שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

סודות הצנזורה של פייסבוק נחשפים

מה נכלל בכללי הצנזורה המעורפלים של הרשת החברתית, הרצון התת הכרתי לחבל בסמארטפון שלך כשהוא מתיישן, והבועה המסתגרת של הליברלים בארה"ב

יוסי גורביץ 15:4121.12.16

מי שהבין, שירים את היד 

לפייסבוק, גילה העיתון הגרמני "סודויטשה צייטונג", יש מתקן צנזורה בברלין שבו עובדים 600 אנשים תמורת מעט יותר משכר מינימום כדי לצנזר את התוכן ברשת החברתית. העיתון גם חשף את הכללים הסודיים של פייסבוק לצנזורה, והם גרמו לי כאב ראש.

 

כך מחליטים ברשת החברתית מה יצונזר כך מחליטים ברשת החברתית מה יצונזר צילום: pixabay.com

 

פייסבוק אוסרת על פוסטים שמתייחסים לקטגוריות כמו לאומיות, מוצא, דת ונטייה מינית, כמו גם גיל. אבל לא תמיד: אסור לומר "כל הנשים האיריות מטומטמות" (שילוב של מוצא – אירלנד – ומגדר, אישה) וסטטוס כזה יימחק; אבל לגמרי אפשר לכתוב "כל הטינאייג'רים האירים מטומטמים". כמה מהטינאייג'רים שאני מכיר היו נפגעים מאד, אם היו מצליחים לפענח את המשפט הארוך הזה.

 

אפשר לכתוב, ואף מומלץ, לכתוב "סיינטולוגיה היא הונאה במסווה של דת", אבל אסור "הסיינטולוג הזה לא יודע שמופעלת עליו הונאה במסווה של דת." אסור לכתוב "מוסלמים מזורגגים", אבל אפשר לכתוב "מהגרים מזורגגים", משום שמהגרים נמצאים ב"קטגוריה מוגנת חלקית".

 

פייסבוק מגדירה דמויות ציבוריות ככאלה שחשופות יותר לביקורת ולעג, וזה הגיוני במידה. הבעיה היא בהגדרה של פייסבוק ל"דמות ציבורית": אנשים שנבחרו למשרה ציבורית (הגיוני לגמרי), עיתונאים ושדרנים (סביר), דוברים (סביר), אנשים שיש להם יותר מ-100 אלף עוקבים במדיה החברתית (מה?), ואנשים שהוזכרו בדיווחים חדשותיים חמש פעמים או יותר בשנתיים האחרונות (מה??).

 

על פי ההגדרה האחרונה, כל אחת מהמתלוננות שנחשפו נגד אלון קסטיאל נהנית מפחות הגנה מסתם אנשים, כי השם שלהן הוצג בדיווחים חדשותיים. אלא אם, כמובן, ההערה מופנית אליהן משום שהן נשים (קטגוריה מוגנת-מגדר) ישראליות (קטגוריה מוגנת-לאום). המשפט "X היא מופקרת" כנראה תקין, אם שמה של X הוזכר כקורבן לתקיפה מינית בשנים האחרונות, בעוד שהמשפט "X, מהיותה אישה ישראלית, היא מופקרת" כנראה פסול.

 

באותה הזדמנות, לפייסבוק אין שום בעיה אם אתם מציגים התנהגות שמחבלת בכם בפומבי (התנהגות כזו, כמסתבר, כוללת גם קעקועים ופירסינג), כל זמן שאתם לא מטיפים לאחרים להשתתף בה. אתם יכולים להעלות תמונה של הקעקוע החדש שלכם, אבל אם תקראו לאנשים ללכת למקעקע הנהדר שבכתובת זו וזו ולהוסיף פיקאצ'ו לכתף שלכם, יש מצב שימחקו לכם את הסטטוס, ואתם לא תדעו מדוע.

 

האמת, סביר שלאור העובדה שהמסכנים שצריכים לעבוד עם הכללים האלה מגרדים את שכר המינימום מלמטה, גם הם לא יוכלו לנמק בדיוק למה. אני לא בטוח שגם תיאולוגים ישועים מיומנים יוכלו להתמודד עם האתגר הזה בעקביות, אבל זה בסדר: אם משהו ישתבש ויסתבר שיש לכם חברים שיכולים לעשות רעש, פייסבוק תגדיר את זה כ"תקלה טכנית" ותעבור הלאה.

 

הרצון הבלתי מודע לחבלה

פילוסופים טובים, נטען, יכולים לטעון באותה מידה של יכולת בעד קיומו של רצון חופשי ובעד היעדרו. כנראה שלא יהיה צורך בכאלה בקרוב. מחקר חדש מגלה השפעה יוצאת דופן של קמפייני השיווק של סמארטפונים על כוח הרצון שלנו.

 

אייפון 7. פתאום המכשיר הישן נראה מיותר אייפון 7. פתאום המכשיר הישן נראה מיותר

 

חוקרים הגיעו למסקנה שכאשר יוצא לשוק דגם חדש של סמארטפון, מספר גדול של משתמשים מתחילים לגלות חוסר אכפתיות כלפי המכשיר הישן שלהם. המכשירים האלה מתחילים להישבר או להיגנב במספרים גדולים משמעותית יותר. החוקרים השתמשו לשם כך במעקב אחרי מספרי ה-IMEI, המספרים הייחודיים לכל מכשיר, שמאפשרים מעקב אחריהם במקרה שהם נגנבים. הם ראו שעם יציאת האייפון 5S לשוק, חלה ירידה חדה במספר בעלי האייפון 5 שדיווחו עליהם כגנובים או ניסו למצוא אותם.

 

לא ברור אם האפקט הזה קיים גם במכשירים ממותגים פחות, אבל החוקרים מאמינים שהפסיכולוגיה פה פשוטה. המשתמש רוצה את המכשיר החדש, אבל אין לו צידוק להוצאה הזו. המכשיר שלו, אחרי הכל, בן שנה או פחות. אבל מה יקרה אם, במפתיע, המכשיר הישן יאבד או יישבר? באופן בלתי הכרתי, טוענים החוקרים, בעלי המכשירים הוותיקים מזניחים אותם, עד שמגיע רגע המשבר שבו הגרוטאה נשברת או נגנבת, והבעלים מפצה את עצמו על היגון ומפח הנפש על ידי שדרוג.

והרצון החופשי שלהם? מאופסן במחלקות השיווק.

 

הדמוקרטים בהתקף זעם

התחושות במחנה הדמוקרטי בארה"ב נעות בין ייאוש לזעם: ייאוש על ארבע שנים צפויות של שלטון טראמפ, וזעם על כך שבפעם השנייה בחמש מערכות בחירות הנשיאות נלקחת ממי שזכה ברוב הקולות.

 

הבועה הדמוקרטית הבועה הדמוקרטית צילום: רויטרס

 

השילוב הזה מוביל, כך לפי מחקר שיצא לאחרונה, לחוסר סובלנות מצד דמוקרטים כלפי אנשי הימין: הם חוסמים חשבונות של אנשי הימין בשיעור של כמעט פי 3 מהצד השני (24% לעומת 9%). המחקר מצא עוד שלנשים דמוקרטיות יש נטייה חזקה עוד יותר לחסום אנשים מהצד השני במדיה החברתית – אבל אנחנו יודעים כבר שיש להן גם סיבות טובות יותר, משום שנשים הן לעתים קרובות הרבה יותר מושא להתקפה בשל מינן.

 

התוצאה היא התחזקותה של הבועה שהדמוקרטים חיים בה. לא בטוח שזה מתכון טוב יותר לבחירות הבאות: אתה צריך לדעת מה קורה מחוץ לבועה שלך. במקביל, מסתבר ששני הצדדים מקוטבים מאד בשאלה איך להתייחס לעונת החגים: רוב קטן של האמריקאים סבור שמוכרים בחנויות צריכים לקבל את פניך בברכה "חגים שמחים", בעוד ששיעור קטן מעט יותר (בהפרש של אחוז) סבור שהברכה צריכה להיות "חג מולד שמח".

 

השאלה הזו לא טריוויאלית. היא עוסקת בשאלה של זהותה של ארה"ב: האם היא מדינת כל אזרחיה, או שהיא מדינה נוצרית. ואם התשובה בשקלול הציבור הכללי קרובה מאד, כשמפלחים את התשובות לפי השתייכות מפלגתית, הקיטוב בולט. רק 28% מהרפובליקנים סבורים שהברכה הנכונה היא "חגים שמחים", בעוד ששיעור הדמוקרטים שחושב כך הוא 66% - יותר מפי 2.

 

קצרצרים

 

1. מצרים חוסמת כעת את השימוש באפליקציה סיגנל (Signal). משטר א-סיסי הגיע לשלטון בעקבות הפיכה צבאית כנגד הממשלה הנבחרת של האחים המוסלמים. למרבה ההפתעה, הציבור המצרי לא קיבל בהבנה את כך שזרקו את ההצבעה שלו לביוב ואת הנבחרים שלו לכלא, ויש יותר ויותר סימנים להתקוממות – למרות הפשעים שמבצע המשטר, פשעים שבגללם א-סיסי לא נסע לפסגה האפריקאית האחרונה מחשש שייעצר. סיגנל היא כלי אידיאלי לשימוש בדיקטטורות צבאיות וזו ככל הנראה הסיבה שמצרים חוסמת אותה. מ-Open Whisper, החברה שמייצרת את האפליקציה, מסרה שהיא מתכוונת לבנות כלים עוקפי צנזורה לתור האפליקציה, כך שאפשר יהיה להשתמש בה גם באמצעות טור או VPN. כפי שראינו לאחרונה בטורקיה, לדיקטטורות אין בעיה מיוחדת לחסום שירותי VPN.

 

אפליקציית סיגנל אפליקציית סיגנל צילום: גוגל פליי

 

2. שבוע לאחר שהתפרסמו הידיעות על כך שגוגל מציגה הכחשת שואה כתוצאה הראשונה בשאלה "האם השואה התרחשה", ומספר ימים לאחר שהתברר שאם אתה משלם לגוגל אפשר להציג פרסומת שמציגה את האמת מעל לתוצאות, גוגל פתרה את מבוכת היח"צ הזו. היא הודיעה על שינוי באלגוריתם שלה שדוחק את התוצאות הללו לאחור, אבל סירבה לומר איך זה בעצם עובד והאם העובדים שלה יוצרים סינון – בזה היא ככל הנראה לא יכולה להודות, כי יש לזה משקל עצום על הצורה שבה היא עובדת. הפעולה מגיעה הרבה יותר מהר משציפו.

 

גוגל מתקנת גוגל מתקנת איור: יונתן פופר

 

3. משפחות של כמה מנרצחי הטבח במועדון באורלנדו הגישו תביעה כנגד גוגל, פייסבוק וטוויטר, בטענה שהן הגישו "סיוע מוחשי" לדאעש. המילים "סיוע מוחשי" חשובות כאן, כי זו הלשון שבה מתנסחים חוקי הבגידה של ארצות הברית. לטענת התובעים, שהסיכוי שלה לעמוד בבית משפט משול לזה של כדור שלג לקבל קידום בגיהינום, בעצם העובדה שגוגל והשאר לא טורחות לברר מי פותח חשבון אצלן והן לא מנהלות מעקב אחריהם יש משום סיוע לדאעש, כי החשבונות מסייעים לארגון הטרור להפיץ את המסרים שלו ולהפיץ הסתה. החוקים הנוכחיים, איך לומר, לא ממש מסייעים לתפיסה הזו.

 

4. בריטי תושב צפון אירלנד, משתתף פעיל בהפגנות הלאומנים הבריטים שם, תבע לאחרונה את פייסבוק על כך שנכתבו עליו ועל ילדיו הערות משמיצות בעמודי פייסבוק שונים. בית המשפט ציין שהתובע ניסה לצמצם משמעותית את המעורבות שלו בהפגנות, ודחה את הטענה על כך שהוא סבל מהשמצה – אבל מצא שאכן נפגעה פרטיות הילדים שלו, וחייב את פייסבוק ב-3,000 ליש"ט בשל כך. החדש והחשוב כאן הוא שפייסבוק נמצאה אחראית לפעולות של משתמשיה. זה לא קורה הרבה.

 

5. עובד גוגל לשעבר תובע את החברה בטענה שמדיניות החשאיות שלה מפרה את חוקי קליפורניה, ושהן מהוות סוג "מדיניות ריגול" אחרי עובדי החברה. לטענת התובע, המדיניות של גוגל מגדירה את כל מה שקורה בחברה כחשאי – זו פרקטיקה די רווחת, למעשה – והיא מדרבנת את עובדיה לא לציין במיילים פרטים שעשויים לחשוף התנהלות בלתי חוקית או עוקפת תקנות של החברה. העובדים נדרשים גם שלא למסור מידע לעיתונות, ואפילו אם הם כותבים ספרים שיכולים לרמוז על פעילות של תמנונים עליזים, הם מתבקשים להעביר את כתב היד לאישור החברה. נטען שהמדיניות הזו עוברת על חוקי העבודה של קליפורניה, ועל פי כמה חישובים מהירים אם התביעה תאושר במלואה גוגל עשויה להיות מחויבת לשלם 3.8 מיליארדי דולרים. אני אופתע אם היא תשלם אלפית מכך, אבל יהיה מעניין לעקוב אחרי זה.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x