$
חדשות טכנולוגיה

התנגדות גורפת בקרב חברי הכנסת למאגר ביומטרי שכולל טביעות אצבע

בדיון שנערך בוועדת הכנסת המשותפת שמפקחת על פעילות המאגר התנגדו כמעט כל חברי הכנסת למתווה שכולל טביעות אצבע והביעו חשש מדליפת נתונים או פריצה למאגר

עומר כביר 15:1317.01.17

רוב גדול של חברי הכנסת מתנגד להקמת מאגר ביומטרי שכולל טביעות אצבע – כך עולה מדיון שנערך היום בוועדת הכנסת המשותפת שמפקחת על פעילות המאגר, במסגרת ההכנות לקריאה שנייה ושלישית של החוק שיהפוך את ההצטרפות למאגר לכלל אזרחי ישראל.

 

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר בפתח הדיון: "המאגר הביומטרי במתווה החדש אמור להיות מצומצם יותר אבל עדיין מדובר על זיהוי ביומטרי ועל מאגרים. בחוק הזה התמיכה אינה קשורה לימין או שמאל, קואליציה או אופוזיציה. הנתונים שייאספו על אזרחים מדאיגים את כולם. החשש עובר בין כל הח"כים וזה הופך את הדיונים למקצועיים מאוד".

 

כמעט כל הח"כים שדיברו בדיון, בהם גם כאלו מהקואליציה, הביעו כולם התנגדות כלשהי למאגר הביומטרי כפי שהוא מוצע בהצעת החוק, ובפרט להכללת טביעות אצבע. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזהיר בפתח דבריו שאישור המאגר הוא מהלך גם מיותר וגם מסוכן. "מיותר כי אין סיבה שלא יהיו לנו תעודות חכמות בלי מאגר, ומסוכן כי הוא מוביל אותנו צעד נוסף לחיות בחברת האח הגדול ונושא בחובו סיכונים עצומים. אני בטוח שנעשים מאמצים אדירים כדי לשמור על המידע שבמאגר. אבל אותו דבר מאמץ נעשה בממשל האמריקאי שאת המסמכים שלו אפשר לקרוא בוויקיליס".

 

דב חנין. המאגר מיותר ומסוכן דב חנין. המאגר מיותר ומסוכן צילום: שאול גולן

 

חנין הוסיף שאין סיבה לכלול במאגר טביעות אצבע, שהשימוש בהן נעשה יומיומי. "זה עלול להוביל לדליפה של מאגר אדיר של סיסמאות. השר מוכן לאפשר לאנשים שלא להכליל טביעות, אבל יש בחוק מנגנונים של ענישה למי שלא מוכן לכך. אם השר השתכנע שלא צריך טביעות אצבע, למה להעניש". בין השאר הזכיר חנין את החובה לחדש את התעודה כל חמש שנים במקום עשר בעבור מי שטביעות האצבע שלו אינן במאגר.

 

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע פשרה: "האצבע זה טריק פסיכולוגי בלתי רגיל. הלוט"ר אמר שהוא מסתפק רק בתמונות פנים. אם נלך רק על צילום פנים הקואליציה והאופוזיציה יכולות להתחבר פה".

 

ח"כ יואב קיש (ליכוד) הפתיעה עם התחייבות נחרצת. "לא אתמוך במאגר שיוחזק לנצח", הוא אמר. "אני אתנגד בוועדה הזו. אין סיבה שהמאגר יימשך אחרי שימצה את בעיית ההרכשה הכפולה. אני לא אוותר, המאגר יושמד. ברגע שאנחנו ב-90% אין צורך לשמור אותו ואתנגד לחוק שבו יש מאגר לנצח. בנוסף, טביעות אצבע לא יהיו במאגר ולא יכול להיות שתהיה אפליה. אם רוצים את ההצבעה שלי, החוק צריך להשתנות".

 

יואב קיש. התנגדות מפתיעה יואב קיש. התנגדות מפתיעה צילום: אלעד זמיר

 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הזכירה שהמאגר התחיל ביוזמה של חברי כנסת שכבר לא מכהנים במשכן. "מכיוון שהציבור עמד על הסכנות הקריטיות הכנסת הלכה לחקיקה של פיילוט. מאז, לא נשארו תומכים לחוק הזה. היחידים שתומכים הם אנשי מקצוע שנמצאים בפנים ופועלים על טייס אוטומטית. זה השלב לבחון את הנחיצות. הוצגו המון חלופות שלעולם לא הוצגה לנו בחינה שלהן באופן אמיתי.

 

"שנית, יש לבחון את התכלית של המאגר. כמה הרכשות כפולות היו בתקופה הזו? כמה נמנעו? האם זה שווה את זה. דבר שלישי, היא שאלת כריכת המאגר בתיעוד. בדיון הקודם ביקשנו להאריך את התיעוד בלי המאגר. נמסר לנו שאי אפשר. מבחינה טכנולוגית כרכו את התיעוד עם המאגר. עבדו עלינו מההתחלה". זנדברג הזכירה גם את הדיווח ב"כלכליסט" הבוקר, שלפיו לכל אורך תקופת הפיילוט עבד המאגר ללא מערכת השוואה קבועה.

 

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) אמרה: "כל פעם הדיון אומר, עכשיו זה רק פיילוט, נדבר אחר כך. כל פעם אומרים שזה לא הדיון האמיתי. אף פעם לא היה דיון מעמיק על תוצאות הפיילוט, על הנחיצות של המאגר הזה. אמנם יש לנו חודש וחצי, אז בואו נשב כל יום. אני מציעה לערוך שימוע לדו"ח המסכם של הפיילוט. שיבוא כל מי שהיה מעורב בדוח הזה ונשאל שאלות ונבין למה אנחנו נכנסים. לא יכול להיות שנטוס על טייס אוטומטי, אחרת מה תפקידנו? יש גם בעיה של ניגוד עניינים למי שמדווח על הפיילוט, שהוא גם עומד בראש הרשות שמובילה אותו".

 

ח"כ ענת ברקו (ליכוד) הזכירה שקל לזייף את תעודות הזהות הישנות שנמצאות כיום בשימוש. "נקודת המוצא שלנו צריכה להיות שאין מאגר שלא יכולים לפרוץ אותו. צריכים להגיד לנו מה יקרה אם חס וחלילה קורה דבר כזה. מה שנראה היום כדבר הכי מתוחכם, עוד חצי שנה יכול להיות הדבר הכי קונבציונלי".

 

כן הציעה ברקו שלא לשמור במאגר טביעות אצבע של קטינים. "הנושא של הסכמת קטינים בידי ההורים יוסדר בתקנות בתיאום עם משרד המשפטים", השיבה נציגת משרד הפנים. ח"כ יואב בן צור (ש"ס) העריך שדרעי יתקן את הטעון תיקון. "אין לי ספק שזה הליך מבורך", הוא הוסיף.

 

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד נירה לאמעי, אמרה שיש צורך לבצע דיון מסכם במסגרתו תיבחן תכלית החקיקה, שהיא מניעת זיופי זהויות. "אנחנו לא רואים בנתונים שהוגשו לנו, וגם מבקר המדינה לא מצא, בסיס רחב לתופעה של זיופי זהויות וזה מה שהחוק נשען עליו. גם קרין אלהרר בוועדת ביקורת המדינה לא קיבלה תשובה. מה היקף התופעה? אנחנו לא רואים בסיס להנחה שבמדינות ישראל מסתובבים מאות אלפי אנשים בזהויות בדויות. כמי שליוותה את החוק במהלך הדרך אני שמתי לב שצצו במהלך הדרך תכליות נוספות, אבל בהנחה שהולכים על התכלית העיקרית של זיוף זהויות צריך לשאול האם האמצעי של המאגר הוא מידתי וסביר". לאמעי גם הזכירה שבמהלך הפיילוט לא עלו ממצאים שאיששו שמדובר בתופעה רחבה.

 

מ"מ הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, רועי פרידמן, הזכיר שהוועדה המייעצת קבעה שהוכחה נחיצות המאגר כדי למנוע הרכשות כפולות, אך שזה יכלול תמונות פנים בלבד. מקלב ביקש להבין איך הוכח שהמאגר מונע הרכשה כפולה. "יש דו"ח שלפיו מדינות שעברו לתיעוד חזק שקשה לזייף, התופעה של ההתחזות התחזקה", הוא השיב.

 

פרופ' אלי ביהם מהטכניון, ממדעני המחשב המובילים בישראל ואחד המתנגדים הבולטים למאגר ציין שבחוק המוצע לא שונו סעיפים שמאפשרים לשוטר לקבל נתונים ביומטרים לצורך זיהוי אדם גם ללא צו שופט, במקרה שהאדם עוקב. "די ברור שייקח שעות ואולי ימים לקבל תשובה, ואף אחד לא ייעקב כדי לקבל תשובה. מה שיקרה הוא שכל פעם ידלוף המאגר קצת. בתכנון של המאגר יש דרך להוציא מידע", אמר. "יקרה מה שקרה בכל הארגונים האחרים. יהיה מיעוט שיוציא נתונים תמורת כסף. צריך לבטל את הסעיף הזה". 

 

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, התייחס לטענה של עלייה בהתחזות בעקבות מעבר לתיעוד חכם. "בישראל יש תיעוד טוב לאזרחים. אין כמעט מקרים של גניבת זהות ברמה של תופעה. יש מקרים בודדים שמטופלים על ידי הרשויות לא הוכחה נחיצות. שיביאו נתונים על זיופי זהויות, לא קיבלנו נתונים על היקף התופעה עד היום".

 

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ציינה שהחוליה החלשה בכל המאגרים הם בני אנוש. "לטעמי, צריך להיו איסור מוחלט להשתמש במאגר לצרכים של גורמי ביטחון, אלא אם זה משהו סופר-דרמטי או סופר-ביטחוני באישור סופר-מיוחד של בית המשפט. למשטרה אין גישה למאגר הזה, שיישכחו את זה מבחינתי". כן ביקשה מלינובסקי לדעת איך המדינה מאבטחת מאגרים ביומטריים אחרים, כמו מאגר תמונות פנים של משרד התחבורה או מאגר טביעות אצבע של מקבלי דמי אבטלה.

 

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ציין בתגובה שהמאגר של משרד התחבורה פועל מבלי שהוסדר כראוי בחוק. "המאגר הזה לא חוקי", אמר.

 

מומחה הסייבר דורון שקמוני אמר: "נאמר שהמאגר נועד למנוע זיופי זהויות. אני רוצה למקד, התפקיד המוצהר הוא למנוע הרכשה כפולה שזה מקרה מאוד ספציפי של זיוף זהות. יש מנעד רחב שבו ניתן לזייף זהות, והרכשה כפולה הוא חלק קטן מאוד. למעשה, בהקשרים מסוימים הוא יוצר בעיה חדשה. בעת שמתקיימת דליפה, למשל, היכולת לזייף זהות עולה. בנוסף, כאשר מדובר בתעודה ביומטרית אין צורך במאגר כדי לזהות אדם, כל שנדרש זה קורא כרטיסים והזיהוי מתבצע מקומית.

 

"האתגר המרכזי שעומד בפני הח"כים הוא לבחון את שאלת הנחיצות. לא מספיק שישבו אנשים שיגידו, 'תסמכו עליי, זה בסדר'. אנא, סברו את דעתם של חברי הכנסת האם נתקלתם בתופעה של הרכשה כפולה ועד כמה? כמה מהמקרים הסתיימו בתלונה במשטרה? צריך לשאול גם האם חברי הכנסת נחשפו לסיכונים שעולים מהמאגר? האם נעשה סקר סיכונים על תרחישי דליפה? מה יקרה עם גורם עוין, טרוריסטים או פלילי, יקבל את המידע? מה הסכנה לפרטיות האזרחים? אני לא שמעתי תשובות טובות לדברים האלו. ניתנו תשובות חלקיות ותשובות של נפנוף ידיים".

 

עו"ד פינצ'וק: "דרשנו שאם יוקם מאגר תהיה רשות נפרדת שתנהל אותו. אבל ברגע שאתה מקים גוף ביורוקרטי חדש חשוב לו לשמור על המשך קיומו, וזה מה שקורה כאן. יש פה סיפור טבעי של ביורוקרטיה שחשוב לה לשמור על סדר היום שלה ועצם קיומה. כשאושר המאגר לא עמדו לנגד עניינו יכולות כמו רישות של ערים במצלמות או אפשרות לזהות פנים מהאוויר ואפילו מהלוויין".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x