• תפריט
חדשות טכנולוגיה

עתירה לבג"ץ: תביעה לדרוש מהמדינה לבטל את המאגר הביומטרי לחלוטין

מתנגדי המאגר הביומטרי, בהם התנועה לזכויות דיגיטליות והתנועה לחופש כלכלי וחברתי, מבקשים להביא להפסקת פעילותו: "אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות"

עומר כביר 13:2327.03.17
המאבק נגד המאגר הביומטרי מגיע לבג"ץ: מתנגדי המאגר עתרו הבוקר בדרישה להפסיק את פעילותו ולמנוע מהמדינה להפוך את ההצטרפות אליו לחובה לכלל האזרחים. "העתירה שבנדון מבקשת לעצור את המשיבים מלפתח פצצה רבת עוצמה ומסוכנת, שתכליתה להרוג יתושה תיאורטית שאת קיומה אף לא הצליחו להוכיח", טוענים העותרים.

 

לפני כחודש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק שהופך את ההצטרפות למאגר הביומטרי לחובה בעבור כל אזרחי מדינת ישראל. לפי החוק, המאגר יכלול תמונות פנים בלבד, ואולם הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מכלילה במאגר גם טביעות אצבע, כאשר לאזרחים יש אפשרות לסרב לצרף את טביעותיהם למאגר. החוק אושר חרף התנגדות חריפה באופוזיציה ובקרב חלק מסיעות הקואלציה, כאשר רק משמעת קואליציונית אפשרה לגייס לו רוב מקרב הח"כים.

 

ההצטרפות למאגר צפויה להפוך לחובה החל מה-1 ביוני, ואולם מתנגדי המאגר מקווים שפנייתם לבג"ץ לא רק שתמנע את הפיכתו למנדטורי אלא גם תביא להפסקת פעילותו ומחיקתו. העתירה הוגשה על ידי עוה"ד יהונתן קלינגר וגלית לובצקי בשם שמונה עותרים: בועז ארד ואסף כץ, ששילמו בעבור הזכות לעמוד בראש העותרים במסגרת קמפיין מימון המון להגשת העתירה; האזרחים דורון אופק, קרין נהון ודורון שקמוני, שהובילו בשנים האחרונות את ההתנגדות למאגר; האזרח זאב גולן; וכן התנועה לזכויות דיגיטליות והתנועה לחופש כלכלי חברתי.

עתירה לבג"ץ נגד הפעלת המאגר הביומטרי עתירה לבג"ץ נגד הפעלת המאגר הביומטרי צילום: עמית שעל

 

"במשך תקופת ניסוי בת ארבע השנים בה נבחן יישומו, הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות", נטען בעתירה. " לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע. יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה גם כשהם נמצאים בחזקת מעצמות-על טכנולוגיות... ההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או הגיונית".

 

בראש העתירה עומדת הטענה שהמאגר מסכן את הערכים הדמוקרטיים של ישראל. "מאגר ביומטרי ייחודי מכל מרשם אוכלוסין אחר במובן זה שהוא מאפשר זיהוי של אדם לאורך זמן, כאשר יכולת השליטה בזיהויו כבר לא נמצאת בידיו. בתפישה דמוקרטית תושבי מדינה צריכים לוותר על פרטיותם רק במידה המינימלית לצורך ניהול המדינה באופן תקין ואילו שימוש במאגר ביומטרי לצורך זיהוי תושבים מבטל את החזקה הבסיסית והגרעינית שתושב מדינה, שהוא חלק מהחברה, לא מזייף את זהותו. המאגר הביומטרי, בעצם הקמתו וקיומו, פוגע במובן זה באמנה החברתית ובערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, כמו גם בזכות לפרטיות ובזכויות חוקתיות נוספות".

 

כן מזהירים העותרים מפני פגיעה חמורה בביטחון המדינה בתרחיש של דליפה. "המאגר צפוי לדלוף", הם כותבים. "הישגי העבר של ישראל בתחום זה אינם מעוררים הערכה: לא בהרבה מדינות בעולם ניתן להוריד מאתרי שיתוף קבצים את מרשם האוכלוסין שלהן... הידיעה שהמאגר הביומטרי ידלוף בשלב כלשהו משותפת גם למומחי אבטחת מידע שעבדו בשירות המדינה. אין לתאר את הנזק הקטסטרופלי שיווצר מרגע שגוף עוין ישיג את טביעות האצבע של כל תושבי מדינת ישראל... האפשרות של גורמי טרור או גורמים עוינים אחרים להתחזות לכל אחד מתושבי ישראל, לרבות לבעלי תפקידים בכירים, ברמת אמינות גבוהה, עלולה להביא לנזקים שקשה להעלות על הדעת".

 

סכנה נוספת שמקים המאגר היא זיהוי שגוי של אזרחים: "בניגוד לדימוי המושלם שמנסים לשוות להן גורמים בתעשייה, מערכות ומאגרים ביומטריים לא נותנים בהכרח תוצאות מדויקות... בדיקה לזיהוי אדם שהשאיר טביעת אצבע בזירת פשע עלולה להניב תוצאה שתכלול מספר רב של אנשים... והם כולם יהפכו לחשודים על לא עוול בכפם".

 

לעותרים גם השגות רבות לגבי ההליך שהוביל להקמת המאגר, ובין השאר הם טוענים שהמחוקק לא בחן בצורה ראויה את החסרונות ואת הסכנות שלו. אלו כוללים את הסיכונים הביטחוניים, סכנות חברתיות שונות (כמו השינוי ביחסי הכוחות בין האזרח למדינה), או הסכנות שנובעות מזחילת שימושים (הרחבת השימוש במאגר מעבר למטרותיות המקוריות והמוצהרות). כן נטען שחלופות למאגר לא נבחנו כראוי.

 

"החוק נשוא עתירה זו, אשר עבר בהליך פגום, מקים מאגר ביומטרי ריכוזי אשר פוגע בזכויות יסוד חוקתיות שלא לפי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", כותבים העותרים בדברי הסיכום שלהם. "החוק כופה על תושבי ישראל ואזרחיה למסור את פרטיהם האישיים ביותר למאגר ריכוזי על אף ידיעה ברורה שידלוף. מצב זה, בכלל ובנסיבות העניין כפי שפורטו בעמודים הקודמים בפרט, אינו חוקתי ואינו יכול לעמוד בפני ביקורת שיפוטית".

בטל שלח
    לכל התגובות