נבחרו חמשת הזכיינים שיפעילו את מעבדות רשות החדשנות
החברות הן רנו-ניסאן העולמית, Merck, שיכון ובינוי, המ-לט ו-Frutarom; המעבדות יופעלו במשך שלוש שנים ויזכו למימון כולל של 4.5 מיליון שקל לשנה מהרשות. הן יקומו בנצרת, חיפה, תל אביב ויבנה
- Signals Group מגייסת עוד 25 מיליון דולר
- AppsFlyer חתמה על שיתוף פעולה עם אדובי בתחום הפרסום
- הקרן של אריק שמידט מתמזגת עם קרן מרקר של יובל שחר
הזכיינים יפעילו את המעבדות לתקופה של 3 שנים במהלכן תשתתף הרשות במימון הקמת תשתית טכנולוגית לטובת היזמים בסכום עד 4 מיליון שקל ובתפעול שוטף של חצי מיליון שקל לשנה. הסטארט-אפים שיקלטו במעבדות יקבלו מימון בשיעור השתתפות של 85% ועד מיליון שקל למימון פרויקט הוכחת היתכנות. המעבדות יעמידו תשתיות טכנולוגיה וידע בתחומים שיהיו זמינים ליזמים במימון של רשות החדשנות להוכחת היתכנות.
אהרון אהרון, ראש הרשות לחדשנות צילום: אוראל כהן
אלו הן חמש המעבדות: Let-Lab שתוקם באזור התעשייה ציפורית שבנצרת תופעל על ידי חברת המ-לט. המעבדה תתמקד בטכנולוגיות בתחום אינטרנט הדברים בעולם התעשייה והבניין. שיכון ובינוי, סולל בונה ותאגיד האנרגיה האיטלקי ENEL יפעילו מעבדה טכנולוגית שתוקם במפרץ חיפה ותתמקד בתחום התשתיות החכמות: בנייה, תחבורה ואנרגיה. Automotive Service Israel של קבוצת הרכב רנו-ניסאן העולמית תפעיל מעבדה טכנולוגית שתוקם בקריית עתידים, כחלק ממתחם משותף של עיריית תל אביב ואונ' תל אביב המיועד ליזמים בראשית דרכם. המעבדה תתמקד בתחום הניידות העירונית החכמה. Merck (במסגרת פעילות PMatX) וחברת הייצור Flex יפעילו מעבדה טכנולוגית שתוקם ביבנה בתחום החומרים המתקדמים ותהליכי ייצור חדשניים לטובת הדור הבא של מוצרי האלקטרוניקה. Frutarom תפעיל מעבדה טכנולוגית שתוקם בחיפה. המעבדה תתמקד בפיתוח חומרי גלם ייחודיים לתעשיית המזון, המשקאות וחומרי גלם פונקציונליים.
אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות, אמר: "רשות החדשנות מייחסת חשיבות רבה להכנסת חדשנות לתחום הייצור המתקדם. במסגרת ההליך קיבלנו 16 הצעות מצוינות שמצביעות על הצורך האמיתי עליו באה התכנית לענות. תכנית המעבדות תשמש פלטפורמה לחיבור של תעשיית הייצור עם תרבות היזמות והחדשנות שישראל התברכה בה ותאפשר לחברות ישראליות יתרון תחרותי בעולם".
זריקת עידוד לאקוסיסטם המקומית
אניה אלדן, סמנכ"לית הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית וראש זירת ההזנק, אמרה ל"כלכליסט": "התכנית מאפשרת בניית אקוסיסטם של חדשנות בתחומי תעשיות הייצור המתקדם באמצעות חיבור בין תשתית טכנולוגית וידע של חברות גדולות, בארץ ובעולם, לטובת הסטארט-אפים. התכנית מצטרפת לתכנית החממות הטכנולוגיות המצליחה של זירת ההזנק".
"המטרה של התוכנית הינה דו-צדדית", הוסיפה. "ראשית, ליצור אקוסיסטם גם בתחומים נוספים. יש כאן אקוסיסטם בתחום התוכנה, אבל אפילו בתחום הרכב, שקיבל דחיפה רצינית ממובילאיי, עדיין אין מספיק חברות והידע שלהן בהבנת השוק והנגישות לתשתיות לא טובים מספיק. הדרך ליצור את הדברים הללו הוא על ידי הבאת שותפים שמכירים את השווקים ומפתחים את התשתית הטכנולוגית הדרושה ליזמים".
אניה אלדן צילום: עמית שעל
"שנית, מהצד של החברות עצמן, התעשייה המסורתית בישראל מעורבת פחות בהייטק, וזה למרות שמגיעות לכאן הרבה חברות מכל העולם. בין השאר בגלל שמדובר בחברות קטנות יותר שעסוקות יותר בהישרדות ופחות באסטרטגיה עתידית. סיבה נוספת היא שבאופן כללי תעשיות ייצור עסוקות יותר בייצור ופחות בפיתוח. הרשות עוסקת כבר שנים בניסיון להכניס מו"פ לחבורות האלה והתעשייה היום מגלה יותר מוכנות לחשוב על חדשנות. התוכנית מחברת בין שתיהן, בתקווה שזה יהפוך אותן ליותר תחרותיות בעולם".
"לבסוף, אנחנו רוצים שגם חברות זרות יהיו מעורבות בתעשייה המקומית ולא יפעלו כאן רק באמצעות סקאוטרים. הזכיינים שנבחרו משלבים בין חברות מקומיות לבינלאומיות בתנאים זהים".
לגבי תנאי הכניסה למעבדות, מסבירה אלדן: "הגבלנו את האחוזים שהמעבדה יכולה לקחת מסטארט-אפ בלי השקעה כספית ואסרנו על הגבלה בהסכם מחייב. אנחנו משתדלים לתת לגופים לנהל את עצמם, כי אנחנו לא רוצים לנהל את התעשייה, אבל שמים רגלוציה כדי להגן על הסטארט-אפים".
