מימון ההמונים מגיע לחברות הסטארט-אפ: יוכלו לגייס עד 6 מיליון שקל בשנה

ועדת הכספים אישרה היום (ב') תקנות חדשות שיאפשרו לחברות פרטיות לגייס הון או חוב דרך פלטפורמות מימון המונים אינטרנטיות. התקנות צפויות להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, והן מיועדות לחברות פרטיות בלבד, כאלה שטרם הציעו ניירות ערך לציבור באמצעות תשקיף - בישראל או בחו"ל.

לפי התקנות החדשות, פלטפורמות אינטרנטיות יוכלו לפעול כמתווכות בין משקיעים לבין חברות מגייסות תמורת עמלה, בדומה למודל של פלטפורמות P2P שמתווכות בין לווים למלווים דוגמת eLoan ובלנדר. החברות יוכלו לגייס חוב בהנפקת אג"ח או הון בהנפקת מניות, בסכומים של עד 4 מיליון שקל לגיוס בודד ועד 6 מיליון שקל בשנה לחברה. רשות ני"ע תפקח על פעילות הגיוס, והפלטפורמות יידרשו לשלם לה עמלות שונות: עמלת רישום חד פעמית של 50 אלף שקל, עמלה שנתית קבועה של 50 אלף שקל ועמלה נגזרת של 2% מכל גיוס, שלא תעלה על 50 אלף שקל לגיוס בודד.

טרכטנברג. "אפיק השקעה שיזניק את המשק" צילום: עמית שעל

בשלב זה קשה להעריך את שיעור הריבית שלו יכולים המשקיעים לצפות, משום שהדבר תלוי במשתנים רבים ובראשם רמת הסיכון בכל פרויקט ספציפי.

החברות לא יחויבו בפרסום דו"חות שנתיים לציבור כמו חברות שנסחרות בבורסה, אבל כן יחויבו בפרסום נתונים תקופתיים למשקיעים וכן בחלוקת נתח מהרווחים, שיהיה יחסי להשקעה, במקרה של חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. הפלטפורמות עצמן נותרות מתווכות ואינן נושאות בסיכון, כמו הבורסה עצמה במקרה של חברה ציבורית או פלטפורמת הלוואות P2P.

הפלטפורמות יהיו פתוחות לשימוש לכל מי שמעוניין להשקיע, אך תהיה הגבלה על סכום ההשקעה לפי רמת ההכנסה השנתית (ראו פירוט בתרשים), שתפוקח בידי רשות ני"ע. ההגבלה נועדה למנוע ממשקיעים לפזר את כספם ללא שיקול דעת.

כבר כיום פועלות כמה פלטפורמות שמתכוונות להציע השקעה בחברות פרטיות, בהן פאנדיט (Fundit) שבבעלות אתר מימון ההמונים הדסטארט (Headstart) ופועלים IBI ואקזיטוואלי (Exit Valley). בשלב זה פאנדיט מאפשרת לחברות לגייס חוב או הון רק ממשקיעים כשירים - בעלי ידע וניסיון בשוק ההון - או מעד 35 משקיעים פרטיים, שכן לפי חוק ני"ע חברה שמגייסת מיותר מ־35 משקיעים נתונה לפיקוח ונדרשת לפרסם תשקיף. בחצי השנה האחרונה גייסו בפאנד־איט כ־15 מיליון שקל ל־11 פרויקטים שונים.

התקנות יפתחו בפני חברות בתחילת דרכן אפשרות נוספת לגיוס כספים, שכן בשלבים אלה, שהם קריטיים מאוד לפעילות החברה, הגיוס נחשב קשה ומסוכן יותר. ח"כ מנואל טרכטנברג מהמחנה הציוני, חבר ועדת הכספים שסייע בקידום התקנות, אמר היום כי "כעת לציבור יש אפיק השקעה שיזניק את העסקים הקטנים וחברות הסטארט־אפ המתחילות קדימה, ואיתם את כל המשק".

מימון המונים לחברות פרטיות בעולם - בארה"ב זה כבר עובד / הגר רבט

פלטפורמות השקעה בחברות פרטיות תמורת אחוזי בעלות באמצעות מימון המונים פעילות גם בארה"ב ובאירופה. בארה"ב הסדירו את הנושא כבר ב־2012, אבל החקיקה המקורית הטילה מגבלות חריפות על החברות ועל המשקיעים. במאי האחרון תוקן החוק כך שאפשרות ההשקעה נפתחה לקהל רחב יותר, אבל העובדה שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה והמגבלות הרבות שעדיין קיימות הובילו לכך שהאפיק הזה לא צבר פופולריות רבה.

במהלך 2016 קמו בארה"ב 21 פלטפורמות למימון המונים ולגיוס חוב, ואחת מהן כבר נסגרה משום שלא עמדה בדרישות. במהלך השנה תועדו 21 אלף השקעות באמצעות הפלטפורמות הללו, בסכום ממוצע של 833 דולר ובסכום כולל של כ־19 מיליון דולר. 186 קמפיינים נפתחו, מהם 79 הגיעו ליעד הגיוס המינימלי, וגיוס ממוצע עמד על 226 אלף דולר. שלוש חברות גייסו מיליון דולר כל אחת — התקרה המותרת בחוק.

ד"ר טל תירוש, ראש מחלקת הייטק, משרד עו"ד ש. פרידמן הסבירה ש"החידוש המשמעותי ביותר כאן, לדעתי, היא האפשרות לגייס חוב. זה כלי שיאפשר לחברות לדחות את קביעת השווי של החברה למועד מאוחר יותר של גיוס ההון המשמעותי הבא. אלה בדיוק הכספים שחברה מתחילה צריכה להגשת פטנט, פתיחת סניף ודברים דומים. פעולות שאחריהן היא יכולה לקבל הערכת שווי גבוהה הרבה יותר. מימון המונים הוא כלי שהופך יותר ויותר פופולרי בקרב חברות, שפנו עד היום לפלטפורמות זרות".

עו"ד רן דימנט, שותף במשרד קצנל דימנט שלקח חלק בתהליכים לגיבוש התקנות שאושרו, הוסיף: "הבשורה הגדולה בשינויים שנעשו בתקנות היא הגדלת הסכום בצורה משמעותית. אני יכול להגיד שאם אם קודם לא התרגשנו מהחוק עכשיו אנחנו באמת מאמינים בו. האפשרות לגייס מיליון דולר כבר הופכת את זה לכלי רלבנטי עבור חברות הייטק. אני נתקל יום יום בחברות שהבעיה העיקרית שלהן היא מימון, לא כי הן לא טובות אלא כי הן לא נכנסות לנישה הספציפית שהקרנות מחפשות. עבורן הפתרון של מימון המונים הוא מצוין".