אושר חוק חסימת אתרי אינטרנט לקריאה שנייה ושלישית
נוסח החוק שאושר כולל בין אפשרויות החסימה: להורות למנועי חיפוש, להסיר אתר מהתוצאות. חברי הוועדה מתחו ביקורת חריפה על כך שניתן יהיה להוציא צווים על סמך חומר חסוי
- למה פייסבוק חסמה אותך, אבל לא את הגזען שהגבת לו?
- סין סגרה שלושה אתרי סטרימינג - בהם "טוויטר הסיני"
- חסימה מסוכנת: ישראל מתקרבת למועדון המדינות שמגבילות גלישה חופשית ברשת
הצעת החוק, שמקודמת על ידי משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, אושרה בקריאה ראשונה כבר לפני כשלוש שנים. ואולם, הליכי החקיקה התעכבו והתארכו, בין השאר על רקע הקדמת הבחירות. בחודשים האחרונים זרזה ועדת החוקה את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
העבירות שאליהן מתייחסת הצעת החוק הן: ארגון או עריכת הימורים בלתי חוקיים הקשורים לפעילותו של ארגון פשיעה; פרסום תועבה המציג קטינים – פדופיליה; פרסום מודעות זנות ומכירת סמים מסוכנים. בית המשפט יוכל לתת צו גם אם "אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך פעילותו באמצעות האתר".
איילת שקד שרת משפטים וגלעד ארדן השר לביטחון פנים הובילו את מאמצי החקיקה של החוק להגבלת גישה צילום: אלכס קולומויסקי, Kobi Gideon
לפי הצעת החוק, בית המשפט מחוזי יוכל להורות לספקים לחסום גישה לאתר אינטרנט או לחלקו; להוריד אתר אינטרנט מהשרת; ולהורות לשירות איתור אינטרנטי להוריד את האתר מתוצאות החיפוש. זאת אם שוכנע שהגבלת הגישה לאתר חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה. הצו, כאמור, יוכל להסתמך על חומר חסוי. ספק גישה לרשת שיפר צו צפוי למאסר של עד שנתיים. אם האתר מאוחסן בישראל או נמצא בשליטת אדם או תאגיד ישראלים יוכל בית המשפט להורות על הסרת האתר מהרשת.
לקראת אישור החוק הוצא ממנו הסעיף המחייב את המשטרה לפרסם הודעה מפורטת מראש על בקשת צווי חסימה. באגודה לזכויות האזרח מתחו ביקורת על שכתוצאה מכך לא תהיה למעשה אפשרות פיקוח אמתית על השימוש שהמשטרה עושה בחוק החדש. ח"כ תמר זנדברג ממרצ הזהירה מהאפשרות שאתרים ייעלמו מהרשת כי הם שמאלנים מדי.
ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת תקף את האפשרות להשתמש בחומר חסוי גם במקרים שאינם חמורים מיוחד. ח"כ יעל כהן פארן מהמחנה הציוני אמרה שמדובר ב"חוק שנותן לרשות המבצעת אמצעים דרקוניים".
יו"ר הוודעה ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי אמר ש"זה חוק חשוב ומאוזן. הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד ולהשתוללות בחסות המרחב האינטרנטי". השר לביטחון פנים גלעד ארדן מהליכוד ושרת המשפטים אילת שקד מהבית היהודי המחישו את החשיבות שהם מייחסים להעברת הצעת החוק בכך שהגיעו במפתיע לישיבה.
ארדן אמר ש"זהו צעד ענק ליכולת המשטרה להילחם בפשיעה ובהסתה במרחב המקוון". לדבריו, "במדינת ישראל קיים מצב הזוי לפיו למשטרת ישראל אין סמכות להגביל או לחסום גלישה לאתרי אינטרנט המעודדים עבירות פליליות או מבצעים אותן. סגרנו היום פער אכיפתי של שנים רבות שבהן החוק הקיים היה מנותק ממגמת המעבר של הפשיעה לרשת".
