• תפריט
הייטק והון סיכון

הקרן שרכבה ראשונה על Waze מתפרקת בגלל סכסוך אישי

סוף הדרך למלכת האקזיטים: אחרי שקיבלה 160 מיליון דולר ממכירת Waze ו־40 מיליון דולר ממכירת Argus בזכות השקעה של מיליוני דולרים בודדים - מאגמה ונצ'רס הקפיאה את הגיוסים לקרן החמישית בעקבות חילוקי דעות בין המייסדים ועזיבת חלק מהשותפים

מאיר אורבך 21:1315.11.17

קרן הון הסיכון מאגמה ונצ'רס הקפיאה את גיוס הקרן החמישית שלה וככל הנראה לא תמשיך לגייס אותה גם בעתיד, כך נודע ל"כלכליסט".

 

עצירת הגיוס של הקרן החמישית אינו עניין טכני אלא מסמן למעשה את סוף דרכה העתידית של הקרן. ללא קרן חדשה לא יוכלו אנשי הקרן להמשיך להשקיע בחברות חדשות ולמעשה תוך מספר שנים לא רב תתרוקן הקרן מכל פעילותה.

 

מאגמה שגייסה עד היום 4 קרנות הון סיכון בהיקף של 450 מיליון דולר ונחשבת לאחת מהקרנות המצליחות ביותר, לא תמשיך ככל הנראה בהשקעות חדשות ותפעל רק דרך הקרן הרביעית שגויסה ב־2014.

 

הרקע לעצירת הגיוס של הקרן החמישית להערכת מקורבים היא חילוקי דעות קשים בין שני השותפים המייסדים: מודי רוזן ויהל זילכה. התוצאה של חילוקי הדעות הקשים בין השניים שנמשכים כבר מספר שנים, הביאה לעזיבה של מרבית השותפים בקרן ולחוסר יכולת לגייס שותפים משמעותיים חדשים.

 

השותף הראשון שעזב היה רן אחיטוב ולאחרונה פרש מהקרן שותף נוסף, שחר צפריר לאחר חילוקי דעות קשים עם זילכה. מודי רוזן, מייסד שותף בקרן אמר ל"כלכליסט": "עצרנו את גיוס הקרן החדשה בעקבות עזיבתו של שחר צפריר ומחסור בקיבולת ניהולית. נבחן בחודשים הקרובים את האופציות הקיימות להתמודד עם המצב שנוצר".

 

הקרן אמנם צירפה לאחרונה כשותף את גלעד שני אבל ככל הנראה משקיעי הקרן לא חשים בנוח עם העזיבות הרבות של השותפים וחוסר היציבות בין שני השותפים המייסדים ומעדיפים בשלב זה להקפיא את השקעתם בקרן החמישית של החברה. מקורב לקרן אמר ל"כלכליסט" שאם שני השותפים היו מתנהלים בהרמוניה לא היה לקרן קושי לגייס כל סכום שהיתה רוצה.

 

מאגמה הוקמה ב־1999 על־ידי מודי רוזן ויהל זילכה ומנהלת ארבע קרנות בהיקף של כ־450 מיליון דולר. הקרן הראשונה שאותה גייסו שני השותפים היתה על סך 100 מיליון דולר וגם השניה והשלישית היו בהיקף דומה. ב־2014 גייסה מאגמה את הקרן האחרונה שלה בהיקף של 150 מיליון דולר.

 

מימין: יהל זילכה ומודי רוזן מימין: יהל זילכה ומודי רוזן צילום: אוראל כהן

 

 

תסמונת הקרנות המתבגרות

 

בשונה מקרנות רבות אחרות מאגמה ונצ'רס גייסה לאורך השנים כסף רב ממשקיעים מוסדיים מקומיים אשר שמרו לה אמונים בזכות ההחזרים הגבוהים שקיבלו בכל הקרנות. על פי הערכות רשמו המשקיעים בארבע הקרנות החזרים משמעותיים על השקעותיהם, הישג שקרנות ישראליות מעטות מצליחות לרשום בעקביות.

 

סיפורה של מאגמה הופך להיות הרבה יותר קשה לנוכח ההצלחה העצומה שרשמה הקרן באקזיט האחרון של חברת ארגוס. חברת הסייבר לתחום הרכב ארגוס נמכרה לאחרונה לחברת ציוד הרכב הגרמנית קונטיננטל בכ־430 מיליון דולר במזומן, כאשר למאגמה היו כ־9% מהקרן לאחר שהיתה המשקיעה הראשונה בחברה והשקיעה בה מיליוני דולרים בודדים. על השקעה זו רשמו מנהלי הקרן החזר של עשרות מיליוני דולרים במכפיל רווח גבוה במיוחד.

 

בשונה מקרנות אחרות שהתפרקו על רקע של התבגרות הצוות או כישלון בגיוס קרן חדשה, המצב במאגמה שונה לחלוטין. הקרן נחשבת בעיניי המשקיעים והיזמים לאחת הקרנות המצליחות ביותר כאשר לאורך כל שנות חייה רשמה החזרים משמעותיים למשקיעים ואקזיטים מוצלחים מאוד.

 

בין הקרנות שהגיעו לסוף דרכן בישראל ניתן לציין מספר קרנות מפורסמות דוגמת ג'נסיס של אדי שלו ואייל קישון שהתפרקה ושותפיה מנסים לגייס קרנות בנפרד, אוורגרין שהתפרקה ושני שותפים המובילים שלה בועז דינטי וארז שחר הקימו את קומרה שמשקיעה בשלבים מאוחרים, ג'מיני של יוסי סלע, אתגר של יוסי צ'חנובר וגיזה של זאב הולצמן. בכל הקרנות האלו ההתפרקות היתה רחוק מהשיא של הקרנות ולא מייד לאחר אקזיט מדהים כמו המכירה של חברת ארגוס.

 

לאורך כל שנות קיומה רשמה מאגמה מספר אקזיטים מפוארים כאשר המפורסם מבין כולם הוא המכירה של חברת של Waze שנמכרה לענקית החיפוש גוגל בשנת 2013 ב־1.1 מיליארד דולר במזומן. מאגמה החזיקה בעת המכירה 17.6% מ־waze שהכניסו לה 160 מיליון דולר. סכום זה היה למעשה החזר של יותר מהקרן ממנה השקיעה מאגמה שעמדה על סך של 100 מיליון דולר בלבד.

 

 

 

המוסדיים חוששים מהסיכון

 

הבחירה של מאגמה להשקיע בווייז נעשתה בעידודו של יהל זילכה, כשכל אחד מהשותפים בקרן קיבל על פי הערכה כ־5 מיליון דולר. מאגמה רשמה בקרן שממנה השקיעה בווייז שורה של אקזיטים מוצלחים: ב־2010 היא קיבלה 30–40 מיליון דולר (לפי הערכות) על מכירת יצרנית שבבי תקשורת ווינטגרה שנמכרה ב־240 מיליון דולר, שבה החזיקה 13.3% בגין השקעה של כ־10 מיליון דולר.

 

שנה לאחר מכן הקרן קיבלה כ־20 מיליון דולר על מכירת פרוביג'נט שנמכרה ב־313 מיליון דולר לברודקום, חברה לפיתוח מערכות תקשורת לסלולר, שבה הקרן החזיקה 7%.

 

תעשיית ההון הסיכון בישראל לא נהנית מאהדה רבה בקרב היזמים ובתעשיית ההייטק. הסיבה העיקרית לכך היא ככל הנראה מעטה הסודיות שאופף את הקרנות ודמי הניהול של מרבית הקרנות בישראל המוערכים במיליוני דולרים בשנה.

 

התעשיה התחילה בשנות ה־90 עם תוכנית יוזמה של הממשלה שהחליטה להיות שותפה בכ־10 קרנות שונות שגייסו כל אחת 20 מיליון דולר והממשלה נתנה מחצית הסכום. כיום כ־25 שנים לאחר שהחלה את דרכה נחשבת התעשייה בישראל למקצוענית. הקושי הרב ביותר בו נתקלים מרבית המשקיעים בתעשייה הוא החיבור למוסדיים בישראל, המשקיעים מעט מאוד בקרנות המקומיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x