שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
תעופה וחלל

מה הקשר בין נאצים, המפציץ החמקן וגזר?

גרמניה הנאצית היא זו שהמציאה את האווירון החמקן הראשון - והכל בגלל דרישה משונה של מפקד חיל האוויר הגרמני, הונאה מתוחכמת של בריטניה ושני אחים יצירתיים שלא למדו הנדסה, ועדיין פיתחו יצירת מופת מעופפת

ניצן סדן 08:0015.07.17

 

 

שלום, כאן הקברניט; מי המציא את המטוס החמקן? כמו ב-8 מ-10 שאלות כאלה בתחום החדשנות בתעופה, התשובה היא "הנאצים". וקבלו: הם המציאו אותו בטעות - ויש שטוענים שבגלל מניפולציה שקשורה בירקות.

 

 

בסוף שנות השלושים פרסו הבריטים את מערך המכ"מים Chain Home, הכלי הכי חשוב של הממלכה - הוא זה שהציל אותה מכיבוש נאצי במלחמת העולם השנייה: בכל לילה המריאו מפציצי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, להפציץ את ערי בריטניה ובכל לילה חיכו להם בדרך מטוסי הספיטפייר וההאריקיין והפילו אותם בהמוניהם. המכ"מ נתן התראה של כחצי שעה לפני הגעת המפציצים לאזור המטרה, מה שסייע ביירוט שלהם וצמצם אבדות.

 

 

אנטנות המכ"מ של Chain Home אנטנות המכ"מ של Chain Home

 

 

הרמן גרינג, מפקד הלופטוואפה, רתח מזעם ולא הבין איך מצליחים הטייסים הבריטים לזהות את מטוסיו בלילות. הבריטים, שמאז ומעולם הצטיינו בחוש הומור יצירתי, החליטו לשלב אותו במהלך לוחמת-מודיעין: בבריטניה הושק קמפיין שקורא לאכילת גזר. מה הקשר? נכתב בו שאם אוכלים גזר, מקבלים ראיית לילה משובחת כמו של לוחמי הוד מעלתה - כדי להצניע את העובדה שיש טכנולוגיה שמסייעת בזיהוי מטוסי אויב. לקמפיין היה גם ערך נוסף: הגדלת צריכת הגזר במדינה נועדה לצמצם צריכת בשר ותפוחי אדמה, שהיו נחוצים מאי פעם לייצור מזון ללוחמים.

 

 

מפציץ גרמני שפגש את טייסי הוד מעלתה בנסיבות לא נעימות מפציץ גרמני שפגש את טייסי הוד מעלתה בנסיבות לא נעימות

 

 

כשמרגלי המטה הנאצי נתקלו בקמפיין, העבירו את המסר כלשונו הלאה, עד שהגיע לגרינג. הדעות חלוקות בנוגע למה שקרה בשלב זה: יש שטוענים כי גרינג נפל בהונאת הגזר עד כדי כך, שפקד על שינויים מהותיים בתזונת טייסיו ואף דרש לייבא גזר בכמויות גדולות. לי זה נשמע קצת מוגזם - ואני מצדד בהיסטוריונים שטוענים שגרמניה היתה מודעת למערך המכ"מים ברמה זו או אחרת - ופשוט לא ידעה שהוא זה שמזהה את המטוסים שלה; טכנולוגיית המכ"מ היתה מוכרת לשני הצדדים, אך טווח הגילוי והאינטגרציה עם מערכות ההתראה הארציות היו סוד כמוס.

 

גזר או לא גזר, הר גרינג החליט שצריך לפצח את ההגנה הבריטית - ולעשות זאת עם מטוס מאוד מיוחד: הוא דרש מהתעשייה המקומית לפתח אווירון שיוכל לשאת פצצות במשקל כולל של 1,000 ק"ג, למרחק של 1,000 ק"מ, במהירות של 1,000 קמ"ש. לדגל נקראו שני גאונים זוהרים, האחים וורנר וריימר הורטן. השניים החלו לתכנן מטוס שלא דמה לשום דבר שקדם לו ויכל לענות על דרישות המהירות והטווח של הר גרינג.

 

 

האחים הורטן, לצד הפיתוח שלהם האחים הורטן, לצד הפיתוח שלהם

 

 

הוא נקרא Ho229 והו, מה נפלא הוא היה: מטוס סילון בתצורת כנף מעופפת מהממת, ללא זנב, עם גוף קל להפליא, חימוש רב עוצמה ועוד. ה-229 היה מטוס זריז ויעיל מאין כמותו, הרבה יותר מהמסרשמידט 262, מטוס הסילון המבצעי הראשון. למעשה, אף הביס אותו פעם אחר פעם בניסויי קרבות אוויר שנערכו בגרמניה הנאצית.

 

 

לא בומרנג, זה מטוס. Ho229 לא בומרנג, זה מטוס. Ho229

 

 

גרינג התלהב ושפך כסף על ההורטנים. הם המשיכו בפרויקט והחלו לפתח גם גרסה מגודלת של ה-229, מפציץ אסטרטגי מיוחד, Ho18. הוא נועד לטוס עד לארצות הברית כשהוא נושא רק פצצה אחת (נחשו איזו).

 

 

עיצוב ה-Ho18, המפציץ שתוכנן לחסל את ארצות הברית עיצוב ה-Ho18, המפציץ שתוכנן לחסל את ארצות הברית

 

 

אך ההיסטוריה, כדרכה, לא התרשמה; המטוס לא הספיק להיכנס לשירות לפני הפלת השלטון הנאצי. כשמצאו בעלות הברית את ההורטן 229 בבסיס סודי ליד פרנקפורט, לקח לחוקרי המודיעין זמן-מה להבין שזה בכלל מטוס; אף אחד לא ראה דבר כזה לפני כן ואחדים חשבו שזו צוללת או סירה מהירה. בדיקות שלו גילו שהוא מתנהג בצורה משונה מאוד כשפוגעים בו גלי מכ"מ.

 

 

ההורטן 229, בפוסטר של משחק מחשב ההורטן 229, בפוסטר של משחק מחשב

 

 

מה בעצם, הופך מטוס לחמקן מרדאר? שילוב בין חומרים שמצמצמים החזרי מכ"מ ועיצוב נטול משטחים שוברי-צורה, כאלה שמהם יוחזרו גלי המכ"מ. ככל שאלמנטים אלה שולבו טוב יותר בעיצוב האווירון, כך יהיה שטח החתך המכ"מי שלו נמוך יותר. ובלי לדעת, זה מה שהאחים עשו: הם בנו את מטוס מעץ רב-שכבתי כדי שיהיה זול לייצור וכדי שהעץ לא ייפגע, ציפו אותו בצבע פחמני והשתמשו בדבק שכלל פחמן - חומר שבתנאים מסוימים, מסייע בבליעת גלי מכ"מ. ל-229 לא היו מדחפים בהיותו מטוס סילון ומעצביו ויתרו על הזנב כדי לצמצם את התנגדות האוויר; מה קיבלנו? אווירון שהוא כמעט נטול משטחים אנכיים מחזירי מכ"מ. מהחזית, החתך שלו זעיר וגלי מכ"מ יוחזרו בשיעור נמוך, מה שגורם לו להתגלות בשלב מאוחר בהרבה ממטוסים אחרים; האחים סופר הורטן בנו את החמקן הראשון בהיסטוריה.

 

 

רוב ה-229 היה עשוי עץ ומיעוטו מתכת, ועיצובו סייע בצמצום חתימת המכ"מ רוב ה-229 היה עשוי עץ ומיעוטו מתכת, ועיצובו סייע בצמצום חתימת המכ"מ

 

 

ניתוח מדוקדק של ה-229 גילה שהוא היה כמעט מושלם אירודינמית, ברמה שניתנת להשגה רק בעזרת מחשב. האחים הורטן, אגב, לא היו פיזיקאים ולא למדו הנדסת אירונאוטיקה; הם היו בסך הכל שני טייסים ובוני דאונים, שהיה להם רעיון טוב; את החמקן הראשון המציאו שני מייקרים.  

 

האדם שהכי התעניין ב-Ho229 היה ג'ק נורת'רופ, גאון אירוספייס זוהר (עליו אספר לכם בטור אחר), שקידם את קונספט הכנף המעופפת - בין היתר, על בסיס דברים שלמד מהמטוס הגרמני. המטוס הכי חמקן בעולם הוא ה-B2 האמריקאי, מפציץ בין יבשתי ענק שבנוי בעיצוב כנף מעופפת, שבעצם הגשים את החזון של ההורטנים.

 

 

המפציץ החמקן B2. מחיר: מיליארד דולר ליחידה המפציץ החמקן B2. מחיר: מיליארד דולר ליחידה

 

 

לפני כמה שנים ערכה נורת'רופ-גראמן, יצרנית ה-B2, ניסוי מעניין: היא בנתה את המטוס של ההורטנים בדיוק לפי התוכנית המקורית והפעילה מולו מכ"מ בריטי ממלחמת העולם השנייה. הוא התגלה כחמקן למהדרין, בעל שטח חתימת מכ"מ קטן משל כל מטוסי הקרב בני זמנו - וגם יותר משל מטוסי קרב מודרניים רבים.

 

ריימר הורטן, אגב, טען עד יומו האחרון שלא היתה כאן שום טעות ושהוא בחר ברכיבים עתירי פחמן כדי להשיג חמקנות. מחקר מדוקדק של הסמיתסוניאן האמריקאי גילה כי באב הטיפוס של המטוס אמנם נעשה שימוש בדבק פחמני - אך בשיעור זניח, שלא השפיע על החמקנות; אם היה מודע הורטן לערכו של הפחמן, היה משלב אותו ביותר חלקים במטוס. מה גם שהטכנולוגיה כבר היתה על המדף: צוללות גרמניות מתקדמות השתמשו בציפוי פחמני לפריסקופים שלהן, כדי לצמצם גילוי ממכ"מ ימי. אף אחד לא חשב ליישם את זה גם במטוסים.

 

בשורה התחתונה, כך קיבלנו שני דברים נהדרים: מטוסי כנף מעופפת, שנראים כאילו עוצבו עבור באטמן - ואת האגדה לפיה גזר זה טוב לעיניים. טיסה נעימה!

בטל שלח
    לכל התגובות
    x