• תפריט
הייטק והון סיכון

ראיון כלכליסט

"ביטקוין הוא הגניבה הכי קלה"

נמרוד להבי, מנכ”ל ומייסד חברת שירותי הסליקה למטבעות וירטואליים סימפלקס, מספר כי בעיית הרמאויות שמאפיינת את תחום הקריפטו הסבוך והאנונימי הופכת את המשימה של החברה למאתגרת במיוחד. עם זאת, הוא מתרגש מהפעילות בשוק מסוכן ומאמין בהגנה על הסוחרים בעמלה של 5%

מאיר אורבך 15:2023.01.18

"קניתי את הביטקוין הראשון שלי בשנת 2012 כשהוא היה בשווי של 40 דולר, ואני פאנאט שיחזיק בו עד שיגיע ל־200 אלף דולר או יתרסק לאפס", אומר נמרוד להבי, מנכ"ל חברת סימפלקס שמספקת לבורסות המסחר במטבעות וירטואליים שירותי סליקה ‑ מעין פייפאל של הביטקוין. "אני חושב שלביטקוין אין דרך ביניים. הייתי אוונגליסט של המטבע ושכנעתי אנשים לקנות וגם לקנות ממני", אומר להבי בראיון ל”כלכליסט”.

 

להבי הקים את סימפלקס בשנת 2014, כאשר הבין שרכישת מטבעות וירטואליים באמצעות כרטיס אשראי היא תהליך ארוך וסבוך. "אני תושב עין ורד, וכאשר ניסיתי לרכוש ביטקוין, לא קיבלתי אישור כי מנגנון הסליקה לא זיהה את המושב. חברתי לארז שפירא ונתנאל קבלה, שני יוצאי פייפאל, והחלטנו להקים את החברה", אומר להבי.

בשונה מחברות כמו פייפאל, שמספקות הגנה בעולם האשראי הרגיל, סימפלקס פועלת רק בעולם המטבעות הווירטואליים, ומספקת הגנה שלא היתה קיימת לסוחרים שמסכנים עצמם בכל אישור של עסקה. “יכולנו להקים חברה שרק תמנע הונאות ותגיד אם אפשר לכבד את העסקה, אבל החלטנו ללכת בדרך הקשה וגם לדאוג דואגת לתשלומים ולתת לכל הבורסות את השקט כשמתבצעת רכישה”, אומר להבי.

 

מייסדים: ארז שפירא (מימין בתמונה), נמרוד להבי ונתנאל קבלה מייסדים: ארז שפירא (מימין בתמונה), נמרוד להבי ונתנאל קבלה

 

בדומה לחברות סליקה אחרות גם סימפלקס מרוויחה מכל עסקה. “אנחנו גובים דמי עיבוד כאחוז מסוים מכל עסקה. כיום מדובר בסכום גבוה של כ־5%, אך הוא ירד משמעותית בקרוב”, אומר להבי.

 

אחד ההבדלים הגדולים בין סימפלקס לפייפאל הוא החשבון. למשתמשים בפייפאל יש כיום חשבון לניהול התשלומים וסימפלקס עדיין לא שם. “אנחנו רק עושים את הצ’ק אאוט עצמו”, אומר להבי, “אין אצלנו חשבון. מי שרוצה לקנות ביטקיון בכרטיס אשראי במרבית הבורסות בעולם יעבור דרכנו.

 

“אנחנו עובדים מול כל מיני ארנקים, סוחרים ובורסות שמוכרים ביטקוין. אנחנו נכנסים בקצה ‑ בשלב האחרון לפני הרכישה. רוב האנשים רוצים לקנות ביטקוין עם כרטיס אשראי, כי זה מה שהם מכירים, אבל מאוד מתקשים”.

 

ההתחלה של סימפלקס לא היתה פשוטה ולהבי מביע הסתייגות מקרנות ההון סיכון המקומיות ומספר שהן למעשה לא מעוניינות להסתכן. “התחלנו עם מימון עצמי, ואחרי כשלושה חודשים הקמנו את החברה עם חצי מיליון דולר שגייסנו משני אנג’לים. ניסינו לגייס מקרנות הון סיכון מקומיות אבל לא היה עם מי לדבר ‑ הן לא באמת קרנות הון סיכון. הן קרנות הון שלא מוכנות לקחת סיכון.

 

 

 

 

“בסופו של דבר, גייסנו משני אנג’לים חצי מיליון דולר. לאחר מכן קיבלנו מענק מהמדען הראשי של חצי מיליון דולר. זו תעודת עניות לקרנות ההון סיכון שאינן מסוגלות להבין חדשנות”.

להבי מספר שסימפלקס התחילה, כנהוג בפינטק, “עם מודלים מאוד רעועים, אבל כבר קרוב לשנה שאנחנו פועלים עם רישיון אירופי מלא ועומדים בכל התקינות המקובלות”. קפיצת הדרך הגדולה של החברה היתה ב־2015, כאשר החברה גייסה 7 מיליון דולר מאנג’לים מובילים, בהם יריב גילת, גיגי לוי, אדי שלו, אופיר שלוי, אורי שחק, אודי וינשטיין ושרון גבר.

כיום מעסיקה סימפלקס יותר מ־70 עובדים במגדל השחר בגבעתיים, ולדברי להבי, נמצאת כבר בחיפוש אחר מעון חדש, לנוכח הגידול המהיר בפעילותה. החברה גייסה עד היום כ־9 מיליון דולר ומתכוונת להשלים בקרוב סבב גיוס משמעותי בהשתתפות קרנות זרות.

 

כריות אוויר לסוחר

 

כמות כרטיסי האשראי המזויפים ברשת היא אינסופית, ואחד השימושים העיקריים שלהם הוא רכישות של ביטקוין. “סימפלקס מתקנת מוצר מקולקל שהוא תשלומים מקוונים”, מסביר להבי, “תשלומים מקוונים מתבססים על תשתית שלא נועדה לאינטרנט ‑ כרטיסי האשראי. היום מקובל שאם היתה הונאה, הסוחר הוא מי שמשלם. זה הזוי בעיניי. כיום מתנהגים כאילו זה נורמלי, אבל זה לא ייתכן. סימפלקס היא הראשונה שמספקת כריות אוויר לסוחר.

 

“בחרנו בשוק הכי מסוכן שהוא שוק הקריפטו. הוא הכי מסוכן ברמת ההונאות, זמן מילוי ההזמנה והגישה של המשתמשים שאפשרית כל הזמן ומכל מקום. בנוסף, יש הרבה משתמשים חדשים שלא ניתן לעשות להם ולידציה. מאוד קל לגנב לקחת את הביטקוין ולקנות איתו בדרקנט. ביטקוין הוא הגניבה הכי קלה”, אומר להבי.

 

כאשר מנסה להבי לאפיין את סימפלקס, הוא משתמש בדימוי מהעולם הישן. “אני מוכר את העגלות והאתים ‑ כמו בבהלה לזהב אני עושה את זה אפשרי. אנחנו רוכבים על גל הקריפטו ובעתיד החברה מתכוונת לפנות גם לשווקים המסורתיים ולהתמודד מול פייפאל ואחרות. אנחנו עכשיו מתמודדים עם השווקים הכי קשים שיש מול הונאות וזיופים כך שבעולם המסורתי יהיה לנו קל הרבה יותר".

 

כמו מערכת חיסונית

 

“בהגדרה, המערכות האלה הן כמו מערכות חיסוניות: אם מצליחים במקום הכי מורכב, אז מצליחים גם בוורטיקלים אחרים. אנחנו מאמנים את מערכות ה־AI שלנו בסביבות הכי עוינות, ובינתיים ההאקרים נדחקים לשוק פחות מסוכן. אבל גם השוק הזה ייהפך למסוכן, וכך אני יוצר את השוק הבא שלי. נהיה לי קשה מאוד בקריפטו, אבל הם יעברו למקומות שאליהם אכנס”.

 

להבי מסביר שההבדל בין סימפלקס לחברות למניעת הונאות אשראי כמו ריסקיפייד או פורטר נעוץ בפרספקטיבה על העסקה. “הם חיצוניים לעסקה ולא רואים את כל הפרטים, אלא רק חלק. אני רואה הכל - כמו פייפאל”.

 

בעבר, מסביר להבי, 30% מהעסקאות שזוהו כהונאה ונחסמו היו טעויות, והעסקאות הכשרות שנחסמות פוגעות בענף מניעת ההונאות. “אנחנו רוצים להעלות את יחס הקבלה של החיובי”, אומר להבי אך מסייג ומדגיש שהטעויות חיוניות להתפתחות: “אם לא סופגים הונאות, זה אומר שהמכונה שלנו לא תלמד כלום ושחסמנו יותר מדי. יש לנו יכולת ספיגה של 0.1% בערך מהעסקאות”.

 

גיבורי־על

 

בעולם האשראי הרגיל המלחמה בהונאות כיום היא מלחמה מתישה שעיקרה הוא זיהוי ההונאות ועצירתן עוד לפני הרכישה. בעולם הקריפטו העניין סבוך הרבה יותר ‑ לנוכח האנונימיות שמתאפשרת בו. "יש הונאות בלי סוף — לפחות פי עשרה מאשר בעולם כרטיסי האשראי המסורתי”, מסביר להבי על האפשרויות הרבות לזיופים, “יש הרבה כרטיסי אשראי גנובים, זהויות גנובות, המון ניסיונות הונאה מתוחכמים שבמסגרתם מזייפים דרכונים. הכל אצלנו נשפט פר עסקה, ולא לפי מאפיין הקשור לארץ מוצא”.

 

להבי מדגיש שהשקט של הסוחר עומד בראש מעייניו: “מבחינת הסוחר, הוא מאובטח וחי בעולם ללא הונאות. אנחנו גיבורי־על שנלחמים בפשע ומאפשרים לסוחרים לעבוד בשקט תעשייתי בתחום שבו הם מבינים. לתחום שבו הם לא מבינים ‑ תשלומים והונאות ‑ אנחנו דואגים”.

 

נראה שהצעד הגדול ביותר של החברה עוד לפניה ‑ סיפוק אפשרות לפדות את המטבעות הווירטואליים. "כיום מאוד קשה להפוך ביטקוין לכסף אמיתי, ואנחנו מתכוונים לאפשר זאת בעתיד”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x