אדוני המחשב, אל תזרוק אותי לכלא!

מחוז דורהאם שבבריטניה מתחיל ניסוי מטריד מאוד: תבונה מלאכותית שעונה לשם Hart תתחיל בקרוב לתת חוות דעת בשאלה האם להחזיק חשודים במעצר לפני הבאתם לשופט. הארט יסווג את החשודים לפי שלוש קטגוריות: סיכון נמוך, בינוני או גבוה, וינסה לקבוע האם הם עתידים לפשוע שוב.

משטרת דורהאם כבר הפעילה את הארט כחלק מניסוי במשך מספר שנים, והיא צפויה להתחיל להפעיל אותו כחלק מהשגרה שלה בקרוב. על פי הנתונים של המשטרה, מעקב אחרי העצורים שסיווג הארט העלו שהוא דייק ב-98% מהמקרים כאשר סיווג אנשים כסיכון נמוך, וב-88% מהמקרים כאשר הגדיר חשודים כסיכון גבוה. כלומר, כשמינית מהאנשים שסווגו על ידיו כסיכון גבוה בכלל לא היו כאלה.

הייתם נותנים לרובוט להחליף שוטרים? צילום: dubai police

המשטרה מודה שהתוכנה מוטה: היא אמורה להעריך את הסיכון כלפי מעלה, כדי לצמצם את האפשרות שעציר משוחרר ישוב ויפגע בציבור. עם זאת, היא מתעקשת שהארט פועל על פי מאגר מידע מדויק ושעל כל פנים, בבואו להעריך סיכויי חזרה לפשיעה, הארט פחות מוטה מאשר אנשי משטרה. עם זאת, השוטרים יכולים לשקלל את סיפורו של הנחקר, כמו גם את מידת האמינות שלו, בעוד שהתוכנה איננה מסוגלת לעשות זאת.

על ההחלטה של תוכנה קשה מאד לערער - אף על פי שאנחנו כבר יודעים שאין דבר כזה תוכנה נייטרלית. תוכנות מסוג זה שנבחנו בארה"ב הכילו הטיות גזעניות מובהקות. התוכנה אולי אמורה להיות נייטרלית, אבל אין מתכנתים נייטרליים. הארט אוסף גם את המין ואזור המיקוד של החשוד - והפריט האחרון עשוי להביא לסיווג על פי מקום מגורים. במונחים ישראליים, לתושב צהלה אין אותם הסיכויים שיש לתושב שכונת עוני.

אופס, האינטרנט זיכרת

הנשיא טראמפ ממשיך לסבך את עצמו (ואת עמו), בכישרון מפליא: המבוכה האחרונה נרשמה בדיון על הצו הנשיאותי שאוסר על כניסת מוסלמים לארה"ב. הנשיא טען בבית המשפט שלצו שלו אין שום קשר למוסלמים בכלל ושזה סתם צו של בטחון, אבל השופטים השתכנעו מהציטוטים מאתר הקמפיין שלו שמדברים בדיוק על צו נגד מוסלמים. הם הקשו על המדינה ושאלו האם, כשמשהו נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומשאיר שאריות של מולארד כשהוא מתפוצץ, לא מדובר בברווז. המידע, הם הבהירו, עדיין באתר.

דונלד טראמפ. אופס, האינטרנט זוכרת צילום: רויטרס

מיד לאחר מכן, מחק הצוות של הנשיא את כל ההודעות לעיתונות שהוא הוציא בזמן שהוא היה מועמד, כמו גם את רוב התוכן האחר שהיה באתר. נותרו התמונות המחמיאות של טראמפ, הכובעים שהוא מציע למכירה, הציוצים שלו שמוטמעים באתר. אבל התוכן שיכול לחזור ולרדוף אותו, נעלם.

או לפחות, כך יחשוב מי שלא יודע כיצד פועלת האינטרנט: החומר נמצא בארכיון האינטרנט (Internet Archive) ובאתר Wayback Machine ואפשר למצוא אותו גם בזיכרון המטמון של גוגל. חיפוש קל יביא את המידע במהירות. שנית, ברגע שטראמפ מנסה להעלים מידע, הוא מגלה שמתחולל אפקט סטרייסנד: לא משנה מה היתה החשיבות של המידע, ברגע שהנשיא מנסה להעלים אותו, אלה חדשות.

הבעיה של טראמפ (טוב, אחת מהן) היא שהוא בנה את עצמו כמי שאומר כל מה שהוא חושב (גם אם אינו חושב). הוא השאיר מאחוריו שובל ארוך ומבאיש של הצהרות שישרתו את מתנגדיו לאורך כל נשיאותו. ואם הוא חושב שהוא יוכל להעלים אותן? ובכן, צפויה לו הפתעה.

אמנת ז'נבה לתקיפות סייבר?

מיקרוסופט חושבת שהגיע הזמן שתהיה לנו מעין אמנת ז'נבה שתאסור על תוקפנות סייבר ותקבע כללים מסודרים למה מותר ואסור לעשות בזמן לחימה כזו. מקובל כיום לטעון בבוז שאין לאמנות ז'נבה שום משמעות. אבל אלו הבלים - צריך לזכור איך נראה העולם לפני שהן נחתמו. הקיום של האמנות מאלץ מדינות - אפילו את גרמניה הנאצית, במידה מסוימת - להתאים את עצמן אליהן. כשרצה היטלר לרצוח את חיילי הצבא האדום שנשבו, התעמולה שלו הקריצה את הטענה שברית המועצות לא חתומה על האמנה ועל כן חייליה לא מוגנים על ידה. זה היה שקר כפול - בריה"מ חתמה עליה, וחיילים מוגנים על ידה בכל מקרה - אבל אפילו מבחינת הנאצים זה היה שקר הכרחי. שום אמנה לא תועיל כנגד חיילים צמאי דם ונטולי כל פיקוח, אבל קצינים ומפקדים מכירים את החוק ויודעים שהפרה שלו תגרור סנקציות.

האם ניתן לנסח ולהניע אמנת סייבר בינלאומית? צילום: Security magazine

אז כן, זה לא רעיון מיותר. הוא שב לכותרות בימים שהנסיון של פוטין להטות את הבחירות בצרפת ובימים שבהם גרמניה מתריעה בפני רוסיה שלא לבצע תקיפות דומות מסוג זה נגדה. הוא מגיע אחרי ההתקפה על הבחירות בארה"ב - וכמובן, לאחר שורה ארוכה של תקיפות סייבר של ארה"ב כלפי מדינות אחרות. המכשול העיקרי בפני אמנה כזו צפוי להיות סירובן של אומות לוותר על כלי נשק מועיל או להגביל אותו, אבל אם יש איסור על נשק כימי, סביר להניח שאפשר גם לצמצם את השימוש בנשק סייבר - או לפחות להגביל אותו בכך שהתוקפנים יצטרכו להפעיל יותר אמצעים להסתרת ההתקפה (מה שייקר, יסבך ויעכב כל מהלך). זו כבר תהיה הצלחה.

קצרצרים

1. יש צעיר בשם קרטר ווילקרסון, שלפני כחודש שאל את חשבון הטוויטר של רשת וונדי'ז כמה ציוצים מחדש הוא יצטרך כדי לקבל אספקה של שנה של נגיסי עוף. החברה ענתה שיש על מה לדבר, אם הוא מביא 18 מיליון. ווילקרסון פנה לאומת הטוויטר בבקשת סיוע הומניטרי ועד כה הצליח להשיג כמעט 3.5 מיליון ריטווטים, כשהוא שובר את השיא הקודם, של הבדרנית אלן דג'נרס. חברת יונייטד איירליינס, בנסיון נואש להשיג פרסום חיובי, הבטיחה לו שאם יגיע ליעד, היא תטיס אותו לסניף וונדי'ז על פי בחירתו (החברה לא אמרה האם המאבטחים שלה גם ישברו לו את העצמות בדרך). עם זאת יש לציין שקצב התמיכה בווילקרסון יורד: את שני המיליונים הראשונים הוא השיג תוך יומיים.

זוזי הצידה, אלן צילום: דן פרץ

2. מתקפת הסייבר והמידע של רוסיה מעוררת חשש ב-FBI מפני יישומי האבטחה של קספרסקי, שמשמשים לא מעט מחשבים של ממשלת ארה"ב. אף שאין עוררין על המקצועיות והיושרה של קספרסקי, היא בסופו של דבר חברה רוסית שיושבת ברוסיה וחשופה לשירותי המודיעין הידועים לשמצה שלה. אחד מבכירי קספרסקי, נזכיר, נעצר לפני מספר חודשים בחשד לריגול או בגידה, ככל הנראה בקשר לשאלת הקשרים של ממשל טראמפ עם רוסיה. החברה שבה ומתעקשת שהיא לא מהווה כל סכנה לארה"ב ושהיא לא משתפת פעולה עם ממשלת רוסיה – פעולה שבפני עצמה צפויה למשוך תשומת לב של המשטר. ה-FBI חוקר, אם כי יש לציין שהידיעה הזו הגיעה לפני שראש ה-FBI פוטר.

3. לפני כחמש שנים, בוצעה פעולה משולבת של הרשויות באוסטרליה ובארה"ב. האוסטרלים, תוך שימוש במודיעין של סוכנות המודיעין הזר שלהם, פשטו על המתחם של קים דוטקום וביצעו שלל פעולות שלימים הוגדרו כחסרות סמכות עד בלתי חוקיות; האמריקאים השתלטו על השרתים של החברה המפוקפקת של דוטקום, מגהאפלוד. זמן קצר לאחר הפשיטה הזו, עתר משתמש אמריקאי נגד התפיסה של המידע שלו, שהוחזק בשרתי החברה. לדבריו, יש שם סרטוני ספורט נדירים שצבר לאורך השנים ושאין להם קיום אחר. עורכי הדין שלו, מארגון EFF, טענו שללא קשר לשאלה האם מגהאפלוד ביצעה פעולות בלתי חוקיות, המשתמש צריך לקבל את המידע שלו חזרה. חמש שנים אחרי, עוד לא נערך דיון ראיות בתיק ובית משפט לערעורים דחה את הדרישה של המשתמש לקבל החלטה והחזיר את התיק לבית המשפט הנמוך יותר.