$
הייטק והון סיכון

הענקיות מחפשות מומחי AI בישראל - ולא מוצאות

ענקיות הטכנולוגיה מציפות את ישראל במרכזי פיתוח לבינה מלאכותית, אבל לא ברור איך התעשייה המקומית תספק את הביקוש. מתחילת השנה נפתחו בענף 680 משרות, ורק בתחום הצר של למידת מכונה חסרים כ־390 עובדים. בשלב זה אפשר בעיקר לקוות שהחברות לא יחליטו לעשות סיבוב פרסה

אמרל ונקרט 10:4529.10.17

חברות הטכנולוגיה העולמיות רוצות לגייס בישראל מומחי בינה מלאכותית (AI), כחלק מרכזי בבניית האסטרטגיה העתידית שלהן. אינטל וחברת השבבים האמריקנית Nvidia הן רק שתיים מהחברות שהכריזו לאחרונה על כוונתן להקים פעילות מחקר ופיתוח שממוקדת בטכנולוגיות AI בישראל, אך לדברי חברות כוח אדם, מנהלים בתעשייה ומדעני מחשב ‑ היצע המומחים המקומי קטן מהביקוש.

 

 

זירת ההייטק הישראלית מצליחה לייצר נוכחות בולטת בעולם, אך גודלה נותר קטן, והביקוש לעובדים בכירים גבוה מההיצע המקומי של עובדים בעלי המומחיות הנדרשת. על רקע ההצהרות של שורת חברות בינלאומיות על כוונתן לגייס מומחי AI בישראל, אנשי אקדמיה ישראלים מזהירים כי קיים מחסור קשה בכוח אדם רלוונטי.

 

כרמל דומשלק, פרופסור למדעי המחשב בפקולטה להנדסה, תעשייה וניהול בטכניון אמר ל"כלכליסט" כי יש כיום "מחסור עצום בתחום הנדסת הנתונים" וכי אין ספק שהדרישה לעובדים עם מומחיות ב־AI גדולה בהרבה מההיצע הקיים. הדרישה למומחי AI רק תגדל בעקבות הגיוסים הקרובים של ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות בארץ.

 

   צילום: Marlene Awaad ,Saul Loeb ,shaikeitan

 

חברת התוכנות הפיננסיות אינטואיט מתכוונת לגייס בישראל 30‑35 מומחי AI ולמידת מכונה עד אוגוסט 2018, ו־100 מומחי AI במהלך שלוש השנים הקרובות, אמר ל"כלכליסט" מנהל הפיתוח של אינטואיט מיקי צ'סניק. החברה תגייס בעיקר מדעני מידע אך גם מומחים בתחומי עיבוד שפה טבעית והנדסת מערכות ביג דאטה.

"אינטואיט הכריזה על הקמת מרכז הפיתוח שלה בישראל לפני כשנה הודות לאיכות יוצאת הדופן של עובדים בתחומי מדע המידע, למידת מכונה, אבטחה, תשלום, וניהול סיכונים והונאה במדינה", אמר צ'סניק.

 

חברה נוספת שתגייס מומחי AI בארץ היא אינטל. בכוונת החברה לגייס עשרות מהנדסי AI לפעילות מחקר חדשה בישראל שבמרכזה טכנולוגיות AI ו־Deep Learning. "בינה מלאכותית היא התחום החם ביותר בטכנולוגיה כיום", אמר מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי, בהודעה מטעם החברה.

 

ג'יליאן טאנס, מנכ"לית חברת הזמנת המלונות המקוונת בוקינג.קום (Booking.com) הודיעה בשבוע שעבר על פתיחת מרכז חדשנות שיוקדש לטכנולוגיות AI בתל אביב. טאנס ציינה בפוסט שפרסמה בלינקדאין כי החברה בחרה בתל אביב בשל המוניטין של העיר "כאחד מהשווקים המתקדמים בעולם מבחינה טכנולוגית". בספטמבר רכשה החברה את סטארט־אפ ה־AI הישראלי Evature שמפתח טכנולוגיות ניתוח שפה טבעית וצ'טים לתעשיית התיירות והמלונאות.

 

גם סמסונג בוחנת את האפשרות להקים בישראל פעילות מחקר ופיתוח בתחום ה־AI בהיקף של עשרות עובדים, לפי מקורות.

 

לא רק ענקיות

 

חברות הטכנולוגיה העולמיות יצטרכו להתמודד על ההיצע הבלתי מספק של אנשי AI אל מול מאמצי הגיוס של מאות חברות סטארט־אפ ישראליות.

 

לפי מחקר שערך אנליסט ההון סיכון דניאל סינגר, כ־300 חברות סטארט־אפ ישראליות ממומנות ופעילות משתמשות בטכנולוגיות AI בליבת פיתוחיהן. בסקירת שוק שפרסם לפני חודש ציין סינגר כי 450 חברות סטארט־אפ ישראליות שמשתמשות ב־AI גייסו עד היום 3.5 מיליארד דולר. מאז 2014 מספר הסטארט־אפים הישראלים שעושים שימוש בטכנולוגיות כאלו שולש, כשמתוך חברות הסטארט־אפ הפעילות 57% משתמשות בלמידת מכונה, 15% משתמשות בטכנולוגיות דיפ לרנינג, 7% משתמשות בעיבוד שפה טבעית ורק 4% משתמשות בראייה ממוחשבת. לפי מחקרו של סינגר, עד כה ב־2017 גייסו סטארט־אפים בתחום ה־AI בישראל 837 מיליון דולר ‑ יותר מהסכום הכולל שגויס על ידי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום זה ב־2016, ויותר מפי 15 מהסכום שגויס על ידי סטארט־אפים כאלה לפני חמש שנים.

בין 85% ל־95% מחברות הסטארט־אפ נוגעות כיום בדרך זו או אחרת בטכנולוגיות AI, העריך פרופ' דומשלק מהטכניון. "קשה לחשוב על סטארטאפ שלא מתבסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית, בין אם זה סטארטאפ בתחום הרכבים האוטונומיים ובין אם זה סטארטאפ בתחום החקלאות, הפיננסים או אבטחת מידע", הוא ציין.

 

לפני כשבוע דיווח הניו־יורק טיימס כי לפחות מעשרת אלפים אנשים בעולם כיום יש את הכישורים הנדרשים כדי לתקל מחקר מתקדם בתחום ה־AI, כשהוא מסתמך על נתונים שהובאו על ידי Element AI, מעבדה עצמאית ממונטריאול. העיתון דיווח כי מספרם הנמוך של מומחי AI יצר עליה אדירה בעלויות השכר של מומחים אלו, אפילו בהשוואה לשכר הגבוה בעולם הטק.

 

אורן גרשון מאינטל סבור כי מהנדסים ישראליים, גם כאלה שאין להם ניסיון ישיר בעבודה עם טכנולוגיות AI, יוכלו, בקלות יחסית, להשתלב בתחומים הרלבנטיים. "אם לוקחים את מהנדסי התוכנה הטובים ביותר בישראל, הם יכולים בתוך זמן קצר להרים תרומה משמעותית ב־AI", אמר גרשון. "היום מתכנתים עם ידע בטכנולוגיות AI הם המבוקשים ביותר בשוק. בתוך שנתיים, כמעט כל המתכנתים יידרשו לעבוד עם AI", הסביר גרשון.

 

לפי נתוני חברת כוח האדם אתוסיה, מתחילת 2017 נוספו בישראל כ־680 משרות פתוחות בחברות שממוקדות במחקר ופיתוח בתחום ה־AI — עליה של כ־15% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. "אנחנו מזהים מחסור חמור בעובדים עם כישורים רלוונטיים בתתי תחומים של טכנולוגיות AI", ציין מנכ"ל החברה אייל סולומון. עוד ציין סולומון כי רק בתחום הצר של למידת מכונה חסרים כיום כ־390 עובדים בשוק. לפי גרשון, מרכזי מחקר ופיתוח בתחום ה־AI יכולים להסתפק בגיוס של מספר מצומצם של מדעני מידע ומומחי AI שיובילו צוות גדול יותר של מתכנתים.

 

האוניברסיטאות מתעדכנות

 

לדברי יאיר וייס, ראש בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, "יש מחסור אדיר" בבוגרי תארים מתקדמים בתחום ה־AI. וייס העריך שהחברות הרב־לאומיות שמגיעות לישראל מבקשות לגייס עובדים בעלי תואר דוקטור, והוסיף שאין ביכולתה של האוניברסיטה לספק את הכמות הנדרשת של דוקטורנטים.

ההרשמה למסלולי לימוד ייעודיים ולקורסים העוסקים בתחום ה־AI בקרב סטודנטים למדעי המחשב בישראל היא גבוהה, כך לפי אנשי המוסדות האקדמיים הגדולים בישראל שאמונים על תוכניות אלו.

 

"אנחנו רואים קפיצה מדהימה, למשל, בקורס של עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת — בשנים האחרונות קפיצה מ־50 סטודנטים ל־250", ציין וייס והוסיף שקורס חדש העוסק בכריית מידע מושך 300 סטודנטים בסמסטר.

 

עוד אמר וייס כי "מעל ל־50% מהפונים לתואר שני מציינים שהם מעוניינים לעסוק בתחום למידת המכונה".

 

גם באוניברסיטת בן־גוריון בנגב זינק מספר הסטודנטים שמבקשים להתמחות בטכנולוגיות AI בשנים האחרונות, אומר שלומי דולב, ראש המחלקה למדעי המחשב. קרוב ל־50 מהנדסים עם ידע רחב בתחומים הרלוונטיים מסיימים את לימודיהם באוניברסיטה בכל שנה, ולכ־100 בוגרים נוספים ידע מסויים בתחומים רלונטיים, אמר דולר ל"כלכליסט".

 

על מנת להתמודד עם הדרישה הגוברת, גם הרכב הסגל בחוגי מדעי המחשב משתנה. "עד לפני כמה שנים בוגר מדעי המחשב היה מסיים ללמוד בלי להיחשף לטכנולוגיית בינה מלאכותית, והמחלקות למדעי המחשוב יכלו להעסיק סגל שאין בו אף חוקר מומחה לטכנולוגיות AI. בשנים האחרונות מחלקות מדעי המחשב בארץ מעסיקות יותר חברי סגל עם פוקוס על בינה מלאכותית וגם מציעות יותר קורסים בתחומים כמו למידה חישובית, עיבוד שפה טבעית, אוטומציה של מערכות פיסיות, רובוטיקה ומערכות קבלת החלטות", אמר דומשלק. עוד ציין כי בשנה שעברה פתח הטכניון תוכנית לימודים חדשה במדעי המידע לסטודנטים לתואר ראשון ושני. מספר הסטודנטים שנרשמו לתוכנית הוכפל השנה, וצה"ל מכוון עתודאים לתוכנית.

 

החברות הרב־לאומיות שמחפשות כשרונות בישראל, הוסיף דומשלק, פותחות בישראל מרכזי מחקר שממוקדים בתחומים עתידיים אסטרטגיים. "החברות האלה לא מגיעות לארץ בגלל שיש פה או צפויים להיות פה עובדים רבים. הן מגיעות בגלל האיכות ופחות בגלל הכמות, ומבחינת האיכות אנחנו עונים על הציפיות".

 

סייע בהכנת הכתבה: יואב סטולר

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x