שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

המתכנתת האמיצה שהביאה להתפטרות מנכ"ל אובר

מה יכולה ללמד פרשת טרוויס קלאניק את עמק הסיליקון על הטרדה מינית ועל עוצמתו של פוסט בודד, האם פופולריות במדיה החברתית יכולה להבטיח ניצחונות פוליטיים ואיך נפטרים מהזיופים בפוקימון Go

יוסי גורביץ 14:4222.06.17

איך זה שפוסט אחד מעז

 

לפעמים יכול אדם אחד לשנות דברים גדולים ומורכבים, עם פוסט אמיץ אחד. השבוע נודע שמנכ"ל אובר טרוויס קלאניק התפטר מתפקידו ויעזוב את החברה שייסד, על רקע שערוריית הטרדות מיניות והתנהגות בזויה של הנהלת החברה כלפי נשים. והכל התחיל מפוסט אחד שכתבה סוזן פאולר, מתכנתת שעבדה באובר וחשפה את תרבות האונס בחברה. הפוסט הזה חולל מפולת שלגים שקברה את קלאניק, את המנהלים הבכירים סביבו ואת המוניטין של החברה כולה. אם לא היתה מפרסמת את הפוסט, כנראה שזה לא היה קורה. לא היתה נפתחת חקירה פנימית, לא היו מגיעות 215 תלונות ועדויות על הטרדה, לא היו עושים ניקוי אורוות באובר.

סוזן פאולר, עובדת אובר לשעבר שחשפה את המתרחש בחברה סוזן פאולר, עובדת אובר לשעבר שחשפה את המתרחש בחברה

 

בלילה בין יום שלישי ורביעי, נפגשו כמה ממשקיעי אובר עם קלאניק, שיצא לחופשה בעקבות השערוריות - ושמו לו ראש סוס במיטה. משקיע מרכזי בשם ביל גרלי, לשעבר מתומכיו הנלהבים של קלאניק, ריכז סביבו שורה של משקיעים אחרים. היתה הסכמה כללית שאנשים כמו קלאניק לא משתנים בגיל 40, ושאחרי חופשה ארוכה הוא פשוט יחזור להיות המנכ"ל שהיה. הוחלט שהוא לא יחזור - וקלאניק התפטר.

 

למה החליט קלאניק להתפטר, ולא להילחם? הוא נשאר אחד מחבר המנהלים של החברה. הוא עדיין מחזיק ברוב מניות השליטה. הוא יכול היה, טכנית, לקחת את ראש הסוס המטאפורי הזה, להוציא אותו מהמיטה ולתקוע אותו על הפגוש של המכונית שלו. אבל רק טכנית.

 

אובר לא רווחית. אם להיות בוטה יותר, היא מדממת מיליארדים. היא יכולה להמשיך בהפסדי ענק כאלה רק כל זמן שהמשקיעים שלה מאמינים שיום אחד כל ההפסדים האלה יחזירו את עצמם. והבעיה היא שקלאניק הוא משקולת על צווארה של אובר. הוא מסמן את כל מה ששלילי בה, וכל זמן שהוא יהיה שם המותג יהיה רעיל.

 

טרוויס קלאניק, מנכ"ל אובר היוצא טרוויס קלאניק, מנכ"ל אובר היוצא צילום: TechCrunch

 

לאובר אין כסף. היא צריכה את המשקיעים, והם לא מוכנים לשמוע על קלאניק. זו הסיבה שלא היתה לו ברירה אלא לפרוש. גרלי עצמו, שהוביל את המאבק להדחת קלאניק, לא שרד את המאבק. הוא הודיע אתמול (ד') שהוא פורש מחבר המנהלים – לאחר שהבין ככל הנראה שהפלג הנאמן לקלאניק בחברה לא יוכל לקבל את המרות שלו.

 

הועלתה השאלה האם ההדחה בפועל של קלאניק תשנה את התרבות הרעילה של עמק הסיליקון, שסוגדת למנכ"ל ויהי מה. אם אובר תחדל להתקיים, פשוט יפסיקו לדבר עליה. אם היא תיחלץ מהמשבר, יהיה גיבור חדש: המנכ"ל שלקח את האסון שהוריש לו קלאניק והוציא את החברה מהבור. האתוס הליברטריאני-נרקיסיסטי של עמק הסיליקון, שאפשר לאנשים כמו קלאניק בכלל להפוך לגיבורים מלכתחילה, לא ישתנה בקלות כזו. זאת, בעוד הגיבורים האמיתיים הם אנשים כמו סוזן פאולר.

 

לא על המדיה החברתית לבדה

 

במחוז השישי של ג'ורג'יה שבארה"ב נערכו בחירות לא חשובות בפני עצמן, אבל שני הצדדים תלו בהן תקוות יוצאות דופן. הדמוקרטים קיוו שהמועמד שלהם, ג'ון אוסוף, ינצח ויראה שגם מחוזות רפובליקניים פונים כנגד טראמפ. אוסוף, הם אמרו בתקווה, הוא המועמד של המדיה החברתית. היתה לו נראות יוצאת דופן בפייסבוק וטוויטר. והוא הפסיד.

פופולריות במדיה החברתית זה ממש לא מספיק פופולריות במדיה החברתית זה ממש לא מספיק

 

אוסוף הפעיל קמפיין מדיה חברתית שחבק את כל ארה"ב. הוא גייס 24 מיליון דולר, סכום שנחשב חסר תקדים למירוץ על מושב קונגרס, ושני שליש מהם הגיעו מ-200,000 תורמים קטנים. רובם המכריע, לרוע המזל, כלל לא גרים במחוז הבחירה שלו אלא במחוזות ליברליים שונים ברחבי ארה"ב. הקמפיין של אוסוף מציין שאלמלא המדיה החברתית, הוא לא היה מגייס כזו כמות של כסף, לא היה הופך לשם מוכר, ולא היה לו שום סיכוי.

 

שזה כנראה נכון. אבל הוא עדיין הפסיד. הסיבה, ככל הנראה, היא שעצם העובדה שליברלים מרחבי המדינה תרמו לו כסף דירבנה את הבסיס המקומי של הרפובליקנים לצאת ולהצביע נגדו. מדיה חברתית זה נחמד. בוחרים רלוונטיים? חשובים בהרבה.

 

קנינו אתכם, עכשיו שבו בשקט

 

טאמבלר היתה רשת חברתית לשיתוף תמונות שחיה לה בשלווה כשהיא מלאה תצלומים מכל סוג (בין היתר, הרבה מאוד פורנו ביזארי). מנהליה היו ידועים בחיבתם לניטרליות הרשת - התפיסה לפיה ספקי אינטרנט לא יכולים לפגוע בחוויית השימוש שלנו, רק כדי לקדם תכנים ספציפיים. 

 

דיוויד קארפ, מייסד טאמבלר דיוויד קארפ, מייסד טאמבלר צילום: בלומברג

 

לפני כמה שנים נרכשה טאמבלר בידי יאהו, בעסקה שהיתה משתלמת לכולם, פרט ליאהו (כרגיל). עתה מסתבר שגם טאמבלר לא יצאה מורווחת מהסיפור. יאהו נרכשה לפני מספר חודשים בידי ורייזון, ספקית כבלים ואינטרנט - שדווקא לא אוהבת את רעיון ניטרליות הרשת משום שהוא מונע ממנה מלעשוק את הלקוחות.  

 

ומנהלי טאמבלר צריכים ליישר קו עם הבוס: עובדים בחברה אמרו שהמנכ"ל דיוויד קארפ אמר לכמה מהנדסים שהוא יכול לדבר על נייטרליות רשת בתוך טמבלר - אבל לא מחוצה לה. עם רכישת טמבלר ע"י ורייזון, היא סבלה מגל של פיטורים - בעוד שבזמן שהיא היתה תחת יאהו, גלי הפיטורים פסחו עליה. קארפ, כמסתבר, הבין את המסר. לא היה צורך לשלוח לו מזכר בנוסח "הנדון – סתום את הפה ביחס לנייטרליות הרשת או שתתחיל לעדכן קורות חיים"; כולם מבינים מה הבוס רוצה ואיך מתיישרים. גם אם אתה עצמך מייסד חברה ששווה מיליונים.

 

קצרצרים

 

1. חברת ניאנטיק, יצרנית פוקימון גו, ממשיכה במסעה הסיזיפי למנוע ממשתמשים לרמות במשחק ולהשיג פוקימונים חזקים לא כפי שהתכוון המתכנת. האמת, לא ברור לי למה: אם זה מה שהמשתמש רוצה, אם כל מה שחשוב לו זה אגו טריפ ולעזאזל הכללים, תנו לו לעשות מה שהוא רוצה. ואולם, בניאנטיק חושבים על המשתמשים הרגילים, אלה שנפגעים מהרמאים. אי לכך ובהתאם לזאת, מעתה נוכלים שישימו את טלפיהם על פוקימונים נדירים שלא כדין וכצדק, יגלו שהפוקימונים הללו מתנהגים אחרת מכפי שהם חושבים. המשמעות מאחורי המשפט הזה מעומעמת, כנראה במכוון, אבל יש להניח שכאשר השקרן יגיע לקרב עם שחקן אחר, הפוקימונים שלו ימצאו את עצמם בעמדת נחיתות. ואין שום דבר שרמאים שונאים יותר מאפשר להפסיד.

פוקימון גו פוקימון גו צילום: youtube

 

2. אמזון תתחיל למכור נעלים של נייקי ישירות דרך אתר לרישום מותגים, כדי לוודא שהיא מוכרת ללקוחותיה את הדבר האמיתי ולא את שלל החיקויים שהציפו את האתר שלה. בנייקי ובחברות מותגים אחרות ממש לא אוהבים את המצב שבו החיקויים מטביעים את המקור. הם ניסו להילחם בתופעה באמצעות בתי המשפט, בתביעות נגד מפיצי הזיופים, וזה לא כל כך הלך. כלומר, היתה הצלחה אבל היא הגיעה לאט מדי. הידיעה על כך שנייקי תמכור כמות של נעליים - לא ברור עדיין כמה -ישירות דרך אמזון גרמה לירידה חדה במניות קמעונאיות הנעליים.

 

3. החוק הגרמני נגד הפצת שנאה בפייסבוק אולי נתקע בפרלמנט, ולא יהיה קל כל כך בקרוב לגבות מצוקרברג 50 מיליון יורו על כל פוסט שנאה, אבל הממשלה לא מוותרת. משטרת גרמניה ביצעה פשיטה מתואמת על בתיהם של 36 מפיצי שנאה באינטרנט. ברוב המקרים, לדברי המשטרה, מדובר היה ב"הפצת שנאה פוליטית"  - אבל במקרה אחד היה מדובר בשנאה על רקע הנטיה המינית של הקורבן.

 

4. זנימקס, יצרנית טכנולוגיית ה-VR שאוקולוס מבית פייסבוק גנבה ממנה לכאורה, דורשת מבית המשפט שיפסוק לה פיצויים בסך 20% מהכנסות אוקולוס בעשר השנים הקרובות. זאת, משום שרכישת אוקולוס על ידי פייסבוק הפכה את מייסדי אוקולוס לטייקונים, בעוד שזנימקס עצמה לא ראתה שנקל מהשימוש בטכנולוגיות שנגנבו ממנה. זנימקס טוענת עוד שיש להעלות את הקנס שהושת על פייסבוק, שעמד על 500 מיליון דולר, בטענה המעניינת שמבחינת פייסבוק מדובר בכסף קטן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x