• תפריט
חדשות טכנולוגיה

בלעדי לכלכליסט

רכבת העתיד של אילון מאסק: מת"א לאילת ב־20 דקות

חברת הייפרלופ וואן, שמנסה להפוך את חזון הרכבת האולטרה מהירה של היזם אילון מאסק למציאות, שוקלת את ישראל כאחד מארבעה יעדים סופיים. לטענת היזמים הישראלים שעובדים מולה, קו ראשון יוכל לפעול בארץ כבר בשנת 2025

מאיר אורבך 09:4627.07.17

חברת Hyperloop One (הייפרלופ וואן) שוקלת את ישראל כאחד מארבעה יעדים סופיים להקמת קו של רכבת אולטרה־מהירה. החברה, שמנסה ליישם את החזון של היזם אילון מאסק, מציעה לחבר את תל אביב לאילת. לטענת היזמים הישראלים שעובדים מולה, ניתן יהיה להגיע מהעיר הדרומית ועד ללב גוש דן בנסיעה של 20 דקות.

 

 

 

הייפרלופ וואן מנסה להגשים חזון שהגה מאסק ב־2013. הרעיון, שנשמע בשעתו כפנטזיה, כבר קורם עור וגידים. החברה, שגייסה יותר מ־160 מיליון דולר, משתפת פעולה עם ג'נרל אלקטריק ו־RNCF, חברת הרכבות הגדולה בעולם. הייפרלופ כבר ערכה ניסוי ראשוני במדבריות של נוואדה שבארה"ב. החברה מעסיקה 260 עובדים וגדלה בקצב מהיר, עם כוונות להגיע ל־500 עובדים עד סוף השנה.

 

קטר הרכב קטר הרכב

 

 

הייפרלופ היא רכבת שנעה בתוך צינור שבו נשמר לחץ אוויר נמוך. המנוע של הרכבת שואב אוויר מקדימה ומשחרר אותו דחוס דרך החלק האחורי. שיטה זו מאפשרת לרכבת לנוע ללא חיכוך עם הציור עצמו ותוך חיכוך מינימלי עם האוויר. לפי מאסק, היעדר החיכוך יאפשר לרכבת לנסוע מהר מאוד באמצעות מעט מאוד אנרגיה.

 

מאסק הגה את ההייפרלופ כפיתרון לחיבור בין סן פרנסיסקו ללוס אנגל'ס, אחד מעורקי התנועה החשובים והעמוסים של החוף המערבי של ארה"ב. הוא אמנם לא הקים חברה או פעל ליישם את התוכנית, אך כמה חברות הרימו את הכפפה ואף הרחיבו את היריעה. אחת הבולטות בפעילותה בנושא וככל הנראה המתקדמת ביותר היא הייפרלופ וואן.

 

 

 

 

"זול יותר מרכבת לאילת"

החברה האמריקאית הגיעה לישראל בעקבות עבודתם של שלושה יזמים מקומיים. ערן טל, יזם בתעשיית ההייטק, היה שותף בין השאר בחברת קליקסמוב שנמכרה לאקסל מדיה ב־20 מיליון שקל; עמרי רחמים, שניהל בעבר מטה הבחירות של ניר ברקת, מכהן כיום כבכיר באירובוטיקס; ויותם דרקסלר, מנכ"ל חברת מדטק שיקום נוירולוגי ובעל עבר בחברת הייעוץ בוסטון קונסולטינג.

 

צינור המסילה של הייפרלופ צינור המסילה של הייפרלופ

 

בשלב הראשון חברו השלושה לחברת הייעוץ מקינזי, שכתבה איתם ביחד תוכנית עסקית להייפרלופ. השלושה הצטרפו לתחרות בינלאומית שהחברה האמריקאית מובילה. מבין 2,600 צוותים, רק 35 עלו לחצי הגמר, כאשר הישראלים הם היחידים במזרח התיכון.

 

ניסויים של Hyperloop One להקמת רכבת מהירה בנוואדה ניסויים של Hyperloop One להקמת רכבת מהירה בנוואדה

 

 

בשיחה עם "כלכליסט" מספר טל כי אף שהרעיון נשמע עתידני, סביר מאוד שנראה קו ראשון של הייפרלופ בישראל עד שנת 2025. "העלויות של קו הייפרלופ בין אילת לתל אביב הן כשליש מהעלות של רכבת מהירה רגילה שתוקם על התוואי הזה, ולא תהיה כלכלית בכל מקרה", לדבריו. "על פי התוכנית שלנו ניתן להקים במהירות גבוהה קו שינוע בין תמנע לאילת לבדיקת היתכנות ראשונית. קו כזה יכול לשמש בשלב הראשון לפריקת סחורות מנמל אילת או לשמש להסעות משדה התעופה החדש של העיר. כיום נמל אילת עמוס בכלי רכב שפוקקים אותו. אפילו אם יהיה שינוי, עדיין השינוע שלהם מכביד. פריקה שלהם באמצעות הייפרלופ תחולל שינוי מהותי".

 

לפי התוכנית, לקו הישראלי יהיו כמה תחנות ביניים, ובהן שדה התעופה של אילת, באר שבע ואשדוד, שם תעצור הרכבת בעיקר כדי לשרת את צורכי הנמל. "ניתן לנוע במהירות של מטוס או יותר ממנו בעלויות נמוכות", אומר טל. "אין עלות שולית לנסיעה, שכן ההייפרלופ עובד על חשמל וצורך מעט אנרגיה, מאחר שהוא מייצר חשמל על פאנלים סולאריים. הרכבת תהיה מאופסת מבחינת צריכת אנרגיה. עלות הנסיעה בהייפרלופ יכולה להיות כמו כרטיס אוטובוס. נסיעה מתל אביב לאילת תקח 20 דקות לכל היותר ומתל אביב לבאר שבע חמש דקות.

 

מימין: עמרי רחמים, ערן טל ויותם דרקסלר מימין: עמרי רחמים, ערן טל ויותם דרקסלר צילום: עמית שעל

 

 

"יש לנו תמיכה גדולה מראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי, שמבין שהנמל פקוק. אנחנו יכולים לשחרר משאות רבים שיגיעו לנמל. ההייפרלופ מסוגל לשאת מכולה באותה קלות שבה הוא יסיע נוסעים. האופציה של הסעת מטען הרבה יותר ריאלית ומהירה".

 

הקבוצה שמאחוריה עומד טל לא רק חולמת, אלא גם ניגשה לקידום הרעיון. "הייפרלופ רואה בנו כנציגים של ישראל ואלה שיקדמו אותה כאן", אמר טל. "יש לנו תמיכה ממשלתית נרחבת. זו עדיין לא הבטחה למימון, אלא תגובות מאוד חיוביות שקיבלנו מבכירים בממשלה".

 

עניין רב מצד הממשלה

 

"אני מעריך שנראה קו ראשון של הייפרלופ פועל כבר בשנת 2020. הוא יהיה ככל הנראה קו של סחורות ושנה לאחר מכן יתווסף קו שמסיע אנשים. ההערכות הן שקווים
אלו יהיו או בארה"ב או בדובאי, שמקדמת את המיזם במהירות. הקשיים הגדולים ביותר של המיזם אינם טכנולוגיים או מימוניים, אלא בירוקרטיים. ההתגברות על הביורוקרטיה היא אחד הקריטריונים החשובים ביותר בבחירה של מדינה לפרוס בה קו. לכן אנחנו הקבוצה היחידה שנבחרה במזרח התיכון לעלות לחצי הגמר ולכן גם הקו שאנחנו מציעים לאילת הוא אחד המועדפים עליהם. התגובות החיוביות ממשרדי הממשלה נותנים תחושה שאפשר יהיה לעקוף את הביורוקרטיה".

 

טל ושותפיו ממתינים להחלטה של הייפרלופ אם לבחור בישראל כיעד להמשך הדרך. לפי הערכות, התמיכה הציבורית והממשלתית בפריסת קו מהותיים לבחירה במדינה כיעד לפריסת קו. טל אוחז במסמכים חתומים מגופי מדינה רבים שהביעו תמיכה במיזם, בהם משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד התיירות, רשות החדשנות והוועדה לתשתיות לאומיות.

 

"אני לא בטוח שאהיה זה שיהפוך את המיזם לחברה שתספק את שירותי הייפרלופ", אומר טל כשהוא נשאל על מימון הפרויקט שצפוי להגיע למיליארדי דולרים. "אם כן זה יהיה בחבירה לגוף גדול שמסוגל לתמוך ולממן. אנחנו לא פוסלים את רכבת ישראל ומחפשים להגיע למצב שבו יש למיזם תמיכה ממשלתית לא רק ברמה ההצהרתית אלא גם ברמה של החלטת ממשלה והקצאת משאבים".

 

היזם אילון מאסק היזם אילון מאסק צילום: בלומברג

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x