• תפריט
הייטק והון סיכון

רופא עם מעבד־על: המחשב יראה אותך עכשיו

ממערכות מבוססות ביג דאטה שיודעות לאבחן סרטן בדיוק של רופא מומחה, עד מנועי חיפוש לומדים שמאתרים מידע רפואי חיוני בתוך מאגרי ענק. יכולות הבינה המלאכותית המתעצמות מובילות מהפכה גם בתחום הרפואה

עומר כביר 18:2914.02.17

שימוש בבינה מלאכותית (AI) בתחום הרפואה ואבחון מחלות אינו חדש. ווטסון, מחשב העל של IBM, עושה את זה כבר כמה שנים, ובהצלחה לא קטנה. אבל בתקופה האחרונה העניין בתחום זינק משמעותית. לפי נתוני חברת המחקר CB Insights, כיום פועלים בתחום הבינה המלאכותית הרפואית יותר מ־100 סטארט־אפים, שכמחצית מהם השלימו סבב גיוס ראשון בשנתיים האחרונות.

 

 

חמש חברות בתחום גייסו כבר יותר מ־100 מיליון דולר, ושתיים מהן, Flatiron Health ו־iCarbonX, כבר זכו להערכת שווי של יותר ממיליארד דולר (iCarbonX הסינית אף רכשה בספטמבר את הסטארט־אפ הישראלי Imagu Vision). לפי חברת המחקר Frost & Sulivan, עד 2025 מערכות AI יהיו מעורבות בכל תחום, "ממערכות ניהול בריאות לאוכלוסיות גדולות ועד לאווטאטרים דיגיטליים שיכולים לענות על שאלות ספציפיות של לקוחות".

 

  צילום: בלונמברג

 

למעשה, מערכת בינה מלאכותית היא כל מערכת שמסוגלת לקבל החלטות או להסיק מסקנות עצמאית על סמך מידע שמוזן אליה, ומסוגלת ללמוד ולהשתפר בקבלת ההחלטות שלה על סמך הנתונים שמוזנים אליה. בתחום הרפואה, היכולת של מערכות מסוג זה לעבד מספר עצום של נתונים ומשתנים, להשוות ביניהם וללמוד מהם מאפשר יצירת יישומים שיכולים להחליף בני אדם או אפילו לעלות עליהם.

 

השומה שלך מוכרת לי

 

למשל, בכל הקשור לגילוי מוקדם של סרטן עור. גילוי כזה מעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה, ולא במקרה באגודה למלחמה בסרטן ממליצים לערוך בדיקה עצמית בתדירות קבועה. השאלה היא מה עושים כאשר אדם מגלה שומה חשודה, ועולה הצורך להתייעץ עם רופא מומחה. כאן נוצר צוואר בקבוק, בעיקר כשמדובר במי שחיים באזורים מרוחקים, או בכאלה שמתקשים למצוא תור לרופא עור במועד סביר.
מארק צוקרברג. הרכישה הראשונה של הקרן שלו היתה סטארט־אפ של בינה מלאכותית רפואית מארק צוקרברג. הרכישה הראשונה של הקרן שלו היתה סטארט־אפ של בינה מלאכותית רפואית צילום: צילום מסך

 

כדי להתמודד עם הבעיה, מדעני מחשב, מהנדסים ורופאי עור מסטנפורד פיתחו במשותף אלגוריתם שלדבריהם מסוגל לאבחן שומות חשודות כנגועות בסרטן עור בדיוק דומה לזה של רופא עור אנושי ומנוסה. לצורך כך הוזנו למאגר מידע 129,450 תמונות של 2,032 מחלות עור שונות. האלגוריתם למד לזהות איך נראית ברוב המקרים שומות שנגרמו כתוצאה מסרטן עור, ואז נבחנו האבחנות שלו מול אלה של 21 רופאי עור אנושיים. המסקנה היתה שהביצועים של המערכת הממוחשבת היו זהים לאלו של בני האנוש.

 

"מדובר בשיטה מהירה שמתאימה גם לפעילות בקנה מידה גדול ושניתן להשתמש בה במכשירי מובייל", כתבו החוקרים בינואר בכתב העת המדעי Nature. "יש לה פוטנציאל ליצור שינוי משמעותי, כולל הרחבת יכולות מתן הטיפול הראשוני ושיפור הליך קבלת ההחלטות של רופאי עור".עם זאת, חוקרים בתחום מציינים שהדרך להפיכת האלגוריתם לאפליקציית סמארטפון עוד ארוכה. "המערכת אומנה עם תמונות קליניות", אמר לוויירד ד"ר אוולינה גבסובה, חוקרת סרטן מקיימברידג'. "העברתה לאפליקציית סמארטפון תדרוש דוגמאות מרובות של מידע מסומן ממצלמות מובייל".

 

אני רואה שאתה לא רואה

 

ניצול מערכות AI לזיהוי ויזואלי של מחלות ומצבים רפואיים הוא אחד השימושים הבולטים של הטכנולוגיה. מחקר שפורסם בינואר בכתב העת Nature Biomedical Engineering מגלה עוד פתרון מעניין מסוג זה: אלגוריתם שמסוגל לזהות קטרקט מולד (Congenital Cataract), מחלה נדירה שאחראית ל־10% ממקרי העיוורון בילדים, אך גם כזו שזיהוי מוקדם ומהיר שלה יכול למנוע עיוורון או סיבוכים אחרים.

 

אבחון שגוי או מוטעה של המחלה יכול להביא לסיבוכים משמעותיים בהמשך והוא אינו יוצא דופן, בפרט במדינות מתפתחות בעלות אוכלוסייה גדולה דוגמת סין, שם נערך המחקר. במקרה הזה אימנו החוקרים את האלגוריתם לזהות סימנים ויזואליים של המחלה בתמונות עיניים. הם עשו זאת באמצעות שימוש במודלים שמחקים את הליך עיבוד התמונה בבעלי חיים. במבדקים שונים הוצגו למערכת עשרות מקרים אמיתיים, והיא נדרשה לאבחן ולהציע טיפול. תוצאות האבחון שלה היו מרשימות עם רמת דיוק שבין 92% ל־98%. בכל הנוגע להמלצת טיפול, התוצאות היו טובות פחות אך עדיין מרשימות, עם דיוק של 89%.

 

"למכונות יש את יתרון האוטומציה, האובייטיביות והדיוק, אבל היכולת האנושית לתקשר ביעילות היא חלק בלתי־נפרד מההליך הרפואי", אמר לאתר Motherboard אחד מעורכי המחקר, פרופ' הָאוטְייֵן לִין מאוניברסיטת סוּן יַאט־סֶן בגְוָאנְגְדונג. "בעבור רופאים, אין די בטכנולוגיה כדי לקבוע את הטיפול הטוב ביותר בוודאות של 100%, והם צריכים להשתמש במכונה בחוכמה על מנת לזהות ולמנוע אבחון שגוי ולהשלים את השיפוט שלהם. הניתוח ההשוואתי שלנו הראה שהן לבינה מלאכותית והן לבינה אנושית יש יתרונות ומגבלות".

 

צוקרברג כבר שם

 

אם יש מישהו שחושב בגדול, זה כרגיל מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, ובעלי ווטסאפ, שירות המסרים המיידיים הגדול בעולם. לפני שנה הודיעו צוקרברג ורעייתו, ד"ר פרסיליה צ'ן, על הקמת קרן חדשה שאליה יעביר צוקרברג במהלך חייו 99% ממניותיו, ששוויין אז היה 45 מיליארד דולר.

 

בינואר ביצעה הקרן את הרכישה הראשונה שלה: Meta, סטארט־אפ AI לרופאים ולחוקרים בתחום הרפואה. החברה לא מתמקדת בפתרון בעיה ספציפצית אחת, אלא מבקשת ליצור תשתית שתאפשר מחקרים רפואיים בצורה חכמה ויעילה יותר. הבסיס לתשתית הזאת הוא מנוע חיפוש מבוסס AI שעוזר לרופאים ולחוקרים לאתר במהירות את המידע הרלוונטי ביותר בתוך מאגר מידע של מחקרים רפואיים.

 

כיום מחזיק המאגר של Meta במידע עצום של 26 מיליון מחקרים. בעקבות הרכישה עתיד השירות של החברה להפוך לחינמי לכל דורש, מתוך תקווה שיוכל לספק לרופאים מידע שיחזק את הפעילות המחקרית שלהם, ויסייע למשקיעים לקבל מידע רקע על תחומי השקעה מבטיחים.

 

ומה עם ווטסון, הכוכב הבולט של ה־AI ברפואה? הוא מעלה הילוך. לפני כשבוע חתמה IBM על הסכם ראשון עם בית חולים ציבורי־עצמאי בארה”ב, שלפיו יתחיל Jupiter Medical Center לעשות שימוש בשירותי האבחון והטיפול שמציע מחשב העל. שירותים אלו מפותחים מזה כארבע שנים וצפויים עתה לזכות ליישום משמעותי נרחב בשטח. בין השאר עתיד ווטסון לסייע לרופאים לקבל החלטות לגבי אופן הטיפול בחולי סרטן ולהציע טיפולים מותאמים אישיים והוראות למתן תרופות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x