובדים, שינתה אובר את הצורה שבה היא מחשבת את דמי הנסיעה, ועל כן הם מקבלים 70-79% מדמי הנסיעה – אבל לעולם לא 80%. בממוצע, קיבל הנהג שמוביל את התביעה רק 73% מדמי הנסיעה. התביעה עצמה איננה מתייחסת לשאלה האם הנהגים הם עובדים, או שהם מה שאובר טוענת שהם - עובדי קבלן; היא דנה רק בסוגיית הכסף שמגיע להם, אותו הם לא מקבלים.

   

4. אישה שלבשה שעון אפל שרדה תאונת דרכים באמצעותו; למרות שנפצעה קשה ולא היתה מסוגלת להגיע לאייפון שלה, היא נזכרה שלשעון יש פיצ'ר SOS, שמאפשר הזעקת כוחות הצלה למקום. האינטרנט התמלא בדיווחים בנושא ולרגע נראה היה שיש סיבה לקנות שעון אפל. אלא שכאן התערבו דווקא כוחות ההצלה, וציינו ביובש ששעוני אפל אחראים לעליה חדה בהקפצות שווא - אנשים מפעילים את כפתור ה-SOS שלהם בטעות, תוך כדי תנועה. באחד המחוזות נרשמו תשע קריאות שווא כאלה בתוך שבוע. מעבר לכך, משתמשי השעון נוטים לנתק את השיחה ברגע שמסתבר שהיא שיחת שווא, מה שמתסכל את צוותי ההצלה, שצריכים לרשום כל שיחה נכנסת ואת המקום שממנו בוצעה לפני שהם מכריזים עליה כשיחת שווא.

 

 

 

5. מישהו שבעליל יש לו יותר מדי זמן על הידיים - לעזאזל, צריך לחבר אותו לטורבינה ולכולנו יהיו עוד כמה דקות פנאי - בנה משחק מחשב בתלת ממד בהתבסס רק על אקסל. כן, אקסל. גליון הנתונים. מסתבר שאם יש לך ידע מטורף באקסל, כמות זמן פנאי פנוי שבונה פירמידה היה רק יכול להתקנא בה, ונחישות של טייס קמיקזה, אפשר להפוך את הנוסחאות של אקסל למשחק שבונה מבוך אינסופי. זה לא בהכרח משחק טוב, יש לציין, אבל לא זו הנקודה. זה משחק מחשב בתלת ממד מבוסס אקסל. יהיה מעניין לעקוב ולראות אם מתפתחת סביבו קהילה, כפי שקורה לרוב המוזרויות בסדר הגודל הזה.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x