שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

דו"ח IVC ומיתר: היקף האקזיטים בישראל נמצא בשפל של 5 שנים

לפי נתוני החברות, במחצית הראשונה של השנה נרשמו 57 עסקאות אקזיט בסכום כולל של 1.95 מיליארד דולר; שווי העסקה הממוצע עמד על 34 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 87 מיליון אשתקד

מאיר אורבך 12:0605.07.17

האקזיטים בישראל מגיעים לשפל של חמש שנים; כך לפי נתוני דו"ח האקזיטים של IVC ומשרד העו"ד מיתר ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. מהדו"ח עולה שבמחצית הראשונה של השנה נרשמו 57 עסקאות אקזיט של חברות הייטק ישראליות אשר הסתכמו ב-1.95 מיליארד דולר.

 

 

הדו"ח כולל את עסקת הרכישה של ג'ונו על ידי גט ב-200 מיליון דולר שהיתה עסקת מניות ברובה ואת עסקת סרווטרוניקס שנמכרה ב-170 מיליון דולר והיא אינה חברת הייטק טהורה. את העסקה הגדולה ביותר השנה ביצעה חברת מדעי החיים ואלטק, שנמכרה ב-340 מיליון דולר.

 

היקף האקזיט הממוצע הגיע ל-34 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017, ירידה משמעותית בהשוואה לממוצע השנתי לעסקת אקזיט, שעמד על 87 מיליון דולר ב- 2016. למעשה, זהו שפל של חמש שנים גם במספר העסקאות וגם בשוויין הכולל. לעומת זאת, מראה הדו"ח שיפור יחסי בהנפקות ציבוריות ראשונות, כאשר שבע עסקאות IPO הסתכמו ב-227 מיליון דולר. מספר ההנפקות והיקפן בדולרים מהווים עליה בהשוואה ל-2016, בה גויסו 22 מיליון דולר בלבד בחמש עסקאות IPO.

 

 

עובדי חברת ואלטק, שנמכרה השנה עובדי חברת ואלטק, שנמכרה השנה צילום: נמרוד גליקמן

 

 

עו"ד אלון סהר, שותף במיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', אמר: "בחינת נתוני הדו"ח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה. ניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובאליים, למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות הברית, מחייב רוכשים אמריקאים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקאות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין, עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים, או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא ומתן עם רוכשים סיניים".

 

אלון סהר ממיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' אלון סהר ממיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' צילום: תומר יעקובסון

 

 

"לצד אלה, צריך לזכור כי חלק ניכר מהחברות שהיו פעילות בישראל בתחום הרכישות, עברו שינויים אירגוניים משמעותיים, הקשורים לתחומי הליבה שלהן" הסביר סהר. "מטבע הדברים, שינוים אלה מעכבים קבלת החלטות באשר לעסקות מיזוג ורכישה ללא קשר לתעשייה בישראל. יחד עם זאת, כאשר האסטרטגיה הארגונית מבשילה, אותם גופים פונים למימושה, בדרך כלל בדרך של רכישת חברות. לעיתים החברה הנרכשת עומדת במרכז השינוי אסטרטגי - ודוגמה לכך היא רכישת מובילאיי - ולעיתים הרכישות הן בבחינת חלקים החסרים בפאזל - ודוגמא לכך היא מיקרוסופט, שלאחר שנים של הקפאת פעילות הרכישות בישראל, ביצעה סדרת עסקאות בתחום הסייבר והפכה לרוכשת הפעילה בישראל".

 

עו"ד דן שמגר, שותף נוסף במשרד, מציע הסבר נוסף לירידה במספר העסקאות: "יש להביא בחשבון את העליה המשמעותית בהיקף ההשקעות ובזמינות ההון להשקעות בשלבי צמיחה. מספר העסקות בהן חברות גייסו עשרות מיליוני דולרים מעולם לא היה גדול כל כך. ריבוי גופי ההשקעה, התומכים בחברות בשלבים מאוחרים  והיקף ההון שעמד ועומד עדיין לרשות חברות לצורך צמיחה, הוא גדול מאי פעם".

 

שמגר מזכיר טענות שנשמעות לעתים, לפיהן שווי החברות הפרטיות גבוה מדי ויוצר לפיכך פער בלתי ניתן לגישור בין ה-"Bid" ל-"Ask", קרי בין המחיר שרוכש יהיה מוכן לשלם עבור חברת מטרה, לבין המחיר אותו בעלי המניות של חברת המטרה יהיו מוכנים לקבל. לעומת זאת, יש הטוענים שבכך התעשייה בונה יותר חברות משמעותיות וכי הצפת הערך תבוא לידי ביטוי בשנים מאוחרות יותר. שמגר מציין כי, "על אף שכבר לקחנו חלק במספר עסקות מהותיות שלא יצאו מהכוח אל הפועל בשל פערי המחיר, נכון להיום בישראל יש יותר חברות מהותיות מאשר אי פעם. אנו יכולים רק לקוות, שעובדה זו תתורגם בעתיד לעסקות במחירים גבוהים אף יותר ממה שהיינו מורגלים להן בעבר".

 

בנוסף, עוה"ד שמגר וסהר מצביעים גם על העובדה שחלק מהתחומים הנחשבים כיום "חמים" בגיוסי הון, הם תחומים בהם התעשייה בישראל עדיין עושה צעדים ראשונים ומציינים לדוגמא את תחומי המציאות הווירטואלית, המציאות הרבודה והרובוטיקה.

 

קובי שימנה, מנכ"ל IVC קובי שימנה, מנכ"ל IVC צילום: עמית שעל

 

 

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, סבור כי למטבע שני צדדים: "תעשיה בריאה צריכה תמהיל נכון, שכולל חברות טכנולוגיה צומחות ותעשיה מתעצמת, אך גם מאפשר למשקיעים לממש השקעות ולהחזיר כסף, בין השאר באמצעות אקזיטים".

 

 

"יכול להיות שהמגמה של השקעה בחברות צומחות יצרה 'העדפת יתר' ובחירה של המשקיעים והיזמים לא למכור חברות ולממש השקעות במחיר הריאלי שלהם כעת, בשאיפה שההחזרים בעתיד יהיו גדולים אף יותר. זה טוב ויפה, אך לטעמי, מעט מדי חברות נמכרו בחצי השנה האחרונה, ובין אלו שכן נמכרו, היו מעט מידי עסקאות בהיקפים הבינוניים והגדולים שמחפשת תעשיית הון הסיכון. כולנו תקווה שהתעשייה תחזור לאיזון בריא יותר במחצית השנייה של 2017".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x