סגירת BillGuard מזכירה את הסכנות שבאקזיט לחברות בועה
לא כל אקזיט מבטיח עתיד ורוד. המקרה של חברת הפינטק הישראלית שנמכרה לפני כשנה בסכום שהוערך ב־50 מיליון דולר לחד-קרן מזכיר שיש מספר קריטריונים שכדאי לבדוק לפני שמוכרים
11 מיליארד דולר הניבו האקזיטים וההנפקות של חברות הטכנולוגיה הישראליות ב־2015, לפי דו"ח פירמת רואי החשבון PwC. אם לא תחול הפתעה של הרגע האחרון 2016 צפויה להסתיים בסכום צנוע בהרבה של מספר מיליארדי דולרים שזרמו לחברות הסטארט־אפ המקומיות. אבל בין כל הרכישות הגדולות מסתובבים כמה וכמה סיפורים קטנים על האקזיטים שכנראה היה עדיף לוותר עליהם.
כזה למשל הוא סיפורה של חברת הפינטק המקומית בילגארד (BillGuard) שהקימו רפאל אוזן וירון סמיד. בספטמבר אשתקד נרכשה בילגארד בידי ספקית שירותי ההלוואות החברתיות פרוספר (Prosper) האמריקאית בסכום שהוערך ב־50 מיליון דולר. פרוספר הוערכה אז בכ־2 מיליארד דולר ונחשבה לאחת מחברות החד־קרן הבולטות של עמק הסיליקון, אבל תחילת 2016 וחורף ההשקעות בארה"ב היכו בה בעוצמה ומאז נאלצה החברה לפטר מאות עובדים. המרכז הישראלי, ששרד כמעט את כל 2015 נסגר השבוע, כשנה לאחר הרכישה.
כשחברה נרכשת בידי חברה אחרת יש מספר קריטריונים שכדאי לראשיה לבחון אם חשובים להם עתיד המוצר והעובדים ולא רק האקזיט המהיר. כשנרכשים בידי חברה שהיא חברת בועה בעצמה צריך להאמין בחלום שלה, אבל כדאי גם להיות ריאליים ולהסתכל על העתיד הצפוי לה ולתהות לגבי סיכוייה של הבועה להתממש או להתפוצץ.
גם רכישה בידי ענקית טכנולוגיה לא מבטיחה עתיד ורוד, כפי שיעידו אלפי המפוטרים בחברות הרב־לאומיות, אבל עדיף להמר על רכישה איכותית מ־IBM, מיקרוסופט או גוגל מלהתפתות לאקזיט שעתידו לא ברור.
