• תפריט
חדשות טכנולוגיה

מעקב כלכליסט

משרד הבריאות מגביל שימוש במידע של מטופל בלי ידיעתו

מנכ"ל משרד הבריאות הוציא חוזר המסדיר לראשונה העברת מידע על מטופלים לחברות שעוסקות בביג דאטה. לפני חודש חשף כלכליסט פיילוט של חברת מדיסייד, שבמסגרתו נעזרו רופאים בתוכנת בינה מלאכותית כדי להחליט אם לנתח חולים

יואב סטולר 07:0607.02.18

משרד הבריאות פרסם לראשונה כללים שמסדירים העברת מידע של מטופלים לטובת שימוש בתוכנות ביג דאטה, וקובע את המקרים שבהם על המטופלים להסכים לשימוש במידע על אודותיהם. בחוזר מנכ"ל ששחרר המשרד במהלך חודש ינואר קבע הרגולטור חוקים עבור שיתופי הפעולה עם חוקרים וחברות שבחלקם כבר פועלים במסדרונות הרפואה בישראל. המסמך הרשמי שגובש מסדיר עבור ארגוני הבריאות בהם בתי חולים, מכונים, קופות חולים וכלל נותני הטיפול הכפופים למשרד כיצד עליהם לפעול בכל התקשרות או העברת מידע ‑ בין אם הוא בעל פרטים מזהים על אודות החולה ובין אם לא.

 

 

 

כשבועיים לפני פרסום חוזר המנכ"ל שדן בתחום הביג דאטה, נחשף ב"כלכליסט" פיילוט שנערך במשך כשנה בבית החולים הלל יפה בחדרה בתוכנת מדיסייד (MEDecide), שסייעה לרופאים להחליט אם למטופל דרוש ניתוח ולשמור את המידע הרפואי (ללא זהותם האישית) ללא ידיעת החולים, באישור ועדת הלסינקי. אז תקף ההתנהלות בעקבות הפרסום יו"ר ביה"ד של ההסתדרות הרפואית אבינועם רכס שאמר כי "אסור לקחת רשומה רפואית של אף אחד בלי ידיעתו והסכמתו".

 

על פי הערכות, בקרב גופי הבריאות השונים בישראל ובשיתופם מתקיימים עשרות רבות של שימושים, ניסויים ובדיקות ברמות שונות בכלים להפקת ערך מהנתונים של המטופלים בהם. במקרים רבים מדובר בחברות סטארט־אפ המבצעות מחקר וזקוקות למידע על מנת ליצור פתרונות רפואיים חדשים או לשפר ולבקר את הפעולות הקיימות.

 

קידום הרפואה

 

בחוזר נכתב כי "טכנולוגיית המידע נמצאת בחזית המחקר הרפואי. שיתוף מידע מארגוני בריאות עם גורמים מחקריים יסייע למערכת הבריאות לממש את הפוטנציאל הגלום במידע הנאסף בה ולהפיק ממנו תובנות המשפרות ומייעלות את השירות והטיפול הרפואי".

 

בזכות המחקרים והשימוש בטכנולוגיה, עתידים השירותים הרפואיים להיות נתונים פחות לטעויות אנוש, לאפשר גילויים נוספים שעשויים לשפר את הטיפול והבקרה ובחלקם אף ממש לשנות את המדיניות הרפואית כפי שמתרחשת כיום. כך למשל, היכולת להבין באמצעותה קשרים שונים בין מחלות שאירעו בילדות בפלח מסוים באוכלוסייה לבין בעיות, סיבוכים ותופעות שהתגלו במרוצת השנים.

 

"הרחבת השיתוף צפויה להביא לפריצות דרך מדעיות ולקדם את הרפואה בישראל ובעולם", נכתב בחוזר המנכ"ל, "אני קורא לארגוני הבריאות להרחיב את הגישה למידע בריאות לגורמים מתוך הארגון ומחוץ לו, תוך הקפדה על הגנת פרטיות המטופלים והסודיות הרפואית".

 

כך נותן את דעתו לראשונה מסמך ממשלתי לגבי השאלה האם וכיצד יש ליידע את המטופל במערכת הבריאות לגבי העברת מידע על אודותיו לגופים בהם חברות מסחריות, חוקרים באקדמיה או מכוני מחקר. וכן האם המטופל צריך לתת הסכמתו לאחר שהוסבר לו דבר השימוש במידע או לכל הפחות שמורה זכות הסירוב טרם שיתוף הנתונים. "ההסכם לא יאפשר הוצאת מידע מזוהה או מידע ניתן לזיהוי מחוץ לשליטת ארגון הבריאות בהיעדר הסכמת המטופלים שהמידע אודותיהם או במידה שהדבר אינו נעשה ע"פ דין."

 

בנוסף לאלו ולהגדרת שפה ארגונית והדרישה ללקיחת אחריות מצד הארגון הבריאותי על המידע אותו שיתף, בדברים עליהם חתום מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הובהר כי החוזר חל באופן מיידי על ההתקשרויות הקיימות והחדשות, וכי המשרד רשאי לבטלן ואף להשית סנקציות על מפרי כלליו.

 

שטף ביג דאטה

 

אולם החוזר כפי שהוא היום עדיין חלקי ולא מפרט דיו את הדרישות השונות בקשת הרחבה של איכות המידע הרפואי שמעבירים בתי החולים וקופות החולים וגם לא מבדיל בין השימושים שיועדו לאותם נתונים. החוזר פורסם כמעין צו זמני שנועד לתת מענה לשטף הניסויים והמחקרים בתחום הביג דאטה שזורם במערכת הבריאות הציבורית ולעתים אף בעצמו מבקש קורת גג ברורה מהרגולטור לצרכיו ‑ עד לסיום עבודתה של ועדה ייעודית שדנה בנושא השימושים המשניים.

 

מסקנותיה פורסמו גם הן לקראת סוף החודש שעבר תוך שהמלצות הוועדה מתבססות על ארבעה ענפי פעילות עיקריים: הקוד האתי, מימוש וטכנולוגיה, שיתוף הציבור ובחינת התמריצים של מבקשי המידע. במשרד הבריאות טרם הספיקו לבחון את ההמלצות על מנת לאמצן ולהביא לשינוי הנוהל הקיים, על מנת לטפל בבלגן שנבע מהיעדר האסדרה בנושא.

 

יו"ר הוועדה, בועז לב יו"ר הוועדה, בועז לב צילום: עמית שעל

 

אותו מצב אנרכי כמעט כפי שתיאר אותו יושב ראש הוועדה, דוקטור בועז לב בפתח דבריו. "איננו יכולים להרשות כחברה את קיומו של מצב בו 'איש הישר בעיניו יעשה'. ההחזקה והשימוש במידע אודות מצבם הבריאותי של פרטים חייבים להיעשות באופן הממזער את הסיכון לפרטיות ולפגיעה בפרט ומביא לתועלת חברתית ומדעית תוך כיבוד ערכים של שיוויון, שיתוף והנגשת מידע".

 

כשהוא מוסיף וקורא למשרד האמון לפעול בהקדם להתוויית דרך ברורה ומזהיר מפני תרחישים בעיתיים אם לא. "יישום המסקנות צפוי ליצור קפיצת מדרגה ביכולתה של מערכת הבריאות הישראלית לעשות שימוש במידע הנצבר במהלך מתן הטיפול והשירות הרפואי."

 

בין דרכי הפעולה עליהם המליצה הוועדה המקצועית בראשותו של דוקטור לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים, הוא קרא להרחיב ככל הניתן את יידוע המטופל בשימוש בנתונים הרפואים שלו תוך שהוא מקנה בחלק נרחב מהמקרים את הזכות לסירוב של המטופל ואף ממליץ על אימוץ ההסכמה מדעת בחלק גודל עוד יותר מהם. במסגרת החלת ההסכמה מדעת יהיה זכאי המטופל להחליט בצורה חופשית, באשר לטיפול הרפואי שיקבל, זאת לאחר שקיבל את המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטה האם להסכים או לסרב. "על מנת להגביר את היכולת לשמירה על הפרטיות, יש לאפשר לפרט שליטה ככל האפשר על השימושים הנעשים במידע אודותיו", נכתב בדו"ח.

 

כמו כן, ממליצים אנשי הוועדה להקצות יותר משאבים וחשיבות לסוגיית השקיפות אותה הם רואים כחיונית ביותר להצלחת שיתופי הפעולה וקידום הרפואה בעזרת השימוש במידע ובטכנולוגיה. בין היתר, מדובר בהמלצות על קמפיינים ציבוריים ופרסומים תכופים, על דבר הניסויים, השימוש במידע, התוצאות וההישגים שהוא הניב, שירותים אינטרנטיים שיאפשרו מעקב ומידע עבור המטופלים והורדת המחיצות שבין המתרחש בנתונים הרפואיים במחקרים השונים ובניסויים לבין החולים, מתוך הבנה שחשיבות ההישגים שאלו עשויים להביא עימם בקרב הציבור יחד עם תחושת האמון שלו יכולו להצעיד את הרפואה בישראל קדימה מבלי ליצור שבר ביניהם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x