$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

חיישני הקוסמטיקה: מי רוצה מכונה שתגיד לו שהוא מכוער?

חברות הטיפוח חושפות מוצריים בעייתיים בתחום אינטרנט הדברים שנועדו לדחוף לכם קרמים ומסכות, איך חיים העובדים המורעבים של אמזון, כמה אכפת לאפל מהילדים שלך ומי צריך חשפניות רובוטיות

יוסי גורביץ 16:0610.01.18

מראה, מראה שעל הקיר

 

מאז האם החורגת של שלגיה והמראה שלה, שאמורה היתה לומר לה מי האדם היפה בכל העיר, מראות נתפסו כאמצעי של תחרות. או, במובן השלילי של המושג, כאמצעי של משטור הגוף ובניית תדמית גוף שלילית. עכשיו כמה חברות קוסמטיקה לוקחות את זה צעד אחד הלאה כדי להפוך את חוסר הביטחון שלנו לכסף.

 

הפיתוחים החדשים הוצגו בתערוכת הטכנולוגיה CES. אחד מהם הוא HiMirror, מראה חכמה שבוחנת את הפרצוף שלכם, מכריזה שהוא נראה כמו הכלאה של מאסטר יודה ויחיא עייאש, ומיד לאחר מכן ממליצה על מוצרי קוסמטיקה שיעניקו לכם שיער של צ'ובאקה ופנים של בר רפאלי.

 

המראה החכמה המראה החכמה

 

 

המראה מגיעה עם צג של 10 ומשהו אינץ', והיא כבר מסונכרנת עם אלקסה, כך שברגע שיבהירו לכם ששום דבר פרט למרקחת חדי קרן טחונה לא תעזור, תוכלו להזמין את הקרמים, המשחות והמסכות ישירות ממנה.

 

חברת ניוטרוג'ינה חשפה מוצר אחר, יצירתי יותר: סורק איכות עור. מדובר במצלמה שמורכבת על סמארטפונים, בוחנת את העור ונותנת לו ציונים. אם הציון שלכם נמוך והנקבוביות שלכם סתומות כמו נתיבי איילון, תקבלו מיד המלצה למוצר של ניוטרוג'ינה שיפתור את המשבר.

 

קני קרם חדש! למה? המכשיר אמר! קני קרם חדש! למה? המכשיר אמר!

 

 

על סמך מה ניתן הציון לעור? עד כמה מדויק הוא החיישן? בחלומי, בעוד חמש שנים יחשוף בכיר בניוטרוג'ינה שאינו יכול עוד לחיות עם מצפונו - ושסורק העור המציא את הפגמים. בפועל, אין טכנולוגיה שמסוגלת לנתח את מצב העור בצורה מדויקת, וגם לו היתה - איזה אינטרס יש לחברות התמרוקים להציג לכם את האמת?

 

בינתיים, צריך להסתפק בהרהור עצוב על כך שעד לאחרונה, חברות הקוסמטיקה היו צריכות להשקיע בפרסום כדי לומר שאתם לא נראים כמו האידיאל; עכשיו הן אומרות את זה בפרצוף. ועצם העובדה שקניתם את המכשיר כבר אומרת, מבחינתן, שיש להן עסק עם מישהו עם דימוי עצמי נמוך. או, במונחים שלהן, מכרה זהב.

 

עבדי הגביר

 

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, הפך לאדם העשיר בעולם, והוא משאיר את ביל גייטס באבק. במקביל, עשירית מהעובדים שלו במדינת אוהיו נשענים על סיוע ממשלתי בדמות תלושי מזון לקיומם. ברוכים הבאים לקפיטליזם המאוחר.

  

מאז 2012, קיבלה אמזון סבסוד ממשלתי בדמות הטבות מס בשווי 1.115 מיליארד דולר מ-329 עיריות בארה"ב, ועקפה בכך אפילו את מקבלת הסעד הממשלתי הידועה וולמארט. באוהיו, שם כאמור עשירית מעובדי החברה נשענים על סעד ממשלתי, קיבלה אמזון הטבות מס בשווי 123 מיליון דולר.

 

 

עשיר וטוב לו. ומה עם העובדים? עשיר וטוב לו. ומה עם העובדים? צילום: גטי אימג'ס

 

 

המשמעות של הנתונים הללו פשוטה: אחת החברות המכניסות ביותר בעולם משליכה חלק ניכר מהוצאות ההפעלה שלה על הממשלה. היא לא משלמת לעובדיה שכר קיום, ומצפה שהממשלה תשלים את החסר. במקביל, היא מקבלת הטבות מס מהממשלה, כלומר מונעת מהממשלה לקבל את המס המגיע שלה. האזרחים האמריקאים הם אלה שמממנים את אמזון.

 

הכספים שאמזון מקבלת ישירות מהממשלות, פטור במסים, מגיעים אליה משום שהממשלות השתכנעו שאמזון תייצר מקומות עבודה. היא יוצרת כאלה, אין ספק – ואז מעבירה חלק ניכר מהעלות אל הממשלה. אל תדאגו למתכנתים או למנהלים של אמזון: הם מקבלים משכורת הוגנת ויותר. אלה העובדים הפשוטים, אלה שבלעדיהם אין למנהלים קיום, שעליהם אמזון חוסכת.

 

צד נוסף של הנושא הוא תנאי העבודה האיומים. באחד המתקנים של אמזון באוהיו, במחוז ליקינג, פינו צוותי הצלה לפחות עובד אחד ביום במהלך חודש אוקטובר האחרון כתוצאה מהתמוטטות או פגיעה חמורה בבריאותו. אמזון לא משלמת מס רכוש במחוז, אז התושבים שלו נאלצו לגבות מעצמם עוד מס - בשווי 6.5 מיליון – כדי לממן את הפעילות הנרחבת מהרגיל של שירותי ההצלה.

 

כמובן, אם ג'ף בזוס היה מוותר בערך על אחוז מהשווי שלו, אף עובד של אמזון לא היה צריך להסתמך על שירותי הסעד. אבל הבעיה היא לא בזוס; כרישים טורפים. זה טיבם. הבעיה היא בממשלות שלנו, שבלעו את הצ'יזבט על כך שחברות הייטק מועילות למשק ועל כן צריך לתת להן פטור או הנחה במס. בסופו של דבר החברות זקוקות לציבור יותר משהציבור זקוק להן. הגיע הזמן להפסיק לעשות להן הנחות.

 

רווחים מול בריאות הציבור

 

דוגמה נוספת לפער המובהק שבין טובתן של חברות ובין טובת הציבור מגיעה מאפל: בימים האחרונים יש סערה בחברה - שני משקיעים בולטים פנו במכתב פומבי ובו הודיעו לאפל שהשילוב בין אייפונים וקטינים הוא רעיל, ושהחברה צריכה לעשות משהו בנידון. המשקיעים, Jana Patners וקרן הפנסיה של מורי מדינת קליפורניה, ציינו שורה של מחקרים על הקשר בין סמארטפונים, קטינים והתמכרות, ודרשו שאפל תנקוט בצעדים שיצמצמו את ההתמכרות.

 

האם יש כאן נזק מתמשך? אייפון וקטין האם יש כאן נזק מתמשך? אייפון וקטין צילום: בלומברג

 

 

הדרישה הזו הציבה את אפל במקום לא נעים. הזרקור שהופנה בחודשים האחרונים אל פייסבוק מופנה כעת גם אליה. הבעיה של אפל, כמובן, נובעת מכך שלרוב המשקיעים שלה, התמכרות קטינים היא אחלה של דבר. ככל שקטינים יתמכרו יותר לשימוש באייפון, כך אפל תמכור יותר מכשירים, הרווחים שלה יעלו, והמשקיעים יעשו יותר כסף. בדרך נוצר משבר חברתי? ניחא, זו הרי לא בעיה של בעלי ההון.

 

אז מצד אחד, רוב המשקיעים רוצים כמה שיותר ילדים מכורים, ומצד שני כמה יפי נפש גילו פתאום את המצפון שלהם והם מציבים את אפל במלכודת יחסי ציבור. מה עושים? אפל הודיעה שהיא תמיד היתה חלוצה בתחום השליטה של ההורים על המכשיר ושהיא מתכוונת להרחיב את האפשרויות של הורים לשלוט במכשיר של ילדיהם. היא כנראה לא תעשה משהו שיגביל בפועל את השימוש של הילדים במכשיר; בסופו של דבר, כל חברה רוצה לתפוס את הלקוחות שלה עוד כשהם קטנים.

 

קצרצרים

 

1. במועדון חשפנות בלאס וגאס החלו לאחרונה להשתמש ברובו-חשפניות. המופע החדשני היה שיחת כנס CES: דווח שהחשפניות הרובוטיות הוכנסו לפעולה על רקע מוזיקת "מלחמת הכוכבים", ושחשפניות אנושיות התבדחו על כך שהרובוטיות לוקחות להן את העבודה. לשם שינוי, זה ענף שבו כניסה רובוטית מסיבית אליו דווקא תהיה לברכה. בינתיים לא מדובר ברובוטיות שנראות כמו בני אדם: היו להן מסכים במקום פנים וראו את החלקים המכניים שלהן, כך שלגמרי יתכן שאפשר לקבל עודף מ-400 ש"ח. סביר להניח שבעוד שהטור הזה נכתב, יש כבר איזה יזם שמנסה להסביר לאיש הון סיכון למה זה הדבר החם הבא.

 

 

 

 

2. מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', מכר את כל המניות שמותר היה לו למכור של אינטל אחרי שאינטל למדה על בעיות האבטחה האיומות שבשבבים שלה – אבל לפני שהפרצות הפכו לפומביות. על פניו, מדובר במקרה לפי הספר של סחר המבוסס על מידע פנימי. גם ברשות לניירות ערך של ארה"ב (מוטו: אל תעשה מחר מה שאפשר לדחות לעידן הבא) מתחילים לחשוב כך, ונערכים בעצלתיים לבדיקה ראשונית של הפרשה, במהירות שתאפשר לכל המעורבים לטייח את הפרשה היטב. שמישהו יתן לקרזניץ' את הפרס למצוינות עסקית ע"ש מאריסה מאייר.

  

3. תובע צרפתי החל בבדיקות ראשוניות לקראת תביעה כנגד אפל בגין השבתה מתוכננת של המכשירים שלה. אפל נחשדת כבר שנים בכך שהיא מתכננת את המכשירים בצורה שיתחילו לפעול לאט תוך שנתיים מרכישתם, כדי שבעליהם יקנו חדשים. המקרה הבולט האחרון בסדרה היה פרשת הסוללות, שבה אפל נתפסה כשהיא מאיטה מלאכותית מכשירים מיושנים, במקום לאפשר לבעלים שלהם להחליף סוללות. החשד כנגד אפל בצרפת הוא הונאה, ולצרפת יש למעשה חוק בנושא: חברות שמקצרות במכוון את חיי המכשירים שלהן צפויות לקנס של עד 5% מהמכירות השנתיות שלהן. החקירה צפויה להמשך חודשים. נעדכן כשתהיה התקדמות.

 

4. מדינת המעקב הסינית קורמת עור וגידים: פרויקט חדש שמכונה "עיניים חדות" מיועד לשלב בין מצלמות המעקב שמפוזרות בליברליות ברחבי הדיקטטורה, ובין תוכנות זיהוי פנים. המידע ממצלמות המעקב מועלה לענן, שם הוא מושווה לתוכנות זיהוי פנים, שבתורן מצליבות את המידע עם מאגרים שהמשטר מנסה לבנות לגבי כל תושב: מה יודעת הממשלה עליהם ממאגרים רפואיים, ההתנהלות שלהם במדיה החברתית, הקניות שלהם ועוד. המידע מהמצלמות מאפשר לממשלה לבנות מודל של התנועה של התושב - רוב בני האדם מסתובבים במסלולים קבועים מדי יום. עד כה, הממשלה הסינית עצרה (לפי הדיווחים הרשמיים) 6,000 בני אדם בהתבסס על טכנולוגיית זיהוי פנים. בקרוב במדינה הקרובה למקום מגוריכם.

 

 

5. שמרנים בארה"ב מתלוננים על כך שגוגל מסננת את האתרים שלהם: הם גילו שבניגוד לסתם אתרים, חלק מאתרי הידיעות השמרניים מסומנים על ידי גוגל כאתרים שמכילים טענות שנויות במחלוקת. נראה שגוגל פקששה פה: האתר Daily Caller תויג ככזה שמפיץ הכחשת שינוי אקלים, בצדק; אבל גוגל סימנה את אחת הידיעות שלו, שטענה שאנשיו של התובע המיוחד מולר הם כולם תומכי קלינטון, כשגויה - אף שהטקסט הספציפי הזה היה ציטוט של הנשיא טראמפ. מביך. ב-Daily Caller ציינו בהגיון שבגוגל לא טרחו להכריז על אתר הקונספירציות החביב על טראמפ, InfoWar, כעל אתר שנוי במחלוקת. בקיצור, נראה שגוגל – כמו פייסבוק וטוויטר – מחפפת בכל מה שקשור לסינון רציני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x