שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

איך להפסיק לפחד וללמוד לאהוב את הרכב האוטונומי

מחקר של אינטל מיפה את חששות משתמשי הרכב האוטונומי בחיפוש אחר דרכים להפיס אותן. הפתרון: לדבר עם המכונית

עומר כביר 17:5608.10.17

קחו אנשים רגילים שרגילים לקום בבוקר, להתיישב מאחורי ההגה, לנהוג בכביש ולהתבשל בפקקים בדרך לעבודה — ושימו אותם במכונית אוטונומית. בלי נהג, בלי גישה להגה או דוושות, ושלחו אותם לכביש הקרוב. איך הם יגיבו, בפאניקה ובחרדה או ברוגע ובשלווה? על אף השקעות של עשרות מיליארדי דולרים מצד חברות הטכנולוגיה ויצרניות הרכב בפיתוח רכבים אוטונומיים, עד כה שאלות אלו נותרו יחסית ללא מענה.  

 

 

 

כמה מהחברות הגדולות בעולם ובראשן גוגל, אפל ואינטל, השקיעו מאמצים ניכרים בפיתוח מעבדים, חיישנים, תוכנה ומערכות בינה מלאכותית (AI), אך טרם בחנו לעומק איך יגיב אדם ברגע שייזרק למערכת המורכבת הזו. "בן האדם הוא אחד החיישנים החשובים ברכב אוטונומי, וגם זה שלרוב שוכחים ממנו", אומר הארכיטקט הראשי של חטיבת המכוניות האוטונומיות של אינטל ג'ק וויסט. "אם לא תוכל לספק חוויה שיוצרת מערכת יחסים של אמון בין האדם למכונה, אנשים לא ירצו להיכנס למכונית. והם בוודאי שלא ירצו לשים את הילדים שלהם בה ולראות אותה מסיעה אותם למקום אחר. זה חשוב, והתעשייה חייבת לעשות את זה נכון כדי שכולם יקבלו את הטכנולוגיה הזו".

 

 

וויסט עומד בחוד החנית של שינוי גישה זה, ובשנה האחרונה הוביל באינטל ניסוי ראשון מסוגו, במסגרתו הוזמנו עשרה אנשים מהשורה להתנסות בנסיעה ברכב ללא נהג במטרה לבדוק את תחושותיהם לגבי הנסיעה ברכב ללא נהג. התוצאות שפורסמו בסוף אוגוסט הצביעו על תובנות מעניינות במתרחש אצל אנשים ברגע שהם נכנסים למכונית אוטונומית. משתתפי הניסוי הוטרדו במיוחד מהיעדר כושר שיפוט אנושי וחששו מתגובת הרכב במצבים מורכבים כמו הולך רגל שמתפרץ לכביש או מכונית אחרת שחותכת בכביש. אולם במקביל המשתתפים סברו שהמכוניות האוטונומיות יהיו בטוחות יותר, מכיוון שהן לא סבלו מטעויות אנוש והיו החלטיות יותר מבני אדם. בנוסף, לדבריהם נטילת הנהיגה מידיהם הפחיתה את רמות הלחץ שלהם והתחושה כי לרכב יש יותר "עיניים" על הכביש סייעה לתחושת הבטיחות.

 

סוגיה אחרת שקרצה למשתתפים היא היווצרות זמן חופשי כתוצאה ממסירת השליטה ברכב, אך חלק חששו מהיעדר אינראקציה עם נהג אנושי. חלק מהנוסעים דיווחו על חוסר נוחות מנסיעה במושב האחורי ללא אמצעי שליטה ברכב, וציינו את מושב הנהג הריק ואת ההגה שנע בכוחות עצמו. לדבריהם, הוצאת ההגה מהרכב לחלוטין היתה מסייעת לתחושת העצבנות שלהם. על אף החששות, וויסט אומר שהתוצאה החשובה ביותר מבחינתו היתה המהירות שבה הנוסעים התנערו מחששותיהם והתרגלו לנסיעה ברכב ללא נהג.

 

פחד מאובדן השליטה מול אמונה במודעות המכונית

 

"הופתענו מהמהירות שבה אנשים, שלא נחשפו כלל בעבר למכוניות אוטונומיות, הרגישו לגמרי בנוח בהן והתחילו לחשוב על האופן שבו ישנו את חיי היומיום שלהם", אומר וויסט. "מהר מאוד, בנסיעה של מספר דקות, התגובות שלהם השתנו מסקרנות וחששות ל'זה מדהים, אני לא מאמין כמה אני רגוע ולא חושב על כך שהמכונית נוהגת'".

זה מעודד לאור טענות של אנשים שלעולם לא יתרגלו לרכב ללא נהג.

 

ג'ק וויסט מאינטל ג'ק וויסט מאינטל

 

"זה אכן מעודד, בניסוי ביצענו כל מיני פעולות כדי לקדם את זה. למשל, הורינו למכונית לדבר אל הנוסעים ולהסביר להם למה היא עושה מה שהיא עושה", מפרט וויסט. "זה מבוסס על הנחת היסוד שאנשים צריכים לקבל מידע ולדעת מה קורה. אם הם מוותרים על השליטה במכונה שהם רגילים לשלוט בה הם צריכים לדעת שהמכונית מודעת לסביבתה.

 

"לפני הנסיעה הסברנו לנוסעים על הטכנולוגיה בבסיס הרכב, והופתענו לגלות עד כמה התרומה של ההסבר היתה משמעותית. לאף אחד מהמשתתפים במחקר לא היה רקע טכני ולא ידענו כמה הם יתעניינו באופן הפעילות של הרכב האוטונומי, אבל גילינו שזה חשוב ליצירת אמון ברכב. הודות לוויזואליזציה והסברים, כשהם נכנסו לרכב הם היו רגועים יותר".

 

איך השפיעו תוצאות הניסוי על תפיסתכם את עתיד הרכב האוטונומי?

 

"אנחנו עדיין בטוחים בעתיד הזה, אבל עכשיו אנחנו מיודעים יותר לגבי החוויות שהמוצרים בתחום צריכים לתמוך בהן, כדי לזכות באמון הצרכנים. אחרת אימוץ הטכנולוגיה תהיה מוגבלת והפוטנציאל שלה לא ימוצה. הניסוי הדגיש את הקריטיות של יחסי אדם־מכונה לעיצוב המכוניות האוטונומיות, אי אפשר להתמקד רק בחיישנים ובדברים הטכניים, חייבים לחשוב על שילוב בני האדם ברכב כגורם פעיל".

 

לפתח שיחה קולחת בין הנוסע למכונית שלו

 

"המחקר הצביע בין היתר על ההבדל בין זיהוי דיבור ליכולות שפה טבעית אמיתיות", אומר וויסט. "נדהמנו מהמהירות שבה הנוסעים רצו לנהל שיחה רגילה עם המכונית: היא דיברה אליהם במשפטים שלמים, אז הם רצו לענות ולנהל שיחה עם המכונה. זה לימד אותנו על החשיבות של יכולות של שיחה טבעית — הבנה לא רק של המילים שנאמרו אלא של ההקשר שבו הן נאמרו — ועל הצורך בהן כדי לשלב בין מה שהמכונית רואה בחוץ לבין מה שהנוסע אומר לה.

 

"למשל בתרחישים שבהם הנוסע מדריך את המכונית בחלק הסופי של הנסיעה. המכונית צריכה לדעת לפענח אמירה כמו 'הבניין השלישי מימין', ולחבר בין הוראות המשתמש לבין מה שהחיישנים שלה קולטים. מערכת הנהיגה לא יכולה להיות קופסה שמבודדת מהמתרחש בתוך הרכב".

 

סקר של AAA טוען ש־75% מהאמריקאים חוששים לנסוע ברכב אוטונומי. איך מתמודדים עם זה?

 

"ראשית, חשוב לספק לנוסעים הסבר בסיסי על הטכנולוגיה לפני כניסתם לרכב. בנוסף, הרכב עצמו מספק לנוסע מספר תצוגות ומערכות מידע על מיקומו ועל מה שהמכונית רואה. שלישית, סיפקנו תקשורת קולית בין המכונית לנוסעים. באחד התרחישים הולך רגל נכנס לכביש והמכונית נדרשה להאט בפתאומיות. כשהיא עשתה זאת היא הסבירה לנוסעים מה קרה, וזה סייע להם להבין שהיא מודעת למתרחש. השילוב הזה מרגיע גם את הנוסעים החוששים ביותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x